נתן יונתן (קליין) נולד בי״ג
בתשרי תרפ״ד, 23 בספטמבר 1923 בקייב, אוקראינה, ועלה לארץ עם הוריו בגיל שנתיים. תחילה התגוררה המשפחה בקיבוץ גבעת השלושה, לאחר מכן בפתח תקוה, ובשנת 1935 הייתה משפחת קליין בין חלוצי המתיישבים במושב
״בהדרגה״ ששמו שונה לאחר מכן ל״מעש״. כחניך תנועת ״השומר הצעיר״ יצא נתן להשלמת קיבוץ שריד (1945) והיה חבר בקיבוץ זה במשך 46 שנים (עד 1991).
נתן היה אב לליאור, שנפל במלחמת יום הכיפורים בגיל 21, בהיותו מפקד מחלקת טנקים בצפון תעלת סואץ (נולד ב־1952) ולזיו (נולד ב־1961).
הוא למד בבית ספר עממי פיק״א, בפתח תקוה, בתיכון מחוזי חקלאי גבעת השלושה, באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל־אביב והשתלם באוקספורד.
היה בעל תואר שני בספרות עברית וכללית. עסק שנים רבות בהוראה בתיכון, וכן בהוראה אקדמית, כמרצה בכיר באוניברסיטת חיפה, בסמינר
״ארנים״ ובמכללת לוינסקי. כיהן במשך 27 שנים (1970–1997) כעורך ראשי בהוצאת
״ספרית פועלים״. בשנים האחרונות היה ״משורר אורח״ במערכת החינוך, ונפגש במסגרת זאת עם מאות תלמידים מכל רבי הארץ, הנחה סדנאות לכתיבה יוצרת בבית אריאלה, בבית הסופר, ועוד. הרבה במסעות־הרצאות בנושאי הספרות העברית בקהילות יהודיות ובאוניברסיטאות ברחבי העולם. שימש כנציג הסופרים בכנסים ובמפגשים בינלאומיים רבים ברחבי העולם.
נתן יונתן שימש אף בתפקידים ציבוריים שונים: חבר מליאת רשות השידור (1981–1984), יו״ר אגודת הסופרים העבריים (1983–1984), נשיא אגודת הסופרים העבריים בישראל (1995–1999).
עד מותו פרסם כשלושים ספרים, ביניהם: 13 ספרי שירה, 2 קובצי סיפורים לבני הנעורים, קובץ סיפורים למבוגרים וכן מבחרי שירים שתרגם מיידיש משל איציק מאנגער, דורה טייטלבוים, פרץ מארקיש, קוויטקו, איציק פפר, הופשטיין ואחרים.
לאחר מותו יצאו לאור שני ספרים שלו, עליהם החל לעבוד לפני מותו, ובהם שירים שלו מתורגמים לספרדים ולאנגלית. את המלאכה השלימה במקומו רעייתו נילי.
שיריו של נתן יונתן תורגמו ללשונות שונות וראו אור באנגלית, ביידיש, בערבית, ברוסית, בספרדית, בפורטוגזית, בצרפתית, בגרמנית, בהולנדית, בבולגרית, בוייאטנמית ובסינית.
מאות משיריו הולחנו על־ידי מיטב המלחינים בארץ ורבים מהם הפכו לזמר עם.
בין הפרסים הספרותיים שבהם זכה: פרס ראש הממשלה, פרס נוצת הזהב של אקו״ם על מפעל חיים, פרס אוניברסיטת בר־אילן, ופרסים ע״ש הסופרים: ביאליק, למדן, זאב, פיכמן, ברנר, אלתרמן ועוד.
נתן יונתן נפטר לאחר מחלה קשה בי״ט באדר תשס״ד, 12 במארס 2004.
[מקורות: קרסל,
גרנות², לקסיקון הקשרים לסופרים
ישראלים,
ויקיפדיה,
ITHL,
Электронная еврейская
энциклопедия]
שירי עפר ורוח : לבני הנעורים (תל־אביב : ספרית פועלים, תשכ״ה 1965)
<איורים – יצחק גרינפלד>
עד סוף הקיץ האינדיאני (מרחביה : ספרית פועלים, תשכ״ח 1968)
<איורים – יחזקאל קמחי>
שירים בערוב הים (מרחביה : ספרית פועלים, תשל״א 1970)
<איורים – יחזקאל קמחי>
עוד ספורים בין אביב לענן (מרחביה : ספרית פועלים, תשל״ב 1971)
<איורים – רות צרפתי>
שירים (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ה 1974)
Stones in the darkness / poems from the Hebrew translated and edited by Richard Flantz (Tel Aviv : Sifriat Poalim, 1975)
שירים עד כאן (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979)
מלח ואור : מבחר שירים עברית־רוסית / תרגמה לרוסית ליאה ולדימירובה
בהשתתפות חיים פלג (תל־אביב : ספרית פועלים בהשתתפות המכון לתרגום ספרות
עברית, תש״ם 1980) <עברית ורוסית עמוד מול עמוד>
Соль и свет : Избранные стихи / Натан Ионатан
; Перевела С Иврита Лия Владимирова (Тель Авив : Сифрият Поалим, 1980)
מבחר שירים 1940־1980 (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד וספרית הפועלים, תשמ״ב
1981)
חופים : שירים ומנגינותיהם (תל־אביב : ספרית פועלים ; ירושלים : כתר,
1983) <עריכה מוסיקאלית – שמעון כהן> <איורים
– אריה נבון>
שירים אחרים (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ד 1984)
<רישומים – רוני
רכב>
עד סוף הקייץ האינדיאני : רשמים אמריקאיים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשמ״ו) <צילם – מרדכי חרש>
שירים על קו הרכס (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשמ״ט 1988)
שירים באהבה : מבחר (תל־אביב : ספרית פועלים, תש״ן 1990)
שירים על אדמה ומים : מבחר מהשנים 1941־1991 (בני־ברק : ספרית פועלים,
תשנ״ג 1993) <איורים – ריבי בן־בש״ט>
שירים שנשארו (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2007)
<ערכה – נילי כרמל-יונתן>
אל הנירים האפורים (בני־ברק : ספרית פועלים, תש״ע 2010)
<איורים – רות שלוס> <מהדורה מחודשת ומורחבת>
<המהדורה כוללת גם מבחר שירים מתוך ׳שירי עפר ורוח׳ ושירים שלא פורסמו
מעולם> <שירים לילדים ולבני הנעורים>
מילים יפות מִבְּכִי וָאושר (בני־ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש״ף 2019)
<בעריכת גדעון
טיקוצקי ועוזי שביט>
סומק, רוני. עץ השדה. במחנה, גל׳ 42 (25 ביוני 1986), עמ׳ 37.
שה לבן, יוסף. נתן יונתן (תל־אביב : אור עם, תשל״ט 1978)
מאמרים ורשימות:
<מנימוקי השופטים למתן פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל לשנת תש״ן לשלשת המשוררים הזוכים: ט. כרמי, פנחס שדה ונתן יונתן> / הלל ברזל,
אבנר טריינין ושושנה שרירא. על המשמר, ו׳ בתמוז תש״ן, 29 ביוני 1990, עמ׳ 18.
אור, ליאורה. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא : לזכרו של המשורר נתן יונתן ז״ל. קשר עין: ירחון ארגון המורים העל־יסודיים, גל׳ 140 (2004), עמ׳ 8.
אסף, עודד. שירים הם לפעמים ... : על ״חופים״ של נתן
יונתן ונחום היימן. בספרו המוזיקה לפני
הכול : על שירת משוררים והלחנתה (תל־אביב : סל תרבות ארצי, 2012),
עמ׳ 31–33.
ארגמן־ברנע, עמליה. הבן האבוד של נתן יונתן : ראיון עם זיו יונתן. ידיעות אחרונות, זמנים מודרנים, 8 בספטמבר 1991, עמ׳ 4–5, 22.
בדאור, שמוליק. נתן יונתן – על ביאליק והפרס. קבוץ: מוסף לדבר, גל׳ 25 (20 ביוני 1990), עמ׳ 15.
בנאי, פרץ־דרור. על ספר הישר וכצאת השמש בגבורתו... אפיריון, חוב׳ 87 (2004), עמ׳
38–40 <על שירו של נתן יונתן ״אולי באחד הימים״>
בקשי, שושנה. עיון בשיר ״איש מביט בבנו״ לנתן יונתן. בשדה חמ״ד, כרך
47 (תשס״ד 2004), עמ׳
95–98 <העיון בשיר עומד על משמעותו ודרכי עיצובו תוך שימת דגש על הדיאלוג שמנהל הטקסט עם שני מקורות: שירו של רשב״ג
״כשורש עץ״, וסיפור עקדת יצחק בספר בראשית>
בר־קדמא, עמנואל. אתם שרים את השירים. ידיעות אחרונות, 7 ימים, 14 בספטמבר 1990, עמ׳ 50–51.
לורי, אביבה.
האשה שביקשה לעצור את הים.הארץ, מוסף שבועי, י״ח בשבט תשס״ח, 25
בינואר 2008, עמ׳ 44–50 <על נילי כרמל-יונתן והמאבק על מורשתו של נתן יונתן>
לם, אמירה. החול יזכור. ידיעות אחרונות, 7 ימים, י״א בניסן תשס״ד, 2 באפריל 2004, עמ׳
32–33, 35–36, 38, 106. <ראיון עם נילי כרמל־יונתן, אלמנת המשורר נתן יונתן>
מילמן, יוסף. על הזמן, העצב והיופי בשירת נתן יונתן. אורנים: סוגיות חינוך והוראה, כרך ב (1988), עמ׳ 316–320.
סרחאן, נאזם. משורר גדול... אדם גדול. קשר עין: ירחון ארגון המורים העל־יסודיים, גל׳ 140 (2004), עמ׳
8. <לזכרו של המשורר נתן יונתן ז״ל>
סתוי, יאיר. על ״האיש ההוא״ של נתן יונתן. מאזנים, כרך ע״ב, גל׳ 4 (1998), עמ׳ 46.
עוז, עמוס. כשיום אחד נבוא לבד אל תוך הגן: על שירתו של חברי נתן יונתן; החצר, הבית ו׳הערים הסמויות מן העין׳.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, כ״ו באדר תשס״ד, 19 במארס 2004, עמ׳ 26.
ערמוני, אורה. אתה המשורר. קבוץ: מוסף לדבר, גל׳ 133 (21 ביוני 1989), עמ׳ 4–5.
פז, ברק. אפשר גם כך : חמש שנים למותו של נתן יונתן. עתון 77,
גל׳ 336 (טבת–שבט תשס״ט, ינואר–פברואר 2009), עמ׳ 29–31 <ניתוח שלושה שירים של נתן
יונתן: ׳פתיחה אפשרית לאפילוג׳, ׳יהודה הלוי׳ ו׳אפשר גם כך׳>
פלגי, אריה. מי שאין לו חלומות שיזוז הצידה : ראיון עם נתן יונתן. על המשמר, חותם, כ״ז באלול תשמ״ה, 13 בספטמבר 1985, עמ׳ 20–21.
פלדמן, זיוה. אדם בנוף שירתו : ארץ ישראל ונופיה
בשירה העברית.
מראה: כתב עת לספרות, אומנות והגות יהודית, גל׳
2 (סתיו תשס״ח
2007), בעיקר עמ׳ 77–84.
פלך, עידית. ״עד מתי, את חושבת, נוכל לשחק באוהבים?״ המשורר נתן יונתן עורך חשבון־נפש ביום הולדתו ה־70 ...
ידיעות אחרונות, 7 ימים, י״ז באלול תשנ״ג, 3 בספטמבר 1993, עמ׳ 10–11, 13, 15 <ראיון>
קרפ, עלית. בשבילנו הוא היה המשורר הלאומי כשעוד חשבנו שמשוררים כותבים שירים. הארץ, תרבות וספרות, כ״ו באדר תשס״ד, 19 במארס 2004, עמ׳ ה 2.
קרש, שרה. עיון בשיר טיוטה על לוח השנים מאת נתן יונתן. עלון למורה לספרות, חוב׳ 12 (תשנ״ב), עמ׳ 81–93.
ראובני, יותם. שירים הם לפעמים געגועים לזמר : מופע משותף למשורר נתן יונתן ולמלחין נחום הימן. ידיעות אחרונות, 7 לילות, 3 באוקטובר 1986, עמ׳ 15.
רובינשטיין, בלהה.נתן יונתן
– נופי העצב
הרך : התפתחות הצליל האישי בחיי המשורר ושירתו. בספרה: שירים ומה שביניהם
: על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל-יסודי (תל־אביב :
עם עובד, תשס״ג 2003), חלק ב, עמ׳ 149–155 <כולל דיון בשיריו:
״טיוטה על לוח השנים״, ״אתם
שנשארתם״, ו״חכה
לי, אבא״>
ריבלין, ריקי. שיחה עם נתן יונתן <עם זכייתו בפרס ביאליק לספרות יפה, תש״ן>. מאזנים, כרך ס״ד, גל׳ 9/10 (1990), עמ׳ 22–23.
פרידמן, פאר.על ״שירים בכסות
הערב״.רשימות מקרופולוס <מקוון>, 13 ביולי 2005 <רשימה שלא נדפסה
בעיתון>
ציגלר, עליזה. והוא כל כך רצה למשש את הספר : על ה״מירוץ נגד השעון״ להוציא את ספרו של נתן יונתן
״שירים בכסות הערב״ עוד בחייו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, כ״ו באדר תשס״ד, 19 במארס 2004, עמ׳ 26.
Motro, Helen Schary. Songs Carved into Cliffs. ESRA Magazine,
״Books, Literature, Writers״, Sept.–Nov. 2005, p. 80.
Motro, Helen Schary. Within the Song to Live: Selected Poems by Natan Yonatan translated by Janice Silverman Rebibo. Hadassah Magazine, January 2006, p. 74.
יגיל, רן. שיר אחד והערה: ״נופו של
עולם״. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ט״ז בתשרי תשס״ח, 28
בספטמבר 2007, עמ׳ 28 <השיר מתוך ״שירים שנשארו״>
לויתן, עמוס. שירים שנשארו ושירים
שנשתנו. מקור ראשון, שבת, י״ג בכסלו תשס״ח, 23 בנובמבר 2007,
עמ׳ 13 <״האם פרסום טיוטות מעיזבון הוא מעשה שהיה רצוי ליוצר? כמה תמיהות
על עריכתו של קובץ משירי נתן יונתן שמעולם לא ראו אור״>
פז, ברק. שירי סוף הדרך. ידיעות אחרונות, מוסף
שבת, ספרות, 12 באוקטובר 2007, עמ׳ 29 <קטע בשם
שירים עד כאן.
פורסם ב-Y-net של ידיעות
אחרונות, ב-14 באוקטובר 2007>