לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

הלל ברזל (1925–2022)

<בהכנה>

Hillel Barzel

    הלל ברזל נולד בט״ו באייר תרפ״ה, 9 במאי 1925 בצפת. למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ניהל במשך שנים את אגף התרבות של עיריית תל אביב. בראשית דרכו עסק במחקר על תנועות הנוער בשני ספריו: דרכי הדרכה בתנועת הנוער (המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, 1956) ותנועת הנוער: קורותיה בעמים ובישראל (1963). את עבודת הדוקטור כתב בהדרכתו של פרופ׳ ברוך קורצווייל על היסוד האנטי תנ״כי בשירתנו החדשה, והיה זה הדוקטורט הראשון שהוענק באוניברסיטת בר־אילן (1963). פרופסור במחלקה לספרות משווה ובמחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר־אילן.
    את תפישתו הביקורתית אפשר להגדיר, כלשונו בהקשר אחר, כ״מבקר כולי״, כלומר מבקר העוסק במכלול עולמה של הספרות, תוך התמודדות עם מגוון נושאים ויישום שיטות מחקר שונות. ברזל פירסם יותר משלושים ספרי ביקורת וקובצי מאמרים, וכן אנתולוגיות של סיפורים מודרניים, שצירף להן מבואות מקיפים. אין כמעט דמות מרכזית בשירה ובפרוזה העברית שעליה פסח כחוקר. שיטות המחקר שלו כוללות ניתוח השיר או הסיפור הבודד, עיסוק בז׳אנרים, עיונים תמטיים וכתיבת מונוגרפיות ומחקרים משווים. כמו כן כתב מאות רשימות ביקורת בעיתונות היומית ובכתבי עת.
    תפישתו הביקורתית הושפעה מהסטרוקטורליזם נוסח קלוד־לוי שטראוס, ועיקרה ניסיון לחשוף את דפוסי העומק הניגודי החבויים במעמקיה של היצירה. הצגת דבר והיפוכו ניכרת גם בלשונו הביקורתית. מהמושגים שנטבעו על ידו: פרשנות סוגרת לעומת פרשנות פותחת, ריאליזם לעומת מטא־ריאליזם, דימוי סגור לעומת דימוי פתוח (דרכים בפרשנות החדשה: מתיאוריה למתודה, 1990).
    ביקורתו מעתיקה את נקודת הכובד מהמחבר אל הטקסט ואל הקורא. עקרונות ״הפרשנות החדשה״ המנחים אותו בכתיבתו מאופיינים בפתיחות ובנכונות לבטל מחיצות בין ספרויות לאומיות. מכאן גם נטייתו אל הספרות המשווה, הבוחנת תחומי מגע בין סופרים הכותבים בלשונות שונות, גם אם אין בכוונתו לגלות עקבות של השפעה ישירה של סופר אחד על משנהו. דוגמת מופת לכך היא ספרו בין עגנון לקאפקא (1972). ברזל רואה בקפקא ובעגנון את אחד ה״זוגות״ הגדולים בתרבות היהודית. הספר עוקב אחר קווי הדמיון והשוני בין שני היוצרים היהודים בני הממלכה האוסטרו־הונגרית, כשמטרתו לזהות מהויות ודימויי יסוד מעבר לשפות הכתיבה השונות.
    מפעלו הגדול של ברזל הוא סדרת ״תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו״. הכרך הראשון בסדרה זו הוא שירת חיבת ציון (1988). שלושת הכרכים הבאים דנים בשירת התחייה: חיים נחמן ביאליק (1990) ושאול טשרניחובסקי (1992), וכן שירת התחייה אמני הז׳אנר (1997) העוסק באנשי קבוצת ״הפליאדות״ – אלה שעמדו בצלו של חיים נחמן ביאליק – יעקב כהן, זלמן שניאור, דוד שמעוני, יעקב שטיינברג ויעקב פיכמן. הכרך החמישי דן בשירת ארץ ישראל: אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, לאה גולדברג (2001). הכרך השישי עוסק ב״אקספרסיוניזם נבואי״: אצ״ג, יצחק למדן, מתתיהו שוהם (2004). והכרך השביעי: רומנטיקה, אידיאולוגיה ומיתולוגיה, עוסק בשירתם של רחל, אלכסנדר פן, אביגדור המאירי ויונתן רטוש (2006). הכרכים השמיני והתשיעי ממשיכים את הדיון בשירת ארץ ישראל: שירת ארץ־ישראל – מהפכות צורניות: אסתר ראב, אבות ישורון, אמיר גלבע, יהודה עמיחי ושירת ארץ־ישראל – מיסטיקה וסימבוליקה: ש. שלום, זלדה, מיקובסקי, אבא קובנר.
    מספריו האחרים: השיר החדש: סגירות ופתיחות (1976); מגמות בסיפורת ההווה (1979); מחזון לחיזיון (1987); גבהות הכיסופים – שירה מתקנת עולם (1993); דראמה של מצבים קיצוניים, מלחמה ושואה (1995).
    פרס ביאליק הוענק לו על מפעל חיים במחקר הספרות העברית החדשה (1985).
    הולצמן, אבנר. ״הפרשן מול היצירה״. ידיעות אחרונות לשבת. 8.3.1991. 25;
    יעוז־קסט, איתמר. ״שיחה עם הלל ברזל״. ספר עקד. תל אביב: עקד. 1978. 76–77;
    לוז, צבי. ״חידוש מושג בביקורת״. מעריב. 6.3.1987. 6;
    שמיר, זיוה. ״צומת של התחלות״. הארץ. 20.5.1988. ב׳10.

נכתב על־ידי אהובה שלר, עבור ׳לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים׳
[מקורות נוספים: קרסל, ויקיפדיה]

ספריו:

  • משוררים על שירה (תל־אביב : עקד, תש״ל 1970) <כרך ראשון על ח״נ ביאליק ושאול טשרניחובסקי – כרך שני על א״צ גרינברג, ש. שלום ונתן אלתרמן>
  • בין עגנון לקאפקא : מחקר משוה (רמת־גן : בר אוריין, תשל״ג 1972)
  • סיפורת עברית מיטאריאליסטית (רמת גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצ׳ מסדה, תשל״ד 1974)
    תוכן העניינים
  • סיפורי אהבה של שמואל יוסף עגנון : עיוני מחקר (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשל״ה 1975)
    תוכן העניינים
    על הספר:
  • השיר החדש : סגירות ופתיחות (תל־אביב : עקד, 1976)
  • השיר החדש : משגב להתול (תל־אביב : עקד, 1979)
  • משוררים בגדולתם : מסות מחקר על משוררים עבריים (תל־אביב : הוצאת יחדיו, איגוד מוציאים לאור ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשל״ט 1979)
    תוכן העניינים
  • מספרים בייחודם : א״ב יהושע, אהרן אפלפלד, דוד שחר, יצחק בן נר, יורם קניוק, נסים אלוני, יצחק אורפז, עמוס עוז, חיים באר : סיפורת ההווה – עיונים בדרך ההשוואה (תל אביב : יחדיו, תשמ״א 1981)
  • משוררי בשורה (תל אביב : יחדיו, תשמ״ג 1983) <חלקו השני של ״משוררים בגדולתם״>
  • אמיר גלבע : מונוגרפיה (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ה 1984)
  • חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון : מחקר ופירוש (תל־אביב : יחדיו, תשמ״ו 1986)
    תוכן העניינים:
    שירת חיבת ציון (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ח 1987) (תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו; כרך א)
    תוכן העניינים.
  • חזון וחזיון : פרנץ קאפקא, גרשון שופמן, חיים הזז, נתן אלתרמן, אהרן אפלפלד, א׳ ב׳ יהושע (תל־אביב : יחדיו, תשמ״ח 1987)
  • שירה ופואטיקה : מביאליק ועד שירת ההוה : מסות מחקר (תל־אביב : יחדיו, תש״ן 1990)
  • דרכים בפרשנות החדשה : מתאוריה למתודה (רמת־גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשנ״א 1990)
  • שירת התחייה – חיים נחמן ביאליק (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ״א 1990) (תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימנו ; כרך ב)
  • שירת התחייה: שאול טשרניחובסקי (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ״ג 1992) (תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו ; כרך ג)
    על הספר:
    • ברזל, הלל.  פרופ׳ הלל ברזל עם הופעת ספרו: ״שירת התחיה – שאול טשרניחובסקי״.  פסיפס, גל׳ 19 (1993), עמ׳ 4–5.
    • הלפרין, שרה. שירת האדם של שאול טשרניחובסקי.   מעריב, ספרות אמנות, י״ח בניסן תשנ״ג, 9 באפריל 1993, עמ׳ 29–30.
    • וייכרט, רפי.  תחייה ודחייה.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ט באדר תשנ״ג, 12 במארס 1993, עמ׳ 22.
    • יעוז, חנה.  השקפת עולם ופואטיקה.  עתון 77: לספרות ולתרבות, גל׳ 172 (1994), עמ׳ 20–23.
    • לוז, צבי.  מכלול היצירה של שאול טשרניחובסקי.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס״ח, גל׳ 3 (כסלו תשנ״ד, דצמבר 1993), עמ׳ 16–18.
    • נסים, קובי.  טשרניחובסקי – גיבור מובס.  על המשמר, מוסף פסח, י״ד בניסן תשנ״ג, 5 באפריל 1993, עמ׳ 20–21 <ראיון עם הפרופ׳ הלל ברזל בצאת ספרו ״שירת התחיה: שאול טשרניחובסקי״>
    • קדמי, יחיאל. פורץ הגדרים הגדול.  על המשמר, ט׳ באייר תשנ״ג, 30 באפריל 1993, עמ׳ 20.
  • גבהות הכיסופים: שירה מתקנת עולם : עיקרי השקפה ואמונה מ״צדקיהו בבית הפקודות״ ועד ״הכול הולך״ (תל אביב : הוצאת ספרים אגודת הסופרים העברים בישראל, תשנ״ג 1993)
    תוכן העניינים
  • שירת התחייה – אמני הז׳אנר (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ״ז 1997) (תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו ; כרך ד)
  • שירת ארץ־ישראל : אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, לאה גולדברג (תל אביב : ספרית פועלים, תשס״א 2001) (תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו ; כרך ה)
    תוכן העניינים:
  • שירת ארץ־ישראל – אקספרסיוניזם נבואי : אורי צבי גרינברג, יצחק למדן, מתתיהו שוהם (בני ברק : ספרית פועלים, תשס״ד 2004) (תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו ; כרך ו)
  • שירת ארץ־ישראל – רומנטיקה, אידיאולוגיה, מיתולוגיה : רחל בלובשטיין־סלע, אלכסנדר פן, אביגדור המאירי, יונתן רטוש (בני ברק : ספרית פועלים, תשס״ו 2006) (תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו ; כרך ז)
  • שירת ארץ־ישראל – מהפכות צורניות : אסתר ראב, אבות ישורון, אמיר גלבע, יהודה עמיחי (בני ברק : ספרית פועלים, תשס״ז 2007) (תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו ; כרך ח)
  • שירת ארץ־ישראל – מיסטיקה וסימבוליקה : ש. שלום, זלדה מישקובסקי, אבא קובנר (בני ברק : ספרית פועלים, תשס״ט 2008) (תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו ; כרך ט)
    תוכן העניינים.
  • המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט־מודרניזם : הספרות ורוח התקופה – תמורות בצורות יסוד (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011) (פואטיקה וביקורת) <עריכה – ידידיה יצחקי>
    כרך ראשון: מיטא־ריאליזם וריאליזם (תשע״א 2011), 709 עמ׳.
    תוכן העניינים
  • שירה והתגלות : ״בדרך האלוהים, בדרך השיר״ (תל אביב : עקד, תשע״ב 2011) <על שירתו של איתמר יעוז־קסט>
    תוכן העניינים.
    על הספר:
    • בן־דוד, יערה.  בדרך האלוהים בדרך השיר.  מאזנים, כרך פ״ו, גל׳ 3 (סיון–תמוז תשע״ב, יוני 2012), עמ׳ 52–54.
    • גולן, ארנה.  מן הריק אל האין־סופי.  עתון 77, גל׳ 362 (אב–אלול תשע״ב, אוגוסט–ספטמבר 2012), עמ׳ 6.

עריכה:

על המחבר ויצירתו:

  • פרס ביאליק תשמ״ה – לספרות יפה ולחכמת ישראל. עתון 77, גל׳ 64–65 (1985), עמ׳ 5 <על הענקת פרס ביאליק לחנוך ברטוב, שלמה טנאי, להלל ברזל ודוד הלבני>
  • אורן, יוסף. הדרכה לקריאת שירה : עם הענקת פרס ביאליק לחוכמת ישראל לפרופ׳ הלל ברזל. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ו באייר תשמ״ה, 17 במאי 1985, עמ׳ 21.
  • בלאט, אברהם. הספרות והפרשנות – עם פרופ׳ הלל ברזל. הצופה, כ״ה בניסן תשמ״ט, 28 ביולי 1989, עמ׳ 8.
  • פסיפס. שיחה עם פרופ׳ הלל ברזל. פסיפס, גל׳ 2 (1988), עמ׳ 15, 23.
על ״משוררים על שירה״
  • נגיד, חיים. משוררים על שירה. עכשיו, חוב׳ 25–28 (אביב תשל״ג 1973), עמ׳ 329–332.
על ״השיר החדש : סגירות ופתיחות״
  • צוויק, יהודית.  ״השיר החדש: סגירות ופתיחות״ להלל ברזך.  עלי־שיח, חוב׳ 6 (תשרי תשל״ט, אוקטובר 1978), עמ׳ 231–233.
  • שוהם, חיים. צורות־יסוד של השיר העברי החדש. מאזנים, כרך מ״ה, גל׳ 2  (תמוז תשל״ז, יולי 1977), עמ׳ 138–141.
על ״השיר החדש : משגב להיתול״
  • לוריא, שלום. אל השיר – בדעת ובאהבה. מאזנים, כרך נ׳, גל׳ 3 (תש״ם), עמ׳ 222–224.
על ״משוררים בגדולתם״
על ״בין עגנון לקפקא״
  • אבינור, גיטה. בין עגנון לקפקא.  בספרה בצל הזכרונות : מאמרים בבקורת הספרות  (חיפה : מפעל סופרי חיפה, תשל״ה 1975), עמ׳ 92–96 <נחתם: מארס 1973>
  • אגסי, יוסף.  האם למד עגנון מקפקא?  קשת, שנה 15, חוב׳ 3 (אביב 1973), עמ׳ 86–94.
על ״סיפורת עברית מיטאריאליסטית״
  • אבינור, גיטה.  על אי־ריאליה בספרות העברית.  מאזנים, כרך מ׳, גל׳ 5–6 (1975), עמ׳ 430–432.
  • עקרוני, אביב. הממדים הנסתרים של המציאות. על המשמר, 27 בספטמבר 1974 <חזר ונדפס בספרו: על כפות המאזניים : מבחר מאמרים (תל־אביב : עקד, תשס״ז 2007), עמ׳ 56–60>
על ״מספרים בייחודם״
  • ליפסקר, אבידב. זיקה וייחוד בסיפורת ההוה. מאזנים, כרך נ״ג, גל׳ 3–4 (תשמ״א), עמ׳ 274–278.
על ״משוררי בשורה״ על ״אמיר גלבע : מונוגרפיה״
  • אורן, יוסף. הדרכה לקריאת שירה : עם הענקת פרס ביאליק לחוכמת ישראל לפרופ׳ הלל ברזל.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ו באייר תשמ״ה, 17 במאי 1985, עמ׳ 21.
  • יצחקי, ידידיה. טבעת האצבעות של המשורר. עתון 77, גל׳ 60–61 (1985), עמ׳ 33.
על ״חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון : מחקר ופירוש״
  • הגורני, אברהם. לגלות את המגולה? דבר, ח׳ בטבת תשמ״ז, 9 בינואר 1987, עמ׳ 21–22 <חזר ונדפס בספרו  סיפורת בת־ימינו (תל־אביב אור־עם, תש״ן 1989), עמ׳ 261–267>
  • לוז, צבי. חידוש מושג בביקורת. מעריב, מדור ספרות, ספרים, סופרים, ה׳ באדר תשמ״ז, 6 במארס 1987, עמ׳ 6.
  • ש. יהושע. ביאליק ועגנון – מחקר ופירוש. הצופה, 26 בספטמבר 1986, עמ׳ 7.
  • שמיר, זיוה. חיים נחמן ביאליק – מבט חדש. עתון 77, גל׳ 80–81 (תשרי–חשון תשמ״ז, ספטמבר–אוקטובר 1986), עמ׳ 12–13.
על ״שירת חיבת ציון״
  • בן־יוסף־גינור, צביה. שירת חיבת ציון – שירה מולידה. עתון 77, גל׳ 98–99 (1988), עמ׳ 11, 45.
  • יניב, שלמה. מחקר חדש ב״שירת חיבת ציון״. בצרון, כרך ט׳ (סדרה חדשה), גל׳ 41–42 (371–372) (ניסן תשמ״ט 1989), עמ׳ 77–81.
  • לוז, צבי. שירה והסטוריה. מאזנים, כרך ס״ב, גל׳ 1(1988), עמ׳ 49–50.
על ״חזון וחזיון״
  • יעוז, חנה. זיקות יהודיות כספירת־על. עתון 77, גל׳ 96–97 (1988), עמ׳ 13.
על ״שירה ופואטיקה״
  • בלאט, אברהם. שירה ופואטיקה. הצופה, י״א בסיון תשנ״א, 24 במאי 1991, עמ׳ 7.
על דרכים בפרשנות החדשה״
  • יעוז, חנה. פרשנות במכלולה. עתון 77, גל׳ 138–139 (אב–אלול תשנ״א, יולי–אוגוסט 1991), עמ׳ 9.
על ״שירת התחיה : אמני הז׳אנר״
  • הלפרין, שרה. להאיר את ההשג.  עתון 77, גל׳ 230 (תשנ״ט), עמ׳ 17–20.
על ״שירת ארץ־ישראל – אקספרסיוניזם נבואי : אורי צבי גרינברג, יצחק למדן, מתתיהו שוהם״
  • בוזגלו, שמעון. כשהדם הציף את הכלים.  מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, י״ח בשבט תשס״ה, 28 בינואר 2005, עמ׳ 25.
  • יעוז, חנה.  לאומיות ואקספרסיוניזם – שלוש מראות שירה.  מאזנים, כרך ע״ח, גל׳ 3 (ניסן תשס״ד, אפריל 2004), עמ׳ 5–8.
  • צימרמן, עקיבא. משוררי האקספרסיוניזם הנבואי. הצופה, המוסף, ט׳ באייר תשס״ד, 30 באפריל 2004, עמ׳ 14.
  • רובינשטיין, בלהה. גם בפרשנות יש יצירה.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, ט״ז באייר תשס״ד, 7 במאי 2004, עמ׳ 26.
על ״שירת ארץ־ישראל – רומנטיקה, אידיאולוגיה, מיתולוגיה: רחל בלובשטיין־סלע, אלכסנדר פן, אביגדור המאירי, יונתן רטוש״
  • יעוז, חנה.  ראיון עם פרופ׳ הלל ברזל.  פסיפס, גל׳ 67 (סתיו תשס״ח 2007), עמ׳  14–19.
על ״שירת ארץ־ישראל – מהפכות צורניות : אסתר ראב, אבות ישורון, אמיר גלבע, יהודה עמיחי״
  • אנגל, מיקי.  אינטרפרטציה, לא סנסציה.  Time Out תל־אביב, גל׳ 265 (29 בנובמבר עד 5 בדצמבר 2007), עמ׳  121 <שיחה עם הלל ברזל עם צאת ספרו>
  • גולן, שמאי. מהפכות צורניות בשירה.  מאזנים, כרך פ״א, גל׳ 1 (טבת תשס״ח, דצמבר 2007), עמ׳ 32–34.
  • יעוז, חנה.  ראיון עם פרופ׳ הלל ברזל.  פסיפס, גל׳ 67 (סתיו תשס״ח 2007), עמ׳  14–19.
על ״שירת ארץ־ישראל – מיסטיקה וסימבוליקה : ש. שלום, זלדה מישקובסקי, אבא קובנר״
  • גולן, שמאי.  מסתורין וסמליות בשירת ארץ ישראל.   עתון 77, גל׳ 343 (כסלו–טבת תש״ע, נובמבר–דצמבר 2009), עמ׳ 14–15.
  • יעוז, חנה.  ראיון עם פרופ׳ הלל ברזל עם הופעת ספרו.  פסיפס, גל׳ 74 (אביב/קיץ תשס״ט 2009), עמ׳  1–6.
על ״המאה החצויה – ממודרניזם לפוסטמודרניזם״
קישורים:

עודכן לאחרונה: 16 בפברואר 2023

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף