רוני סומק (1951)

Ronny Someck

    רוני סומק, משורר, נולד בכ״ט בכסלו תשי״ב, 28 בדצמבר 1951 בבגדאד כרוני סומך ועלה ארצה עם משפחתו בהיותו בן שנה וחצי. גדל במעברה ליד בת ים. היה שחקן כדורסל באחת מקבוצות הנוער של מכבי תל אביב. התחיל לכתוב שירים בגיל שש־עשרה. במסגרת שירותו הצבאי שימש מדריך חבורות רחוב בבית שמש. לאחר השחרור המשיך לעבוד כמדריך חבורות רחוב בפרדס כץ, והשתתף בסדנה לכתיבה יוצרת שבה לימדו יהודה עמיחי, דן פגיס, ט׳ כרמי ואמיר גלבע. למד רישום ב״מכון אבני״ וספרות עברית ופילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. מרצה על שירה במכללת ״סמינר הקיבוצים״ ומלמד קולנוע וספרות בתיכון בתל אביב. לאורך כל שנות פעילותו הוא מקרב בני נוער לשירה בסדנאות לכתיבה יוצרת בכל רחבי הארץ.
    בשירו ״שיר פטריוטי״ התייחס למקום הולדתו בשורות הבאות: ״אֲנִי עִירָאקִי־פִּיגָ׳מָה, אִשְׁתִּי רוֹמַנִיָה/ וְהַבַּת שֶׁלָּנוּ הִיא הַגַּנָּב מִבַּגְדַד״ (מחתרת החלב, 2005). בשורות אלה מצוי רכיב טיפוסי ליצירתו כולה: השילוב בין מה שנדמה תחילה מבט מחויך במציאות, אך עד מהרה מתפרש כמבע ייחודי הלש יחד את שמרי הביקורת החברתית, עם כפית הקיום המלוחה ועם קורטוב החיים המסוכּרים.
    כבר מספרו הראשון, גולה (ספרייה קטנה לשירה, 1976), בלטה נטייתו ליצירת מרחב־זמן שחוקרי התרבות כינוהו ״פוסט־מודרני״, העשוי רסיסי מראות, רצפי קולות ושברי חוויות. שירתו הפנימה את אופיו הפרגמנטרי של העולם שבו היא נכתבת, וניצלה אותו ליצירתו של אפוס מסוג חדש: השיר האפי הארוך נהפך אצלו לשיר קצר, ועקרון הסיפור הנרטיבי פינה את מקומו לעקרון הקולאז׳. שירו הראשון שפורסם (מעריב, 1968) נקרא ״הוראות לקולאז'״, הוראות שבוצעו, בהמשך דרכו, בעקבות שיבוש שם משפחתו כמחבר השיר – במקום סומך נכתב סומק, ושם זה ליווה מאז את פרסומיו.
    אותו בליל חווייתי מיוצג בשיריו על ידי שדות סמנטיים שונים הנמזגים אלה באלה. כך, למשל, ב״שיר מחבל הטבּוּר״ (מתוך בּלאַדי מרי, 1994), סביב תיאורה של אֵם יולדת, נוף גופה נהפך לנוף של ארץ לא נודעת, ואל דינמיקה רוחשת זו של דימויים מצטרפת דמותו של מגלה הארצות קולומבוס האב, השב אל האושר שבחוויית ההורות הקדומה: ״וַאֲנִי מְנוֹפֵף לָהּ עִם גחֶלֶת אֵש בַּיָּדַיִים״. כך, בניגוד לתזזיתיות, לאימפרסונליות ולקיטוע המאפיינים יצירות רבות במאות העשרים והעשרים ואחת, מצליח סגנונו להבקיע דרך הרצף הדימויי אל חוויה של לכידות, המציגה ״אני״ ברור ובלתי מעורער. סגנון זה מושתת על כמה מאפיינים טיפוסיים. הראשון והבולט הוא השימוש ב״אפקט״ המתבסס לרוב על עימות בין רכיב שירי ״גבוה״ לרכיב שירי ״נמוך״, בין הנוסטלגי לעתידני, בין הטבעי למלאכותי וכו׳. תכליתם של עימותים אלה אינה לנשל את הרכיב ה״גבוה״ ממעמדו, אלא להצביע על אותו אזור דמדומים שבו זוכה האמירה המסוימת, שמקורה עשוי להיות ״נמוך״, במטען תרבותי אריסטוקרטי. אפקטים נוספים יכולים להיות שיבוץ מפתיע של ציטטה מפזמון ידוע, עיצובה של דמות שבין המיתי לסטריאוטיפי (כגון ג׳וני וייסמילר, הוא טרזן), או חתימתו של שיר בפואנטה חזקה, המאירה את משחק המדמה והמדומה השיריים באור חדש.
    שני מאפיינים בולטים נוספים הם: שימוש במילים הלקוחות מהמילון האפי (מצד אחד, הופעתם השכיחה של שמות עצם בעלי קונוטציות ״מרחביות״ ברורות כמו ״אלוהים״, ״רוח״ או ״גבול״; ומצד אחר, התייחסויות רבות לגיבורי המיתוסים המודרניים – הן גיבוריה של ״חרושת התרבות״ כגון הקאובוי של מארלבורו או מרילין מונרו, והן גיבוריה של ״התרבות הגבוהה״ כמו אוקטביו פאס או ויסלבה שימבורסקה) ויצירתו של היגיון מרחבי ברור, המעניק לצירוף הקולאז׳י ולליקוט הפרגמנטים את ממדם האפי. היגיון זה חושף את הקורא לאפשרות עקרונית של הגדרה חברתית, מעמדית ופוליטית – הגדרה של מקומו בעולם.
    בבסיסם של מאפיינים אלה ניצבת תפישה שנוסחה על ידי סומק בראיונות רבים, ולפיה העולם צריך שירה והשירה מצדה צריכה לחיות בעולם – בין געגועי הפועלים, הזיות החיילים, אפרודיטות בתשלום, ערבית ספרותית של מחבלים מתאבדים ולבבות מצוירים על שולחנות בבית ספר. תפישה זו נסמכת על מורשתו השירית של יהודה עמיחי, שמה לה למטרה לאתר את נקודות המפגש החמקמקות של ״חולצת הטריקו״ וה״פפיון״, כלומר של פואטיקות ״הרחוב״ ו״האולימפוס״.
    בגישה זו טמון סיכון, שהרי אזורי דמדומים אלה הם־הם אזורי המחיה של יצרני הקיטש המתוחכם. שירתו של סומק, המודעת לסיכון הזה, מהווה דוגמה מרתקת לאופן שבו ניתן להכות בקיטש בנשקו שלו. גרטל מהבר שברחוב בן־יהודה, המהווה בחייה שילוב של ״קיטש ומוות״ (בספר בּלאַדי מרי), אמו של המשורר הבוכה לשמע ״קליאופטרה״ של עבד אל־והאב (בהמתופף של המהפכה) או הנערה בשיר ״יופי טיפש״ (מחתרת החלב), ש״אפלטון לא רשום בפנקס הטלפונים הדחוס בתיקה״ – הן דמויות של אגדת תרבות הצריכה, שתיאורן בשירים מפרק את הקיטש מיומרתו.
    השאיפה ליצור מרחב שהשירה תוכל להשמיע בו את קולה בהקשרים שונים הובילה את סומק לשתף פעולה עם אמנים מתחומים אחרים, במיוחד אמנויות פלסטיות ומוזיקה. הוא הציג עם האמן בני אפרת את בית חרושת של הטבע (שישה מיצבים בעקבות שירים, 1998); הקליט עם המוזיקאי אליוט שארפ שלושה דיסקים משותפים (1997–2001); והציג בעצמו תערוכות בעקבות שירי משוררים נערצים עליו: חוואג׳ה ביאליק, עשרה רישומים ושיר בעקבות שירי ביאליק (2004) וריה״ל מדריד, שנים־עשר רישומים ושיר בעקבות שירי יהודה הלוי (2007).
    שיריו תורגמו לשפות רבות ופורסמו באנתולוגיות ובספרים ברחבי העולם. מבחר שיריו גן עדן לאורז 1976–1996 ראה אור ב־1996. הוא זכה בפרסים רבים, בהם: פרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1989, 2000), פרס עמיחי (2004), פרס ראשון בתחרות שירי יין שנערכה בפסטיבל השירה הבינלאומי בסטרוגה, מקדוניה (2005) ופרס הנס ברגהאוס לשירה מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי במסטריכט, הולנד (2006).
    ספרו האחרון עד כה הוא קובץ השירים נקמת הילד המגמגם (2017), שזכה להצלחה רבה בקרב קהל הקוראים. בשנת 2019 פורסם קובץ המאמרים מילת הכבוד של הרחוב: עיונים בשירתו של רוני סומק, בעריכת נועה שקרג׳י, יגאל שוורץ וקציעה עלון. הספר בוחן את שירתו של סומק מכמה זוויות ומראה את חשיבותו בשירה הישראלית.

       

נכתב על־ידי אורי הולנדר עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: ויקיפדיה, גרנות, המכון לתרגום ספרות עברית]
[צילום: אלון רון] 

ספריו:

  • גולה : שירים (רמת־גן : מסדה, 1976)
  • 1 בשביל 3, 3 בשביל 1 (תל־אביב : עכשיו, 1980) <בשיתוף עם אלי בכר ופרץ בנאי; כולל הקדמה מאת גבריאל מוקד>
  • סולו : שירים (רמת־גן : מסדה, 1980)
  • אספלט : שירים (רמת גן : מסדה, 1984)
  • 7 שורות על פלא הירקון : שירים וצילומים מתל־אביב / שירים, רוני סומק ; צילומים, מיכאל רורברגר (תל־אביב : מישל אופטובסקי 1987)
  • ברדלס (תל־אביב : זמורה, ביתן, תשמ״ט 1989)  <עריכה – חיים פסח>
  • בלאדי מרי (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ד 1994) <שירים> <עריכה – חיים פסח>
  • ياسمين : قصائد / روني سوميك ؛ [عن العبرية سميح القاسم ؛ اعداد نزيه خير] (حيفا : مطبعة الكرمة, ١٩٩٥)
  • חומרי גלם של קולות (ירושלים : משרד החוץ, האגף לקשרי תרבות ומדע, 1995) <בשיתוף נזיה ח׳יר ופטיקה נטולי ; עריכה, מאיר אהרונסון>
  • גן־עדן לאורז : מבחר 1976–1996 (תל־אביב : זמורה, ביתן, תשנ״ו 1996) <מבחר שירים מהספר תורגם לפולנית>
  • Ex libris / tlumaczyl z hebrajskiego Rafi Weichert (תל־אביב : בית אריאלה מרכז תרבות : שגרירות פולין בישראל, המכון הפולני, מאי 2000) <עברית ופולנית עם תחריטים מאת סטאסיס אידריגויציוס (Stasys Eidrigevicius)>
  • ״והשירה היא נערת פושעים״ : מבחר שירים של רוני סומק ואמיר אור מתורגמים לערבית בידי ראובן שניר (פריז : ״פארידיס״, 1996)
  • כפתור הצחוק (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ח 1998) <בשיתוף עם בתו שירלי> <איורים – מוניקה־קליו שאקי> <תורגם לאלבנית>
  • Prekla e te qeshurit / Shirli dhe Roni Somek ; Shqipëroi, Ukzenel Buçpapa (Tiranë : Geer, 2006)
  • בית חרושת של הטבע: חורף 2046, 1998 (ירושלים : מוזיאון ישראל, 1998) <בשיתוף בני אפרת>
  • Nés à Bagdad / Rony Somek, A.K. El Janabi ; [poèmes traduits de l׳hébreu par Michel Opatowski et de l׳arabe par l׳auteur et Venus Khoury-Ghatta ... <et.al.>] ; prėface de Federico Mayor,... (Paris : Stravit, 1998) <Texte hébreu et traduction française en regard – Texte arabe et traduction française en regard>
  • En paper de vidre / Ronny Someck, Tamir Greenberg ; edició a cura de Francesc Parcerisas, Iolanda Pelegrí i Jordi Font (Barcelona : Edicions Proa, 2000)
  • המתופף של המהפכה (גני אביב, לוד : זמורה־ביתן, תשס״א 2001)
  • Shenja e kafshimit : poezi / Roni Somek ; Shqipëroi nga anglishtja Ukzenel Buçpapa (Tiranë : Botimet Dudaj, 2001)
  • Il Rosso catalogo della parola tramonto / Otto testi poetici di Ronny Someck, in lingua originale con traduzione di Lina Angioletti e Jack Arbib a fronte, accompagnati da cinque acquaforti e acquatinte di Fausta Squatriti. (Napoli : il Laboratorio, 2001)
  • The fire stays in red : poems : a bilingual edition in Hebrew and English / translated by Moshe Dor and Barbara Goldberg (Madison, Wisconsin : University of Wisconsin Press ; Takoma Park, Maryland. : Dryad Press, 2002)
  • Жито : Одбрана поезија / Рони Сомек ; Превод од англиски, Игор Исаковски (Скопје : блесок издаваштво, 2003) חיטה : מבחר שירים – עברית, אנגלית ומקדונית
  • חואג׳ה ביאליק : 10 רישומים ושיר בעקבות 9 שירים של ביאליק (רמת גן : המוזיאון לאמנות ישראלית, 2004)
  • מחתרת החלב (אור יהודה : זמורה־ביתן, תשס״ה 2005)
  • Amor pirata : antologia de poemes / tria i traducció de l׳hebreu de Manuel Forcano (Barcelona : Proa, 2006)
  • אני עירקי־פיג׳מה : שירים = איך בין איראקער־פיזשאמע : לידער (תל־אביב : ה. לייוויק פארלאג, תשס״ח 2008) <עברית ויידיש – עמוד־מול־עמוד> <תרגום – רבקה באסמאן בן־חיים ; עריכה – ישראל רודניצקי>
  • אלג׳יר (אור יהודה : זמורה־ביתן, 2009) <שירים>
  • Blues van de derde zoen : gedichten / vertaald uit het Hebreeuws door Hilde Pach (Maastricht : Azul Press, 2010)
  • הקוף שלוף והקוף בלוף (אור יהודה : זמורה־ביתן, תשע״ב 2012) <בשיתוף שירלי סומק ; איורים – אביאל בסיל>
  • כוח סוס (אור יהודה : זמורה־ביתן, תשע״ג 2013) <שירים>
  • הרמס (חבל מודיעין : זמורה – מוציאים לאור, תשפ״ג 2022) <ציורים – רוני סומק>

עבודות אמנות:

  • ״קיר האושר״. מוזיאון האמנים. לודז׳,פולין.1993.(תערוכה קבוצתית)
  • ״יסמין״.הגלריה באום אל פחם.1996.(תערוכה קבוצתית)
  • ״בית חרושת של הטבע״ (עם בני אפרת).התערוכה הוצגה בגלרית ״המומחה״ מטעם מוזיאון ישראל, ירושלים, 1998.
  • ״הבלדה על עמק האלכוהול״,הטרינאלה הבינלאומית למיצב, מוזיאון חיפה לאמנות. 1999(תערוכה קבוצתית)
  • ״נקמת הילד המגמגם״ – Markers 1 הביאנלה לאמנות בוונציה 2001 (תערוכה קבוצתית).
  • ״האש נשארת באדום״ – Markers 2 דוקומנטה 2002. (תערוכה קבוצתית).
  • ״הספרייה הנודדת״ – Markers 4 הביאנלה לאמנות בוונציה 2003 (תערוכה קבוצתית).
  • ״חואג׳ה ביאליק – 10 רישומים ושיר בעקבות 9 שירים של ביאליק״ מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, 2004 (תערוכת יחיד)
  • ״שיר אהבה פיראטי״. MARKERS הביאנאלה לאמנות בוונציה  2005  (תערוכה קבוצתית)
  • ״ולידו במסגרת דומה״ – 15 צלמים מתכתבים עם שירי רוני סומק.מכללת ויצו־חיפה  2005
  • ריה״ל מדריד : 12 רישומים ושיר בעקבות 9 שירים של רבי יהודה הלוי : תערוכה במוזיאון לאמנות ישראלית ברמת־גן, תשס״ז 2007 (תערוכת יחיד)
  • מפית : רוני סומק / [תערוכה: אוצר – מאיר אהרונסון]. (רמת גן : המוזיאון לאמנות ישראלית, 2010)

תקליטורים:

  • Revenge of the stuttering child = נקמת הילד המגמגם / poems by Ronny Someck ; compositions by Elliott Sharp (New York, NY : Tzadik, 1997)
  • Poverty Line = קו העוני / Ronny Someck & Elliott Sharp (תל־אביב : ZuTa Music, 1999)
  • קיצור תולדות הוודקה = A short history of Vodka / עם אליוט שארפ (תל־אביב : ZuTa Music, 2001)

עריכה ותרגום:

  • כלם מיחלים למחוה של אהבה / ריקי דסקל  (תל־אביב : ביתן, תשנ״ג 1993)
  • לואיזה : 31 סיפורים וסיפור / שמואל שתל (ירושלים : מקור, 2000)
  • לשכח את מה שיקרה : שירים / מרלנה בראשטר ; מצרפתית – רוני סומק והמשוררת (רעננה : אבן חושן, תש״ע 2009)

על המחבר ויצירתו:

ספרים:
  • מילת הכבוד של הרחוב : עיונים בשירתו של רוני סומק / עורכים – נועה שקרג׳י, יגאל שוורץ, קציעה עלון (תל אביב : הוצאת גמא, ינואר 2019)
    תוכן העניינים
  • מזור, יאיר.  אקרובט פואטי : שירת רוני סומק (אור יהודה : זמורה ביתן, 2008) <בלווית עבודות אמנות מאת יגאל עוזרי>
    על הספר:
  • ניר, צביקה.  המאפיינים של שירת רוני סומק : ״שיר אושר״ כשיר גרעיני ארומנטיקה ווריאציות גן עדן (תל־אביב, 2004)  152 עמ׳ <עבודת גמר לקראת תואר ״מוסמך״, החוג לתורת הספרות הכללית, אוניברסיטת תל־אביב בהדרכת ד״ר תמר יעקובי> 
מאמרים:
  • סומק, רוני. לכתוב זה כמו ללכת במערה : יהודית הנדל ורוני סומק משוחחים... ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ט באדר תשמ״ה, 22 במארס 1985, עמ׳ 20.
  • סומק, רוני.  המילים שפעם נתקעו לי בפה.  בתוך: מאין נחלתי את שירי : סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה / עורכת: רות קרטון־בלום (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2002), עמ׳ 181–191.
  • סומק, רוני. השיר על הנערה שביקשה שאכתוב עליה שיר. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 660 (י״ד בתשרי תשס״ו, 17 באוקטובר 2005), עמ׳ 42.
  • סומק, רוני.  מדף הספרים של רוני סומק.  ידיעות אחרונות, י״ח בחשון תשס״ח, 30 באוקטובר 2007 <ראיין: יואב בירנברג>
  • ״ולידו, במסגרת דומה״ : 15 סטדנטים צלמים בוויצ״ו חיפה מתכתבים עם שירי רוני סומק – תערוכה לסיכום פרוייקט אוצרות 2005.  קרדיט, גל׳ 27 (2005), עמ׳ 31.
  • אברהם־איתן, חלי. שירת משוררים יוצאי ארצות איסלמיות – ריאליסטית או מטאריאליסטית?. פסיפס, גל׳ 45 (2001), עמ׳ 6–11. <דן בין היתר גם בשירת רוני סומק>
  • אהרונסון, מאיר.  האיש מבבל הגיע לעשות סדר במגדל : על התערוכה ״מפית״ של רוני סומק המוצגת במוזיאון רמת־גן לאמנות ישראלית.  מאזנים, כרך פ״ה, גל׳ 2 (סיון תשע״א, יוני 2011), עמ׳ 2.
  • אור, אמיר. הפין והפות, הפינג והפונג. הארץ, כ״א באדר תשנ״ד, 4 במארס 1994, עמ׳ ב 9 <שירו של רוני סומק ״שטיח סיני״ בצירוף דברי פרשנות>
  • איזיקוביץ, גילי.  איך בין אן איראקער פיזשאמע (אני עירקי פיג׳מה).  מעריב, זמן תל־אביב, ב׳ באדר א׳ תשס״ח, 8 בפברואר 2008. <על שירתו של רוני סומק ועל תרגומה ליידיש>
  • בושי, רועי.  ״ולידו, במסגרת דומה״ : 15 סטודנטים־צלמים ממכללת ויצ״ו־חיפה, מתכתבים עם שירי רוני סומק.  קונטקט, גל׳ 74 (2005), עמ׳  66–70.
  • בן־דוד, אביה.  [ראיון אופנה עם רוני סומק].  עיתון תל־אביב, תרבות אופנה, 18 בנובמבר 2005.
  • בן־דוד, יערה. שירה – במלים של שדות־תעופה : על שירי רוני סומק בקבצים ״סולו״ ו״שבע שורות על פלא הירקון״. בספרה: אהבה ממבט שני : עיון בפרקי ספרות ישראלית וכללית (תל־אביב : עקד, תשנ״ז 1997), עמ׳ 206–209.
  • בן זקן, דנה.  שירה עושה שלום.  עתון 77, גל׳ 331 (תמוז תשס״ח, יולי 2008), עמ׳ 17–19 <דברים שנאמרו בערב לכבוד שירתו של רוני סומק שנערך באוניברסיטת בן־גוריון על ידי מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון ו״הקשרים״, המכון לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית>
  • בנאי, פרץ־דרור. אריות בג׳ונגל המקומי. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ו׳ באלול תשנ״א, 16 באוגוסט 1991, עמ׳ 24.
  • בנאי, פרץ־דרור. כתם הדם וסוגיית השיר האמיתי. מאזנים, כרך ס״ה, גל׳ 7/8 (1991), עמ׳ 17–18.
  • בסר, יעקב. עם רוני סומק: עוגת ירח סינית. על המשמר, כ״ח בשבט תשנ״ג, 19 בפברואר 1993, עמ׳ 19.
  • בסר, יעקב. רוני סומק: המלים כפועלי בניין – האהבה במוסך. עתון 77, גל׳ 169 (1994), עמ׳ 22–23.
  • בקר, ירון. כאשר השיר הוא נסיון של בדידות. ערכים (בטאון המפלגה הקומוניסטית), גל׳ 3 (77) (1983), עמ׳ 70–74 <על שיריהם של רוני סומק, אלי בכר, פרץ בנאי ואלון אלטרס>
  • בר־און, יעקב.  הידרדרנו מתנ״ך לספר טלפונים.  מקור ראשון, דיוקן, גל׳ 717 (ב׳ באייר תשע״א, 6 במאי 2011), עמ׳ 12–16 <ראיון עם רוני סומק>
  • גוברין, נורית.  ״הסופר של הדור״ – רוני סומק.  בספרה: צריבה: שירת־התמיד לברנר (תל־אביב : משרד הבטחון, ההוצאה לאור : בית־הספר למדעי היהדות, אוניברסיטת תל־אביב, תשנ״ה 1995), עמ׳  151–154 וכן עמ׳ 268.
  • גולן, ארנה.  ״קו העוני״ מאת רוני סומק.  בספרה גבר, אישה, תעודת זהות : שאלות של זהות ביצירות מן הספרות העברית  (תל אביב : חורב, תשס״ה 2004), עמ׳ 306–310.
  • גרנות, משה. ״דימוי חייב להבעיר שדה שעד לפני רגע היה אפור מקוצים״ : ראיון עם המשורר רוני סומק. אפיריון, גל׳ 83 (2003), עמ׳ 14–18 <חזר ונדפס בספרו: שיחות עם סופרים (תל־אביב : קווים, 2007), עמ׳ 285–298>
  • דיין־קודיש, מוריה.  לגנוב סוסים : פואטיקה וארספואטיקה ביצירתו של רוני סומק.  בתוך: מילת הכבוד של הרחוב : עיונים בשירתו של רוני סומק / עורכים נועה שקרג’י, יגאל שוורץ וקציעה עלון (תל אביב: הוצאת גמא, 2019), עמ׳ 189–200.
  • הולנדר, אורי.  בלוז על רצפת המשחטה: על אפוס וקיטש בשירת רוני סומק.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ג (תש״ע 2009), עמ׳ 287–303 <גרסה נוספת פורסמה בקובץ מילת הכבוד של הרחוב – להלן>
  • הולנדר, אורי.  שובו של הגיבור.  מעריב, ז׳ורנל, ב׳ בטבת תשע״ב, 28 בדצמבר 2011, עמ׳ 10 <לכבוד יום הולדתו הששים של המשורר>
  • הולנדר, אורי.  להתנהג כמו שָׁלֵם : על אפוס וקיטש בשירת רוני סומק.  בתוך: מילת הכבוד של הרחוב : עיונים בשירתו של רוני סומק / עורכים נועה שקרג’י, יגאל שוורץ וקציעה עלון (תל אביב: הוצאת גמא, 2019), עמ׳ 139–159.
  • הכהן־ביק, טפת.  ״מכל מקום עלול לפרוץ דם״ – על אשמה ומנוסה : כינון הגבריות בגּוֹלֶה לרוני סומק.  בתוך: מילת הכבוד של הרחוב : עיונים בשירתו של רוני סומק / עורכים נועה שקרג’י, יגאל שוורץ וקציעה עלון (תל אביב: הוצאת גמא, 2019), עמ’ 106–130.
  • הראל, אורית. פסנתרן מסבאות במערב הפרוע. מעריב, סופשבוע, כ״ג בניסן תשמ״ט, 28 באפריל 1989, עמ׳ 24–26, 44.
  • וייכרט, רפי.  אלגיה לעיר ששוקעת.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס״ח, גל׳ 9–10 (תמוז–אב תשנ״ד, יוני–יולי 1994), עמ׳ 87–92 <על תל־אביב בשירתם של יאיר הורביץ, יוסף שרון, אבות ישורון, מאיר ויזלטיר ורוני סומק>
  • וייכרט, רפי. נקמת הילד המגמגם. עתון 77, גל׳ 230 (1999), עמ׳ 23. <רוני סומק ואליוט שארפ: ערב משותף בבית הקונפדרציה הציונית בירושלים 24.1.99>
  • זך, נתן. הנייר והזכוכית – על שירים של רוני סומק. הד החינוך, כרך 76, גל׳ 12 (2002), עמ׳ 40–41.
  • חבר, חנן.  רוני סומק והפוליטיקה של השיר הפופולרי.  בתוך: מילת הכבוד של הרחוב : עיונים בשירתו של רוני סומק / עורכים נועה שקרג’י, יגאל שוורץ וקציעה עלון (תל אביב: הוצאת גמא, 2019), עמ’ 16–47.
  • חכם, רונית.  ״מזמן לא כתבתי בצפיפות כזאת את המילים ׳נוסטלגיה׳, ׳דמעות׳ או ׳זיכרונות׳״. בתוך: מילת הכבוד של הרחוב : עיונים בשירתו של רוני סומק / עורכים נועה שקרג’י, יגאל שוורץ וקציעה עלון (תל אביב: הוצאת גמא, 2019), עמ’ 87–105.
  • יעוז, חנה. שיר עברי – בליווי עוד (ראיון עם המשורר רוני סומק). פסיפס, גל׳ 43 (2000), עמ׳ 28–29.
  • לי, ורד.  ספריות: רוני סומק.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 761 (י״ד בתשרי תשס״ח, 26 בספטמבר 2007), עמ׳ 20.
  • לשם, גיורא. דיוקנו של המשורר כקאובוי מתבגר. על המשמר, כ״ו בתשרי תשמ״ו, 11 באוקטובר 1985, עמ׳ 17. <על שירתו של רוני סומק>
  • כהן, חגית. הולך לעיבוד: ראיון עם רוני סומק, לקראת ערב עיבודים מוסיקליים לשיריו. מקור ראשון, ׳השבועון׳, ט״ז בחשוון תשס״ו, 18 בנובמבר 2005, עמ׳ 4–6.
  • מאירי, גלעד. פופואטיקה בשירת רוני סומק. בתוך: מילת הכבוד של הרחוב : עיונים בשירתו של רוני סומק / עורכים נועה שקרג’י, יגאל שוורץ וקציעה עלון (תל אביב: הוצאת גמא, 2019), עמ’ 48–86.
  • מורה, שמואל. לב מאיר במזרח – ואבסורד בסוף מערב. מאזנים, כרך ס״ב, גל׳ 2–3 (סיוון–תמוז תשמ״ח, מאי–יוני 1988), עמ׳ 73–78 <דן, בין היתר, בשירתו של רוני סומק>
  • מזור, יאיר. מקסימום המסגר, שיינקין אולי, סביבות בוגרשוב. לא בבלי: שירת רוני סומק: פורטרט של פואטיקה אורבנית 10.12.92. מאזנים, כרך ס״ז, גל׳ 10 (1993), עמ׳ 34–37 <חזר ונדפס בספרו: משדות שבעמק עד רחוב המסגר : שירה עברית עכשווית (תל־אביב : פפירוס, אוניברסיטת תל־אביב, 1996), עמ׳  141–154>
  • מזור, יאיר. אל נא תאמרו לנו שלום, או השולחן המנצח מקבל בקבוק שמפניה. עתון 77, גל׳ 183 (ניסן תשנ״ה, אפריל 1995), עמ׳ 18–23 <על ״שיר אושר״ מאת רוני סומק> <חזר ונדפס בספרו מיהודה הלוי עד יונתן הקטן : מחקרים בשירה עברית (תל אביב : הוצאת תג, תשנ״ז 1996), עמ׳ 175–189>
  • מזור, יאיר. דיוקן הרומנטיקן כאמן קאראטה: עדות אופי על ״עדות יופי״ מאת רוני סומק, בהקשר מקיף של שירתו כולה. אפיריון, גל׳ 62 (2000), עמ׳ 37–46 <נדפס גם ׳הדאר׳, כרך 82, גל׳ 1 (2002), עמ׳ 20–27> <חזר ונדפס בספרו אהבה במושב האחורי : השירה העברית בשנות הששים (אור יהודה : זמורה־ביתן, 2005), עמ׳ 281–291>
  • מזור, יאיר.  מפגשים מן הסוג המפעים : עוד קריאות בשירי רוני סומק.  פסיפס, גל׳ 68 (חורף תשס״ח 2007/2008), עמ׳ 47–52.
  • מזור, יאיר.  ליטופה של כפפת האיגרוף : מבוא לשירת רוני סומק.  שבו: כתב עת לשירה, גל׳ 19/20 (חורף תשס״ט 2008), עמ׳ 173–177.
  • מזור, יאיר.  מאפיה של איש אחד : מבוא לשירת רוני סומק.  הדור: השנתון העברי של אמריקה, תשס״ט 2009, עמ׳ 140–144.
  • סטריזובר, אורי. צעדי ריקוד של פיתה על קערת חומוס : שיחה עם המשורר רוני סומק בנושא גבריות ואפיונים גבריים בשירה. עתון 77, גל׳ 302 (סיון תשס״ה, יוני 2005), עמ׳ 16–18.
  • סרנה, יגאל.  [על יונה וולך ורוני סומק].  בספרו: יונה וולך: ביוגרפיה (ירושלים : כתר : ספריית זגגי, 1993), עמ׳  225–229.
  • עלון, קציעה.  רוני סומק: החצייה המוסווית של חציית גבולות הקונצנזוס.  בספרה שושנת המרי השחורה : קריאות בשירה מזרחית (מושב בן־שמן : מודן : משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2014), עמ׳ 53–65.
  • עלון, קציעה ושרון שדה.  ״שיר אושר״ : השוואת תרגומים רבים והרהורים רבים והרהור אחד על דיאלקטיקת העונג של תרגום שירה. בתוך: מילת הכבוד של הרחוב : עיונים בשירתו של רוני סומק / עורכים נועה שקרג’י, יגאל שוורץ וקציעה עלון (תל אביב: הוצאת גמא, 2019),  עמ׳ 263–273.
  • פז, יובל.  רוני סומק – המשורר על האוטובוס.  בתוך: מילת הכבוד של הרחוב : עיונים בשירתו של רוני סומק / עורכים נועה שקרג’י, יגאל שוורץ וקציעה עלון (תל אביב: הוצאת גמא, 2019),  עמ׳ 201–225.
  • קרטון־בלום, רות.  גם אם תבוא הסכין.  בתוך: מילת הכבוד של הרחוב : עיונים בשירתו של רוני סומק / עורכים נועה שקרג’י, יגאל שוורץ וקציעה עלון (תל אביב: הוצאת גמא, 2019),  עמ׳ 131–138.
  • קרינסקי, אביבה.  האישה כאחר בשיר ״כיפה אדומה. שיר ילדים״ מאת רוני סומק.  בתוך ספרה: פו הדב והפילוסופיה של האחר (תל־אביב : אור־עם, תשס״א 2000), עמ׳ 191–198.
  • קרינסקי, אביבה.  בת הדודה האילמת.  מאזנים, כרך פ״ד, גל׳ 5–6 (שבט תשע״א, ינואר 2011), עמ׳ 2–4 <על שירו של רוני סומק ״בלוז חטיפת הנערה שחשבה שהשירה היא סולו חצוצרה בתזמורת רחמה״>
  • קרתי שם־טוב, ורד.  ״תן לי להראות להם שאפשר לקרוא שירה גם לא בערב יום הזיכרון״ – רשימה על שירה שאיננה נכתבת מתוך כאב.  בתוך: מילת הכבוד של הרחוב : עיונים בשירתו של רוני סומק / עורכים נועה שקרג’י, יגאל שוורץ וקציעה עלון (תל אביב: הוצאת גמא, 2019), עמ’ 242–262.
  • שוורץ, יגאל.  אני עיראקי־פיג’מה, אשתי רומנייה, והבת שלנו היא הגנב מבגדד.  הארץ, תרבות וספרות, ז׳ בניסן תשע״ח, 23 במארס 2018, עמ׳ 1.
  • שוורץ, יגאל.  אז יאללה, תהיו כבר מדינה. הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תשע״ח, 30 במארס 2018, עמ׳ 8.
  • שוורץ, יגאל.  היום אני מדבר לזכר המלים שפעם נתקעו לי בפה.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ח בניסן תשע״ח, 13 באפריל 2018, עמ׳ 3.
  • שוורץ, יגאל.  משורר נחמה : הערות המשך לדיון בפואטיקה של רוני סומק.  בתוך: מילת הכבוד של הרחוב : עיונים בשירתו של רוני סומק / עורכים נועה שקרג’י, יגאל שוורץ וקציעה עלון (תל אביב: הוצאת גמא, 2019), עמ’ 226–241 <נוסח ראשון של המאמר פורסם בשלושה חלקים במוסף ׳תרבות וספרות׳ של הארץ – לעיל> <חזר וכונס בספרו: מכאן ומכאן : מסות ומאמרים על ספרות ישראלית (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תש״ף 2020), עמ׳ 203–224> 
  • שמואלוף, מתי.  מזרחי במרחב : ״דימונה בלוז״ שירו של רוני סומק.  הקשת, גל׳ 1 (קיץ 2005), עמ׳ 15.
  • שמואלוף, מתי.  השורשים הכהים של יצירת רוני סומק : האפשרויות החדשות של הישראליות בשירתו ובעבודותיו החזותיות.  גג: כתב־עת לספרות, גל׳ 44 (2018), עמ׳ 13–21
  • שקרג׳י, נועה.  הדודים באים לבקר : הספרות וכותביה ביצירתו של רוני סומק.  בתוך: מילת הכבוד של הרחוב : עיונים בשירתו של רוני סומק / עורכים נועה שקרג’י, יגאל שוורץ וקציעה עלון (תל אביב: הוצאת גמא, 2019), עמ’ 160–188.
  • שרון־בלייס, ענת.  המשורר רוני סומק חוזר אל מחוזות ילדותו 1999.  ״שורות קצרות״ – רדיו שירה, FM106 רדיו קול יזרעאל, 1 בינואר 2000.  icast
    טיול רדיופוני־גאוגרפי עם המשורר רוני סומק אל מקומות ילדות, אשר השפיעו על שירתו ואל המלים שלו, שזכו ללחנים מצד יוצרים שונים בארץ ובעולם
  • Alcalay, Ammiel. Ronny Someck. in: Keys to the Garden : new Israeli writing / edited by Ammiel Alcalay (San Francisco : City Lights Books, 1996), pp. 325–333 <includes poems by Ronny Someck translated into English by Ammiel Alcalay and one by Henry Israeli>
על ״גולה״ על ״1 בשביל 3, 3 בשביל 1״ על ״סולו״
  • בן־דוד, יערה.  בכוח המלה. דבר, משא, י״ג בטבת תשמ״ב, 8 בינואר 1982, עמ׳ 19.
  • ברקאי, עדה. על שני ספרי שירה: א. לעבור בטיסה : רוני סומק, ״סולו״ (1980); ב. במכחול דק : רבקה אלמן, ״ציפור רוקמת מראות״ (1980). על המשמר, 27 בפברואר 1981, עמ׳ 6.
  • ברתנא, אורציון. טריטוריה חדשה ואפשרויותיה. ידיעות אחרונות, 26 בדצמבר 1980, עמ׳ 23 <כונס גם בספרו עדות קריאה (תל־אביב : פפירוס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 45–49>
  • לסקלי, חזי. שדרות סאנסט פינת דיזנגוף. מעריב, 26 ביוני 1981
  • משמר, תמר.  אקדח סמוי וכלי הליווי. עתון 77, שנה ה, גל׳ 25 (שבט–אדר א׳ תשמ״א, ינואר–פברואר 1981), עמ׳  57.
על ״אספלט״
  • לפיד, יאיר. אקדח אספלט. מעריב, קריאת ביניים, 7 בינואר 1985, עמ׳ 12–13.
  • מגד, איל. תפר בבגד הארץ. מאזנים, כרך נ״ט, גל׳ 3 (אלול תשמ״ה, ספטמבר 1985), עמ׳ 59–60.
  • מגד, איל. רוני סומק: הכוח השקט של השירה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ה בטבת, תשמ״ה, 18 בינואר 1985, עמ׳ 23. <ראיון עם רוני סומק להופעת ספרו ״אספלט״>
  • מנור, אהוד. אותיות כתווים. דבר, 18 בינואר 1985, עמ׳ 28.
  • משמר, תמר. זירת אספלט – מסמני גבול. עתון 77, שנה ט׳, גל׳ 60–61 (שבט תשמ״ה, ינואר–פברואר 1985), עמ׳ 35.
  • נבות, אמנון. שפת המיתולוגיה נוגעת בשפת המדרכה. מעריב, י״ז בחשון תשמ״ו, 1 בנובמבר 1985, עמ׳ 27.
  • נבות, אמנון. אספלט. עכשיו, חוב׳ 50 (1985), עמ׳ 350.
  • פסח, חיים. ״עריק מצבא הנוסטלגיה״. במחנה, גל׳ 18 (23 בינואר 1985), עמ׳ 38, 39.
  • צימרמן, משה. החיים כהשאלה. שופרא, חוב׳ 3 (1985), עמ׳ 6–7.
  • ציפר, בני. שירה. הארץ, 18 בינואר 1985, עמ׳ 17.
  • רייך, אשר. חוויה בדרך ״אספלט״. ידיעות אחרונות, המוסף תרבות ספרות אמנות, ב׳ בתמוז תשמ״ה, 21 ביוני 1985, עמ׳ 3.
  • שיינפלד, אילן. פרקליט של נוף הולך ונעלם. על המשמר, א׳ באב תשמ״ה, 19 ביולי 1985, עמ׳ 16–17.
  • שתל, שמואל. מחתרת השורשים. דבר, ט״ז בתמוז תשמ״ה, 5 ביולי 1985, עמ׳ 9.
על ״7 שורות על פלא הירקון״
  • בן־דוד, יערה. דיבור שהוא שליפה מן הצד. עתון 77, גל׳ 93 (חשון תשמ״ח, אוקטובר 1987), עמ׳ 15.
  • ברעם, חיים. מכוערת, לעזאזל. כותרת ראשית, גל׳ 354 (14 באוקטובר 1987), עמ׳ 32.
  • כרמל־פלומין, נילי. תל־אביב כחומר לירי. ידיעות אחרונות, תרבות ספרות אמנות, ה׳ באב תשמ״ז, 31 ביולי 1987, עמ׳ 31.
  • לפיד, יאיר. גיטרת הליווי של הרעיון השירי. מעריב, ספרות כ״ט בסיון תשמ״ז, 26 ביוני 1987, עמ׳ 3.
  • מזור, יאיר. נוסטלגיה אחרת. מאזנים, כרך ס״א, גל׳ 3/4 (1987), עמ׳ 75–76. <חזר ונדפס בספרו: משדות שבעמק עד רחוב המסגר : שירה עברית עכשווית (תל־אביב : פפירוס, אוניברסיטת תל־אביב, 1996), עמ׳ 137–139>
על ״ברדלס״
  • ברתנא, אורציון. געגועים מבוייתים. דבר, י״ג בסיון תשמ״ט, 16 ביוני 1989, עמ׳ 19.
  • הופמן, חיה. המשורר כשחקן כדורסל. ידיעות אחרונות, י״ז באדר ב׳ תשמ״ט, 24 במארס 1989, עמ׳ 20.
  • זילברמן, דורית. ברדלס של חרסינה. מעריב, ספרות, י״ד באייר תשמ״ט, 19 במאי 1989, עמ׳ 7.
  • רצבי, שלום. שוליים של חברה שבעה. עתון 77, גל׳ 111–112 (ניסן–אייר תשמ״ט, אפריל–מאי 1989), עמ’ 16.
  • שתל, שמואל. נגיסת התפוח. מאזנים, כרך ס״ג, גל׳ 4 (סיון תשמ״ט, יוני  1989), עמ׳ 70–71.
על ״בלאדי מרי״
  • אליאס, אבי. ניחוח סומקי בכוס שיכר. דבר, ט׳ בשבט תשנ״ד, 21 בינואר 1994, עמ׳ 22.
  • אמיר, גפי. נערת פושעים במושב האחורי של מכונית אמריקאית. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ב׳ בשבט תשנ״ד, 14 בינואר 1994, עמ׳ 54–56. <ראיון עם המשורר רוני סומק בצאת ספרו ״בלאדי מרי״>
  • וייכרט, רפי. עם העיניים קדימה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ט״ז בשבט תשנ״ד, 28 בינואר 1994, עמ׳ 29.
  • זילברמן, דורית. רוני סומק, מלאדי מרי. אפיריון, גל׳ 34 (1994), עמ׳ 46–48.
  • יעוז־קסט, איתמר. עם המשורר רוני סומק, לרגל הופעת ספר שיריו: ״בלאדי מרי״. פסיפס, גל׳ 23 (1994), עמ׳ 6–7.
  • מוקד, גבריאל. על ״בלאדי מרי״ מאת רוני סומק. עכשיו, חוב׳ 62 (1995), עמ׳ 196–197 <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור־המדינה (תל־אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 297–300>
  • קאופמן, עזריאל. והשירה היא נערת פושעים. על המשמר, י״ח באייר תשנ״ד, 29 באפריל 1994, עמ׳ 28.
  • שתל, שמואל. מוודקה ופלפל שחור ועד עולם האגדות. עתון 77, גל׳ 172 (1994), עמ׳ 10.
על ״גן עדן לאורז״
  • אור, אמיר. עורב וגבינה. מאזנים, כרך ע״ב, גל׳ 3 (כסלו תשנ״ח, דצמבר 1997), עמ׳ 18–19. <על ״אזיקים. שיר רחוב.״ מאת רוני סומק, מתוך ״גן עדן לאורז״>
  • אור, קובי. הקול אפשרי. זמן תל־אביב (מעריב), 15 במארס 1996
  • אליאס, אבי. כשהתבלינים של סומק מתאבכים באוויר מתגרה אף הקורא בנחיריים פעורים. מאזנים, כרך ע׳, גל׳ 5 (1996), עמ׳ 10.
  • בז׳רנו, מאיה. בדרך לאררט. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 189 (כ״ו בתשרי תשנ״ז, 9 באוקטובר 1996), עמ׳ 7.
  • ברתנא, אורציון.  געגועים. דבר, 19 בינואר 1996
  • דליס. גן עדן לארז. פסיפס, גל׳ 31 (1996), עמ׳ 19.
  • וייכרט, רפי. הו ארץ הנועצת שפתיים קניבליות. מעריב, 26 בינואר 1996
  • וייכרט, רפי.  תיבת נוח של השירה. עכשיו, חוב׳ 65 (1997/1998), עמ׳ 170–174.
  • קורן, יהודה. קאובוי של שירה. ידיעות אחרונות, 5 בינואר 1996 <ראיון עם רוני סומק>
  • רייך, אשר. מיסיונר של שירה. במחנה, 14 בפברואר 1996
  • שתל, שמואל. צילום חייו. עתון 77, גל׳ 195 (1996), עמ׳ 10–11.
  •  
על ״כפתור הצחוק״
  • איני, לאה. קשת חיוכים. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, י״ב בתשרי תשנ״ט, 2 באוקטובר 1998, עמ׳ 29.
על ״בית־חרושת של הטבע, חורף 2046, 1998״
  • נחמיאס, יוסי. ״בית־חרושת של הטבע, חורף 2046, 1998״. סטודיו, גל׳ 93 (1998), עמ׳ 71–72.
על ״המתופף של המהפכה״
  • אלמוג, רות. רוני סומק מתופף. הארץ, תרבות וספרות, י״א באייר תשס״א, 4 במאי 2001, עמ׳ ב 13.
  • ארבל, גלי. אהבת עולם. חיים אחרים, גל׳ 60. (ספטמבר 2001)
  • ברוך, אדם. רוני סומק בעניין בויס. מעריב, 23 בפברואר 2001.
  • גליק, שרון. המתופף של המהפכה. במחנה, 9 במארס 2001.
  • גניהר, תומר. המשורר כמינרל. מעריב, 9 בפברואר 2001.
  • גרנות, משה. אפוריזמים צבעוניים. פסיפס, גל׳ 46 (2001), עמ׳ 47–49.
  • וייכרט, רפי. בקצה החדר דולק רדיו. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ה באייר תשס״א, 18 במאי 2001, עמ׳ 29.
  • מזור, יאיר. פעימת התוף ויופיו הפואטי מפעים. מאזנים, כרך ע״ה, גל׳ 4 (2001), עמ׳ 56–58.
  • סתוי, זיסי. השמועות על מות השירה היו מוקדמות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, י״ד באדר תשס״א, 9 במארס 2001, עמ׳ 26.
  • קודיש, דפי. אינסטלטור של הנפש. עתון 77, גל׳ 253 (אדר תשס״א, מארס 2001), עמ׳ 11.
  • קניוק, יורם. לא אכפת לו לא להיות מכובד. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 424 (י״ח בניסן תשס״א, 11 באפריל 2001), עמ׳ 14.
  • שעשוע־מירון, איילה. עטוף בשמיכת אהבה (ראיון עם המשורר רוני סומק). נהרדעא, גל׳ 24 (2002), עמ׳ 19–21. <רוני סומק מספר על ילדותו במעברה, על תמונותיהם של דוד בן גוריון ואום כולתום בפתח בית הקפה בככר סטרומה, על היום הראשון בכיתה א׳ ועל ספרו האחרון ״המתופף של המהפכה״>
  • שעשוע־מירון, איילה. ״בטריטוריה של אגרוף״. נהרדעא, גל׳ 24 (2002), עמ׳ 21.
על ״חוואג׳ה ביאליק״
  • אהרונסון, מאיר. חוואג׳ה ביאליק. עתון 77, גל׳ 292 (אב–אלול תשס״ד, יולי–אוגוסט 2004), עמ׳ 16–17.
על ״מחתרת החלב״
  • אברהם־איתן, חלי. שירה מ״מחתרת החלב״ – רוני סומק.  פסיפס, גל׳ 63 (אביב תשס״ו 2006), עמ׳ 9–12 <דיון בשירים: ״האהבה פורצת בקילוחים דקים״, ״הערות שוליים לפואמה הפדגוגית״, ״אלמוני״ ועוד>
  • בן־משה, יקיר.  מיתולוגיה מהמציאות.  Time Out תל־אביב, גל׳ 135 (2–9 ביוני 2005), עמ׳ 132.
  • דויטש, חיותה.  סומק בשביל החלב.  הצופה, מוסף, א׳ בתמוז תשס״ה, 8 ביולי 2005, עמ׳ 14.
  • דיין, סער.  כמו שיר של עידן רייכל.  מעריב, מוסף חג – ספרות וספרים, כ׳ בניסן תשס״ה,  29 באפריל 2005, עמ׳ 26.
  • הולנדר, אורי. שירת העריק מצבא הנוסטלגיה. הארץ, תרבות וספרות, ד׳ באייר תשס״ה, 13 במאי 2005, עמ׳ ה 2.
  • יגיל, רן.  כמו מיתר של ג׳ימי הנדריקס.  מעריב,  מוסף חג – ספרות וספרים, כ׳ בניסן תשס״ה,  29 באפריל 2005, עמ׳ 26.
  • כהן, חגית. הולך לעיבוד: ראיון עם רוני סומק, לקראת ערב עיבודים מוסיקליים לשיריו. מקור ראשון, ׳השבועון׳, ט״ז בחשוון תשס״ו, 18 בנובמבר 2005, עמ׳ 4–6.
  • נגב, אילת. ססססומק. ידיעות אחרונות – 7 ימים, 8 באפריל 2005 <ראיון>
  • קודיש, דפי. מן השפה ולפנים. עתון 77, גל׳ 302 (סיון תשס״ה, יוני 2005), עמ׳ 6–7.
  • קרניאל, גל.  שירים לשימוש הציבור.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 650 (ה׳ באב תשס״ה, 10 באוגוסט 2005), עמ׳ 4.
על ״ריה״ל מדריר״
  • אהרונסון, מאיר.  ריה״ל מדריד – רוני סומק.  עתון 77, גל׳ 323 (אב–אלול תשס״ז, אוגוסט 2007), עמ׳ 28–29.
  • כהן, מאיה. העלה סומק בדפים. ישראל היום, 23 באוגוסט 2007 <ראיון עם רוני סומק בעקבות תערוכתו ״ריה״ל מדריד״>
  • שמואלוף, מתי.  ״ריה״ל מדריד״.  המבוקש <מקוון>, 2 בנובמבר 2007.
על ״אלג׳יר״
על ״הקוף שלוף והקוף בלוף״ על ״כוח סוס״

על ״לשכוח את מה שיקרה״ למרלנה בראשטר
קישורים:
OpenLibrary – OL3417583A Wikidata – Q459891 J9U – 987007268389205171 NLI – 000124694 LC – n87921257 VIAF – 71569894
עודכן לאחרונה: 30 במארס 2024

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף