לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

אמיר גלבע (1917–1984)

<בהכנה>

Amir Gilboa

    אמיר גלבע (ברל פלדמן) נולד בעיירה האוקראינית ראדזיווילוב, מערב פלך ווהלין, סמוך לגבול גליציה, בין שתי מלחמות העולם נכללה העיירה בשטח פולין (כיום בתחומי אוקראינה) בט׳ בתשרי תרע״ח, 25 בספטמבר 1917. הוא היה הרביעי משבעה ילדים. בני משפחתו עסקו בחייטות. את ראשית לימודיו עשה בחדר, ולאחר מכן קיבל חינוך עברי בבתי ספר של רשת ״תרבות״, וכן למד עד גיל שש-עשרה בבית ספר ממשלתי פולני. מגיל שמונה היה חבר בסניף המקומי של תנועת ״החלוץ הצעיר״. בית הספר קירב אותו אל הספרות העברית, פעילותו בתנועה נטעה בו אמונה ציונית עמוקה, ומילדותו התגבשה בו ההכרה כי ייעודו להיות משורר עברי בארץ ישראל.
    ב-1933 יצא להכשרה חקלאית, תחילה בעיר לוּצְק ומ-1934 בעיירה וֶרְבָּה. ב-1936 עבר להכשרה העירונית בעיר בנדין, מערב פולין. באותן השנים פירסם שירים ביידיש בעיתונות התנועה – מעט מכתיבת נעורים שופעת, שרובה אבד. על אף מתחים שנתגלעו בינו לבין חבריו לתנועה בשל האינדיווידואליזם המובהק שלו, אושרה עלייתו ארצה. בנובמבר 1937 חזר לביקור פרֵדה בראדזיווילוב, אך הסתיר מבני משפחתו את טעמו האמיתי של הביקור ואת מגמת פניו. לצורך עלייתו נדרש לאמץ זהות ארץ-ישראלית בדויה ובחר לעצמו את השם אמיר גלבע, שהיה לשמו הספרותי ולימים גם לשמו הרשמי. בדצמבר יצא לדרך בקבוצת עולים בלתי לגאלית מקרב אנשי ״החלוץ״, ובינואר 1938, לאחר מסע תלאות בספינת המעפילים ״פוסידון״, נחתו בחשאי בחוף השרון. אחרי כמה חודשים בקיבוץ גבעת השלושה עזב לפתח תקווה הסמוכה, ובשנים הבאות התפרנס מעבודות דחק מזדמנות ברחבי הארץ. ב-1940 נחשד בהשתייכות למפלגה הקומוניסטית ונאלץ להסתתר זמן-מה מן המשטרה הבריטית. מאז עלייתו כתב שירים ביידיש ובעברית, אך עד מהרה התרכז בעברית בלבד. שיריו ביידיש רוויים מוטיבים של מחאה פרולטרית וכתובים ברובם בפאתוס רגשני מתפרץ. בעצת ידידים גנז אותם, וכמה עשרות מהם נשמרו בעיזבונו.
    שירו העברי הראשון שפורסם, ״כי אז אצעק״, הופיע בפברואר 1941 בדפים לספרות של דו-השבועון של ״השומר הצעיר״ בעריכת אברהם שלונסקי. יש בשיר ארוך זה כדי לבשר כמה מעיקרי הפואטיקה האקספרסיוניסטית שהתגבשה בשירתו, בהם: תפישה מועצמת ומוכללת של המציאות; בניית דמות של ״אני״ בעל ממדי ענק וכוחות על-אנושיים; רטוריקה הכרזתית-דקלומית המרבה בחזרות ובקטלוגים תיאוריים; נטייה לחבוק מרחבי נופים גדולים ורצפים היסטוריים ארוכים; מעבר בין ביטויים של מצוקה אישית מייסרת מזה להארה חזונית מזה; ריבוי ציורי לשון המבטאים רגשות עזים; הימנעות מצורות שיריות סגורות ועיצוב חופשי מתגוון של השורה, הבית ויחידות הריתמוס. השיר עורר רושם בחוג המשוררים הצעירים שצמחו אז בחסותו של שלונסקי. בעקבות זאת התוודע גלבע לשלושה מהם: שלמה טנאי, עוזר רבין ובנימין גלאי, ויחד תיכננו להוציא כתב עת משלהם, הוא  ילקוט הרעים.
    בד בבד שקד על הכנת קובץ שירים ראשון משלו, שראה אור באפריל 1942 בשם  לָאות (ארחה). כבר בחוברת צנומה זו ניכר מאבקו הפנימי בין נטייתו הטבעית לכתיבה חווייתית ״פרועה״ ופורצת צורות לבין הנוסח הניאו-סימבוליסטי רב-ההשפעה של אסכולת שלונסקי-אלתרמן, שעיקרו השאיפה לליטוש צורני ומוזיקלי, להתרחקות מן הממד הווידויי-אוטוביוגרפי ולהמרת הרגש החשוף בשנינה שכלתנית, המעמידה את השיר כאובייקט גבישי מושלם. מאבק זה נמשך לפחות עד סיומו של אותו עשור, והוכרע כשחזר ודבק בנטיותיו הראשוניות.
    בקיץ 1942 התגייס לצבא הבריטי והוצב כנהג ביחידת הובלה במסגרת הבריגדה העברית. בשלוש השנים הבאות שירת בחזיתות צפון-אפריקה ואיטליה, ולאחר המלחמה הגיע עם יחידתו גם לצרפת ולבלגיה. רק בתום המלחמה נודע לו בוודאות מה שכבר ניחש – שאביו ואמו, ששת אחיו ואחיותיו וצאצאיהם נרצחו כולם עם קהילת ראדזיווילוב. מכאן ואילך נעשו זיכרונות הילדות בעיירה, דמויותיהם של בני משפחתו וביכוי אובדנם למרכיבים של קבע בשירתו.
    בתקופת שירותו הצבאי המשיך בכתיבה רצופה של שירים, שמקצתם פורסמו בשתי החוברות הראשונות של  ילקוט הרעים, בעיתונות הפנימית של חיילי הבריגדה ובאכסניות אחרות. ב-1946, סמוך לשחרורו מן הצבא, גיבש מתוכם את כתב היד של ספרו הנה ימים באים, אך הוא נגנז מסיבה לא ידועה, התגלה אחרי מותו ופורסם במלואו רק ב-2007. השירים מבטאים תחושות זוועה, חרון ופחד לנוכח אימי המלחמה והשואה, אך לא פחות מכך תאוות חיים נמרצת, כיסופי אהבה והיקסמות מיפי הטבע עד כדי ביטויים של שמחה אקסטטית על עצם הקיום.
    מ-1947 עסק בעבודות תרגום, עריכה והגהה. ב-1949 הופיע ספרו השני,  שבע רשויות, המכיל מבחר מתוך מאות השירים שחיבר מאז 1941, ובו גם משירי  לאות ו הנה ימים באים. חלוקת הספר לשבעה שערים ביטאה את הכרת המשורר בגיוון הרב המאפיין את חטיבות שירתו. ואכן, הספר מכיל שירים שונים זה מזה מבחינות רבות: שירים ליריים אינטימיים בצד המנונים קולקטיביים-לאומיים אופטימיים; שירי חלום סוריאליסטיים בצד שירים המעצבים רגעי מודעות חדים ואכזריים; שירים סדורי משקל, חרוז ובית בצד רצפים ריתמיים חופשיים; שירי קינה על יקיריו (הבולט בהם: ״נשמת יוסי בן אחותי ברוניה״) בצד שירי צחוק ושמחה, אהבה וארוס; ושירים ארס-פואטיים על סגולות השירה בצד שירים המעלים עושר של חוויות חושיות ראשוניות (הבולט בהם: ״אלמוג אדום״).
    בספרו השלישי, שירים בבוקר בבוקר (1953), נאספו שיריו שנכתבו מ-1950 ועד 1952, והוא נחשב בביקורת כטוב בספריו. הספר מכיל, אכן, את הריכוז החשוב ביותר של שיריו הבשלים. בולטת בהם הנטייה לעצב דובר מבוגר המשחזר את נקודת תצפיתו של ילד, עמדה המעניקה למבטו רעננות חושית-חווייתית. במתכונת זו עשויים שירים כ״הולדת״, ״שזיף באור״, ״זרעים של עופרת״ ו״יצחק״, שהם משיאי יצירתו. שירים אחרים (״רחב״, ״משה״, ״שאול״) מעצבים מבט רענן על סיטואציות מקראיות תוך שילוב בין עבר להווה, והם חלק מזיקה עמוקה ומתמשכת של המשורר אל המסורת היהודית לרבדיה, מן המקרא ועד ספרות הקבלה והחסידות. עוד מכיל הספר שירי שמחה אקסטטיים (״לו מאה כובעים״), תגובות המנוניות על הקמת המדינה (״שיר בבוקר בבוקר״), ובצדם שירים מלאי מתח הצומחים מהוויית מלחמת העצמאות, על המחיר האנושי הכבד שגבתה (״ואחי שותק״, ״מלכות דממה״).
    בתחילת שנות החמישים הקים גלבע משפחה והתיישב בתל אביב. מ-1953 עד 1980 עבד לפרנסתו כעורך בהוצאת הספרים מסדה, ובין השאר ייסד במסגרת זו בשנות השבעים ״ספרייה קטנה לשירה״, שבה טיפח שורה של משוררים צעירים, בהם חמוטל בר-יוסף, רוני סומק ואדמיאל קוסמן. אחרי עשר שנות שתיקה פירסם ב-1963 את  כחולים ואדומים, אסופה מקיפה מספריו הקודמים ובצדה צרור שירים חדשים תחת הכותרת ״שלושה שערים חוזרים״. מצד אחד, העמיק בשירים אלה הדיאלוג המורכב של המשורר עם המקורות היהודיים (״פני יהושע״, ״אנא בכוח״, ״עזריה מן האדומים״). מצד אחר, חדרו לשירים חומרי מציאות וחומרי לשון פרוזאיים יומיומיים, והטון האקסטטי המשולהב התחלף בביטויים של פיכחון, עייפות ונמיכות רוח.
    מהלך זה נמשך והעמיק בשני ספריו הבאים, רציתי לכתוב שפתי ישנים (1968) ו אילה אשלח אותך (1972). שניהם עשויים רצפים של קטעים קצרים ודחוסים, ללא כותרות, הנראים לעתים כרישומי חלומות ולעתים כרשומות-יומן אסוציאטיביות. הנימה הכללית בשירים היא של היסוס וספק ביחס למציאות, חשבון נפש ויקיצה מאשליות, הסתלקות החזון ומודעות לחידלון, ואלה ניכרים גם במיתון ובאיפוק ברמת הלשון וכן בארגונו הרב-משמעי המפותל של התחביר. רק לפרקים מבליחה בהם האקסטזה החזונית של גלבע המוקדם, כגון בשיר ״ידעתי בחלום״ שנכתב, ככל הנראה, כתגובה מיידית נפעמת על איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים. לעומת זאת, אחרי מלחמת יום הכיפורים, ביולי 1974, פירסם גלבע בירחון מאזניים שלושה שירים שזיעזעו את קוראיהם בקדרותם האפוקליפטית מנבאת החורבן. לאחר מכן שבת מכתיבה וחידש אותה רק בשנתו האחרונה. בין אוגוסט 1983 לאוגוסט 1984 חיבר את ספרו האחרון, הכול הולך: רישומים יומניים בעונה מאוחרת, העומד כולו בסימנה של ידיעת המוות המתקרב, וחתם אותו כשבועיים לפני מותו. הספר ראה אור ב-1985, ושוב ב-2006 במהדורת צילום של כתב היד.
    גלבע זכה בפרסים רבים, שביטאו את ההערכה חוצת הדורות וחוצת האסכולות הספרותיות כלפיו, בהם: פרס שלונסקי (1961), פרס ברנר (1970), פרס ביאליק (1971) ופרס ישראל לשירה (1982). ב-1987 כונסו שיריו בשני כרכים. מלבד הספרים שנזכרו לעיל חיבר סיפור מחורז לילדים בשם איש המים של גילי (1963) ופירסם אסופות-מבחר אחדות משיריו. קובץ משיריו הופיע בתרגום לאנגלית בארצות הברית ובאנגליה ב-1979.
    אמיר  גלבע נפטר בתל-אביב בה׳ באלול תשמ״ד, 2 בספטמבר 1984.

[נכתב על ידי אבנר הולצמן עבור  לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית  ]
[מקורות נוספים: קרסל, ארכיון ג. קרסל בספריה הלאומית, לקסיקון אופק לספרות ילדים, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия]

 
ספריו:

  • לאות : שירים (תל אביב : ארחה, תש״ב)
  • שבע רשויות (מרחביה : ספרית פועלים, 1949) <שירים>
  • שירים בבקר בבקר (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי״ג)
  • אמיר גלבע : מבחר שירים, ודברים על יצירתו / מאת דן צלקה (תל אביב : מחברות לשירה, 1962)
  • שלשה שערים חוזרים (תל-אביב : עם עובד, 1963) <לקט שירים><״מהדורה חד-פעמית זו נדפסה בק״ן עותקים״. ״הוצאה לידידים״>
  • איש המים של גילי (מרחביה : ספרית פועלים, תשכ״ג 1963) <איורים – שושנה הימן>
  • כחולים ואדומים (תל-אביב : עם עובד, 1963)
  • רציתי לכתוב שפתי ישנים (תל אביב : עם עובד, תשכ״ח 1968) <שירים>
  • קטף : שירים מכאן ומכאן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1971)
  • אילה אשלח אותך (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ג 1972)
  • The light of lost suns : selected poems of Amir Gilboa / selected and translated from the Hebrew by Shirley Kaufman with Shlomith Rimmon (London : Menard Press ; New York : Persea Books, 1979)
  • הכל הולך : רישומים יומניים בעונה מאוחרת (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ה 1985) <שירים>
  • שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1987) 2 כרכים <התוכן: [א]: כחלים ואדמים. -- [ב]: רציתי לכתב שפתי ישנים. - י״ב שירים. - אילה אשלח אותך. – הכל הולך. קורות חיים>
  • כל השירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1994) 2 כרכים <התוכן: כרך א. לאות, שבע רשיות, שירים בבקר בבקר, כחלים ואדמים. -- כרך ב. רציתי לכתב שפתי ישנים, קטף, אילה אשלח אותך, הכל הולך. קורות חיים>
  • הכל הולך : רישומים יומניים בעונה מאוחרת  (תל-אביב : קשב לשירה, תשס״ו 2006) <״שירים בכתב ידו של המשורר״>
  • הנה ימים באים : שירים 1942–1946 (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : מרכז קיפ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב, 2007) <עריכה ומבוא - חגית הלפרין ; עורך משנה -  אילן ברקוביץ׳>
  • איש המים של גילי (חבל מודיעין : כנרת, בית הוצאה לאור, תשע״ז 2017) <איורים – ליאורה גרוסמן>

תרגום:

  • בגיטו רומא : (רומן היסטורי מחיי היהודים ברומא במאה השש עשרה) / ש. אפטר (מרחביה : ספרית פועלים, 1948) <תרגום מיידיש>
  • היהלום והאפר : רומן / יז׳י אנדז׳יבסקי (מרחביה : ספרית פועלים, 1949)
  • שקספיר / אדולף רודניצקי (מרחביה : ספרית פועלים, 1949) <סיפורים מזמן מלחמת העולם השנייה>
  • שלושת צבעי הזמן : רומאן / א׳ וינוגראדוב (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1952–1953). 2 כרכים <תרגום בשיתוף שלמה הרברג >
  • לואיס קארלוס פרסטס אביר התקוה / ז׳ורז׳ה אמדו (מרחביה : ספרית פועלים, 1953)
  • נאפוליאון ותקופתו / א. טארלה (מרחביה : ספרית פועלים, 1953)
  • בית קארפ : רומאן / ש. איזבאן (תל אביב : מסדה, תשט״ז 1956) <תרגום בשיתוף אברהם לביוש; א׳ גלבוע תירגם פרקים א-ד בחתימת מ. צרי>
  • קראתיך ירושלים / צ׳סלב שלזק (תל אביב ; ניו יורק : עקד : ברית עולמים של ניצולי ברגן בלזן, 1967) <עברית ופולנית עמוד מול עמוד>
  • עלי ספים : שירים / יעקב צבי שרגל (מרחביה ותל אביב : ספרית פועלים בשיתוף עם קרן ויינפר-מורגנשטרן, תשל״ב) <בשיתוף עם ב׳ מרדכי, ואחרים>

על המחבר ויצירתו:

ספרים:
  • אמיר גלבע : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה אברהם בלבן (תל-אביב : עם עובד, תשל״ג 1972)
  • ברזל, הלל. אמיר גלבע : מונוגרפיה (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ״ה 1984)
  • ברק, לאה. התשתית בשיר החדש : לפי שירי א׳ גלבע, ט׳ ריבנר וי׳ עמיחי (רמת-גן, תשל״ח) <״מוגש כמלוי חלקי של הדרישות לקבלת תאר ׳מוסמך׳ - המחלקה לספרות עברית - אוניברסיטת בר-אילן>
  • הרפז, דבורה. מאפייני סגנון בשירת אמיר גלבע (רמת גן, תשס״ג 2003) <דיסרטציה--אוניברסיטת בר אילן, תשס״ג 2003>
  • הרציג, שלמה. החלום כציר פואטי ואינטרפרטאטיבי ביצירת אמיר גלבע (תל-אביב, תשמ״ז) <עבודת גמר (מ.א.)--אוניברסיטת תל אביב, תשמ״ז>
  • חקק, לב. עם ארבעה משוררים : אברהם בן יצחק, אמיר גלבע, נתן זך, שלמה זמיר (תל אביב : עקד, 1979) <מבוסס על עבודת דוקטורט, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג׳לס, 1974>
  • יונאי, חביבה. לבוא חפשי לעיר נצורה : גילויי נושא השואה בשירת אמיר גלבע לתקופותיה (תל אביב : חמו״ל, תשל״ד) <עבודת גמר לקראת התואר מ.א., אוניברסיטת תל אביב - החוג לתורת הספרות הכללית>
  • צורית, אידה. החיים האצילות : פרקים ביוגראפיים ועיונים במרכיבים הקבליים-החסידיים של שירת אמיר גלבע (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988)
  • שה-לבן, יוסף.   אמיר גלבע : הערות והנחיות ללימוד ולקריאה (תל-אביב : אור-עם, תשל״ח) <מהד׳ שנייה, תשמ״ח 1988>
  • Bargad, Warren. To write the lips of sleepers : the poetry of Amir Gilboa (Cincinnati : Hebrew Union College Press, 1994)
מאמרים:
  • איזיקוביץ, גילי.  מים שקטים.  הארץ, גלריה שישי, י׳ באלול תשע״ז, 1 בספטמבר 2017, עמ׳ 20–26 <על אמיר גלבוע עם צאת מהדורה חדשה של ספרו לילדים ״איש המים של גילי״>
  • ארזי, רות.  פרס ניומן למשורר אמיר גלבוע ולסופר משה מייזלש ז״ל. בצרון : רבעון לספרות, הגות ומחקר. כרך ו׳ (סידרה חדשה), חוב׳ 24–25 (354–355) (אדר תשמ״ה, מארס 1985), עמ׳ 33–36.
  • באר, חיים.  דברים על אמיר גלבע.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 22  (ד׳ בסיון תשכ״ח, 31 במאי 1968), עמ׳ 11, 13.
  • באר, חיים.  שירת איש יהודי : על צד אחד בשירי אמיר גלבע.  מאזנים, כרך כ״ט (תשכ״ט), עמ׳ 236–240.
  • בהר, עוזי.  גבולות הממלכת. סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 8 (1978), עמ׳ 332–333.
  • בן-מאיר, יורם. שים על אמיר. מעריב, ט״ז בתשרי תשמ״ה, 12 באוקטובר 1984, עמ׳ 29.
  • בן-מאיר, פיצ׳י יהורם.  אחד נותר עומד.  מקור ראשון, שבת, ט׳ בתשרי תשס״ח, 21 בספטמבר 2007, עמ׳ 10.
  • בר-יוסף, חמוטל. על ״יצחק״ של אמיר גלבע.  ידיעות אחרונות, ספרות ואמנות, 29 במארס 1968, עמ׳ 20 <חזר ונדפס בספרה: טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת-ציון : צבעונים, 2006), עמ׳ 67–69>
  • בר-יוסף, חמוטל. ארבעה שירים של אמיר גלבע.  בספרה: טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת-ציון : צבעונים, 2006), עמ׳ 70–80 <דיון בשירים ״היינו כחוזרים אל חלום״, ״בכח אחז בדל חלום״, ״ככה כמו שאני הולך״ ו״יחידתי סובבת תועה״. המאמר נדפס לראשונה בנוסח אנגלי בקובץ The modern Hebrew poem itself - ראה להלן>
  • בר-יוסף, חמוטל. קדושת ההתכנסות בשירת אמיר גלבע. משיב הרוח, גל׳ כ״א (קיץ תשס״ו 2006), עמ׳ 15–17.
  • ברזל, הלל. אמיר גלבע: צירופים תנ״כיים. בספרו:  שירה ומורשה (תל-אביב : עקד, תשל״א 1971), כרך ב, עמ׳ 13–55 <עיון בזיקת השיר למורשה ביצירותיו של אמיר גלבע>
  • ברזל, הלל.  תמורות בשירת אמיר גלבע : עיון ב׳רציתי לכתוב שפתי ישינים׳ וב׳אילה אשלח אותך׳.  מאזנים, כרך מ׳, גל׳ 5–6 (ניסן-אייר תשל״ה, אפריל-מאי 1975), עמ׳ 379–394 <חזר ונדפס בספרו משוררים בגדולתם : מסות מחקר על משוררים עבריים (תל אביב : הוצאת יחדיו, איגוד מוציאים לאור ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשל״ט 1979), עמ׳ 326–352>
  • ברזל, הלל.  שירים לא מכונסים של אמיר גלבע.  בקורת ופרשנות, חוב׳ 20  (טבת תשמ״ה, דצמבר 1984), עמ׳ 5–24.
  • ברזל, הלל.  ה״יש״ וה״אין״.  בספרו: גבהות הכיסופים: שירה מתקנת עולם : עיקרי השקפה ואמונה מ״צדקיהו בבית הפקודות״ ועד ״הכול הולך״ (תל אביב : אגודת הסופרים העברים בישראל, תשנ״ג 1993), עמ׳ 219–252 <על ״גבישייך להלך״, ״הכול הולך״>
    •
  • ברטוב, חנוך. ״הוא בא בדמיונַי״ : על המשורר אמיר גלבע ז״ל. משיב הרוח, גל׳ כ״א (קיץ תשס״ו 2006), עמ׳ 11–14 <חזר ונדפס בספרו לגדול ולכתוב בארץ ישראל (אור יהודה : זמורה-ביתן, 2007), עמ׳ 47–52. <דברים בערב לזכרו של אמיר גלבע, שיזם גוף של משוררים ״משיב הרוח״, 4 באוקטובר 2004>
  • ברנשטיין, אורי.  ללמוד ממנו.  עתון 77, גל׳ 34 (סיון-אלול תשמ״ב, יוני-אוגוסט 1982), עמ׳  36.
  • ברקוביץ׳, אילן.  האוויר כגוש הטוריה לא תחצהו לשניים.  הארץ, תרבות וספרות, ג׳ בכסלו תש״ע, 20 בנובמבר 2009, עמ׳ 1, 4 <על רשימות עיתונאיות של אמיר גלבוע שפורסמו ב׳דבר׳ וב׳הארץ׳ במחצית הראשונה של 1947>
  • גורי, חיים.  האיש הכותב שפתי ישנים.  בספרו: עם השירה והזמן : דפים מאוטוביוגרפיה ספרותית (תל אביב : מוסד ביאליק והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008), כרך ב׳, עמ׳ 236–247.
  • גורפיין, רבקה. [על ״שאול״ מתוך ׳כחולים ואדומים׳]. בספרה: עם שיר (תל-אביב : עקד, 1967), עמ׳ 38–43.
  • גורפיין, רבקה.  ״שיר בבקר בבקר״ / אמיר גלבע.  בספרה: אבל הדברים היפים : מסות על ספרות עברית חדשה (תל-אביב : ספרית פועלים, תש״ם 1980), עמ׳ 19–23.
  • גמזו, יוסי.  עתיק וצעיר ומוליד : בעשור למותו של אמיר גלבע ז״ל.  הדואר, שנה 73, גל׳ כ״ג (ב׳ בחשון תשנ״ה, 7 באוקטובר 1994), עמ׳ 22–23.
  • האפרתי, יוסף.  על שני שירים של אמיר גלבוע.  עכשיו, גל׳ 64 (1995–1996), עמ׳ 39–48 < על השירים ״זרעים של עופרת״ ו״הולדת״ לאמיר גלבוע. נדפס לראשונה ב׳עכשיו׳ בשנת 1962>
  • דור, משה.  פתאום קם משורר : במלאות 60 שנה לאמיר גלבוע.  מעריב, ט' בחשון תשל"ח, 21 באוקטובר 1977, עמ' 37.
  • הלפרין, חגית.  ״ברל האדמה בוערת: אמיר גלבע ושירתו בימי שואה ומלחמה״. בתוך: הנה ימים באים : שירים, 1942–1946 / אמיר גלבע (תל אביב: הקיבוץ המאוחד ומרכז קיפ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל אביב, 2007), עמ׳ 7–39.
  • הרפז, דבורה.  משפטים חד-איבריים, כוונות סמויות ומה שביניהם – ניתוח שישה משירי אמיר גלבוע.  חלקת לשון: כתב-עת לבלשנות עיונית ויישומית, גל׳ 52 (תש״ף, 2019–2020), עמ׳ 171–193.
  • ויסברוד, רחל.  ״שירים בבוקר בבוקר״. בתוך: בימים האחרים : תמורות בשירה העברית בין תש״ח לתש״ך (תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2002), עמ׳ 189–242.
  • זכאי, חיים.  שירו האידיאולוגי של אמיר גלבע ״כי אז אצעק״ בהשוואה לשירו של ברטולד ברכט ״אגדה מודרנית״.  בספרו:  מבית ומחוץ : מסות (תל-אביב : ישראל-בוך, תשנ״ו 1996), עמ׳  80–94.
  • זנדבנק, שמעון.  לאחר שהייתי הר, לאחר שהייתי ים.  דבר, משא, ב׳ בחשון תשל״ח, 14 באוקטובר 1977, עמ׳ 18 <חזר ונדפס בספרו השיר הנכון (תל אביב : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשמ״ב 1982), עמ׳ 70–75>
  • חבר, חנן.  חי החי ומת המת.  סימן קריאה, חוב׳ 19 (1986), עמ׳ 188–192.
  • כהן, אליעז. בניסיון לאחוז בבדל חלומו של המשורר. משיב הרוח, גל׳ כ״א (קיץ תשס״ו 2006), עמ׳ 9–10 <פתיחה לגליון מיוחד של ׳משיב הרוח׳, מחווה למשורר אמיר גלבע>
  • כהנא-כרמון, עמליה.  אלחץ כף ידי אל קליפת העץ : אמיר גלבע - ״בשביל הזה ודאי לי שוב לא אעבור״.  דבר, משא, ד׳ באייר תשמ״ב, 27 באפריל 1982, עמ׳ 11.
  • לוז, צבי.  מרחבים ומרכז : אמיר גלבוע.  בספרו: מציאות ואדם בספרות הארץ-ישראלית (תל אביב : דביר, תש״ל 1970), עמ׳ 68–89.
  • לוי-קפח, אביבית.  להבדיל בין חושך לאור : על תמונת המלחמה בשירתם של משוררים ישראליים בני זמננו.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך פ״ד, גל׳ 5–6 (שבט תשע״א, ינואר 2011), עמ׳ 34–36  <על שירים של אמיר גלבע, איתמר יעוז-קסט, עודד פלד, מנחם פאלק ואליעז כהן>
  • לוין, ישראל.  החלום לא כחלום יעוף : קולות מן העבר בשירתו של אמיר גלבע.  בספרו: שירה ארגוה ידי רעיון : עיונים בשירה העברית בספרד בימי הביניים ובהשפעת הפיוט הקדום על השירה העברית החדשה (לוד : מכון הברמן למחקרי ספרות : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס״ט 2009), עמ׳ 531–545 <דברים שעיקרם נאמר בערב זיכרון למשורר בעשור למותו, באוניברסיטת תל-אביב, 20 בדצמבר 1994>
  • לנדאו, דב.  איילה בין זאבים בשיר פתיחה של אמיר גלבוע.  בספרו: עידונה של שאגה : פרקים ביסודות השירה הלירית (תל אביב : פפירוס, תש״ן 1990), עמ׳ 233–245 <על השיר ״אילה אשלח אותך״>
    •
  • לנדאו, דב.  פיגורות לשון ביחסיהן לזמן ולמקום: היבטים פרשניים של ההבחנות. עלון למורה לספרות, גל׳ 17 (תשנ״ח), עמ׳ 8–19 <המאמר כולל דיון בשיר ״אילה אשלח אותך״ של אמיר גלבע>
  • מגד, איל. המאמין הכופר : על שירו של אמיר גלבע ״גדולים מעשי אלוהַי״. משיב הרוח, גל׳ כ״א (קיץ תשס״ו 2006), עמ׳ 18–20.
  • מגד, מתי.  מקורות החווייה השירית. משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ד׳, גל׳ 29 <צ״ל שנה ה׳, גל׳ 1> (י״ג בטבת תשט״ו, 7 בינואר 1955), עמ׳ 2, 4 <על שירתם של אמיר גלבע, ט. כרמי וחיים גורי>
  • מוהר, עלי.  ״לכתוב שיר אפשר רק ממצב של התקדשות״, ראיון עם אמיר גלבע (1971).  דחק: לספרות יפה, כרך ה׳ (תשע״ה, מרץ 2015), עמ׳ 122–134.
    •
  • מוקד, גבריאל.  פרס לשירה בגדולתה - אמיר גלבוע ויהודה עמיחי. ידיעות אחרונות (1984) <על הענקת פרס ישראל לשני המשוררים> <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 240–242>
  • מילמן, יוסף. ׳מדמיין [...] בוהה [...] ושותק׳: חזיון הריק בשירתו המאוחרת של אמיר גלבע. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י״ז (תשנ״ט 1999), עמ׳ 145–166.
  • מירון, דן.  הרהורים על שירת גלבע.  הארץ, תרבות וספרות, כ׳ בניסן תשכ״ד, 2 באפריל 1964, עמ׳ 10, 13 <חזר ונדפס בקובץ אמיר גלבע׳ : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה אברהם בלבן (תל-אביב : עם עובד, תשל״ג 1972), עמ׳ 96–108>
  • מירון, דן.  בתחום ומחוץ לתחום.  הארץ, 17 באפריל 1964.
  • מירון, דן.  בתחום ומחוץ לתחום.  הארץ, תרבות וספרות, י״ב באייר תשכ״ד, 24 באפריל 1964, עמ׳ 10.
  • מירון, דן.  ״מלכות דממה״. בספרו: מול האח השותק : עיונים בשירת מלחמת העצמאות, מחזור ראשון (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה ; ירושלים : כתר, 1992), עמ׳ 357 368 <על השיר ״מלכות דממה״ לאמיר גלבוע>
  • סלבסט, יורם.  על מה אנחנו כותבים כשאנחנו כותבים על שירה? : עיון במאמרים אחדים על שירתו של אמיר גלבע.  מאזנים, כרך פ׳, גל׳ 5–6 (תשרי תשס״ז, ספטמבר 2006), עמ׳ 24–28.
  • פורת, אלישע.  אנא בכח : לזכרו של המשורר אמיר גלבוע. מעריב, ה׳ בחשון תשמ״ז, 7 בנובמבר 1987, עמ׳ 25 <כונס בספרו: קריאה מאוחרת (תל-אביב : גוונים, תשס״ח 2008), עמ׳ 95–98>
  • פרגר-וגנר, רותם.  הולך.  ארץ אחרת, גל׳ 31 (טבת תשס״ו, דצמבר 2005), עמ׳ 54–56 <דיון בשיר ״ככה כמו שאני הולך״ מתוך ׳רציתי לכתוב שפתי ישנים׳>
  • פרוכטמן-אגמון, מאיה.  ״אני מבין שאת מבינה שאני מבין״ : עיון בלשני בשירה המודרנית על פי שני שירים של אמיר גלבע.  מאזנים, כרך נ״ח, גל׳ 5–6 (תשמ״ה), עמ׳ 26–28.
  • צורית, אידה.  שירת אמיר גלבע.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ששית, גל׳ 21 (ו׳ בסיון תשט״ז, 16 במאי 1956), עמ׳ א, ב ; גל׳ 22 (ח׳ בסיון תשט״ז, 18 במאי 1956), עמ׳ א, ב. 
  • צורן, יאיר. ״בכח אחז בדל חלום״ - החולשה והכוח בשירת אמיר גלבע.  דימוי, גל׳ 17 (1999), עמ׳ 16–28.
  • צורן, יאיר. ״מי יושב על מדינה״.  עתון 77, גל׳ 234–235 (1999), עמ׳ 14–23, 44 <העם והמדינה בשירת אמיר גלבע>
  • צורן, יאיר. זיקתו של אמיר גלבע לכתבי ר׳ נחמן מברסלב - עוד למילונו הפיוטי של המשורר.  דימוי, גל׳ 19 (2000–2001), עמ׳ 61–64.
  • צורן, יאיר.  ״אחינו! האדמה בוערת!״ : ״עם בני דמי״ וזיקותיו לשירת אמיר גלבע.  מאזנים, כרך ע״ט, גל׳ 2 (תמוז תשס״ה, יולי 2005), עמ׳ 48–51.
  • צורן, יאיר. ״עבר ששאונו הסגיר לא יצא עם הצועדים בסך״ ״אל האתה האחר״ כמצייר דיוקנה של שירת אמיר גלבע.  להיות ריאלי: בטאון קהילת ביה״ס הריאלי העברי בחיפה, גל׳ 300 (2006), עמ׳ 113–126 <״מאמר זה בא לתאר מחזור שירים, או ליתר דיוק תת-מחזור, קטן ומוקדם, האוצר בחובו את מכלול התופעות המארגנות את שירת אמיר גלבע. המאמר מתייחס לקבוצת השירים הנושאת את השם המיוחד במינו ״אל האתה האחר״. במאמר מנסה המחבר לעמוד על מבנהו ומיקומו המבטאים בצורה מרתקת את אופייה של שירתו של אמיר גלבע״>
  • צורן, יאיר. מעננים לנהרה : עיון בשניים משירי אמיר גלבע ובזיקותיהם לכלל יצירתו.  משיב הרוח, גל׳ כ״א (קיץ תשס״ו 2006), עמ׳ 21–24.
  • צורן, יאיר.  ׳עַל סַף הַשַּׁערַיִם׳ – שער פתיחה ל׳ספר חיי עולם׳.  בתוך: רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳  609–629.
  • קינסטלר, עדה. עיון בשיר ״היינו כחוזרים אל חלום״ לאמיר גלבע. עלון למורה לספרות, גל׳ 14 (תשנ״ג), עמ׳ 85–94.
  • קינסטלר, עדה. הולך ומתרוקן מתוכנו. ארץ אחרת, גל׳ 6 (2001), עמ׳ 48–51 <על שיר מתוך חטיבת השירים ״בתשובה למכתבך״ של אמיר גלבע>
  • רבין, עוזר.  על שיר אחד משירי אמיר גלבע.  עתון 77, גל׳ 34 (סיון-אלול תשמ״ב, יוני-אוגוסט 1982), עמ׳  36–37.
  • רובינשטיין, בלהה.  אמיר גלבע - גודש מתפרץ של כוח ועדנה : איש הניגודים המפתיע.  בספרה: שירים ומה שביניהם : על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל-יסודי (תל-אביב : עם עובד, תשס״ג 2003), חלק ב, עמ׳ 131–138 <כולל דיון בשיריו: ״יצחק״, ״נשמת יוסי בן-אחותי ברוניה״, ו״שזיף באור״>
  • רוזנטל, רוביק.  המדינה קמה, גלבע מת : הבטחה.  חדשות, מוסף יום העצמאות, ג' באייר תשנ"ב, 6 במאי 1992, עמ' 17.
  • רכניצר, חיים א.  שובו של המלך שאול כמשיח : תאולוגיה מדינית בשירת אמיר גלבע.  ישראל: כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל- היסטוריה, תרבות, חברה, כרך 25 (אביב תשע״ח 2018), עמ׳ 91–108.
  • רתוק, לילי.  בין שיר לשיר.  עתון 77, גל׳ 34 (סיון-אלול תשמ״ב, יוני-אוגוסט 1982), עמ׳  38 <לילי רתוק מראיינת את אמיר גלבע>
  • רתוק, לילי.  שירת שתי ניגון וערב השמחה : מבוא למסה על שירת גלבע.  בצרון : רבעון לספרות, הגות ומחקר. כרך ו׳ (סידרה חדשה), חוב׳ 24–25 (354–355) (אדר תשמ״ה, מארס 1985), עמ׳ 13–16.
  • שחם, חיה. ״לא לשורר-לעורר״: שירת אמיר גלבוע בזיקה מתעמתת אל שירת אלתרמן. דפים למחקר בספרות, חוב׳ 7 (1990), עמ׳ 37–53.
  • שחם, חיה.  שירת אמיר גלבע בזיקה מתעמתת אל שירת אלתרמן. בספרה: הדים של ניגון : שירת דור הפלמ״ח וחבורת ׳לקראת׳ בזיקתה לשירת אלתרמן (תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 1997), עמ׳  205–225.
  • שיפמן, סמדר. מחציבה בכוכבים לנסיעה באוטובוס (על קו אחד בהתפתחות הפואטיקה של אמיר גלבע). סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 16–17 (1983), עמ׳ 58–63.
  • שירב, פנינה. עיון בשיר ״ככה כמו שאני הולך״ מאת אמיר גלבע. עלון למורה לספרות, גל׳ 2 (תשמ״ג), עמ׳ 32–40.*
  • שירב, פנינה. עיון בשני שירים של אמיר גלבע. עלון למורה לספרות, גל׳ 12 (תשנ״ב), עמ׳ 33–49 <עיון ב״פני יהושע״ וב״רבי ישראל בעל-שם-טוב על בורות החמר״> *
על ״שבע רשויות״ על ״שירים בבקר בבקר״
על ״איש המים של גילי״
על ״כחולים ואדומים״
  • זנדבנק, שמעון.  שירי גלבוע המקובצים: בקריאה ראשונה.  אמות, שנה ב׳, חוב׳ ג׳ (ט׳) (כסלו-טבת תשכ״ד, דצמבר-ינואר 1963/4), עמ׳ 102–104.
על ״אדם באמת אינו צריך״ (שיר מתוך ״כחולים ואדומים״)
  • חזק, בארי. ״אדם באמת אינו צריך״. בספרו בבכי אותי תקצור (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1974), עמ׳ 129–135 <עבודת תרגיל בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים שהוגשה לגב׳ עדה קינסטלר>
על ״רציתי לכתוב שפתי ישנים״
  • בן, מנחם [מנחם בראון].  דעת הצבעים ודעת העצבות.  עכשיו, חוב׳ 21-24 (תשכ״ח 1968), עמ׳ 288-290 <חזר ונדפס ב׳עכשיו׳, גל׳ 64 (1995–1996), עמ׳ 95–97>
  • גורפיין, רבקה.  ספרו החדש של אמיר גלבוע.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך כ״ז, גל׳ 3–4 (1968), עמ׳ 248–251 <חזר ונדפס בספרה: לאור הכתוב : סופרים ומשוררים בישראל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972), עמ׳ 131–138>
על ״קטף״ על ״איילה אשלח אותך״
על ״שירים״ בשני כרכים 1987
  • בר-יוסף, חמוטל.  כל שירי אמיר גלבוע. דבר, משא, ג׳ באלול תשמ״ז,  28 באוגוסט 1987, עמ׳ 19–20 <<חזר ונדפס בספרה טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת ציון : צבעונים, הוצאה לאור, 2006), עמ׳ 92–100>
על ״הכל הולך״
  • אברבנאל, יעקב.  לדעת מאין ולאן - עיון בקובץ ׳הכל הולך׳ לאמיר גלבע (רמת גן, תשס״א 2001) <עבודת גמר (מ״א)--אוניברסיטת בר אילן, תשס״א 2001>
  • איתמר, יואב.  מה חושב איש ביום שמרגיש שעתו קרבה?  שחרזדה - הסאטיר לבן <מקוון>, גל׳ 2 (דצמבר 2006)
  • בן-מאיר, פיצ׳י יהורם.  זהו איש יפה.  מקור ראשון, שבת, ח׳ באלול תשס״ו, 1 בספטמבר 2006, עמ׳ 6–7
  • גמזו, יוסי.  רציתי לכתוב שפתי לא ישנים.  עתון 77, גל׳ 319 (ניסן תשס״ז, מארס-אפריל 2007), עמ׳ 14–15.
  • הראל, מעין.  שירה כתובה על פתקאות כספומט.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 709 (ה׳ בתשרי תשס״ז, 27 בספטמבר 2006), עמ׳ 6.
  • יקיר, עינת.  שבלול ביום שמש.  Time Out תל אביב, גל׳ 212 (23 עד 30 בנובמבר 2006), עמ׳ 110 <ראיון עם יהורם בן מאיר (פיצ׳י) שהביא לדפוס את ספרו של אמיר גלבע>
  • מישורי, אפרת.  פשטות עירומה.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, י״ז בכסלו תשס״ז, 8 בדצמבר 2006, עמ׳ 28.
  • סומק, רוני.  בול שירה: חדר הלידה של השיר.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 709 (ה׳ בתשרי תשס״ז, 27 בספטמבר 2006), עמ׳ 6.
  • צורן, יאיר. שיריו האחרונים של אמיר גלבע וזיקתם לכלל יצירתו.  להיות ריאלי: בטאון קהילת ביה״ס הריאלי העברי בחיפה, גל׳ 1 (297) (2002), עמ׳ 85–105 <המאמר מציג את דרכו השירית של אמיר גלבע בכלל ואת השתקפותה בספרו ״הכל הולך״>
על ״הנה ימים באים״
קישורים:

OpenLibrary – OL170794A Wikidata – Q458726 J9U – 987007261596505171 NLI – 000053215 LC – n80045075 VIAF – 19791822
עודכן לאחרונה: 18 באוגוסט 2022

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף