מיון לפי:
-
שני ספורים מחיי בני ישראל (2) )
קרל אמיל פרנצוז (יוצר)
שמואל ליב ציטרון (מתרגם)
ווארשא: דפוס י' אונטרגנדלר, תרמ"ה
-
אברהם בן יוסף: סיפור מחיי היהודים במלכות פולין בהמאה השלישית לאלף הששי (1) )
לב לבנדה (יוצר)
שמואל ליב ציטרון (מתרגם)
ורשה: תושיה, תרע"א
-
כל כתבי ש' אנ־סקי (6) )
ש. אנ־סקי (יוצר)
שמואל ליב ציטרון (מתרגם)
ווילנה–ווארשה–ניו יורק: הוצאת אנ־סקי, תרפ"א
-
מחלקה ראשונה )
- על־דבר התרגום העברי של הדבוק / שמואל ליב ציטרון
-
מחלקה שניה: מלפנים (6) )
שמואל ליב ציטרון,
עיתונאי, סופר ומבקר עברי ויידי. נולד במינסק בכ״ד באייר תר״ך, 16 במאי
1860. קיבל את ראשית חינוכו אצל אביו. במות האב ב־1870 יצא ללמוד בישיבות,
בתוכן ישיבת וולוז׳ין (1875–1876), שבתקופת לימודיו בה נמשך להשכלה. ב־1876
יצא לווינה והתקרב אל פרץ סמולנסקין, והמשיך לברסלאו
ללמוד בסמינר לרבנים שם. ב־1877 פרסם את מאמרו הראשון ב״המגיד״, וב־1878 את
סיפורו הראשון ב״המביט״ של סמולנסקין. חזר למינסק
ובשנים הבאות התפרנס מהוראה בערים שונות בפולין ובליטא. ב־1882 היה ממייסדי
אגודת חובבי ציון במינסק, ובאותה שנה פרסם את מאמריו הראשונים על חיבת-ציון
ויישוב ארץ-ישראל. מכאן ואילך פעל עשרות שנים בשירות התנועה הציונית כמרצה,
עיתונאי, עורך, מתרגם והיסטוריון, אך היה זה רק היבט אחד מתוך פעילות
ספרותית חרוצה, ענפה ועשירה ביותר. ב־1885 עבר לווארשה. בשנות השמונים של
המאה ה-19 נודע ציטרון בעיקר כמספר וכמתרגם (״אסיפת סיפורים מחיי בני
ישראל״, 1885; ״משוק החיים״, 1887; ״יונה פותה״, 1888). כן השתתף בעריכת
השנתון ״כנסת ישראל״ של שאול פנחס רבינוביץ
(1886–1888) בעל המגמה הציונית. בשנות התשעים גברה השתתפותו כמסאי בכל
העיתונים וכתבי העת העבריים הבולטים, ובמיוחד ב״המליץ״, ״השילוח״ ו״לוח
אחיאסף״. עמדותיו כמבקר היו לאומיות שמרניות, והוא דגל בהתפתחות מתונה של
התרבות העברית תוך שימור זיקתה למסורת היהדות. משום כך נעשה אחד מיריביהן
החריפים של המגמות החדשניות בספרות העברית על סף המאה העשרים –
הנטורליזם-נוסח-אירופה של ״המהלך החדש״ בראשות
בן-אביגדור, והמודרניזם של
ברדיצ׳בסקי ותומכיו ה״צעירים״. ב־1904 התיישב
בווילנה, והצטרף למערכת העיתון ״הזמן״. בהדרגה חדל מתגובות עיתונאיות
שוטפות והתמסר לכתיבה היסטוריוגרפית ענפה, בעלת אופי סיפורי, הנשענת במידה
רבה על זכרונו העשיר שצבר אינספור רשמים והיכרויות. חיבוריו העיקריים הם:
״רשימות לתולדות העיתונות העברית״ (פורסם בהמשכים רבים בשבועון ״העולם״ בין
1911 ל-1930 ולא כונס); ״תולדות חיבת ציון״ (1914–1919); ״אנשים וסופרים״
(זכרונות ורשמים, 1921); ״הרצל, חייו ופעולותיו״ (1921); ״יוצרי הספרות
העברית החדשה״ (מונוגרפיות על ראשי ספרות ההשכלה, 1922); ״לכסיקון ציוני״
(1924); ״מאחורי הפרגוד״ (מומרים, בוגדים ומתכחשים,
1923–1925). כל אלה בעברית. בין ספריו ביידיש: ״דריי ליטעראַרישע דורות״
(דיוקנאות וזכרונות על סופרי יידיש, 1920–1922); ״די געשיכטע פון דער
יידישער פרעסע פון יאָר 1863 ביז 1889״ (1923); ״שתדלנים – אינטערעסאַנטע
יידישע טיפן פון נאָענטן עבר״ (1926); ״באַרימטע יידישע פרויען״ (1928).
כתיבתו של ציטרון ביידיש התנהלה למקוטעין מאז 1878, והתגברה מאז 1899, בה
נעשה אחד ממשתתפי ״דער יוד״. ב־1904 השתתף ב״דער טאָג״ הפטרבורגי, ואחר כך
בעיקר בעיתונות יידיש הווילנאית. בעשור האחרון לחייו, כאשר התדלדלה
העיתונות העברית בפולין, השתתף בקביעות ב״מאָמענט״ הוורשאי ובעיתוני יידיש
אחרים, בהם פרסם בהמשכים את סדרותיו ההיסטוריוגרפיות בטרם כינוסן בספר.
שמואל ליב ציטרון נפטר בווילנה בי״ז בחשוון תרצ״א, 8 בנובמבר 1930.
נכתב על־ידי אבנר הולצמן עבור The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe
מקורות נוספים: קרסל, האנציקלופדיה העברית, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, ויקיפדיה,
Электронная
еврейская энциклопедия
- אם אין אני לי מי לי : או, תוכן דברי המחברת אויטאָעמאנציפאטיאָן ונלוה אליו מאמר שני בשם ״יתבררו ויתלבנו הדברים״ (ווילנא : דפוס האלמנה והאחים ראָם, תרמ״ד 1883) <מכתב גלוי לבעל הצופה לבית ישראל (נחום סוקולוב) בעיתון ״הצפירה״, שנה י׳ (1883), עמ׳ 52–54, ביקורת על "אוטאמנציפציה״, מאת יהודה ליב פינסקר>
- משוק החיים : יכלכל שלשה ספורים מחיי בני ישראל: א. חטאת הקהל : ב. בעבור ביצה : ג. שלומיאל (ווארשא : אברהם משכיל לאיתן, תרמ״ז 1887) <שני הסיפורים הראשונים ״מספורי קארל עמיל פראנצאז בשפת אשכנז״>
- יונה פותה : ספור מחיי בני ישראל (ווארשא : בהוצאת בית מסחר הספרים של אברהם משכיל לאיתן : דפוס מאיר יחיאל האלטער, תרמ״ח 1888) <חובר בעקבות ספור בשפת הארץ [רוסית] מאת שמואל ליב ציטראָן>
- על ישראל ועל ספרותו : בימים האלה ובזמן הזה : מאפו וסמאָלענסקין וספוריהם : מאמר בקרת (קראקא : דפוס יוסף פישער, תרמ״ח 1888) <תדפיס מתוך: אוצר הספרות, שנה ב׳, תרמ״ח, עמ׳ 299–352>
- הספרות והחיים (אָדעססאַ : דפוס אבא דוכנא, תרנ״ב 1892) <תדפיס מתוך: פרדס, אוסף ספרותי בהוצאת י״ח ראבניצקי, ספר ראשון, אדעסא תרנ״ב, עמ׳ 173–204>
- תולדות חבת־ציון : חלק ראשון: מראשית ימי התנועה עד שנתאשר ועד חובבי־ציון באודיסה (אודיסה : ועד חובבי־ציון באודיסה, תרע״ד) <יותר לא הופיע>
- הרצל – חייו ופעולותיו : (למלאת חצי יובל שנים לפרסום ״מדינת היהודים״ בדפוס) (וילנה : ש. שרברק, תרפ״א 1921) <באותה שנה יצאה גם הוצאה שניה בהוספות הנאומים הקונגרסיים של הרצל>
- יוצרי הספרות העברית החדשה : תולדותיהם, יצירותיהם, סגנונם וערך פעולתם (וילנה : ש. שרברק, תרפ״ב 1922) <שני כרכים: חלק א. אד״ם הכהן לבנסון. אברהם מאפו. מיכה יוסף הכהן לבנסון <מיכ״ל>. מרדכי אהרן גינצבורג. קלמן שולמאן – חלק ב. יהודה ליב גורדון. משה ליב לילנבלום. ראובן אשר בן יוסף ברודס>
- אנשים וסופרים : זכרונות ורשמים מימי בכורי חבת־ציון והציונות (וילנה : ש. שרברק, 1922)
- לקסיקון ציוני : תולדות אנשי־שם שהצטיינו על שדה הרעיון הציוני, עם תמונותיהם (ורשה : ש. שרבק, תרפ״ד 1924)
- מאחורי הפרגוד : מומרים, בוגדים, מתכחשים (וילנה : הוצאת צבי מ״ץ, תרפ״ד–תרפ״ה, 1923–1925)
תרגומים
- אספת ספורים: מחיי בני ישראל חברו גם נעתקו מספורי בחירי סופרי עמנו בשפות החיות / מאת שמואל ליב ציטראָן ממינסק (ווארשא : Тип. І. Унтергендлера, תרמ״ה 1885) <חוברת א׳. יותר לא הופיע. כולל שני ספורים מחיי בני ישראל ... מאת ... קארל עמיל פראנצאָז (א. חטאת הכפרים. ב. מושיע ורב)>
- אברהם בן יוסף : ספור מחיי היהודים במלכות פולין מלפנים בהמאה השלישית לאלף הששי / מאת ל. ליבאנדה (ורשה : תושיה, תרע״א 1911)
- בממלכת כוזר היהודית : רומן הסטורי / ז. שכנוביץ (פרנקפורט ע״נ מין־מוסקבה־אודיסה : אמנות, תרפ״ד 1924) <תרגום של Im Judenstaat der Chasaren : historischer Roman aus dem achten Jahrhundert / von Selig Schachnowitz>
- חורבן היהודים בפולין גליציה ובוקובינה : עם ציורים ותמונות בארבעה חלקים / ש. אנ־סקי (ברלין : אברהם יוסף שטיבל, תרפ״ט 1929) <לא יצא יותר. המקור: ״דער יודישער חורבן פון פוילען גאליציע און בוקאווינא : פון טאָג־בוך תרע״ד–תרע״ז 1914–1917 (ידוע גם בשם ״חורבן גליציע״), טייל 4–1, תרפ״א-תרפ״ב. כאן נדפס החלק הראשון>
יצירות שנערכו
- מעת לעת : קבץ לעניני־החיים, לספרות ולחכמת־ישראל (ווילנא : דפוס נ. ראזענטאל, תרע״ח–תרע״ט 1918) <חוברת א (אדר תרע״ח)> <חוברת ב–ג (ניסן–אייר תרע״ח)> <חוברת ד–ה (תשרי תרע״ט). לא הופיע יותר>
- החיים : שבועון לספרות ולשאלות הזמן (ווילנה : דפוס האחים ראזענטאל, תר״ף 1920) <״שנה ראשונה, גליון 1–3״. לא הופיע יותר?>
- העם : שבועון לספרות, לשאלות הזמן ולעניני ארץ־ישראל (וילנא : דפוס ד. קריינס וש. קובלסקי, תרפ״א 1921) <״שנה א, חוברת א–ב״. לא הופיע יותר>
- ספר זכרון להרבנית אסתר רובינשטיין ז״ל : ליום־מותה הראשון, שמיני עצרת תרפ״ה. קובץ מאמרים בעברית ויהודית נערך ע״י ש. ל. ציטרון (וילנה : דפוס ב. ציונסון ושותפיו, תרפ״ו 1925) <עברית ויידיש>
- כל כתבי ש. אנסקי : חלק ראשון (ווילנה־ווארשה־ניו יורק : ״אנ-סקי״ על ידי ש. שרברק, תרפ״א 1921)
ספרים
- אלדמע, דרור, שמואל ליב ציטרון – היסטוריון תולדות העיתונות העברית, תל אביב, תשמ"ח 1987 (עבודת גמר לתואר "מוסמך", אוניברסיטת תל-אביב, 1987)
מאמרים
- באגאן, דוד, מה נעשה בספרתנו : מערכת מכתבים - מכתב שלישי, המגיד, גל׳ 46 (א׳ דר"ח כסלו תרס"א, 22 בנובמבר 1900), עמ' 543–544 (על סיפורו של ש"ל ציטרון "המשורר בחייו ובמותו" שנדפס ב׳לוח אחיאסף׳, תרס"א, עמ׳ 45–65 שהוקדש לנשמת המשורר קונסטנטין אבא שפירא)
- בן־אליעזר, משה, ש.ל. ציטרון : למלאת לו שבעים שנה, מאזנים, שנה שניה, גל׳ י"ג (ס"ג) (ו׳ באב תר"ץ, 31 ביולי 1930), עמ' 13–14
- גאָלדשמידט, א. י., שמואל־לייב ציטראָן, פרימאָגן (ריגה), כ"א בתשרי תרצ"א, 13 באוקטובר 1930, עמ' 3 (ביידיש)
- גורן, נתן, שמואל לייב ציטרון, בספרו: דמויות בספרותנו (תל אביב : הוצאת נ. טברסקי, 1953), עמ' 200–203
- קיטאי, מ., שמואל לייב ציטראָן, פרימאָגן (ריגה), כ"א בחשוון תרצ"א, 12 בנובמבר 1930, עמ' 3 (ביידיש)
- אלה שפירא-כהנא
- אליעם זקס
- אסתר רשף
- אשר שחם
- בלהה ארגון
- ג'ני גריג
- דפנה פילובסקי
- דרור איל
- הניה וילף
- חנה טל
- טוני נגל
- טליה אלמוג
- יעל פנקובר
- יעל ריישר
- לאה עופר
- ליאורה פוזנר נהרי
- מיכל גורדון
- מינה סלונים
- מירב עזרא
- מלאכי שפר
- מתן אפרימה
- נאוה פריימן
- נאוה שגיב
- נורית רכס
- עדית כהן
- עדנה הדר
- עדנה פולק
- עמינדב ברזילי
- עמליה הרן
- עפרה אנסון
- פז רפפורט
- פנחס ברגר
- צחה וקנין
- צלילה זגגי
- רות בנון
- רינה גולן
- שיר טיבור
- שקד אייל
- תאיר אלוף
- תומר רדאי
- תמר קליין
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
זרקור על יצירה
מבטים על יהודה נפך
- אלה שפירא-כהנא
- אליעם זקס
- אסתר רשף
- אשר שחם
- בלהה ארגון
- ג'ני גריג
- דפנה פילובסקי
- דרור איל
- הניה וילף
- חנה טל
- טוני נגל
- טליה אלמוג
- יעל פנקובר
- יעל ריישר
- לאה עופר
- ליאורה פוזנר נהרי
- מיכל גורדון
- מינה סלונים
- מירב עזרא
- מלאכי שפר
- מתן אפרימה
- נאוה פריימן
- נאוה שגיב
- נורית רכס
- עדית כהן
- עדנה הדר
- עדנה פולק
- עמינדב ברזילי
- עמליה הרן
- עפרה אנסון
- פז רפפורט
- פנחס ברגר
- צחה וקנין
- צלילה זגגי
- רות בנון
- רינה גולן
- שיר טיבור
- שקד אייל
- תאיר אלוף
- תומר רדאי
- תמר קליין