דן צלקה, סופר, מסאי, משורר ומתרגם, נולד בכ״ה באדר תרצ״ו, 19 במארס 1936 בוורשה, פולין. במהלך מלחמת העולם השנייה נמלט עם משפחתו לברית המועצות. את תוואי נדודי המשפחה באותן השנים שיחזר לימים ברומן האפי ״אלף לבבות״ (1991; גרסה חדשה וערוכה בידי אלי הירש ראתה אור לאחר מותו של צלקה, ב־2008), כששלח את אחד מגיבורי הרומן, אלק צ׳רניאק, להלך באותו המסלול עצמו. לאחר שנות נדודים בסיביר ובקזחסטן שבה המשפחה לפולין והשתקעה בוורוצלב. למד מדעי הרוח באוניברסיטה של ורוצלב, אך את החוויה המשמעותית שבמידה רבה עיצבה את דמותו כאמן, חווה מחוץ לכותלי האוניברסיטה. חוויה זו זכתה לכינוי ״תמורת הגלות״ ונוסחה במסה ושמה ״חובות הילדוּת", שנכללה בקובץ המסות הראשון של צלקה, ״סימניות״ (1987).
      צלקה מתאר במסה זו כיצד התוודע לראשונה לוורשה של המאה ה־18, עיר הולדתו בתפארתה, בציוריהם של בֶּלוֹטוֹ ונוֹרְבְּלֶן דה לה ז׳וּרְדֶן. העיר המצוירת הוכיחה את אפשרות בריאתו של יופי מתוך האבדון והעידה על ״אותה סגולה של האמנות לחולל תמורה״ (״סימניות״, 214). ״תמורת הגלות״, אם כן, היא שילוב בין יסוד מציאותי המעיד על תוהו וקרע לבין תואמו מתחום הדמיון.
      עלה לארץ ב־1957, ולאחר שירותו הצבאי למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת תל־אביב (1960–1961). בראשית שנות השישים פרסם את הסדרה ״מחברות לשירה״, שכללה מבחרים משירת אמיר גלבע, ישראל פנקס, יהודה עמיחי, נתן זך ודליה רביקוביץ, בלוויית רשימות מפרי עטו של צלקה על עולמות היוצרים. את הרומן הראשון שלו, ״דוקטור בַּרְקֶל ובנו מיכאל״ (אגודת הסופרים בישראל ליד מסדה, 1967) פרסם לאחר שניסה לכתוב מחקר אקדמי על סטנדאל (באוניברסיטת גרֶנוֹבְּל) והתייאש, חי זמן מה בפריז ונדד בין ערים אירופיות שונות, ולבסוף שב לתל־אביב באמצע שנות השישים.
      דוקטור ברקל הוא רומן המתאר את מערכת היחסים בין מרצה לשעבר לשפות ולתרבויות הקלאסיות, לבין בנו הפרגמטי, שניהם מתגוררים בוורשה של שנות החמישים, עיר שטרם התאוששה מטראומת מלחמת העולם השנייה. זוהי יצירה שנכתבה לא רק על ידי אדם צעיר, שהיה בן שלושים ואחת בזמן פרסום הספר, אלא על ידי מי שלמד עברית רק עשר שנים לפני כן. גולמיותה של השפה ברומן הזה – שפורשה על ידי מבקרים אחדים כאי־שליטה מספקת בשפה העברית, ואילו בעיני אחרים כגילוי ראשון של הפואטיקה הצלקאית – מחדדת את הרעיון העומד בבסיסו של הרומן, והוא קיומם הסימולטני של ״טוהר״ וסלידה מן ה״טוהר״ בעולמו של אדם אחד.
      למעשה היו אלה שני פנים של יסוד אחד: יסוד לשוני, הממזג בין מבעיה של הנפש הפנימית, הטהורה, לבין הגעגוע לעולם שאינו של מלים, כלומר, געגוע לחיי מעשה טהורים, המאפיין את דמות האמן של צלקה על כל גלגוליה: דוקטור ברקל, פיליפ ארבּס מן הרומן בשם זה, דוקטור קְלֶטֶה מן הרומן ״עננים״ ואפילו המתאגרף טוֹלק שאפראן מן הרומן ״כפפות״. גיבורים אלה נקרעים בין חלום השלמוּת למימושו, בין ה״אידיאי״ ל״ממשי״.
      כתיבתו אינה ״ריאליסטית״ גרידא. אותו יסוד המחולל בה את החריגה מן הריאליזם – סטייה עדינה, ולעתים כמעט בלתי מורגשת – מקורו בתבנית ״אידיאית״ כלשהי. עולמו מתאפיין בעימותים בלתי פוסקים בין רוח לחומר המשרים על רבות מיצירותיו אווירה של חיפוש מתמיד, שעשוי להתבטא בכמה אופנים: כמיהה אל הרחוק והבלתי מושג, התבוננות בקרוב מתוך רצון לפענח את רזיו, גילויי חיבה לשולי ולחריג – לא בגלל נידחותם האקזוטית, אלא מתוך רצון אמיתי להבין את מקומם בזמן, שיוט בין תרבויות ולשונות שונות, השב פעם אחר פעם, בדרכים ראשיות וצדדיות, לנקודות מפתח בהיסטוריה האישית של צלקה (מלחמת העולם השנייה והעולם האירופי הישן, מזה, ארץ ישראל של שנות השלושים והארבעים ושנותיה הראשונות של מדינת ישראל, מזה) וכן סקרנות שאינה יודעת שובע, המקיפה את כל תחומי התרבות והאמנות.
      ערך את ״משא״, מוסף הספרות של ״למרחב״ (1969–1970) ואף שימש עורכו של רבעון אגודת הציירים ״ציור ופיסול״ (1972–1982). התעניינותו הרבה בכל תחומי האמנות – ובמיוחד בציור – באה לידי ביטוי הן בנושאים ששבו והופיעו ביצירותיו, הכוללות לא פעם דיונים בסוגיות אסתטיות, הן בסגנונות הכתיבה המגוונים שלו. במיוחד אמורים הדברים במסות – צלקה פרסם שלושה קובצי מסות: ״סימניות״, ״דפים מהודקים באטב״ (1993) ו״הפיתוי והשי״ (1998), וכן קובץ אוטוביוגרפי מיוחד ושמו ״ספר האלף־בית״ (2003) – ובז׳אנר שצלקה החל לפתחו בדוקטור ברקל והוסיף לשכללו ב״פיליפ ארבס״: הרומן המסאי, או המסה הרומנֶסקית.
      יצירתו הגדולה ביותר, ה״אופוס מגנום״ שלו, הוא הרומן ״אלף לבבות״. יצירה מונומנטלית זו, המעניקה צורה לשברי סיפורו האישי של מחברהּ, משלבת בין נקודת המבט האישית לתמה הגדולה, סיפור על המאה ה־20 (ובמיוחד הסיפור היהודי על המסע מן הגולה ארצה וההתערות בארץ), וסגנונו של צלקה מגיע בה אל שיא שכלולו. המזיגה בין התמות הגדולות לבין נטייתו הטבעית של צלקה אל ההקטנה, אל שימת הלב לפרטי־פרטים, כמו גם שבירתו של הרצף הנרטיבי וההצגה הכמו־קולאז׳ית של רסיסי החוויות, האירועים והמראות, יצרו ברומן זה מרקם אפי חריג במבנהו ובהתכוונותו. אך גם אפוס זה, כמו כל יצירותיו, מציג את ההעדפה הטבעית של המרומז והסודי על פני המפורש והמוחלט, וכולל בתוך המסגרת רחבת היריעה סיפורים קצרים ועצמאיים, המשמשים מעין סם־נגד לכל קריאה ״מכלילה״, המנסה לאחות באופן מלאכותי את מקטעי ההוויה הדינמיים.
      קובץ שיריו ותרגומיו ״שירים ותרגומים״ ראה אור ב־1986; מבחר מקיף מסיפוריו הקצרים, משחק המלאכים, ראה אור ב־1987. צלקה זכה בפרס ברנר (1976), בפרס היצירה (1974, 1991, 1997), בפרס אלתרמן (1992), בפרס אקו״ם עבור ״עננים״ ו״דפים מהודקים באטב״ כספרי הפרוזה הטובים של שנת 1994, בפרס אקו״ם על מפעל חיים (2000), ובפרס ספיר על כתיבת ״ספר האלף־בית״ (2004). ב־2018 הוצאת חרגול הוציאה ספר המקבץ את כל מסותיו בשם כל המסות.
      דן צלקה נפטר בח׳ בסיון תשס״ה, 15 ביוני 2005, לאחר שסבל ממחלת הסרטן.

מכתבי דן צלקה בספריה הלאומית

יצירות דן צלקה בפרויקט בן־יהודה

נכתב על־ידי אורי הולנדר עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
מקורות נוספים: גרנות, ויקיפדיה, המכון לתרגום ספרות עברית
[צילום: מוטי קיקיון]

• שיח הברואים : סיפורים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ז 1967)
• ד״ר ברקל ובנו מיכאל (רמת גן : אגודת הסופרים בישראל ליד מסדה, תשכ״ז 1967) <רומן>
• עץ הבסון : ספורים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ג 1973)
• צהרים : פואמה (תל־אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, תשל״ד 1974) <תורגם לאנגלית>
• Noon / poems translated by Daniel Weissbort, with original drawings by Shalom Flash (Ra׳anana : Even Hoshen, 2005)
• פיליפ ארבס : רומאן (תל־אביב : מפעלים אוניברסיטאים להוצאה לאור, תשל״ז 1977) <מהד׳ מחודשת. תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ו 1996>
• המסע השלישי של האלדברן : סיפור לבני הנעורים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ט 1979) <איורים, אהרון אלקלעי>
• ילדי השמש : 4 גיבורים ... (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ט 1979)
• כפפות (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ב 1982)
• פרחיה בין שודדי הים (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ד 1984) <איורים, אהרן אלקלעי>
• שירים ותרגומים (תל־אביב : ספריית פרוזה, 1986)
• משחק המלאכים : סיפורים (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ז 1986)
• סימניות : קטעים, מאמרים, מסות (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ז 1987) <עריכה – חיים פסח>
• פולחן חורף (תל־אביב : זמורה, ביתן, תשמ״ט 1989) <עריכה – חיים פסח>
• אלף לבבות (תל־אביב : עם עובד, תשנ״א 1991) <תורגם לגרמנית>
• Tausend Herzen : Roman / aus dem Hebräischen von Barbara Linner (Stuttgart : Deutsche Verlags-Anstalt, 2002)
• מלחמת בני ארץ בבני שחת / מרי בן עמתל ; תורגם מלשון המדבר בידי דן צלקה (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ג 1992) <רומן לבני הנוער שמספרו הבדוי הוא מרי בן עמתל>
• דפים מהודקים באטב : קטעים, מאמרים, מסות (תל־אביב : זמורה ביתן, תשנ״ג 1993) <עריכה – חיים פסח>
• דוקטור ברקל (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ד 1993)
• עננים (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ד 1994) <עריכה – חיים פסח> <תורגם לגרמנית>
• Der Sohn des Rabbi Abraham : ein Roman aus dem Mittelalter / aus dem Hebräischen von Vera Loos und Naomi Nir-Bleimling (Gerlingen : Bleicher Verlag, 1997)
• המסע השלישי של האלדברן (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ה 1995) <רישומים, אהרון אלקלעי>
• פיליפ ארבס (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ו 1996) <רומן>
• יהואש ורוכבי המרכבה השמימית : סיפורים (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ח 1997)
• הפיתוי והשי : שירים, תרגומים, מכתמים, יומני־מסע, מחזה זעיר, דפים מהודקים, מוצרטיאנה (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ח 1998)
• On the road to Aleppo : a book of stories (Ra׳anana : Even Hoshen, 1999) <קובץ סיפורים מתורגמים אנגלית על־ידי מתרגמים שונים. נוסח ברוסית יצא לאור ב–2004>
• מרוקו : יומן מסע (תל־אביב : חרגול, תשס״א 2001)
• בסימן הלוטוס : רומן (תל־אביב : חרגול, תשס״ב 2002) <עריכה – אלי הירש>
• טריסטיה (רעננה : אבן חושן, 2002) <תחריטים – שלום פלאש> <שירים>
• ספר האלף־בית (תל־אביב : חרגול, תשס״ד 2003) <עריכה – אלי הירש>
• 11 סיפורים (תל־אביב : חרגול, תשס״ד 2004) <ערך והוסיף אחרית דבר אלי הירש>
• На пути в Халеб : Рассказы / Дан Цалка, Перевод С Иврита В. Кукуй, Н.Зингер, И. Верник, З. Копельман, предисловие и примечание Зои Копельман (Москва Иерусалим : Гешарим, 2004)
• אלף לבבות (תל־אביב : חרגול : עם עובד, תשס״ח 2008) <ערך והוסיף הערות ואחרית דבר אלי הירש>

עריכה:

• אמיר גלבע : מבחר שירים, ודברים על יצירתו / מאת דן צלקה (תל־אביב : מחברות לשירה, 1962)
• דליה רביקוביץ / מבחר שירים ודברים על יצירתה (תל־אביב : מחברות לשירה, 1962)
• יהודה עמיחי : מבחר שירים ודברים על יצירתו (תל־אביב : מחברות לשירה, 1962)
• ישראל פנקס : מבחר שירים ודברים על יצירתו (תל־אביב : מחברות לשירה, 1962)
• נתן זך : מבחר שירים ודברים על יצירתו (תל־אביב : מחברות לשירה, 1962)

תרגום:

• אופאלינוס, או, האדריכל / פול ואלרי (ירושלים : כרמל, תשנ״ד 1994) <בשיתוף עמינדב דיקמן>
• כסניה : מחזור שירים / אוג׳ניו מונטלה ; תירגם מאיטלקית דן צלקה (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ט 1979)
• המהפכה הצרפתית / פאול ניקול (תל־אביב : מ׳ מזרחי, 1963)

על המחבר ויצירתו:

• גלנדר, שמאי.  היחס בין רעיון ובין אמצעי מבנה : עיון ביצירותיהם של שלשה סופרים עבריים: יהושע קנז, דן צלקה, ישראל אלירז (תל־אביב, 1976) <עבודת גמר לתואר מ.א. באוניברסיטת תל־אביב – החוג לספרות עברית>
• הולנדר, אורי.  לקרוא את דן צלקה (תל־אביב : אחוזת בית, תשע״א 2011)
  על הספר:
  • בלבן, אברהם.  הבנת הנקרא.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 959 (י״א בתמוז תשע״א, 13 ביולי 2011), עמ׳ 10.
  • עופר, אבי.  הסוד של צלקה.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 964 (י״ז באב תשע״א, 17 באוגוסט 2011), עמ׳ 2 <תגובה לרשימתו של אברהם בלבן על הספר ״לקרוא את דן צלקה״ מאת אורי הולנדר – לעיל>

• אגסי, עזי.  הצורך בלימוד אמנות העבר, או: החברים של דן צלקה.  שבו, גל׳ 14 (יוני 2005), עמ׳ 5–7.
• אונגר, הנרי. דן צלקה ומלחמתו בצבי הנינג׳ה. מעריב, ספרות אמנות, ה׳ באב תשנ״ג, 23 ביולי 1993, עמ׳ 25.
• אשד, אלי.  זר בארץ נכריה: היצירה של דן צלקה.  היקום של אלי אשד <מקוון>
• ברצקי, נורית. שטח פרטי – דן צלקה – סופר : כל עוד אני הולך ליומיות – אני אדם צעיר. מעריב, סופשבוע, כ״ה בסיון תשמ״ח, 10 ביוני 1988, עמ׳ 36–37.
• ברצקי, נורית. עדים לאהבות : עם דן צלקה, בספריה שלו. מעריב, ספרות, כ׳ בניסן תשנ״א, 4 באפריל 1991, עמ׳ 9.
• גינגולד־גלבע, שולמית. כפפה אחת אהבה והאחרת שנאה : שיחה עם דן צלקה. עתון 77, גל׳ 39 (1983), עמ׳ 32–33.
• דיקמן, עמינדב. דן צלקה כותב רומן. דבר, ט׳ בכסלו תשמ״ו, 22 בנובמבר 1985, עמ׳ 14.
• הולנדר, אורי.  מסכה לחצי פנים : עם מותו של הסופר דן צלקה.  הארץ, י״ז בסיון תשס״ה, 24 ביוני 2005, עמ׳  ה1.
• זיידמן, יעל. דן צלקה: שבוע הספר – כבר לא מה שהיה פעם. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ג בסיון תשמ״ט, 16 ביוני 1989, עמ׳ 21. <ראיון עם דן צלקה לרגל שבוע הספר העברי>
• יודילוביץ׳, מרב.  הסופר דן צלקה הלך לעולמו.  ידיעות אחרונות Ynet <מקוון>,  15 ביוני 2005.
• ירדני, דן.  מחוות אהבה של קורא של דן צלקה.  הארץ, תרבות וספרות, י״ז בסיון תשס״ח, 20 ביוני 2008, עמ׳
• לב־ארי, גדעון ואהוד בן־עזר. לתרגם את עקשות הגורל : ראיון עם צלקה על עצמו ועברו. עתון 77, שנה ה, גל׳ 25 (שבט–אדר א׳ תשמ״א, ינואר–פברואר 1981), עמ׳ 12–14.
• לב־ארי, שירי.  דן צלקה, 1936–2005.  הארץ Online <מקוון>, 16 ביוני 2005.
• לויט, ענת. עורק זהב בעפרה : ראיון עם הסופר דן צלקה. מעריב, א׳ בטבת תשמ״ז, 2 בינואר 1987, עמ׳ 24.
• לויתן, עמוס.  דן צלקה, לזכרו.  עתון 77, גל׳ 303 (תמוז–אב תשס״ה, יולי–אוגוסט 2005), עמ׳ 34.
• מוהר, יריב.  דן צלקה מת.  מעריב nrg <מקוון>, 15 ביוני 2005.
• [מוקד, גבריאל]. דן צלקה (חתן פרס ספיר) – קווים לדמותו. עכשיו, חוב׳ 69–70 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 413–414.
• מלצר, יורם.  דן צלקה ז״ל : הוא היה סופר.  יורם מלצר כותב על ... <מקוון>, 22 ביוני 2005.
• מלצר, יורם.  איש אלף השפות : עם מותו של הסופר דן צלקה. הארץ, י״ז בסיון תשס״ה, 24 ביוני 2005, עמ׳  ה1.
• נגב, אילת. ד״ר ברקל ומיסטר צלקה. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ג׳ בטבת תשנ״ד, 17 בדצמבר 1993, עמ׳ 52–59 <ראיון עם דן צלקה בצאת ספרו ״ד״ר ברקל״. חזר ונדפס בספרה: שיחות אינטימיות (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ׳ 231–237>
• פרי, ענת.  אידה פינק ודן צלקה – טרגדיות בקופסה.  ענת פרי בזכות עצמה <מקוון>, 29 בדצמבר 2011.
• רותם, יהודית. דן צלקה (ראיון) מאזנים, כרך ס״ט, גל׳ 5 (1995), עמ׳ 40.
• רכלבסקי, ספי. ״שיח מלאכים״ (ספי רכלבסקי משוחח עם דן צלקה). פרוזה, גל׳ 100 (1988), עמ׳ 38–42.
• שפרה, ש.  המציאות שמבעד לחלון.  משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 33 (89) (י״ט באב תשל״ג, 17 באוגוסט 1973), עמ׳ 1, 2 <המשך> <ראיון עם דן צלקה>
• שרון, יוסף.  מחוקק שובב של הדמיון היוצר.  מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ח׳ בתמוז תשס״ה, 15 ביולי 2005, עמ׳ 27.

• חנני, חסיה. עיונים ביצירתו של דן צלקה – ״עץ הבסון״. קטיף: ילקוט לדברי ספרות, הגות ואמנות, כרך י״ד–ט״ו (תשמ״ג 1983), עמ׳ 132–145.
• נגיד, חיים.  על עץ הבסון.  מאזנים, כרך ל״ח, חוב׳ 1–2 (כסלו–טבת תשל״ד), עמ׳ 101–103.
• עומר, דן.  האש השחורה ועץ הבסון.  העולם הזה, שנה 41, גל׳ 2045 (10 בנובמבר 1976), עמ׳ 46–47.
• קלדרון, נסים. שאינו מבוסס ושאינו חומק.  סימן קריאה, חוב׳ 3–4 (מאי 1974), עמ׳ 359–362.

• ברמה, ישראל. בר־אפון הנודד יוצא למלחמה. עכשיו, חוב׳ 37–38 (אביב–קיץ תשל״ח 1978), עמ׳ 380–384.
• ברשאי, אבינועם. קסם התמהונות.  מאזנים, כרך מ״ז, גל׳ 5  (תשרי תשל״ט, אוקטובר 1978), עמ׳ 343–345.
• גור, בתיה. נכתב שנות דור טרם זמנו. הארץ, י״ז באב תשנ״ו, 2 באוגוסט 1996, עמ׳ ד1 <חזר ונדפס בספרה מבלי דלג על דף : מבחר מסות ומאמרים / עורכים פוני בז׳זינסקי ואריאל הירשפלד (ירושלים : כתר, 2008), עמ׳ 367–371>
• דאור, דן. התרגשות החושים הזעירה. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 192 (י״ז בחשוון תשנ״ז, 30 באוקטובר 1996), עמ׳ 7.
• וינפלד, דוד. פלא המטאפיסיקה של היחיד. סימן קריאה, חוב׳ 8 (1978), עמ׳ 398–400.
• ישראל, יעל. על זכרון דברים ודברים אחרים. מאזנים, כרך ע״א, גל׳ 1 (תשרי תשנ״ז, אוקטובר 1996), עמ׳ 39.
• מירון, דן.  עימות שהוחמץ.  הדואר, שנה 57, גל׳ כ״ד (י״ד בניסן תשל״ח, 21 באפריל 1978), עמ׳ 398–399 <נדפס גם ב׳ידיעות אחרונות׳, י״ב באייר תשל״ח, 19 במאי 1978, במוסף ׳תרבות, ספרות ואמנות׳, עמ׳ 3, 4 (מתוך פנקס פתוח). הגיב על כך דן צלקה במכתב לעורך: ״האסימון והגרוש״ (ידיעות אחרונות, כ״ד באייר תשל״ח, 2 ביוני 1978, במוסף ׳תרבות, ספרות ואמנות׳, עמ׳ 5) ושם גם תשובת דן מירון – ראה להלן. חזר ונדפס בספרו פנקס פתוח : שיחות על הסיפורת בתשל״ח (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979), עמ׳ 30–37>
• מירון, דן.  האסימון והגרוש.  ידיעות אחרונות, כ״ו באייר תשל״ח, 2 ביוני 1978, במוסף ׳תרבות, ספרות ואמנות׳, עמ׳ 5 <דן מירון משיב לדברי דן צלקה – ראה לעיל>

• גר, צפרירה. [ביקורת]. ספרות ילדים ונוער, כרך ו׳, גל׳ א׳ (1979), עמ׳ 46–47.
• לוי, דן. מסע במכונת־זמן. מאזנים : ירחון לספרות, כרך מ״ט, גל׳ 2–4 (תמוז–אלול תשל״ט, יולי–ספטמבר 1979), עמ׳ 200.

• וילף, מיכאל. שלושה בלשים. מאזנים, כרך נ, גל׳ 3 (שבט תש״ם, פברואר 1980), עמ׳ 231.
• ישועה, יהושע. על ״ילדי השמש״ לדן צלקה : הרהורים על כותרות, שמות כינויים ושאר סימנים. סימן קריאה, כרך 10 (1980), עמ׳ 482–485.
• מוקד, גבריאל.  רזון מטאפיסי גמור.  הארץ (1979) <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור־המדינה (תל־אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 182–185>
• שוורץ, יגאל. ״כמו ציפור בכלוב״. סימן קריאה, כרך 10 (1980), עמ׳ 480–481.

• אדמון, תלמה. על ספרים לילדים ולנוער. מעריב, 15 בפברואר 1985, עמ׳ 35.
• אנגל, רחל. הרפתקאות שודדי הים : איורי אהרן אלקלעי לספר של דן צלקה בגלריה מאפו. מעריב, 18 בינואר 1985, עמ׳ 31.
• דותן, גבריאלה. לנוער. הארץ, 1 בפברואר 1985, עמ׳ 17.
• רגב, מנחם. מסעות וקסמים. ידיעות אחרונות, תרבות ספרות אמנות, 21 ביוני 1985, עמ׳ 7.

• אורן, יוסף.  מתאגרף שהוא לוחם.  מאזנים, כרך נ״ז, גל׳ 9 (אדר ב תשמ״ד, מארס 1984), עמ׳ 55–56 <נדפס גם בספרו: הצדעה לספרות הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשנ״א 1991), עמ׳ 111–116>
• אורשר, גידי. קולנוע : על הסרט ״כפפות״ בבימוי רפי אדר המבוסס על ספרו של דן צלקה. הארץ, מוסף, 12 בספטמבר 1986, עמ׳ 35.
• ארליך, שרי. הורידו את הכפפה : על הסרט ״כפפות״ בבימוי רפי אדר. ידיעות אחרונות, 23 בספטמבר 1986, עמ׳ 29.
• גורדין, רחל. חותם של פרובינציאליות : על הסרט ״כפפות״ בבימוי רפי אדר. הארץ, 18 בספטמבר 1986, עמ׳ 12.
• גנוסר, יאירה. על המתאגרף החובב. עתון 77, גל׳ 43 (1983), עמ׳ 57.
• לויט, ענת. רקוויאם למתאגרף נאיבי. מגוון: לשאלות חברה ומדינה, אפריל–מאי 1983, עמ׳ 51.
• נבות, אמנון. כפפות וכפפות משי.  מאזנים, כרך נ״ז, גל׳ 5–6 (חשון–כסלו תשמ״ד, אוקטובר–נובמבר 1983), עמ׳ 87–88.
• צימרמן, משה. סוף סוף ״רוקי״ יהודי : על הסרט ״כפפות״ בבימוי רפי אדר. על המשמר, חותם, 12 בספטמבר 1986, עמ׳ 21.
• ראובני, יותם. דם בעיר לבנה : על הסרט ״כפפות״ בבימוי רפי אדר. ידיעות אחרונות, 7 ימים, 12 בספטמבר 1986, עמ׳ 22–25.
• רותם, אמיר. אידישע רוקי : על הסרט ״כפפות״ בבימוי רפי אדר. דבר, 11 בספטמבר 1986, עמ׳ 12.
• רותם, אמיר. נוק־אאוט עצמי : על הסרט ״כפפות״ בבימוי רפי אדר. דבר, 22 בספטמבר 1986, עמ׳ 12.
• שחם, דוד. שיחזור של בורות : על הסרט ״כפפות״ בבימוי רפי אדר. ידיעות אחרונות, 13 בפברואר 1987, עמ׳ 24.
• שמגר, עירית. שירת האיגרוף : על הסרט ״כפפות״ בבימוי רפי אדר. מעריב, גבר לעניין, 1 בספטמבר 1986, עמ׳ 6–7.
• שמגר, עירית. בוקסר יהודי : על הסרט ״כפפות״ בבימוי רפי אדר. מעריב, שבוע טוב, 12 בספטמבר 1986, עמ׳ 4–5.

• בלאנדר, אילה. נופי תרבות זרה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ז באב תשמ״ו, 22 באוגוסט 1986, עמ׳ 21.
• ציפר, בני. שבוע של ספרים: שירה. הארץ, 27 ביוני 1986, עמ׳ ב 7.

• אבישי, מרדכי. סיפורת בין הזמנים. על המשמר, י״ט באדר תשמ״ז, 20 במארס 1987, עמ׳ 18.
• דיקמן, עמינדב. גן־עדן מכזיב. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ט בטבת תשמ״ו, 30 בינואר 1987, עמ׳ ה.
• מירסקי, נילי. התפכחות מכאיבה. הארץ, י״ט באב תשמ״ז, 14 באוגוסט 1987, עמ׳ ב 6.
• נוימן, אמיר. היפוכה של הברבריות. דבר, דבר השבוע, 2 בינואר 1987, עמ׳ 19.
• שקלובסקי, רחל. עולם מעניין, סופר חסר. דבר, דבר השבוע, 30 בינואר 1987, עמ׳ 24.

• בניועץ, אלעזר. ״משהו לא מכופתר, שואף לפשטות״. מאזנים, כרך ס״א, גל׳ 10/11 (1988), עמ׳ 81–82.
• הירשפלד, אריאל. איזו נחת נדירה! ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ו באב תשמ״ז, 21 באוגוסט 1987, עמ׳ 23.

• אבישי, מרדכי. הסתכלות רגישה על נוף ואדם. על המשמר, 16 ביוני 1989, עמ׳ 21.
• אונגר, הנרי. תל של מזכרות־תרבות. הארץ, ד׳ בתמוז תשמ״ט, 7 ביולי 1989, עמ׳ ב 8.
• בן־שאול, דפנה.  הבזויה מ״עיר שם״: על  פולחן חורף מאת דן צלקה.  בתוך: צפייה חוזרת : עיון מחודש במחזאות מקור / בעריכת זהבה כספי וגד קינר (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשע״ג 2013), עמ׳ 51–69.
• זילברמן, דורית. כעבור 50 שנה: המכשולים בכתיבה על השואה. מאזנים, כרך ס״ד, גל׳ ½ (1989), עמ׳ 66–69.
• אוריין, יהודית. קשה, אבל שווה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ד באייר תשמ״ט, 19 במאי 1989, עמ׳ 23.
• מטלון, רונית. למה טשרניחובסקי. הארץ, מוסף שבועי, כ״ח באייר תשמ״ט, 2 ביוני 1989, עמ׳ 24–25.
• מירסקי, נילי. משחקי מראות : על סיפורו של דן צלקה ״המבט״, מתוך הספר ״פולחן חורף״. הארץ, כ׳ בניסן תש״ן, 15 באפריל 1990, עמ׳ ב 9.
• סרנה, יגאל. פנינה חבויה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״א באייר תשמ״ט, 26 במאי 1989, עמ׳ 20.
• צור, יגאל. מגע־ידו של וירטואוז. על המשמר, י׳ באב תשמ״ט, 11 באוגוסט 1989, עמ׳ 21.
• קטן־בן־ציון, דינה. שברי עולמות. עתון 77, גל׳ 114 (תמוז תשמ״ט, יולי 1989), עמ׳ 18.

• אונגר, הנרי. מה שאמר מרינסקי לביאליק על המדרגות. הארץ, ו׳ באלול תשנ״א, 16 באוגוסט 1991, עמ׳ ב 8.
• אורן, יוסף. מה עוללה הציונות לגאונות? מאזנים, כרך ס״ה, גל׳ 9/10 (תמוז–אב תשנ״א, יולי–אוגוסט 1991), עמ׳ 3–11 <נדפס גם בספרו: העט כשופר פוליטי (ראשון לציון : יחד, תשנ״ב 1992), עמ׳ 97–116>
• ברצקי, נורית. רוסלאן הפליגה אל שנות ה־60. מעריב, השבוע, כ״ה בסיון תשנ״א, 7 ביוני 1991, עמ׳ 58–59 <ראיון עם הסופר עם צאת ספרו>
• גוטקינד, נעמי. כשלון מפואר ומרהיב. הצופה, כ״ב באב תשנ״א, 2 באוגוסט 1991, עמ׳ 6.
• גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, 12 ביולי 1991, עמ׳ ב 9.
• גושן, ערי. אלף לבבות ואדריכל אחד. סטודיו, גל׳ 28 (1991), עמ׳ 57 <על דמותו של האדריכל מרינסקי בספרו של דן צלקה ״אלף לבבות״>
• דאור, דן. תל־אביב שהיתה יכולה להיות. דבר, כ״ג בתמוז תשנ״א, 5 ביולי 1991, עמ׳ 24.
• הולנדר, אורי.  עמוד תלייה באופק.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 812 (י״ז באלול תשס״ח, 17 בספטמבר 2008), עמ׳ 12–13 <על המהדורה החדשה>
• הירשפלד, אריאל. כמו ידית של דלת, גמורה ומשויפת, של ארמון שאיננו. הארץ, א׳ באב תשנ״ב, 31 ביולי 1992, עמ׳ ב 8; ח׳ באב תשנ״ב, 7 באוגוסט 1992, עמ׳ ב 9.
• יקיר, עינת.  הסימפוניה המקוללת.  TimeOut תל־אביב, גל׳  304 (28 באוגוסט עד 4 בספטמבר 2008), עמ׳ 112.
• מלמד, אריאנה. מסע למחוזות אחרים. חדשות, מוסף, ט׳ בתמוז תשנ״א, 21 ביוני 1991, עמ׳ 57.
• נבות, אמנון. ״אלף לבבות״. עכשיו, חוב׳ 57 (סתיו–חורף תשנ״ב 1991), עמ׳  306–309.
• צלקה, דן. למה לא כתבתי הערות ל״אלף לבבות״. מעריב, ספרות אמנות, ד׳ בסיוון תשנ״ב, 5 ביוני 1992, עמ׳ 1–3 <ביקורת של דן צלקה על ספרו>
• שן, ישעיהו. מסע של מסעות רבים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ט״ז בתמוז תשנ״א, 28 ביוני 1991, עמ׳ 24.
• שנקמן, יגאל. מסע הסופר אל עצמו. על המשמר, א׳ באב תשנ״א, 12 ביולי 1991, עמ׳ 18–19; ט״ו באב תשנ״א, 26 ביולי 1991, עמ׳ 18, 20.
• שקד, גרשון. סאגת העליה, ההגירה והירידה. עתון 77, גל׳ 216 (שבט תשנ״ח, פברואר 1998), עמ׳ 16–21, 26–27.

• דיקמן, עמינדב. לקרוא רק ספרי ילדים. דבר, י״ט באדר תשנ״ג, 12 במארס 1993, עמ׳ 24.
• חפץ, פביאנה. מלות קסם. חדשות, המדריך, ה׳ באדר תשנ״ג, 26 בפברואר 1993, עמ׳ 31.
• שביט, זהר. חבל שהספר נגמר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ב באדר תשנ״ג, 5 במארס 1993, עמ׳ 22.

• דור, משה. הנאה צרופה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ח׳ בסיוון תשנ״ג, 28 במאי 1993, עמ׳ 29.
• דנה־פרוכטר, רחל. הפלא הצנוע של הסיגר. עתון 77, גל׳ 160/161 (1993), עמ׳ 8.
• חפץ, פביאנה. על משמעות העישון. חדשות, המדריך, כ״ה בניסן תשנ״ג, 16 באפריל 1992, עמ׳ 10–11 <ראיון עם הסופר דן צלקה בצאת ספרו ״דפים מהדקים באטב: קטעים, מאמרים, מסות״>
• חרותי־כץ, שרה. סופר טוב. דבר, כ״ג באייר תשנ״ג, 14 במאי 1993, עמ׳ 24.
• כץ, אבי. תנועת נפש קטנה. הארץ, כ״ג באייר תשנ״ג, 14 במאי 1993, עמ׳ ב 8.
• לבטוב, יצחק. ארבעה אטבים ואלף לבבות. על המשמר, ט׳ באייר תשנ״ג, 30 באפריל 1993, עמ׳ 18 <שיחה עם הסופר דן צלקה בצאת ספרו ״דפים מהדקים באטב: קטעים, מאמרים, מסות״>
• לשם, גיורא. [ביקורת]. הד החינוך, יוני 1993, עמ׳ 31.

• אבישי, מרדכי. שיבתו, בגפו, של דוקטור ברקל. על המשמר, י׳ בטבת תשנ״ד, 24 בדצמבר 1993, עמ׳ 18.
• בלייר, אסנת. הדרך אל האושר. מעריב, ספרות אמנות, ט׳ בשבט תשנ״ד, 21 בינואר 1994, עמ׳ 39.
• גור, בתיה. ספר שהקדים את זמנו.  הארץ, תרבות וספרות, ב׳ בשבט תשנ״ד, 14 בינואר 1994, עמ׳ ב 9.
• הולצמן, אבנר. מסאי שהאפיל על המספר. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 325–326 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, דצמבר 1993>
• ישראלי־גלעד, עמית. מסע אל מחוז ההבטחות. עתון 77, גל׳ 171 (אייר תשנ״ד, אפריל 1994), עמ׳ 6.
• נגב, אילת. ד״ר ברקל ומיסטר צלקה. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ג׳ בטבת תשנ״ד, 17 בדצמבר 1993, עמ׳ 52–59 <ראיון עם דן צלקה בצאת ספרו ״ד״ר ברקל״. חזר ונדפס בספרה: שיחות אינטימיות (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ׳ 231–237>

• אוריין, יהודית. פרחים בלי פירות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ב׳ בחשוון תשנ״ה, 7 באוקטובר 1994, עמ׳ 28.
• אורן, יוסף. סיפורו של נוקם יהודי. מאזנים, כרך ס״ט, גל׳ 5 (פברואר 1995), עמ׳ 41–43. נוסח מורחב נדפס בספרו סוגות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס״ד 2004), עמ׳ 68–77.
• גור, בתיה. האם יבחר הונא אילי בנקמה? הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בחשוון תשנ״ה, 21 באוקטובר 1994, עמ׳ ב 9.
• דיקמן, עמינדב. סוד העננים. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 86 (י״ד בחשון תשנ״ה, 19 באוקטובר 1994), עמ׳ 8.
• הולצמן, אבנר. בן הרב והתליין. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 133–135 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, ספטמבר 1994>
• עברון, עדנה. יש רצון להיחשף – וגם רצון להסתיר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ד׳ בתשרי תשנ״ה, 9 בספטמבר 1994, עמ׳ 26–27 <ראיון עם הסופר בצאת ספרו>

• אלטרס, אלון. להקשיב לדברים הפשוטים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ד׳ בטבת תשנ״ח, 2 בינואר 1998, עמ׳ 26.
• בלאט, אברהם. אדם, נוף ותרבות. הצופה, כ״ה בסיוון תשנ״ח, 19 ביוני 1998, עמ׳ 6.
• גלעד, משה. נכס לתרבות. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 257 (א׳ בשבט תשנ״ח, 28 בינואר 1998), עמ׳ 7.
• וייכרט, רפי. לכתוב את האופל. עתון 77, גל׳ 216 (שבט תשנ״ח, פברואר 1998), עמ׳ 12–14.
• וסרמן, נתן. סיפורים מנוף הפלא של הפרוזה העברית. הארץ, תרבות וספרות, כ״ה בטבת תשנ״ח, 23 בינואר 1998, עמ׳ ד 1.
• ירדני, דן. סיפורי המפגשים של צלקה. מאזנים, כרך ע״ב, גל׳ 4 (טבת תשנ״ח, ינואר 1998), עמ׳ 58–59.
• נבות, אמנון. בין האסתטי לרטורי. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ׳ בכסלו תשנ״ח, 19 בדצמבר 1997, עמ׳ 31; כ״ז בכסלו תשנ״ח, 26 בדצמבר 1997, עמ׳ 31.
• שי, אלי. תענוגות כתב החידה. דמוי, גל׳ 17 (1999), עמ׳ 60–61.

• בלאט, אברהם. המסע לתרבויות עולם. הצופה, המוסף, י״ב בשבט תשנ״ט, 29 בינואר 1999, עמ׳ 9.
• ברונובסקי, יורם [יוחנן רשת]. דן צלקה: כל־בו גדוש להתפקע. הארץ, תרבות וספרות, א׳ באב תשנ״ח, 24 ביולי 1998, עמ׳ ב 14.
• גלעד, משה. הסוס של בודהה וכלבה קטנה במטבח. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ו׳ באלול תשנ״ח, 28 באוגוסט 1998, עמ׳ 29.
• דיקמן, עמינדב. העונג מן הפסיפס. מאזנים, כרך ע״ג, גל׳ 2 (1998), עמ׳ 16–17.
• הולצמן, אבנר. קליידוסקופ של פיסות תרבות. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 183–185 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, יולי 1998>
• הירשפלד, אריאל. כל העורבים של פטרסבורג מדלגים במקור פעור. הארץ, תרבות וספרות, ח׳ באב תשנ״ח, 31 ביולי 1998, עמ׳ ב 14.
• כצמן, אבי. מנחה ספרותית. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 280 (י״ד בתמוז תשנ״ח, 8 ביולי 1998), עמ׳ 5; גל׳ 281 (כ״א בתמוז תשנ״ח, 15 ביולי 1998), עמ׳ 10.
• שץ, אבנר. בונבוניירה יוקרתית. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ח׳ באב תשנ״ח, 31 ביולי 1998, עמ׳ 27.

• אלמוג, רות. דן צלקה במרוקו: מסע. הארץ, תרבות וספרות, י׳ בסיוון תשס״א, 1 ביוני 2001, עמ׳ ב 14.
• אביטוב, ירון. מרוקו בלי מרוקאים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, כ״ט בתמוז תשס״א, 20 ביולי 2001, עמ׳ 26.
• לאור, יצחק. ״רק האקלקטיות פוגעת ביופי״. הארץ, תרבות וספרות, כ״ד בסיוון תשס״א, 15 ביוני 2001, עמ׳ ב 13.
• מלצר, יורם.  מסעות בעולמם של סופרים.  מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, א׳ בתמוז תשס״א, 22 ביוני 2001, עמ׳ 26. 
• ניב, טל. חדירה לא חוקית. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 443 (ג׳ באלול תשס״א, 22 באוגוסט 2001), עמ׳ 4.
• רונן, יהודית. להמריא למרוקו על כנפי הדמיון. עתון 77, גל׳ 257 (תמוז תשס״א, יולי 2001), עמ׳ 17.

• גלעד, משה. בין החלום המשיחי למציאות היום־יומית. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 494 (ו׳ באלול תשס״ב, 14 באוגוסט 2002), עמ׳ 6, 11.
• וסרמן, נתן. למשיח בן דוד קוראים גפני אברבנאל. הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשס״ג, 27 בספטמבר 2002, עמ׳ ה 1.
• לויתן, עמוס. הג׳וקר של צלקה. עתון 77, גל׳ 272 (2002), עמ׳ 45–46.
• מלצר, יורם. מלך לישראל. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ד באב תשס״ב, 2 באוגוסט 2002, עמ׳ 28.
• שץ, אבנר.  מלך של כ־ו־ל־ם. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, א׳ באלול תשס״ב, 9 באוגוסט 2002, עמ׳ 27.

• וייכרט, רפי. עצבת חכמה. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ג׳ באדר ב׳ תשס״ג, 7 במארס 2003, עמ׳ 27.
• מסג, סבינה. צל מצבה וריח אצות. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 569 (כ״ז בטבת תשס״ד, 21 בינואר 2004), עמ׳ 14.

• אביטוב, ירון.  א״ב צלקה : ״ספר האלף־בית״ של דן צלקה הוא נסיון ייחודי לכתוב אוטוביוגרפיה.  nrg מעריב <מקוון>,  11 בדצמבר 2003.
• אופיר, ריקי. נוקטורן נגד חרדת הלילה. הארץ, תרבות וספרות, כ״ו בחשוון תשס״ד, 21 בנובמבר 2003, עמ׳ ה 3.
• איני, לאה.  פיראט הרישומים.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 897 (כ״א באייר תש״ע, 5 במאי 2010), עמ׳ 16.
• איני, לאה.  סוד המסכה המפוכחת.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 898 (כ״ח באייר תש״ע, 12 במאי 2010), עמ׳
• איני, לאה.  אפורים ונוצצים.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳  899 (ה׳ בסיון תש״ע, 18 במאי 2010), עמ׳ 20.
• בן־ארי, אלכס.  ספר האלף־בית, דן צלקה, הוצאת חרגול.  אלכס בן־ארי <מקוון>, 1 בפברואר 2004 <נדפס ב־9 בינואר 2004 ב׳צומת השרון׳>
• כץ, שרה ח.  ללקט את הפנינים.  עמדה, חוב׳ 14 (אביב 2005), עמ׳ 148–149.
• מלצר, יורם. הדרך הרכה להישרדות. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ה׳ בחשוון תשס״ד, 31 באוקטובר 2003, עמ׳ 24.
• קליינברג, אביעד. העבר המשתנה בכל רגע. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 554 (י״ב בתשרי תשס״ד, 8 באוקטובר 2003), עמ׳ 1, 13.
• שץ, אבנר.  מעורר תאבון.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, כ״ח בתשרי תשס״ד, 24 באוקטובר 2003, עמ׳ 26–27.
• שרון־בלייס, ענת. שיחה עם הסופר דן צלקה על ספרו האוטוביוגרפי ״ספר האלף־בית״ (עליו זכה בפרס ספיר 2004) ועל ספרים נוספים שלו. זמן קצר לאחר ההקלטה חלה צלקה ונפטר וזהו למעשה הראיון האחרון עימו.
   

• הופמן, חיה. וראשו בשמיים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, כ״א בחשוון תשס״ה, 5 בנובמבר 2004, עמ׳ 28–29.
• מלצר, יורם. חשמל באמנות. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ׳ בכסלו תשס״ד, 3 בדצמבר 2004, עמ׳ 24.

• שילוני, לנה. יש בניינים המשמיעים שיר. הארץ, א׳ בתמוז תשנ״ד, 10 ביוני 1994, עמ׳ ב 8.

• דן צלקה באתר המכון לתרגום ספרות עברית