דויד גרוסמן (1954)

<בהכנה>

David Grossman

    דויד גרוסמן נולד בכ״א בשבט תשי״ד, 25 בינואר 1954 בירושלים וגדל בשכונות קרית היובל ובית הכרם. אמו ילידת הארץ ואביו נולד בעיירה דינוב ליד לבוב שבגליציה, ועלה ארצה ב־1936. בילדותו ובנעוריו השתתף בקביעות בשידורי קול ישראל לילדים ככתב צעיר וכשחקן בתסכיתים. שירת בצבא בחיל המודיעין ולאחר מכן למד פילוסופיה ותיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנות השבעים והשמונים עבד בקול ישראל בכתיבה, בעריכה ובהגשה של תוכניות לילדים, וכן כעורך וכמגיש יומנים במחלקת החדשות. ב־1988 עזב את עבודתו ברדיו על רקע עימות פוליטי עם הממונים עליו, ומאז הוא מייחד את זמנו ליצירתו הספרותית. הוא מתגורר עם משפחתו במבשרת ציון.
    סיפוריו הראשונים נכתבו בהיותו סטודנט, ושניים מהם, ׳יאני על ההר׳ ו׳חמורים׳ זכו בפרסים עוד לפני שכונסו בספר (פרס ניומן לסופר צעיר ב־1979, פרס הארי הארשון ב־1980). ב־1981 פורסמו הסיפורים ׳חמורים׳ ו׳רץ׳ בכתב־העת ׳סימן קריאה׳, ובכך נפתח הקשר ארוך־השנים בין גרוסמן לבין מנחם פרי, שהיה לעורכו הקבוע. ספרו הראשון של גרוסמן, דו־קרב (1982; זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער) מיועד לבני הנעורים. הוא מגולל בהומור עלילה צבעונית, הסוחפת ילד בן שתים־עשרה אל עולמם של שני זקנים, היוצאים לדו־קרב בשל אהבתם לאישה שמתה לפני שנים רבות. ספרו הראשון למבוגרים הוא קובץ הסיפורים רץ (1983). הסיפורים מגוונים בעלילותיהם: קשר מוזר הנרקם בין חייל צעיר חובב ריצה לבין בנו הקטן של מפקד הבסיס; חייו התקועים של חייל שערק מן הצבא האמריקני ומצא מקלט באוסטריה; עולמו המסוכסך של קצין המלווה את ימיו האחרונים של הבסיס שלו בסיני בטרם יפוּצַץ ויינטש; תנודות בין קרבה לניכור ביחסיהם של בני זוג בתום שבע שנות נישואים; עיתונאי ישראלי־אנגלי העורך את חשבון חייו ונכבש בהזיה המְחַיָּה בדמיונו את דמות בנו הטייס שנפל במלחמת יום הכיפורים. מעבר לגיוון בנושאים מסתמנת בסיפורים מערכת משותפת של רגישויות העתידה להתפתח ולהשתכלל ביצירותיו הבאות של גרוסמן, כגון חקירה מעמיקה של מצבי נפש קיצוניים, שרטוט ניואנסים דקים מן הדקים של חיי רגש והתעניינות באינטימיות שבין אדם לגופו ובינו לבין זולתו.
    ב־1983 פרסם גרוסמן גם רומן ראשון, חיוך הגדי. במרקם הדחוס והמפותל שלו משתלבות עלילות חיים פרטיות עם סיטואציה פוליטית רחבה, העוסקת ביחסים בין שלטון הכיבוש הישראלי לבין ערביי הגדה המערבית. אחד ממוקדי הרומן הוא הקשר בין אורי, ישראלי שוחר־טוב המנסה להגן על זכויות הערבים, לבין ידידו חילמי, ערבי זקן ומטורף החי בעולם של אגדות ודמיונות. בולט הניסיון להבקיע אל מעבר לניגודים הלאומיים, לשבור את הייצוג הסטריאוטיפי המקובל של הערבי בספרות העברית, ולהאיר את היחסים בין כובשים לנכבשים כהוויה אנושית מורכבת שאין בה חלוקה פשוטה בין טובים ורעים.
    אתגר מורכב בהרבה – התמודדות חזיתית עם נושא השואה ועם אפשרויות הייצוג הספרותי שלה – נטל גרוסמן על עצמו ברומן הבא שחיבר, עיין ערך: אהבה (1986). הספר זכה לתהודה ניכרת, עורר ויכוח רחב וביסס את מעמדו כסופר הישראלי הבולט בדורו. הוא נחלק לארבעה חלקים, שכל אחד מהם כתוב בצופן פואטי אחר. החלק הראשון, הריאליסטי־גרוטסקי, כתוב בצמוד לנקודת ראותו של מומיק בן התשע, בנם של הורים ניצולי השואה, ומתאר את ילדותו בשנות החמישים בשכונה ירושלמית, תוך שהוא משקיע מאמצים רבים לפענח את סודות השואה המוסתרים מפניו. הדי השואה חודרים אל עולמו בעיקר באמצעות דמויות שבורות של ניצולים המשוטטים בה, ובהם דוד אמו, סופר הילדים אנשל וסרמן. חלק זה משמש בסיס ומאגר של חומרים לשלושת החלקים הבאים, שכל אחד מהם הוא ניסוי ספרותי בכיוון אחר. החלק השני, הנכתב כביכול על ידי מומיק (שלמה נוימן) שגדל ונעשה סופר, הוא הפלגה פנטסטית גמורה בעקבותיו של הסופר ברונו שולץ, שנרצח ב־1942 בגיטו דרוהוביץ ונהפך, כביכול, לדג סלמון שהמספר עוקב אחרי מסעותיו בים. החלק השלישי אף הוא כביכול סיפור בדיוני שכתב מומיק, המתרחש במחנה השמדה בפולין והעשוי כפרודיה על סיפורי אלף לילה ולילה. גיבוריו הם אנשל וסרמן, היהודי הנצחי המסרב למות, ומפקד המחנה הר נייגל, הנשבה בקסמם של הסיפורים בהמשכים שווסרמן משמיע באוזניו מתוך מטרה ׳לנגע אותו באנושיות׳. החלק הרביעי בנוי במתכונת של אנציקלופדיה אלפביתית, הפורשת את קורותיו של קאזיק, אחת מן הדמויות בסיפורי וסרמן, לאורך כל חייו המתנהלים במהלך מואץ במשך עשרים וארבע שעות בלבד. בסיפור חייו משולבות דמויותיהם של ניצולי השכונה הסובבים בשכונתו של מומיק בפרק הראשון. מבנה מסובך זה, העשוי שכבות שכבות של מציאויות בדיוניות בתוך מציאויות בדיוניות ושל פנטסיות על גבי פנטסיות, הוא מעשה מרכבה הבוחן את הספרות עצמה יותר מאשר את המציאות בשלל של טכניקות, סגנונות ודרכי התייחסות עצמית. בסופו של דבר עולה ממנו הכרה בתבוסה שנוחלת הספרות במאמציה הנואשים להבין את השואה, קל וחומר בנסיונה להחדיר ניצוץ של אנושיות אל הרוע המוחלט.
    אחרי ניסוי נועז זה בצורות ובתחבולות ספרותיות חדשניות חזר גרוסמן למתכונת ספרותית מסורתית יותר ברומן ספר הדקדוק הפנימי (1991). הספר מתרחש בירושלים של שנות הששים ועוקב אחר המנגנונים הגופניים והנפשיים המפעילים את גיבורו, אהרן קליינפלד, שגדילתו נעצרת על סף גיל ההתבגרות. העיצוב הריאליסטי־גרוטסקי המפורט והמהימן להפליא של הסביבה החומרית והאנושית, המרקם המטפורי העשיר והמלוטש, ובעיקר החקירה המעמיקה ורבת הדקויות של היחסים בין גוף לנפש, בין ילדות לבגרות, בין המרחב הפרטי לשיח הלאומי ובין הלשון לעולם, הופכים את הספר לדעת רבים ליצירתו השלמה ביותר של גרוסמן. בספריו הבאים ערך חקירות רגישות לא־פחות של אינטימיות אנושית על ידי הצבתם של גיבוריו בסיטואציות בלתי־שגרתיות, המאפשרות להם להתקלף מן הקהוּת השגורה של קיומם ולחתור בלא רחמים עד לגלעין הפנימי ביותר. שתהיי לי הסכין (1998) הוא מעין רומן־מכתבים, הבונה קשר קרוב ועמוק, הזוי וממשי כאחד, בין גבר לאשה באמצעות מלים בלבד, וברקעו המשאלה ׳שכל אלפי המלים האלה ייהפכו כעת לגוף׳. בגוף אני מבינה (2002) מורכב משתי נובלות. ב׳אִטרוּף׳ מעוצבת קנאתו המטורפת של גבר לאשתו, פרי הזיה הנהפכת לממשות סובייקטיבית עזה. בבגוף אני מבינה משוחזרים יחסיה של אשה מבוגרת, מורה ליוגה הגוועת מסרטן, עם נער מתבגר שהופקד בידיה והיא כמו מעצבת מחדש את גופו ואת נפשו. ואילו הרומן אישה בורחת מבשורה (2008) פורשׂ על פני יריעה רחבה את סבך יחסיהם של שני גברים ואישה על פני עשרות שנים, האוצרות בתוכן גם חלק נכבד מתולדות מדינת ישראל. בחזיתו של הרומן סיפור מסעה הרגלי של אורה בחברת אהוב נעוריה אברם ברחבי ישראל, מן הגליל לירושלים, בשעה שבנה החייל נוטל חלק במבצע צבאי גדול. זהו מסע בריחה שיזמה אורה כדי להימלט מפני בשורת־האיוב שהיא חוששת לקבל, ובעצם כדי למנוע בעצם בריחתה הנואשת את האסון העלול להתרגש עליה. באוגוסט 2006, בעיצומה של כתיבת הרומן, שכל דויד גרוסמן את בנו אורי במלחמת לבנון השנייה, ימים אחדים אחרי שמחה בפומבי עם חבריו הסופרים על התמשכותה היתרה. הופעת הספר נעשתה משום־כך למאורע ציבורי רב משמעות, שתהודתו חרגה מעבר לתחום הספרות.
שבעת הספרים שנסקרו לעיל הם החטיבה המרכזית, הקנונית, ביצירתו של גרוסמן עד כה, אולם כתיבתו הענפה מקיפה מספר תחומים נוספים. בשניים מספריו, יש ילדים זיגזג (1994) ומישהו לרוץ איתו (2000), המיועדים למבוגרים ולבני הנעורים כאחד, רקם עלילות צבעוניות, רבות אירועים והרפתקאות וטעונות מתח סיפורי. אלו כעין גרסאות שקופות ומרוככות של תכונות־יסוד המאפיינות את עולם הילדות והנעורים במכלול יצירתו הסיפורית. המחזה גן ריקי (1988), ניסיון חד־פעמי שלו בתחום הדרמה, מתרחש בחצרו של גן ילדים וטווה מערכת יחסים דחוסה ומורכבת למדי בין גיבוריו, אף־על־פי שכולם בני ארבע. בצד היצירות האלה יש לציין כתריסר ספרים משלו לילדים רכים, שעלילותיהם מלאות הדמיון וההומור מתרחשות רובן ככולן במרחב הביתי והמשפחתי.
    ערוץ משמעותי נוסף ביצירתו היא הכתיבה התיעודית־פוליטית. ספרו הזמן הצהוב (1987) הוא דיווח על סדרה של שיטוטים ברחבי הגדה המערבית ושיחות עם תושביה, הממפה במוחשיות ספרותית ובעוצמה ביקורתית את החיים תחת השלטון הצבאי הישראלי ערב פריצתה של האינתיפאדה הראשונה. ספרו נוכחים נפקדים (1992), העשוי אף הוא פסיפס של רפורטאז׳ות וראיונות עם פרקי תיאור וסיפור, מתעד מסע מקביל שערך גרוסמן בקרב האוכלוסיה הערבית שבתוך גבולות הקו הירוק, ומביא אל הקורא מגוון רחב מן הקולות הבוקעים ממנה. מבחר ממאמריו הפוליטיים בעיתונות כונס בספרו המוות כדרך חיים (2003). גם ספרו דבש אריות (2005), שהוא מסה פרשנית על דמותו וסיפורו של שמשון, ניתן להיקרא לא רק כתרומה לחקר המקרא אלא כמשל פוליטי אקטואלי על הקווים הטרגיים בנפש הקולקטיבית הישראלית, המתנודדת בין תווי־אישיות ילדותיים לבין נטייה מוטבעת לשימוש בלתי־מרוסן בכוח. כתיבתו זו, יחד עם הופעותיו הציבוריות והשתתפותו רבת השנים בפעולות מחאה שונות, הפכו אותו לאחד הדוברים הבולטים של השמאל הציוני הישראלי.
    ספריו של דויד גרוסמן תורגמו ליותר מעשרים וחמש שפות. כמה מיצירותיו עובדו לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה, ובתוכם הסרט חיוך הגדי (1986), המחזה מומיק (2006) והסרט מישהו לרוץ איתו (2006). הוא זכה בפרסים ובתוארי כבוד רבים בישראל ומחוצה לה, וביניהם פרס ביאליק (2004) ופרס אמ״ת (2007).

 
לכתבות נוספות על דויד גרוסמן בספריה הלאומית
   

נכתב על־ידי אבנר הולצמן עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
[מקורות נוספים: לקסיקון אופק לספרות ילדים, גרנות, ויקיפדיה, המכון לתרגום ספרות עברית]

ספריו:

  • רץ : סיפורים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ״ג 1983) <תורגם לאיטלקית>
  • L׳uomo che corre / traduzione dall׳ebraico di Alessandro Guetta (Milano : A. Mondadori, 1990)
  • חיוך הגדי (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 1983) <תורגם לגרמנית, אנגלית, שבדית, הולנדית, ספרדית וצרפתית>
  • Das Lächeln des Lammes / aus dem Hebräischen von Judith Brüll (München ; Wien : Hanser, 1988)
  • The smile of the lamb / translated from Hebrew by Betsy Rosenberg (New York : Farrar, Strauss & Giroux ; London : Picador, 1990)
  • Lammets leende / översättning Viveka Heyman (Stockholm : Brombergs, 1990)
  • De glimlach van het lam / David Grossman ; vertaald door Shulamith Bamberger (Amsterdam : Contact, 1994)
  • La sonrisa del cordero / traducido del hebreo por Roser Lluch Oms con la colaboración de Manel Forcano Aparicio (Barcelona : Tusquets, 1995)
  • Le sourire de l׳Agneau : roman / traduit de l׳hebreu par Gisele Sapiro (Paris : Editions du Seuil, 1995)
  • עיין ערך: ״אהבה״ : רומאן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ״ו 1986) <תורגם לאיטלקית, נורבגית, שבדית, אנגלית, הולנדית, גרמנית, צרפתית, ספרדית דנית, פורטוגזית, ופינית>
  • Vedi alla voce: amore / traduzione di Gaio Sciloni (Milano : A. Mondadori, 1988)
  • Se kjærlighet / oversatt fra hebraisk av Kjell Risvik (Oslo : Gyldendal, 1988)
  • Se kärlek : [roman] / översättning: Viveka Heyman (Stockholm : Bromberg, 1989)
  • See under: Love / translated from the Hebrew by Betsy Rosenberg (New York : Farrar, Straus & Giroux ; London : Jonathan Cape, 1989)
  • Zie: liefde / vertaald door Hilde Pach in samenwerking met Bas Baanders (Utrecht : Veen, 1990)
  • Stichwort: Liebe / aus dem Hebräischen von Judith Brüll (München ; Wien : Hanser, 1991)
  • Voir ci-dessous: amour : roman / traduit de l׳hébreu par Judith Misrahi et Ami Barak (Paris : Seuil, 1991)
  • Véase: amor / traducido del hebreo por Jimena García (Barcelona : Tusquets, 1993)
  • Se under: Kærlighed / oversat fra hebraisk af Betsy Rosenberg ; på dansk ved Jan Hansen ([Kbh.] : Gyldendal, 1993)
  • Ver: amor / [trans. by] Nancy Rosenchan (Rio de Janeiro : Nova Fronteira, 1993)
  • Hakusana rakkaus / suomentanut Kristiina Lampola (Helsingissa : Otava, 2000)
  • הזמן הצהוב (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ״ז 1987) <תורגם לערבית, לדנית, לנורבגית, לאנגלית, לגרמנית, לאיטלקית, לצרפתית, לספרדית, להולנדית, לשבדית, לפורטוגזית, לטורקית, ליפנית ולסרבו־קרואטית>
  • الزمن الأصفر / دافيد غروسمن ؛ ترجمة محمد حمزة غنيم (كفر قرع، إسرائيل : دار الشفق، ١٩٨٨)
  • Den gule vind / på dansk ved Peter Marslew ([Kbh.] : Gyldendal, 1988)
  • Den gule vinden / oversatt av Poul Henrik Poulsson (Oslo : Gyldendal, 1988)
  • The Yellow wind / translated from the Hebrew by Haim Watzman (New York : Farrar, Straus, and Giroux ; London : Jonathan Cape, 1988)
  • Der gelbe Wind : die israelisch-palästinensische Tragödie / aus dem Amerikanischen von Jürgen Benz (München : Kindler, 1988)
  • Il vento giallo / traduzione dall׳ebraico di Gaio Sciloni (Milano : A. Mondadori, 1988)
  • Le vent jaune : recits / traduit de l׳hebreu par Suzanne Meron (Paris : Editions du Seuil, 1988)
  • El viento amarillo / traduccion, Jordi Font (Madrid : Pais/Aguilar, 1988)
  • Over de grens / vertaling, Shulamith Bamberger (Amsterdam : Veen, 1988)
  • Den gula vinden / översättning av Sune Karlsson (Stockholm : Bonnier, 1988)
  • O vento amarelo : retrato da Palestina ocupada / trad. Henrique de Barros (Lisboa : D. Quixote, 1989)
  • Korku ile nefret arasında : (işgal altındaki topraklarda Araplar ve Yahudiler) / Türkçeleştiren : Mehmet Harmancı (İstanbul : Cep Kitapları, 1992)
  • ヨルダン川西岸 : アラブ人とユダヤ人 / デイヴィッド・グロスマン著 ; 千本健一郎訳 (東京 : 晶文社, 1992)
  • Žuti vetar / s engleskog prevela Drinka Gojković (Vršac : Književna opština Vršac, 1995)
  • Жути ветар / са енглеског превела Дринка Гојковић (Вршац : Књижевна општина Вршац, 1995)
  • גן ריקי : מחזה בשתי מערכות (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ״ח 1988)
  • ספר הדקדוק הפנימי : רומאן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ״א 1991) <תורגם לאיטלקית, הולנדית, אנגלית, גרמנית, צרפתית, פינית, שבדית, נורבגית, דנית וספרדית>
  • Il libro della grammatica interiore / traduzione di Sarah Kaminski e Elena Loewenthal (Milano : A. Mondadori, 1992)
  • De grammatica van het gevoel / vertaald uit het Hebreeuws door Hilde Pach (Amsterdam : Contact, 1993)
  • De uitvinder van geheimen / vertaald uit het Hebreeuws Hilde Pach (Amsterdam : Cossee, 2003)
  • The book of intimate grammar / translated from the Hebrew by Betsy Rosenberg (New York : Farrar, Straus, Giroux ; London : Jonathan Cape, 1994)
  • Der Kindheitserfinder : Roman / aus dem Hebräischen von Judith Brüll (München ; Wien : Hanser, 1994)
  • Le livre de la grammaire intérieure : roman / traduit de l׳hébreu par Sylvie Cohen (Paris : Editions du Seuil, 1994)
  • Sydämen kielioppi / suomentanut Kristiina Lampola (Helsingissä : Otava, 1994)
  • Den inre grammatikens bok : [roman] / översättning av Ervin Rosenberg (Stockholm : Bonnier Alba, 1995)
  • Den indre grammatikkens bok : roman / oversatt fra hebraisk av Kjell Risvik (Oslo : Gyldendal, 1996)
  • Intimitetens grammatik / på dansk ved Martin Leer ([Kbh.] : Gyldendal, 2000)
  • El libro de la gramática interna / traducido del hebreo por Ana Ma. Bejarano y Jordi Font (Barcelona : Tusquets, 2001)
  • נוכחים נפקדים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ״ב 1992) <תורגם לגרמנית, לאנגלית, לאיטלקית, להולנדית, לשבדית, לספרדית, לצרפתית וליפנית>
  • Der geteilte Israeli : über den Zwang, den Nachbarn nicht zu verstehen / aus dem Hebräischen von Barbara Linner (München ; Wien : Hanser, 1992)
  • Sleeping on a wire : conversations with Palestinians in Israel / translated from the Hebrew by Haim Watzman (New York : Farrar, Straus & Giroux ; London : Jonathan Cape, 1993)
  • Un popolo invisibile : i palestinesi d׳Israele / traduzione di Sarah Kaminski ed Elena Loewenthal (Milano : A. Mondadori, 1993)
  • Se den andre : samtal med israeliska palestinier / översättning från hebreiska Freddie Rokem (Stockholm : Bonnier Alba, 1993)
  • Vriend of vijand : over Joden en Arabieren in Israël / vertaald uit het Hebreeuws door Shulamith Bamberger (Amsterdam : Contact, 1993)
  • Presencias ausentes : conversaciones con palestinos en Israel / traducido del hebreo por Ana María Bejarano (Barcelona : Tusquets, 1994)
  • Les exilés de la terre promise : conversations avec des Palestiniens d׳Israël / traduit de l׳hébreu par Katherine Werchowski (Paris : Seuil, 1995)
  • ユダヤ国家のパレスチナ人 / デイヴィッド・グロスマン著 ; 千本健一郎訳 (東京 : 晶文社, 1997)
  • יש ילדים זיגזג (תל־אביב : הקבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ״ד 1994) <תורגם לשבדית, לגרמנית, לאיטלקית, להולנדית, לאנגלית, לספרדית, לצרפתית, ליוונית ולטורקית>
  • Sicksackbarnet / översättning av Ervin Rosenberg (Stockholm : Bonnier Alba, 1996)
  • Zickzackkind/ aus dem Hebräischen von Vera Loos und Naomi Nir-Bleimling (München ; Wien : Hanser, 1996)
  • Ci sono bambini a zigzag / traduzione di Sarah Kaminski ed Elena Loewenthal (Milano : A. Mondadori, 1996)
  • Het zigzagkind / vertaald uit het Hebreeuws door Shulamith Bamberger (Baarn : Ambo, 1996)
  • The zigzag kid / translated from the Hebrew by Betsy Rosenberg (New York : Farrar, Straus and Giroux ; London : Bloomsbury, 1997)
  • Chico zigzag / traducido del hebreo por Roser Lluch (Barcelona : Tusquets Editores, 1998)
  • L׳enfant Zigzag : roman / traduit de l׳hébreu par Sylvie Cohen (Paris : Éditions du Seuil, 1998)
  • Το παιδί ζιγκ-ζαγκ : Μυθιστόρημα / [metaphrase apo ta hebraika] Μάγκυ Κοέν (Αθήνα : Καστανιώτης 1999)
  • Zik-zak yumurcak / Türkçesi: Figen Dereli (Ankara : Dost Kitabevi, 2001)
  • שתהיי לי הסכין (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ״ח 1998) <תורגם לגרמנית, לאיטלקית, לצרפתית, להולנדית ולאנגלית>
  • Sei du mir das Messer / aus dem Hebräischen von Vera Loos und Naomi Nir-Bleimling (München ; Wien : Hanser, 1999)
  • Che tu sia per me il coltello / traduzione di Alessandra Shomroni (Milano : Mondadori, 1999)
  • Tu seras mon couteau : roman / traduit de l׳hébreu par Rosie Pinhas-Delpuech (Paris : Seuil, 2000)
  • Jij bent mijn mes / vertaald uit het Hebreeuws, Shulamith Bamberger (Amsterdam : Ambo, 2000)
  • Be my knife / translated by Vered Almog and Maya Gurantz (New York : Farrar, Straus and Giroux, ; London : Bloomsbury, 2001)
  • מישהו לרוץ אתו (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תש״ס 2000) <תורגם לאיטלקית, לגרמנית, לספרדית, להולנדית, לצרפתית ולאנגלית>
  • Qualcuno con cui correre / traduzione di Alessandra Shomroni (Milano : Mondadori, 2001)
  • Wohin du mich führst / aus dem Hebräischen von Vera Loos und Naomi Nir-Bleimling (München ; Wien : Hanser, 2001)
  • Llévame contigo / traducción del hebreo por Ana María Bejarano (Barcelona : Seix Barral, 2002)
  • De stem van Tamar / vertaald uit het Hebreeuws, H. Man (Amsterdam : Cossee, 2002)
  • Quelqu׳un avec qui courir : roman / traduit de l׳hebreu par Rosie Pinhas-Delpuech (Paris : Éditions du Seuil, 2003)
  • Someone to run with / translated by Vered Almog and Maya Gurantz (London : Bloomsbury, 2003)(New York : Farrar, Straus and Giroux, 2004)
  • חמורים (ירושלים : כתר, 2000)
  • בגוף אני מבינה : צמד נובלות (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס״ב 2002) <עריכה מנחם פרי>  <תורגם לאיטלקית, לגרמנית ולאנגלית>
  • Col corpo capisco / traduzione di Alessandra Shomroni (Milano : Mondadori, 2003)
  • Das Gedächtnis der Haut : zwei Novellen / aus dem Hebräischen von Vera Loos und Naomi Nir-Bleimling (München ; Wien : Hanser, 2004)
  • Her body knows : two novellas / translated from the Hebrew by Jessica Cohen (New York : Farrar, Straus and Giroux, 2005)
  • המוות כדרך חיים : מאמרים 1993–2003 (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס״ד 2003) <עריכה, אפרת לב> <תורגם לאנגלית, להולנדית, לגרמנית, לאיטלקית, לצרפתית, לספרדית וליפנית>
  • Death as a way of life : Israel ten years after Oslo / translated from the Hebrew by Haim Watzman ; edited by Efrat Lev (New York : Farrar, Straus and Giroux, 2003)
  • Death as a way of life : dispatches from Jerusalem / translated from the Hebrew by Haim Watzman ; edited by Efrat Lev (London : Bloomsbury, 2003)
  • Angst vreet de ziel op / vertaald uit het Hebreeuws, Bookmakers (Amsterdam : Cossee, 2003)
  • Diesen Krieg kann keiner gewinnen : Chronik eines angekündigten Friedens / aus dem Hebr. übers. von Ruth Achlama, Vera Loos, Naomi Nir-Bleimling und Beate Esther von Schwarze (München ; Wien : Hanser, 2003)
  • La guerra che non si puo vincere : cronache dal conflitto tra israeliani e palestinesi / a cura di Efrat Lev ; traduzione di Alessandra Shomroni (Milano : Mondadori, 2003)
  • Chroniques d׳une paix différée / traduit de l׳hébreu par Jean-Luc Allouche (Paris : Éditions du Seuil, 2003)
  • La muerte como forma de vida / editado por Efrat Lev ; traducción del hebreo por Ana María Bejarano (Barcelona : Seix Barral, 2003)
  • 死を生きながら : イスラエル1993-2003 / デイヴィッド・グロスマン[著] ;二木麻里訳 (東京 : みすず書房, 2004)
  • מומיק (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס״ה 2005) <עריכה מנחם פרי> <״׳מומיק׳ ראה אור לראשונה ב־1986, כחלק הראשון של הרומאן ׳עיין ערך: אהבה׳, והפך לקולו של דור שלם שנולד אחרי השואה. הנוסח שבספר זה ערוך מחדש״>
  • דבש אריות : סיפור שמשון (תל־אביב : פן הוצאה לאור : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005) <מהדורה מורחבת יצאה לאור ב־2006 ומהדורה מחודשת בהוצאת הקיבוץ המאוחד בספריה הקטנה/ספרי סימן קריאה ב־2022><תורגם לאנגלית, לנורבגית
  • Lion's honey : the myth of Samson / translated from the Hebrew by Stuart Schoffman (
  • Løvehonning : myten om Samson / oversatt fra hebraisk av Kjell Risvik (Oslo : Cappelen, 2005)
  • אישה בורחת מבשורה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס״ח 2008) <תורגם לאיטלקית, לגרמנית, לקטלנית, לאנגלית, לספרדית, לסרבית, לסינית, לדנית, לשבדית, להונגרית, לפינית, לרומנית, להולנדית ולפורטוגלית>
  • A un cerbiatto somiglia il mio amore : romanzo / traduzione di Alessandra Shomroni (Milano : Mondadori, 2008)
  • Eine Frau flieht vor einer Nachricht : Roman / aus den Hebräischen von Anne Birkenhauer (München : Hanser, 2009)
  • Tota una vida / traducció de l׳hebreu de Roser Lluch i Oms (Barcelona : Edicions 62, 2010)
  • To the end of the land / translated from the Hebrew by Jessica Cohen (New York : Alfred A. Knopf ; London : Jonathan Cape ; Toronto : McClelland & Stewart, 2010)
  • La vida entera / traducción de Ana María Bejarano (Barcelona : Círculo de Lectores, 2010)
  • Do kraja zemlje / preveo David Albahari (Beograd : Arhipelag, 2010)
  • 直到大地盡頭 / 大衛・格羅斯曼 ; 唐江譯 (台北市 : 南方家園文化事業有限公司, 2011)
  • Kvinde på flugt fra meddelelse / på dansk ved Hans Henrik Fafner og Rivka Uzan Fafner (København : Forlaget Vandkunsten, 2011)
  • På flykt från ett sorgebud / översättning: Boo Cassel (Stockholm : Bonnier, 2011)
  • A világ végére / ford. Nemes Anna (Budapest : Scolar, 2012)
  • Sinne missä maa päätty / suomentanut Markku Päkkilä (Helsinki : Otava, 2012)
  • Până la capătul pământului / traducere din limba ebraică și note de Ioana Petridean (Iași : Polirom, 2012.)
  • Een vrouw op de vlucht voor een bericht : roman / vertaling, Ruben Verhasselt (Amsterdam : Cossee, 2012)
  • Até ao fim da terra : romance / traduzido Lúcia Liba Mucznik (Lisboa : Dom Quixote, 2012)
  • נופל מחוץ לזמן (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשע״א 2011)  <תורגם לדנית>
  • At falde udenfor tiden / på dansk ved Hans Henrik Fafner og Rivka Uzan Fafner (København : Forlaget Vandkunsten, 2014)
  • סוס אחד נכנס לבר (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשע״ד 2014) <עריכה – מנחם פרי> <תורגם לקטלנית, לספרדית, לצרפתית, לאנגלית ולפולנית>
  • Gran cabaret / traducció de Roser Lluch i Oms (Barcelona : Edicions 62, 2015)
  • Gran Cabaret / traducción de Ana María Bejarano (Barcelona : Lumen ; México, D.F. : Penguin Random House Grupo Editorial, 2015)
  • Un cheval entre dans un bar : roman / traduit de l׳hébreu par Nicolas Weill (Paris : Éditions du Seuil, 2015)
  • A horse walks into a bar / translated from the Hebrew by Jessica Cohen (London : Jonathan Cape ; New York : Alfred A. Knopf, 2016)
  • Wchodzi koń do baru / z hebrajskiego przełożyła Regina Gromacka (Warszawa : Świat Książki Wydawnictwo, 2016)
  • אתי החיים משחק הרבה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשע״ט 2019) <עריכה מנחם פרי> <תורגם לאיטלקית, לקטלנית, לספרדית, לגרמנית ולאנגלית>
  • La vita gioca con me : romanzo /  traduzione di Alessandra Shomroni (Milano : Mondadori, 2019)
  • La vida juga amb mi / traducció de l׳hebreu per Roser Lluch i Oms (Barcelona : Edicions 62, 2020)
  • La vida juega conmigo / traducción del hebreo de Ana María Bejarano (Barcelona : Lumen, 2020)
  • Was Nina wusste / aus dem Hebräischen von Anne Birkenhauer (München :  Carl Hanser Verlag, 2020)
  • More than I love my life :  a novel / translated by Jessica Cohen (New York :  Alfred A. Knopf, 2021)
ספרי ילדים:

  • דו קרב (גבעתיים : מסדה, 1982) <איורים – אבנר אברהמי><תורגם לגרמנית, הולנדית, אנגלית, איטלקית וצרפתית>
  • Ein spätes Duell / aus dem Hebräischen von Mirjam Pressler (Hamburg : Carlsen, 1990)
  • Eine offene Rechnung / aus dem Hebräischen von Mirjam Pressler (München ; Wien : Hanser, 2000)
  • Duel / uit het Hebreeuws vertaald door Tamir Herzberg (Amsterdam : Van Goor, 1992)
  • Duel / translated by Betsy Rosenberg (London : Bloomsbury, 1998)
  • Il duello / traduzione di Daria Merlo ; illustrazioni di Alessandro Sanna (Milano : Mondadori, 2001)
  • Duel à Jérusalem / traduit de l׳hébreu par Sylvie Cohen (Paris : Seuil, 2003)
  • סדרת סיפורי איתמר <תורגם לגרמנית, איטלקית והולנדית>
    • איתמר מטייל על קירות (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ז 1986) <איורים – אורה איל>
    • איתמר מכתב (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ח 1988) <איורים – אורה איל>
    • איתמר פוגש ארנב (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ח 1988) <איורים – אורה איל>
    • איתמר ציד החלומות (תל־אביב : עם עובד, תש״ן 1990) <איורים – אורה איל>
    • איתמר וכובע הקסמים השחור (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ב 1992) <איורים – אורה איל>
    • Joram wünscht sich was : 2 Geschichten / aus dem Hebr. von Mirjam Pressler (Hamburg : Carlsen, 1990)
    • Joram schreibt einen Brief : 2 Geschichten / aus dem Hebr. von Mirjam Pressler (Hamburg : Carlsen, 1991)
    • Joram wünscht sich was : 4 Geschichten / aus dem Hebr. von Mirjam Pressler ; mit Bildern von Sabine Friedrichson (Ravensburg : Maier, 1993)
    • Joram und der Zauberhut : Gutenachtgeschichten / aus dem Hebr. von Mirjam Pressler ; mit Bildern von Jacky Gleich (München ; Wien : Hanser, 1998)
    • Le avventure di Itamar / traduzione di Giorgio Voghera ; illustrazioni di Federico Maggioni (Milano : Mondadori, 1999)
    • Itamar de dromenjager / vertaald uit het Hebreeuws door Shulamith Bamberger (Baarn : De Fontein, 1998)
    • Itamar en de zwarte toverhoed / vertaald uit het Hebreeuws door Shulamith Bamberger (Baarn : De Fontein, 1998)
  • אח חדש לגמרי (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ז 1986) <איורים – אורה איל>
  • השפה המיוחדת של אורי (רמת־גן : מסדה, 1989) <איורים – אורה איל>
  • ספר השיאים של פוז (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1994)  <עריכה – יונה טפר> <איורים – נעם נדב>
  • היה הייתם שני קופים (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ו 1996) <ציורים – אורה איתן><תורגם לאיטלקית וגרמנית>
  • Un milione di anni fa / traduzione di Angela Ragusa ; illustrazioni di Lee Joung Mee (Milano : Mondadori, 1998)
  • Ihr wart einmal zwei Affen / aus dem Hebräischen von Vera Loos. In: Ich möchte einfach alles sein : Geschichten, Gedichte und Bilder aus der Kindheit / ausgew. von Uwe-Michael Gutzschhahn (München ; Wien : Hanser, 1998)
  • רותי תישן ותישן (תל־אביב : עם עובד, תשס״ד 2004) <איורים – הלה חבקין> <עורכת – דלית לב>
  • ג׳ירפה ולישון (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ט 1999) <איורים – הלה חבקין><תורגם לאיטלקית>
  • Buonanotte giraffa / traduzione di Daria Merlo ; illustrazioni di Katja Gehrmann (Milano : Mondadori, 2001)
  • אל תדאגי רותי (תל־אביב : עם עובד, תש״ס 1999) <איורים – הלה חבקין>
  • Un bambino e il suo papà / traduzione di Elena Loewenthal e Giorgio Voghera ; illustrazioni di Barbara Nascimbeni (Milano : Mondadori, 1999)
  • Un niño y su papà / ilustraciones de Barbara Nascimbeni ; traducido del italiano, Nieves Nueno (Barcelona : Montena Mondadori, 2001)
  • החברה הסודית של רחלי  (תל־אביב : עם עובד, תש״ע 2010) <איורים – גלעד סופר> <עריכה – דלית לב>
  • חבוק (תל־אביב : עם עובד, תשע״א 2011) <איורים – מיכל רובנר>
  • מי רוצה שק־קמח?  (תל־אביב : עם עובד, תשע״א 2011) <איורים – גלעד סופר>  <עריכה – דלית לב> <תורגם לערבית>
  • من يريد كيس - طحين ؟ / تأليف: دافيد جروسمان ؛ رسومات: جلعاد سوفير ؛ ترجمة واعداد: بشارة مرجية (الناصرة : مركز الكتاب والمكتبات في اسرائيل. أدب الأطفال العربي, 2012)
  • יונתן בלש ממש  (תל־אביב : עם עובד, תשע״ב 2012) <איורים – גלעד סופר>  <עריכה – דלית לב>
תרגום:
  • לילה בא / מאת לאורה לאוק  (אור יהודה : שבא, 1995) <איורים – אורה איתן>
על המחבר ויצירתו:
ספרים:
  • קלוגמן, אמיר.  גוף פוגש שפה : קריאה פסיכואנליטית בסיפוריו של דויד גרוסמן (תל־אביב : רסלינג, 2022)
מאמרים:
  • גרוסמן, דויד. ספרים שקראו אותי. בתוך: מאין נחלתי את שירי : סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה / עורכת: רות קרטון־בלום (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2002), עמ׳ 33–46.
  • אורן, יוסף. סופרי הזמן הצהוב. מקור ראשון, שבת, י״ט בשבט תשס״ו, 17 בפברואר 2006, עמ׳ 6–7; סיפור של אהבה נכזבת. מקור ראשון, שבת, כ״ו בשבט תשס״ו, 24 בפברואר 2006, עמ׳ 7, 22 <דיון בכתיבתם של ״סופרי השמאל״ עמוס עוז, א.ב. יהושע, אלי עמיר, סמי מיכאל, דויד גרוסמן, רונית מטלון, אשכול נבו ומאיר שלו> <נוסח מורחב נדפס בספרו משבר ערכים בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס״ז 2007), עמ׳ 17–30>
  • אורן, יוסף.  ״שחיטת״ מנהיגים בספרות הישראלית (חלק א׳).   מראה: מגזין בענייני מדינה, חברה ותרבות <מקוון>, גל׳ 144 (ד׳ בניסן תשע״א, 8 באפריל 2011);  ״שחיטת״ מנהיגים בספרות הישראלית (חלק ב׳).   מראה: מגזין בענייני מדינה, חברה ותרבות <מקוון>, גל׳ 145 (י״א בניסן תשע״א, 15 באפריל 2011) <פורסם גם בשם: ״שיטותיה החתרניות של היצירה הפוליטית״.  מעמקים: כתב עת וירטואלי לספרות ואמנות <מקוון>, גל׳ 42 (סיון תשע״א, יוני 2011)> <חזר נדפס בספרו ניתוץ מיתוסים בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד תשע״ב 2012), עמ׳ 41–52>
  • אליאסף־עבודי, יעל.  ילדים וילדות בפואטיקה של דויד גרוסמן / עבודת גמר למוסמך  בהדרכת יגאל שוורץ (ירושלים : האוניברסיטה העברית ירושלים, תש״ס 2000), 70 דפים.
  • גרנות, משה.  ״המונולוגים שלי הם דיאלוגים״ : שיחה עם דויד גרוסמן.  בספרו: שיחות עם סופרים (תל־אביב : קווים, 2007), עמ׳ 253–267.
  • הראל, מעין.  ״גלד שהתקשה ונקרש על פצע הילד״ : מיניות ביצירתו של דוד גרוסמן / עבודת גמר לתואר מוסמך  בהנחיתו של יגאל שוורץ (ירושלים : האוניברסיטה העברית בירושלים , 2003), 113 דפים.
  • ליפסקר־אלבק, אבידב.  הדיבור והכתב, או, באיזה מובן דויד גרוסמן צמחוני? אות: כתב עת לספרות ולתיאוריה, גל׳ 2 (אביב 2012), עמ׳ 211–221 *
  • מור, גלילה.  קשרים סמנטיים בין תיאורים מאייכים עוקבים – עיון בלשונות סופרים. בתוך: העברית שפה חיה : קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים־תרבותיים בעקבות כנס אורנים תשס״ד / עורכים, רינה בן־שחר וגדעון טורי (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר – אוניברסיטת תל־אביב), כרך ד׳ (2006), עמ׳ 259–279 <עיון ביצירתם של מאיר שלו ודוד גרוסמן>
  • מנדלסון־מעוז, עדיה.  ארץ אוכלת יושביה : ״תרגילים בעברית שימושית״ לדן פגיס ו״שירת הסטיקר״ לדויד גרוסמן.  עלי שיח, גל׳ 57 (קיץ תשס״ז, 2007), עמ׳ 84–95.
  • נגב, אילת.  אני חי כאילו מחר אמות.  ידיעות אחרונות, 24 שעות, י׳ באייר תשנ״ד, 21 באפריל 1994, עמ׳ 16–17 <חזר ונדפס בספרה: שיחות אינטימיות (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ׳  289–296>
  • צורן, גבריאל.  הבשורה על פי דובלה : מחשבות על הסירוב הנחרץ להיות קורבן, שהוא הנושא העובר כחוט השני בכל ספריו של דויד גרוסמן.  הארץ, תרבות וספרות, ג׳ בשבט תשע״ה, 23 בינואר 2015, עמ׳ 4.
  • שביט, דן.  הבו לנו מלך דויד.  הארץ, תרבות וספרות, י׳ בכסלו תשס״ז, 1 בדצמבר 2006, עמ׳ 4 <בעקבות בקשתו התמה של חייל המילואים ״שיבוא איזה סופר להנהיג אותנו!״>
  • שביט, דן.  ״הבו לנו סופר!״.  גג, גל׳ 15 (קיץ 2007), עמ׳ 8–10.
  • שטיין, אפרת. ״אוי. The oyness of life״ : לדרכו של גרוסמן ביצירת תחדישים מטא־לשוניים. בתוך: העברית שפה חיה : קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים־תרבותיים בעקבות כנס אורנים תשס״ד / עורכים, רינה בן־שחר וגדעון טורי (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר – אוניברסיטת תל־אביב), כרך ד׳ (2006), עמ׳ 453–468.
  • שיפמן, סמדר.  אמא יש רק אחת, וגם זה לפעמים יותר מדי – אִמהוּת אצל דויד גרוסמן.  בספרה: דברים שרואים מכאן (ירושלים : כרמל, תשס״ז 2007), עמ׳ 99–106.
  • Birkenhauer, Anne. Sprache und Existenz bei David Grossman und Chaim Be׳er : Beobachtungen der Übersetzerin. In: Das Studium des Judentums und die jüdisch-christliche Begegnung / Verena Lenzen (Hrsg.); unter Mitarbeit von Denis Maier und Stefan Heinzmann (Göttingen: V&R Unipress, 2013), pp. 119–129.
  • Miccoli, Dario. Le sue parole, le nostre voci : tradurre David Grossman tra Israele, Europa e Stati Uniti d׳America. Rassegna Mensile di Israel, vol. 78, no. 3 (Settembre–Dicembre 2012), pp. 105–120.
  • Negev, Eilat. David Grossman: I׳m an egg without a shell. In her: Close encounters with twenty Israel writers (London : Vallentine Mitchell, 2003), pp. 135–143.
  • Kedem, Nir.  Reading for Vital Symptoms: Deleuze, Literary Theory, and the Case of David Grossman. Poetics today, vol. 41, no. 4 (December 2020), pp. 539–560 *
  • Lowin, Joseph.  David Grossman׳s Useful Fictions. In: Jewish Book Annual, vol. 50 (1992–1993 / 5753), pp. 114–127.
  • White, Breanne. Gender and resistance in the Israeli-Palestinian conflict : the woman׳s voice in the literary works of Sahar Khalifeh and David Grossman (Columbus : Ohio State University, 2013) <M. A. Thesis>
על ״רץ״ על ״חיוך הגדי״ על ״עיין ערך: אהבה״
  • ברנדל, אילנה. החייאה ותיקון המיתוס כאמצעי פרשני לשואה ע״פ הרומן עיין ערך: אהבה – דויד גרוסמן / עבודה לקבלת תואר מ.א.  בהדרכת חנן חבר (ירושלים : האוניברסיטה העברית בירושלים, 2003), 106, [2] עמ׳.
  • ברתנא, אורציון. הישג מרשים בערבון מוגבל. דבר, ג׳ באדר ב׳ תשמ״ו, 14 במארס 1986, עמ׳ 21–22 <הגיב על כך מנחם פרי  ברשימתו ״על פנטסיה וריאליזם״ – ראה להלן>
  • גלוזמן, מיכאל.  שואה וזיכרון : בין־סובייקטיביות ואינטרטקסטואליות ב׳עיין ערך: ״אהבה״׳.  בתוך: רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳ 563–589.
  • הרציג, חנה. דיאלוגים עם המודרניזם בסיפורת הישראלית החדשה. עלי שיח, חוב׳ 39 (קיץ תשנ״ז 1997),עמ׳ 39–45.
  • חנס, נעמי. עיין ערך: ׳אהבה׳ מאת דויד גרוסמן. בספרה: פני סופרים במראה : המספר כסופר – ספרות וסופרים מודעים לעצמם ברומן בסיפורת העברית מברנר עד גרוסמן (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003), עמ׳ 208–239
  • לאור, דן. יונת־הדואר של השואה. הארץ, תרבות וספרות, י״ב באדר א׳ תשמ״ו, 21 בפברואר 1986, עמ׳ 16–17.
  • לשם, גיורא. מה מריץ את מומיק. על המשמר, י״ג בסיוון תשמ״ו, 20 ביוני 1986, עמ׳ 16, 18.
  • מורג, גלעד. מקורות מוסמכים : משמעות בין־טקסטואלית ב״עיין ערך: אהבה״. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י״ח (תשס״א 2001), עמ׳ 341–357 <הקבלות ליצירתו של ברונו שולץ ול״אדם בן כלב״ של יורם קניוק>
  • מינץ, אלן.  רומן ישראלי חשוב בתרגום לאנגלית.  הדואר, שנה 69, גל׳ ח׳ (כ״ד בכסלו תש״ן, 22 בדצמבר 1989), עמ׳ 13–18 <מתורגם מאנגלית בידי אסתר דותן>
  • מנדלסון־מעוז, עדיה.  האופציה הלא ראליסטית :  ״היהודי האחרון״ לקניוק ו״עיין ערך: אהבה״ לגרוסמן.  בספרה: הספרות כמעבדה מוסרית : קריאה במבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תש״ע 2009), עמ׳ 203–215.
  • נש, שלמה (סטנלי). מבדיון למציאות ולהפך: הרהורים בעקבות ספרי קניוק, גרוסמן והסרט ״שואה״. בצרון (סדרה חדשה), כרך ט׳, גל׳ 35–36 (365–366) (תשרי תשמ״ח, ספטמבר 1987), עמ׳ 66–69.
  • עינת, עמלה. רוחב הלשון ואמינות המסר. עתון 77, גל׳ 76 (אייר תשמ״ו, מאי 1986), עמ׳ 7.
  • פרי, מנחם.  על פנטסיה וריאליזם. דבר, י״ד באייר תשמ״ו, 23 במאי 1986, עמ׳ 21 <תגובה על מאמרו של אורציון ברתנא על הרומן של ד. גרוסמן ״עיין ערך אהבה״>
  • Morahg, Gilead. Breaking silence : Israel׳s fantastic fiction of the Holocaust. In The Boom in contemporary Israeli fiction / edited by Alan Mintz (Hanover, NH: University Press of New England; Brandeis University Press, 1997), pp. 143–183.
  • Morahg, Gilead. Israel’s new literature of the Holocaust: the case of David Grossman’s See Under: Love. Modern Fiction Studies, vol. 45, no. 2 (Summer, 1999), pp. 457–479.
  • Morahg, Gilead. Creating Wasserman: the quest for a new Holocaust story in David Grossman’s See Under:’Love’.  Judaism, Vol. 51, No. 1 (Winter 2002), pp. 51–60 <A French version appeared in ״Revue d׳Histoire de la Shoah״, no. 184 (2006)>
על ״הזמן הצהוב״
  • בר־ניר, דב. ארץ אוכלת עמיה. עתון 77, גל׳ 91–92 (אב–אלול תשמ״ז, אוגוסט–ספטמבר 1987), עמ’ 6.
  • ברוך, אדם. הזמן האסתטי. ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות, כ״ב בסיון תשמ״ז, 19 ביוני 1987, עמ׳ 23.
  • הורוביץ, מרדכי.  ״הזמן הצהוב״ או – תשובה לחתול מסורס.  נתיב, שנה 1, גל׳ 1 (פברואר 1988), עמ׳ 69–71.
  • וסרמן, יחיאל.  זמן החלומות האלימים.  מעריב, ספרות, ג׳ באלול תשמ״ז, 28 באוגוסט 1987, עמ׳ 1.
  • שפירא, יוסף. ״הזמן הצהוב״ – תמונת־מצב או תמונת־נפש. עמודים, גל׳ 501 (תשמ״ח), עמ׳ 9–14
  • M. G.  [Buchrezension].  Mensch und Maß, vol. 29, no. 11 (1989), pp. 521–522.
  • Nonnenmacher, Günther. [Buchrezension]. Ein Büchertagebuch : Buchbesprechungen aus der Frankfurter Allgemeinen Zeitung, 1989, pp. 363–366.
על ״גן ריקי״
על ״ספר הדקדוק הפנימי״
          ספרים:

  • בן ישראל, מרית.  כשדויד גרוסמן פגש את ויטו אקונצ׳י : על אמנות הגוף בספר הדקדוק הפנימי (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010) <עריכה – ענת ויסמן> <״לספר מצורפת שיחה על חירות ודקדוק מאת ענת ויסמן״>
    על הספר:
  • מאמרים:
  • אופנהיימר, יוחאי. הרחק מן הזמן הסואן. דבר, י״א בסיון תשנ״א, 24 במאי 1991, עמ׳ 19.
  • אורן, יוסף. עלילת התבגרות ומשמעותה הפוליטית. אפיריון, גל׳ 20–21 (קיץ 1991), עמ׳  4–10 <נוסח חלקי נדפס ב׳מעריב׳, ספרות, כ״ו באייר תשנ״א, 10 במאי 1991, עמ׳ 11 תחת הכותרת ״ילדות לנצח״. נדפס גם בספרו העט כשופר פוליטי (ראשון לציון : יחד, תשנ״ב 1992), עמ׳ 39–56>
  • ארן, דוד. הדקדוק הפנימי של איבוד התום. על המשמר, כ״ט באב תשנ״א, 9 באוגוסט 1991, עמ׳ 20.
  • בושס, הדה. אוכלי הבולבוסין. הארץ, 9 באפריל 1991, עמ׳ ב 4.
  • בלאט, אברהם. הנער הישראלי והקול הפנימי. הצופה, ג׳ בחשוון תשנ״ב, 11 באוקטובר 1991, עמ׳ 6.
  • בלבן, אברהם.  אמא מדוזה : ״ספר הדקדוק הפנימי״ מאת דויד גרוסמן.  בספרו: תשע אמהות ואמא : ייצוגי אימהות בסיפורת העברית החדשה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 48–66.
  • בן ישראל, מרית. פנטסיה ומדע בדיוני ב״ספר הדקדוק הפנימי״ לדויד גרוסמן. בתוך: עם שתי הרגליים עמוק בעננים : פנטסיה בספרות העברית : מבחר מאמרים / עורכת – הגר ינאי, עורכת אקדמית – דניאלה גורביץ׳ (תל־אביב : גרף, 2009), עמ׳ 136–148.
  • ברגר, רבקה. תיאור דמותו של אהרן קליינפלד – מתבגר. במכללה, כרך 10 (1999), עמ׳ 83–106 <ניתוח דמות ספרותית דרך פריזמת תיאוריות פסיכולוגיות על גיל ההתבגרות>
  • ברץ, לאה. ״שלוש עשרה מלאו לנער״ – טקסי בר מצווה בראי הספרות העברית. מעוף ומעשה במכללת אחוה, כרך 9 (2003), עמ׳ 59–81 <מאמר זה עוסק בסעודת בר מצווה, כפי שהיא מיוצגת בשלוש יצירות ספרותיות: ״מאחורי הגדר״ לח״נ ביאליק, ״חבלים״ לח׳ באר ו״ספר הדקדוק הפנימי״ לד׳ גרוסמן>
  • גוטקינד, נעמי. ״אמא פולניה״ ובנה. הצופה, ה׳ באייר תשנ״א, 19 באפריל 1991, עמ׳ 6.
  • גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, 12 באפריל 1991, עמ׳ ב 9.
  • גלוזמן, מיכאל.  הגוף כטקסט והגבריות כשפה : על שפת הגוף ב״ספר הדקדוק הפנימי״.  בתוך:  ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה : מאמרים מוגשים לגרשון שקד / עורכים: יהודית בר־אל, יגאל שוורץ ותמר ס. הס  (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : כתר הוצאה לאור, 2000), עמ׳  328–349.
  • האן, לאה. מעשה בילדים פוסטמודרניסטיים שיצאו לתרבות רעה. עכשיו, חוב׳ 57 (סתיו–חורף תשנ״ב 1991), עמ׳  300–306.
  • הופ, דורית. בין פופיקלעך לכנפיים: עיון ב״ספר הדקדוק הפנימי״ לדויד גרוסמן. עלי שיח, חוב׳ 38 (1996), עמ׳ 13–25.
  • הופמן, חיה. פיטר פן במלכודת. עתון 77, גל׳ 140 (תשרי תשנ״ב, ספטמבר 1991), עמ׳ 20–24.
  • הירשפלד, אריאל. לנוכח פסל אפולו. הארץ, כ״ה בסיון תשנ״א, 7 ביוני 1991, עמ׳ ב 8 <הגיבה על כך הרציג, חנה ברשימתה ״בועה כזאת שלווה ומנותקת״ ב׳הארץ׳, ב׳ בתמוז תשנ״א, 14 ביוני 1991, עמ׳ ב 9>
  • הירשפלד, אריאל. אהבתה של אחת המפלצות המשונות והאיומות ביותר. פוליטיקה, גל׳ 39 (1991), עמ׳ 12.
  • הרציג, חנה. ״ספר הדקדוק הפנימי״ מאת דויד גרוסמן. בספרה: הקול אומר: אני : מגמות בסיפורת הישראלית של שנות השמונים (תל־אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״ח 1998), עמ׳ 269–304.
  • זהבי, אלכס. מאמץ הרואי להסביר. עתון 77, גל׳ 137 (סיון–תמוז תשנ״א, יוני 1991), עמ׳ 10–11.
  • ימיני, בן־דרור. המפלצת של גרוסמן. דבר, כ״ג בתמוז תשנ״א, 5 ביולי 1991, עמ׳ 26.
  • מלמד, אריאנה. שום דבר בעצם לא חסר. חדשות, מוסף, ז׳ בניסן תשנ״א, 22 במארס 1991, עמ׳ 61.
  • נסים, קובי. נועז וצפוי. על המשמר, י״ד בניסן תשנ״א, 29 במארס 1991, עמ׳ 19.
  • סתוי, זיסי. דויד גרוסמן מחזיק לגיבורו את היד. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ז׳ בניסן תשנ״א, 22 במארס 1991, עמ׳ 22–23 <ראיון עם הסופר עם צאת ספרו>
  • עזר, ננסי.  הדיאלקטיקה של יחסי אם ובת : סוציאליזאציה של שרידה – ספר הדקדוק הפנימי לדוד גרוסמן.  הדור: השנתון העברי של אמריקה (תשס״ח 2008), עמ׳ 65–74.
  • פז, מירי. דקדוק פנימי: כמו ביקור בתוך ציור. דבר, 22 במארס 1991, עמ׳ 1.
  • צוקרמן, אילנה. יש בי הרבה עוברים מתים. מעריב, השבוע, י״ח בסיון תשנ״א, 31 במאי 1991, עמ׳ 58–59 <ראיון עם הסופר על ספרו>
  • צורן, גבריאל. שמות הגוף וזמן הנפש : מ״עיין ערך: אהבה״ ל״ספר הדקדוק הפנימי״. סימן קריאה, חוב׳ 22 (יולי 1991), עמ׳ 88–98.
  • שיפמן, סמדר.  מ״דקדוק אחר״ ל״דקדוק פנימי״: המודרניזם כבחירה פואטית ופוליטית אצל דויד גרוסמן. בספרה: דברים שרואים מכאן (ירושלים : כרמל, תשס״ז 2007), עמ׳ 29–55.
  • שלח, יוכי.  דקדוק פנימי, דקדוק חיצוני / עבודת גמר לתואר ״מוסמך״  (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, 2000) 119, VI עמ׳.
  • שן, ישעיהו. רומאן חניכה ללא חניך. דבר, משא, י״א בסיון תשנ״א, 24 במאי 1991, עמ׳ 19.
  • שקד, גרשון. דיוקנו של האמן מבית־הכרם כאיש צעיר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ה׳ באייר תשנ״א, 19 באפריל 1991, עמ׳ 21–22.
על ״נוכחים נפקדים״
  • לונדון, ירון. הדקדוק הפנימי של ערביי ישראל. ידיעות אחרונות, 7 ימים, כ״ט באדר ב׳ תשנ״ב, 3 באפריל 1992, עמ׳ 22–24, 27.
  • List, Harald. [Buchrezension]. Orient : deutsche Zeitschrift für Politik und Wirtschaft des Orients, vol. 35, no. 2 (1994), pp. 310–312.
על ״יש ילדים זיגזג״
  • אביגור־רותם, גבריאלה. יש ספרים זיג זג. קשר עין: ירחון ארגון המורים העל־יסודיים, גל׳ 49 (1995), עמ׳ 9, 10.
  • בן־ארי, ניצה. יש סופרים זיגזג. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ח באייר תשנ״ד, 29 באפריל 1994, עמ׳ 28.
  • גוטקינד, נעמי. ויש ספרים זיגזג: על ספרו החדש של דויד גרוסמן, ״יש ילדים זיגזג״. הצופה, י״ח באייר תשנ״ד, 29 באפריל 1994, עמ׳ 6.
  • גור, בתיה.  לא לבד בזיזגיותו.  הארץ, תרבות וספרות, י״ז בסיון תשנ״ד, 27 במאי 1994 <חזר ונדפס בספרה מבלי דלג על דף : מבחר מסות ומאמרים / עורכים פוני בז׳זינסקי ואריאל הירשפלד (ירושלים : כתר, 2008), עמ׳ 350–354>
  • הדס, ירדנה. התבגרות בחיק מדינה נולדת. ספרות ילדים ונוער, שנה העשרים ושלוש, חוברת ד׳ (92) (סיון תשנ״ז, יוני 1997), עמ׳ 34–40.
  • הולצמן, אבנר. מסע הקסם המסתורי. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 125–126 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, מאי 1994>
  • זוהר, אוריאל. מאחורי משחק המסיכות. עתון 77, גל׳ 199 (1996), עמ׳ 20–23.
  • לוי, עמי. במקומות שפליקס עובר נהיה אור. על המשמר, כ״ה באייר תשנ״ד, 6 במאי 1994, עמ׳ 18.
  • קדוש, אורנה. דוד גרוסמן ילד ג׳ינג׳י. מעריב, סופשבוע, י״א באייר תשנ״ד, 22 באפריל 1994, עמ׳ 18–20, 22 <ראיון עם הסופר בצאת ספרו ״יש ילדים זיגזג״>
  • קשתן, רבקה. מה שמאחורי הקלסתרון: מסע אישי בעקבות ״יש ילדים זיגזג״. עתון 77, גל׳ 199 (1996), עמ׳ 16–19.
  • ריקין, אירי. כמו נסיעה ברכבת שדים. מעריב, ספרות אמנות, כ״ה באייר תשנ״ד, 6 במאי 1994, עמ׳ 36.
  • שביט, זהר. אל מעבר למודל הקסטנרי. הארץ, י׳ בסיוון תשנ״ד, 20 במאי 1994, עמ׳ ב 8.
  • שפירא, יואב. לבטים זיגזגיים. דבר, כ״ח באב תשנ״ד, 5 באוגוסט 1994, עמ׳ 22.
  • Morahg, Gilead. Who Am I: David Grossman’s The Zigzag Child. Modern Hebrew Literature, vol 20–21, (1998), pp. 91–93.
על ״שתהיי לי הסכין״
  • אדמון, תלמה. גרוסמן 2. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ב׳ בניסן תש״ס, 7 באפריל 2000, עמ׳ 28 <דיון בשני ספריו של הסופר דוד גרוסמן ״מישהו לרוץ אתו״ ו״שתהיי לי הסכין״>
  • גור, בתיה. דיוקנו של האדם שייתם את עצמו. הארץ, תרבות וספרות, כ״ח בניסן תשנ״ח, 24 באפריל 1998, עמ׳ ד 2.
  • יהב, רבקה ואיריס רשף. מכתבים כמגע חושי בנפש: הרהורים על ספרו של דוד גרוסמן ״שתהיי לי הסכין״. שיחות, כרך 19, גל׳ 3 (2005), עמ׳ 266–274.
  • כהן, אדיר.  מגע נפשות טוטאלי – האם הוא בגידה? : ״שתהיי לי הסכין״ לדוד גרוסמן.  בספרו: אדם, חווה והנחש : ריבוי הפנים של פרשות מחוץ לנישואים (אבן יהודה : אמציה, 2011), עמ׳ 363–369.
  • שטיין, אפרת.  דבר והיפוכו : עיונים בהערות מטא־לשוניות ברומן ״שתהיי לי הסכין״ לדויד גרוסמן.  תלפיות: שנתון המכללה, כרך י״א (תשנ״ט–תש״ס), עמ׳ 189–201.
על ״מישהו לרוץ אתו״
  • אדמון, תלמה. גרוסמן 2. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ב׳ בניסן תש״ס, 7 באפריל 2000, עמ׳ 28 <דיון בשני ספריו של הסופר דוד גרוסמן ״מישהו לרוץ אתו״ ו״שתהיי לי הסכין״>
  • אלקד־להמן, אילנה. מישהו לרוץ אתו, מאת דוד גרוסמן, כסיפור למתבגרים. ספרות ילדים ונוער, שנה 31, גל׳ 120 (2004), עמ׳ 1–9.
  • אלקד־להמן, אילנה.  ״מישהו לרוץ איתו״ מאת דוד גרוסמן.  בספרה הקסם שבקשר : אינטרטקסט, קריאה ופיתוח חשיבה (תל־אביב : מכון מופ״ת, תשס״ו 2006), עמ׳ 179–272.
  • בן־ישראל, רעות. כאן לא מטיפים מוסר. עתון 77, גל׳ 241 (2000), עמ׳ 7.
  • דויטש, חיותה. מעוקר מן העוצמות. נקודה, גל׳ 231 (2000), עמ׳ 51–52.
  • דר, יעל. מצליח לגנוב את הקהל שלו באמצעים הספרותיים הישנים והטובים. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 364 (י׳ באדר א תש״ס, 16 בפברואר 2000), עמ׳ 1, 4.
  • הופמן, חיה. רציתי לכתוב ספר של החלמה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, כ״א בשבט תש״ס, 28 בינואר 2000, עמ׳ 26 <ריאיון עם הסופר דוד גרוסמן בצאת ספרו ״מישהו לרוץ אתו״>
  • חלואני, שושנה. מראה מול פנינו. הצופה, המוסף, כ׳ בכסלו תשס״ח, 30 בנובמבר 2007, עמ׳ 12–13 <פורסם גם ב׳מעמקים׳ <מקוון>, גל׳ 7 (תשס״ז 2007)>
  • מלצר, יורם. צריך לצאת החוצה, לעשות מעשה. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, י״ט באדר א תש״ס, 25 בפברואר 2000, עמ׳ 26.
  • משנה, נאוה. ספר נעורים מבעד למשקפיים של קורא מבוגר. להיות ריאלי: בטאון קהילת ביה״ס הריאלי העברי בחיפה, גל׳ 295 (2001), עמ׳ 99–104.
  • ריקין, אירי. ספרי קריאה.  הד החינוך, כרך ע״ד, גל׳ 9 (2000), עמ׳ 54.
  • שיפמן, סמדר. ״כמו שני זרים, שזקוקים מאוד למישהו שיתרגם ביניהם״ – דיון על הספר ״מישהו לרוץ אתו״. בספרה: דברים שרואים מכאן (ירושלים : כרמל, תשס״ז 2007), עמ׳ 56–72.
על ״בגוף אני מבינה״
  • אורן, יוסף.  ״בגוף אני מבינה״.  בספרו:  סוגות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס״ד 2004), עמ׳ 78–96
  • גרנות, ליאור. ״איך היא סוף־סוף קוראת את הסיפור שלי״ – קריאה פסיכולוגית בנובלה ׳בגוף אני מבינה׳ מאת דויד גרוסמן. מעגלי נפש: רבעון לפסיכולוגיה,  גל׳ 3 (תמוז תש״ע, יולי 2010), עמ׳ 53–58.
  • הולצמן, אבנר. גוף, נפש, לשון. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 259–260 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, יוני 2002>
  • הופמן, חיה. בסיפור הוא מבין. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, י״א בתמוז תשס״ב, 21 ביוני 2002, עמ׳ 26–27.
  • כהן, אדיר.  לחיות עם הבגידה – לחיות אותה : ״אטרוף״ לדוד גרוסמן.  בספרו: אדם, חווה והנחש : ריבוי הפנים של פרשות מחוץ לנישואים (אבן יהודה : אמציה, 2011), עמ׳ 389–393 <על הסיפור מתוך ״בגוף אני מבינה״>
  • כץ, אבי. לאן נעלם המאהב. הארץ, תרבות וספרות, י׳ באב תשס״ב, 19 ביולי 2002, עמ׳ ה 2.
  • מלצר, יורם. החיים הם סיפור וזה טוב. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, י״ח בתמוז תשס״ב, 28 ביוני 2002, עמ׳ 26.
  • שי, אלי. לא נוגע, כן נוגע, בסדק הכוונה. עתון 77, גל׳ 272 (2002), עמ׳ 8–9.
  • שיפמן, סמדר.  ואולי הגוף הוא הנפש? – קריאה ב״בגוף אני מבינה״ של דויד גרוסמן. בספרה: דברים שרואים מכאן (ירושלים : כרמל, תשס״ז 2007), עמ׳ 73–87.
  • שקד, גרשון. מציאות כבדיון, בדיון כמציאות. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 488 (כ״ג בתמוז תשס״ב, 3 ביולי 2002), עמ׳ 4, 13.
על ״המוות כדרך חיים״
  • בורג, אברהם. המחלה הישראלית. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 567 (י״ג בטבת תשס״ד, 7 בינואר 2004), עמ׳ 1, 13.
  • בן־שאול, משה. [מש״ב].  שני הצדדים.  מאזנים, כרך ע״ח, גל׳ 2 (אדר תשס״ד, מארס 2004), עמ׳ 16–17.
  • לאור, יצחק. יש כותבים זיגזג. הארץ, תרבות וספרות, כ״ה בתמוז תשס״ג, 25 ביולי 2003, עמ׳ ה 4 <הגיב על כך דויד גרוסמן ברשימתו ״זיגזג?״ ב׳הארץ, תרבות וספרות, ג׳ באב תשס״ג, 1 באוגוסט 2003, עמ׳ ה 1>
  • צחור, יגאל.  הפחד מפני המפץ האדיר.  אופקים חדשים <מקוון>, גל׳ 11 (פברואר 2004)
  • צחור, זאב.  מיצעד האיוולת.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, כ״ד בכסלו תשס״ד, 19 בדצמבר 2003, עמ׳ 26–27
  • קלדרון, נסים.  פתולוגיות של חיי יומיום.  מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ב בטבת תשס״ד, 16 בינואר 2004, עמ׳ 25
  • Gornick, Vivian. [Book review]. The American scholar, vol. 72, no. 3 (2003), pp. 148–151.
על ״מומיק״ על ״דבש אריות״
  • אמית, יאירה.  גיבור או נעבעך.  מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ה׳ בשבט תשס״ו, 3 בפברואר 2006, עמ׳ 26.
  • ארליך, צור. שמשון בפירוש רד״ג. מקור ראשון, השבועון, כ׳ בטבת תשס״ו, 20 בינואר 2006, עמ׳ 21–22.
  • גלוזמן, מיכאל.  להציג את שמשון כ״נעבעך״ זה מסוכן.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 685 (י״ד בניסן תשס״ו, 12 באפריל 2006), עמ׳ 69.
  • דותן, שלום.  חדירה למעמקי נשמת שמשון הגיבור.  כיוונים חדשים, חוב׳ 15 (טבת תשס״ז, ינואר 2007), עמ׳ 305–311.
  • וינר, דן.  מנחש עלי דרך לגור אריות : עוד קריאה בסיפור שמשון, בעקבות הספר ״דבש אריות״.  הארץ, תרבות וספרות, ז׳ באייר תשס״ו, 5 במאי 2006, עמ׳  ה 4.
  • לב־ארי, שירי. החידה. הארץ, גלריה, כ״ב בכסלו תשס״ו, 23 בדצמבר 2005, עמ׳ ד 1, ד 11 <ראיון עם הופעת הספר ׳דבש אריות׳>
  • פישלוב, דויד.  להציג את שמשון כ״נעבעך״ זה מסוכן.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 685 (י״ד בניסן תשס״ו, 12 באפריל 2006), עמ׳ 68.
על ״אשה בורחת מבשורה״ על ״נופל מחוץ לזמן״ על ״סוס אחד נכנס לבר״ על ״אתי החיים משחק הרבה״
על ״דו קרב״ על סדרת ספרי איתמר על ״איתמר וכובע הקסמים השחור״
  • גרון, רבקה. איתמר וכובע הקסמים השחור (עיון ספרותי והצעות דידקטיות). הד הגן, כרך נ״ט (1994), עמ׳ 96–100.
על ״איתמר פוגש ארנב״
  • גולן, אבירמה. דבר קטן וטוב מאד. דבר, דבר השבוע, 25 במארס 1988, עמ׳ 25.
  • גרון, רבקה. איתמר פוגש ארנב (עיון ספרותי והצעות דידקטיות). הד הגן, שנה נ״ט (1994), עמ׳ 101–103.
  • רון, משה. נקודת התצפית של הארנב.  תיאוריה וביקורת, חוב׳ 6 (1995), עמ׳ 177–185 <על ספרו של דוד גרוסמן ״איתמר פוגש ארנב״ וספרה של חיה שנהב ״מיץ פטל״>
על ״היה הייתם שני קופים״
  • גון־גרוס, ציפי. הקמט של המחשבות.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 160 (כ״ב באדר תשנ״ו, 20 במארס 1996), עמ׳ 12.
על ״איתמר צייד החלומות״, ספר מולטימדיה משולב בפעילויות לשיפור החשיבה והדמיון
  • אופק, עטרה. מלים מתעוררות לחיים. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 164 (כ״ח בניסן תשנ״ו, 17 באפריל 1996), עמ׳ 12.
על ״רותי תישן ותישן״
  • דר, יעל. לישון ולישון כשהכל מסביב גדל ומשתנה.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 578  (ב׳ בניסן תשס״ד, 24 במארס 2004), עמ׳ 14.
  • קרינסקי, אביבה. טקסט ואידיאולוגיה במרכז ספרות הילדים הישראלית : המקרה של ביאליק <ב״מעשה ילדות״ (1933)> וגרוסמן <ב״רותי תישן ותישן״ (2004)>  מאזנים, כרך פ״ז, גל׳ 4 (אלול תשע״ג, אוגוסט 2013), עמ׳ 54–55.
על ״אל תדאגי רותי״ על ״חיבוק״
  • גרין, שגיא.  לבדם וביחדם.   הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 939 (י״ט באדר א׳ תשע״א, 23 בפברואר 2011), עמ׳ 12.
קישורים:
OpenLibrary – OL5192245A Wikidata – Q160263 J9U – 987007262033905171 NLI – 000057094 LC – n86066972 VIAF – 84234812 1819149068610565730004
עודכן לאחרונה: 26 בדצמבר 2023

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף