לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך: יוסי גלרון־גולדשלגר
חלק מפרויקט בן־יהודה
תמונת פרופיל

שלמה צמח, סופר ומבקר ספרותי, נולד בפלונסק, פולין, בכ״ח באייר תרמ״ו, 2 ביוני 1886. משחר נעוריו עסק בפעילות ציונית בעירו עם חבריו הקרובים דוד בן־גוריון ושלמה לביא. עלה לארץ־ישראל ב־1904 והיה מראשוני העלייה השנייה. עבד כפועל חקלאי במושבות יהודה והגליל, ובה בעת נכנס לפעילות ציבורית, והיה בחבורת המייסדים של תנועת ׳הפועל הצעיר׳ ב־1906. ב־1907 החל לפרסם בכתבי־העת סיפורים ארץ־ישראליים. ב־1909 יצא ללימודים אקדמיים בצרפת. עד 1912 למד בסורבון בפריס ספרות ופילוסופיה, וקנה לו מושגי יסוד באסתטיקה ובביקורת הספרות המודרנית, ששימשוהו בהמשך דרכו. מ־1912 למד חקלאות באוניברסיטת ננסי והוסמך ב־1914 כאגרונום. מחמת פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמנע ממנו לשוב לארץ־ישראל, ואת השנים הבאות עשה בפולין ובאודסה ועסק בהוראה, בכתיבה ובעריכה. ב־1921 שב ועלה ארצה. לימד חקלאות בבית הספר מקווה ישראל וניהל את מחלקת ההדרכה החקלאית של תחנת הניסיונות ברחובות. בד בבד היה פעיל בחיי הספרות, נמנה עם מקורביו של ביאליק והיה בין מייסדיו ועורכיו הראשונים של השבועון ׳מאזניים׳ (1933–1929). ב־1933 הקים את בית הספר החקלאי כדורי ליד הר תבור וניהל אותו ארבע שנים. ב־1937 התיישב בירושלים, וייחד מאז את עיקר זמנו לעבודתו הספרותית.

רוב סיפוריו של צמח נכתבו עד שלהי שנות העשרים. הם מעוגנים בחוויותיו כפועל בחוות ובמושבות, ומעמידים במרכזם את ערך העבודה. ניכרת בהם זיקתו האישית והאידיאולוגית של המחבר אל א״ד גורדון, שתבע מן הספרות הארץ־ישראלית להתמודד עם החיים המתהווים, להציגם באור אידיאלי ולהעמיד במרכזה את קידוש העמל. האידיאליזם המרומָם המפעם בהם עורר את ביקורתו של י״ח ברנר במאמרו הנודע ׳הז׳אנר הארץ־ישראלי ואביזריהו׳ (1911); אולם מנגד מצויים בסיפורים גם יסודות ׳ברנריים׳ קודרים, בעיקר בתיאורים הנטורליסטיים האירוניים של חיי העמל כמציאות מוחשית וייצרית שלא נעדרים ממנה הכיעור, הסיאוב וטירוף הדעת. ב־1921 פרסם צמח רומן יחיד, ׳אליהו מרגלית׳, הניזון מחייו כסטודנט בצרפת, ובמרכזו דמות של אמן־אינטלקטואל הוזה והססן המתלבט בין כיסופיו הציוניים לארץ־ישראל לבין תסבוכת יחסים מלודרמטית הנרקמת בינו לבין הנשים שבחייו. הסיפורת של צמח כונסה פעמיים: בחלקה בקובץ ׳שבעה עשר סיפורים׳ (1930), ובמלואה בשני הכרכים של ׳סיפורים׳ (1965).

עם זאת, את עיקר חותמו בספרות העברית טבע צמח לא כמספר אלא כמבקר. מאמרו הראשון, דיון עוקצני בסיפורי משה סמילנסקי, פורסם ב־1911, ומאז ואילך עסק בביקורת ששים שנים רצופות. ב־1919 נמנה עם עורכי הקובץ הסוער והמרדני ׳ארץ׳ שהופיע באודסה, ופרסם בו את מאמרו ׳בעבותות ההווי׳, הקורא להתנער משלטונה של סיפורת ההווי בנוסח מנדלי מוכר ספרים ומעלה על נס את סיפורת־התודעה המודרניסטית של ברנר, גנסין ושופמן. מאמר זה מייצג את כלל דרכו וסגנונו של צמח בביקורת: ראייה רחבה של מפת הספרות, אומץ לערער על מוסכמות, עמדה דעתנית תקיפה המתלבשת בסגנון חריף ומלוטש, נטייה לפולמוס, מיקוד הדיון בסגולותיה האסתטיות של הספרות כאמנות של לשון יותר מאשר בהיבטיה החברתיים והאידיאולוגיים.

מסות הביקורת של צמח עוסקות בעיקר בסופרים העברים הבולטים מביאליק ואילך, וכן בסוגיות ספרות עקרוניות. כמה וכמה מסות ייחד לאמנות הביקורת עצמה ולמשימותיה של הביקורת העברית בפרט. הוא דחה שיטות ביקורת הנשענות על תורות שמחוץ לספרות, כגון הפסיכואנליזה, המרקסיזם או האקזיסטציאליזם, וקבע כי על הביקורת לאחוז בראש ובראשונה בעקרונותיה של תורת היופי כאמת־מידה עליונה לשיפוט ולהערכה. מצד אחר הסתייג מן ׳הביקורת החדשה׳ האנגלו־אמריקנית בשל התרכזותה היתרה בניואנסים דקים של צורה ומבנה ובעיקר בשל דבקותה בתיאור ובפרשנות והימנעותה משיפוטי־ערך אסתטיים מפורשים. הוא עצמו הפעיל בביקורתו גם קריטריונים הומניסטיים־מוסריים, ובעיקר תבע מן היצירה העברית למלא תפקיד תרבותי־לאומי, בהיותה חלק בלתי נפרד מן התהליך הנשגב של שיבת ציון.

בשנות החמישים והששים התבלט צמח כאחד הקטגורים הזועפים שקמו לספרות של ׳דור בארץ׳ ודור המדינה. במאמרו ׳תשואת הווייתם׳ (1952) שפט לשלילה את ספריהם של יגאל מוסינזון, אהרן מגד, משה שמיר וס׳ יזהר, בשל ׳בולמוס המציאות׳ חסר ההבחנה הניכר בהם תוך כדי ויתור על ההקפדה האסתטית. לעומת זאת, במאמרו ׳משל בלא נמשל׳ (1962) הסתייג מקובץ הסיפורים ׳מות הזקן׳ של א״ב יהושע, בראותו בו דוגמה מובהקת להימשכותה של הסיפורת הצעירה אל האלגוריה השרירותית, המרחיקה אותה מן השאיפה לאחוז בגופי מציאות מוחשיים.

ב־1925 כינס צמח מבחר ראשון ממסות הביקורת שלו בקובץ ׳בארצות נוד׳. כעבור שלושים שנה החל בכינוס שיטתי של מסותיו החדשות והישנות בספריו ׳אדם עם אחרים׳ (1954), ׳מסה וביקורת׳ (1954), ׳שתי וערב׳ (1959), ׳עירובין׳ (1964), ׳מסות ורשימות׳ (1968), ׳בערוב הימים׳ (1971), וכן בקובץ ׳על ביאליק: עשרה מאמרים׳ (1978) שערכה בתו. הגותו האסתטית רוכזה בספריו ׳על היפה׳ (1939) ו׳השחוק׳ (1948). מתוך מחויבותו לטיפוחה של ביקורת הספרות בישראל ייסד וערך את כתב־העת ׳בחינות בביקורת הספרות׳ (1953–1957), והביא בו ממיטב החיבורים בביקורת העברית והכללית ובתורת הספרות.

ערוץ משמעותי נוסף בכתיבתו הוא התיעוד האוטוביוגרפי, הזכרוני והיומני. בספריו ׳בראשית׳ (1946) ו׳שנה ראשונה׳ (1952) גולל פרקים מראשית ימיו בארץ־ישראל. בספרו ׳סיפור חיי׳, שהכתיב לבתו בערוב יומו, תיאר את מסלול חייו מילדותו הרכה ועד השתקעותו בירושלים. בספריו ׳דפי פנקס׳ (1972) ו׳פנקסי רשימות׳ (1996) נאספו פרקים מיומנו האישי המתעדים את שגרת היומיום שלו בזקנתו, ובתוכם רשמי קריאה ופגישות, רסיסי זכרונות, דיוקנאות אירוניים של אישים וסופרים שהתרועע עמם, וכל זאת בגילוי לב ניכר ובסגנון חריף ובוטה.

מבחר מתוך כתביו של צמח בסיפורת ובמסה כונס בקבצים ׳כתבים נבחרים׳ (1956) ו׳ילקוט מסות׳ (1966). כמו כן פרסם שני קבצים של הגות פובליציסטית (׳בימי מסה׳, 1945; ׳עבודה ואדמה׳, 1950), ונמנה עם עורכיו של ספר הזיכרון לקהילת פלונסק (1963).

ב־1944 זכה שלמה צמח בפרס ביאליק, ב־1965 בפרס ישראל, וב־1966 בפרס עירית ירושלים לספרות.

שלמה צמח נפטר בירושלים בכ״א בחשוון תשל״ה, 6 בנובמבר 1974. בתו היא המבקרת והמסאית עדה צמח (1919–2005) ונכדיו הם המשורר יורם וֶרֶטֶה וסופרת הילדים תמר ורטה זהבי.

נכתב על־ידי אבנר הולצמן עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
[מקורות נוספים: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, תדהר, האנציקלופדיה העברית, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия]
[רישום מאת אבא פניכל]

ספרים
  • אליהו מרגלית : רומן (ורשה : יהודיה, 1921)
  • בארצות נוד (תל אביב : דפוס אחדות, תרפ״ה)
  • רעיונות על היפה ועל האמנות (תל אביב : דפוס הפועל הצעיר, תרפ״ז)
  • התמורות וגורמיהן (תל אביב : הפועל הצעיר, תרפ״ט)
  • תנחום מכפר ינוח : מחזה בשש תמונות (תל אביב : הארץ, תרפ״ט)
  • שבעה עשר ספורים (תל אביב : דביר, תר״ץ)
  • הכפר העברי (ירושלים : קרן היסוד, תרצ״ג) <תורגם ליידיש>
  • דאָס אידישע דאָרף (ירושלים : קרן היסוד, תרצ״ג)
  • על היפה : שיטות הסבר ליופי ומקורותיו (תל אביב : מוסד ביאליק ע״י דביר, תרצ״ט)
  • ספורים מחיי הארץ (ירושלים : חברת קהלת בהוצאת ר׳ מס, תרצ״ט) <סדורים בידי אשר בן ישראל>
  • בימי אלם : שלשה מאמרים (ירושלים : איחוד, תש״ג) <בשיתוף משה סמילנסקי> <עם הקדמה מאת מ. בובר>
  • השגות שלא השיגו (תל אביב : מרכז הנוער של חבר הקבוצות, תש״ה) <תשובה לביקורת של יחזקאל קויפמן על שיטתו של א״ד גורדון>
  • בימי מסה : מאמרים בענינים שבעולם ושבארץ (ירושלים : ספרי תרשיש, תש״ה)
  • בראשית : לתולדות ההתישבות העובדת בארץ (תל אביב : עם עובד, תש״ו)
  • השחוק (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ח) <מסה>
  • עבודה ואדמה (ירושלים : ראובן מס, תש״י) <יוצא לאור על ידי המחלקה לעניני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית>
  • שנה ראשונה (תל אביב : עם עובד, תשי״ב) <זכרונות על השנה הראשונה לעליתו של המחבר ארצה, בשנת תרס״ד> <תורגם לרוסית>
  • Год первый / Шломо Цемах ; Перевела С Иврита Ривка Пелед (Рабинович) (Иерусалим : Библиотека-Алия, 1976)
  • מסה וביקורת (תל אביב : אגודת הסופרים העברית ליד דביר, תשי״ד 1954) <תוכן העניינים>
  • אדם עם אחרים (תל אביב : מ׳ ניומן, תשי״ד) <מסות>
  • כתבים נבחרים : סיפורים ודברי ביקורת (תל אביב : דביר, תשט״ז 1956)
  • שתי וערב : דברי ביקורת (תל אביב : עם עובד, תשי״ט 1959)
  • עירובין : מסה ובקורת (תל אביב : דביר, תשכ״ד 1964)
  • שתי המזוזות : מסה וביקורת (תל אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאה מסדה, 1965) <תוכן העניינים>
  • סיפורים (ירושלים : הוצאת ידידים, תשכ״ו 1965)
  • ילקוט מסות (תל אביב : יחדיו ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשכ״ו) <ליקט והוסיף מבוא והסברים – א. ב. יפה; תוכן העניינים>
  • בקהל עם ועדה (ירושלים : ועד עדת הספרדים, תשכ״ז) <״המאמרים המתפרסמים בחוברת זו עוסקים בבעית שילובם של יוצאי ארצות המזרח במערכות החיים של מדינתנו ...״>
  • מסות ורשימות (רמת גן : אגודת הסופרים העברים בישראל, 1968)
  • בערוב הימים : מסות (רמת גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1971)
  • דפי פנקס (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ב 1972)
  • על ביאליק : עשרה מאמרים (תל אביב : דביר, תשל״ח) <ערכה עדה צמח>
  • סיפור חיי (ירושלים : דביר, תשמ״ג 1983) <כפי שנרשם בידי עדה צמח>
  • פנקסי רשימות : 1962–1973 (תל אביב : עם עובד, תשנ״ז 1996) <עריכה והערות – חנן חבר, עדה צמח> <דברי מבוא – עדה צמח> <אחרית דבר – חנן חבר>

תרגומים

  • צרופי מנות מזון / אלברט שטוצר (תל אביב : הוצאת מקוה ישראל, תרפ״ג)
  • מקורו של מעשה האמנות / מרטין היידגר (תל אביב : דביר, תשכ״ח)

יצירות שנערכו

  • ארץ. אודסה : מאסף לספרות יפה ולבקרת (אודיסה : ארץ, תרע״ט) <בשיתוף אליעזר שטיינמן>
  • בחינות בביקורת הספרות (ירושלים : מוסד ביאליק, תשי״ב–תשי״ז)
  • ספר פלונסק והסביבה : ניישטאט וסוכוצ׳ין : יד וזכר לקהילות שנחרבו = דאָס יידישע פלאָנסק און איר טראגישער אומקום (תל אביב : ארגון יוצאי פלונסק בישראל, תשכ״ג) <בשיתוף מרדכי חלמיש (פלינט) ומענדל מאן>
על המחבר ויצירתו
  • אפשטיין, אברהם, ש. צמח, ש. צמח בספרו מקרוב ומרחוק : פרקי מסה ובקורת (ניו־יורק : אוהל, תש"ד 1943), עמ' 145–152
  • גולן, ארנה, ביקורת הספרות בהגותו של שלמה צמח, ירושלים: שנתון לדברי ספרות ואמנות, כרך ה–ו (ירושלים : אגודת הסופרים העברים, סניף ירושלים, תשל"ב 1971), עמ' 405–437 (חזר ונדפס בספרה: בעבותות הביקורת : פרקים בתולדות ביקורת הספרות העברית ובסיפורי עגנון (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2006), עמ׳ 143–169)

מונוגרפיות

  • בודנהיימר, אריה, בזכות החבר מפלונסק : מסעותי עם שלמה צמח ודוד בן־גוריון, בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תש"ע 2010 (על הספר: צור, מוקי, חברים־יריבים מחפשים זה את זה. "כיוונים חדשים" חוב' 23 (טבת תשע"א, דצמבר 2010) עמ' 278–284)
  • שחם, חיה, משנתו הספרותית ויצירתו הארץ ישראלית של שלמה צמח : תיאורו של קונפליקט, חיפה, 1981 (עבודת גמר (מ"א)–אוניברסיטת חיפה, 1981)

מאמרים

  • פרס ביאליק, פרס ביאליק לשלמה צמח: מנימוקי ועדת השופטים, משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה י׳, גל׳ 54 (י"א בטבת תשכ"א, 30 בדצמבר 1960), עמ' א (ועדת השופטים: ב"י מיכלי, דב סדן, ברוך קרוא)
  • , פרס עירית ירושלים לספרות שלמה צמח, דבר, כ"ו באדר תשכ"ו, 18 במארס 1966, עמ' 7
  • אבי־יאיר, ברכה לשלמה צמח, הבוקר, א׳ באב תשכ"א, 14 ביולי 1961, עמ' 5 (במלאת לו 75 שנה)
  • אבישי, מרדכי, שלמה צמח בביקורתו : עם הכתרתו בפרס ישראל תשכ"ה, מאזנים, כרך כ"א (מ"ד), חוב׳ א׳ (רנ"ה) (סיון תשכ"ה, יוני 1965), עמ' 24–26 (חזר ונדפס בספרו שרשים בצמרת : יוצרים בספרות העברית (תל־אביב : אל"ף, תשכ"ט 1969), עמ׳ 79–88)
  • אלחנני, אברהם חיים, שיחה עם שלמה צמח : בקבלו פרס אהרונוביץ לספרות, דבר, ט"ו בסיון תשי"ז, 14 ביוני 1957, עמ' 5, 6
  • ברזילי, יצחק, שלמה צמח: הגיונותיו ודעותיו על הספרות העברית החדשה, בצרון, שנה ל"ז, כרך ס"ז, גל׳ 324 (סיון–תמוז תשל"ו, יוני 1976); גל׳ 325 (אב–אלול תשל"ו, ספטמבר 1976), עמ' 241–248; 319–327
  • ברזילי, יצחק, נוסח האמת בספרותנו החדשה: גרשון שופמן, שלמה צמח וחיים הזז, הדאר, שנה 77, גל׳ כ"ג (ג׳ בחשון תשנ"ט, 23 באוקטובר 1998), עמ' 12–14
  • גוברין, נורית, שתי פרדות: דוד בן־גוריון ושלמה צמח, הארץ, תרבות וספרות, ה׳ בסיוון תשס"ו, 1 ביוני 2006, עמ' ה 2 (על הסיפור ׳רזלה ועטרה׳ של שלמה צמח שפורסם לראשונה ב׳מאזנים׳ בכ"א באדר תר"ץ; חזר ונדפס בספרה קריאת הדורות, כרך ג׳ (תשס"ח 2008), עמ׳ 365–381)
  • גיל, משה, דרכו של צמח בביקורת, דבר, מוסף לספרות ולאמנות, י"ט בחשון תש"ך, 20 בנובמבר 1959, עמ' 7, 8 (המשך במקור; חזר ונדפס בספרו כתבים נבחרים / עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על־ידי גדליה אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש"ל), עמ׳ 228–235)
  • הראל, מעין, הקדחת בסיפורי העליות הראשונות: לואידור, סמילנסקי, צמח, גוף פגום. מלה ממארת. הוויה פגומה : ייצוגים של חולי בסיפורת העברית החדשה (באר שבע, תשס"ח 2008), עמ' 42–82 (בעיקר עמ׳ 73–82)
  • חקק, בלפור, אנחנו שנינו מאותו הכפר : היריבות המרה בין הסופר שלמה צמח ודוד בן־גוריון, מאזנים, כרך פ"ה, גל׳ 2 (סיון תשע"א, יוני 2011), עמ' 10
  • ירדני, גליה, ספרות העליה השניה : שיחה עם ש. צמח, משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 28 (92) (ו׳ בטבת תשט"ו, 31 בדצמבר 1954), עמ' 1, 4
  • מייטוס, אליהו, ביאליק בדכאונו. שלמה צמח. אליעזר שטיינמן, במחיצתם של סופרים : פרקי זכרונות מימי שחרות (תל אביב : יבנה, תשל"ח 1977), עמ' 56–63
  • מיכלי, בנימין י., שלמה צמח – נקודות בבקורת : (ליובל השבעים), דבר, י"ג בתמוז תשט"ז, 22 ביוני 1956, עמ' 5, 6 (המשך במקור)
  • סדן, דב, צחוק מרחוק ומקרוב, אמר, כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941, עמ' 2 (במדור ׳קב חרובים: שיחות מערב שבת לערב שבת׳; בין היתר על סיפורו של ש׳ צמח "העילוי מוולודבה" וביקורתו של משה קליינמן עליו. חזר ונדפס בספרו אבני בדק, עמ׳ 220–223)
  • סדן, דב, על הראשונים, דבר, מוסף לספרות ולאמנות, כ"א באייר תשכ"ב, 25 במאי 1962, עמ' 7 (דברים בבית נשיא המדינה על שלמה צמח. חזר ונדפס בספרו אלופי ומיודעי, עמ׳ 101–104, בשם: יקר לראשונים: על שלמה צמח)
  • סדן, דב, דברים לזכר שלמה צמח ז"ל, זכרונות האקדמיה ללשון העברית, כרך כ"א–כ"ד, תשל"ד–תשל"ז (ירושלים, תשמ"א), עמ' 78–80 (דברים בישיבתה המאה ועשרים של מליאת האקדמיה ללשון שהתקיימה ביום כ׳ בכסלו תשל"ה. נדפס לראשונה ב׳מאזנים׳, כרך מ׳, גל׳ 3 (שבט תשל"ה, פברואר 1975), עמ׳ 184–185; חזר ונדפס ב׳הדואר׳, שנה 54, גל׳ 36 (כ"ט באלול תשל"ה, 5 בספטמבר 1975), עמ׳ 604 ובספרו: ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד, תשל"ח 1977), עמ׳ 177–180, בשם: ניצוץ של קוצק. קטע מתוך דבריו של סדן חזרו ונדפסו בתוך ׳שדמות׳, חוב׳ ע"ג (טבת תש"ם), עמ׳ 78)
  • סדן, דב, אהבת שלמה : דברים על שלמה צמח, מולד (סדרה חדשה), כרך ו׳ (כ"ט), חוברת 33–34 (243–244) (אביב תשל"ה, מארס 1975), עמ' 388–391 (חזר ונדפס בספרו: ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד, תשל"ח 1977), עמ׳ 180–186)
  • שה־לבן, יוסף, דמויות ראשונים בספרות הארצישראלית (העליות הראשונה והשניה), קטיף, כרך ג׳ (תשכ"ה), עמ' 127–137
  • שחם, חיה, בין ה"מאור שבחלום" למציאות היום־יום (תיאורו של קונפליקט ביצירתו הסיפורית־הארצישראלית של שלמה צמח), עלי שיח, חוב׳ 17–18 (1983), עמ' 131–148
  • שחם, חיה, ארבעים שנות חילופי מכתבים בין י"ד ברקוביץ לשלמה צמח, צפון: קובץ ספרותי, כרך ג׳ (תשנ"ה), עמ' 186–196
  • שפירא, אברהם, נפיל היה בארץ : מ"פרקי שלמה צמח", דבר, משא, י"ד בניסן תשל"ו, 14 באפריל 1976, עמ' 23, 24 (המשך במקור)
  • שפירא, אברהם, בין שלמה צמח ואהרון דוד גורדון להראי"ה קוק, הדואר, שנה 57, גל׳ ל"ד (כ"ג בתמוז תשל"ח, 28 ביולי 1978), עמ' 569–571

על ״תנחום מכפר ינוח : מחזה בשש תמונות״

  • גור, ישראל, כאחד האדם : בשולי המחזה "תנחום מכפר ינוח" לשלמה צמח, במה: כתב־עת לאמנות התיאטרון, חוב׳ 13 (66) (אביב תשכ"ב 1962), עמ' 64–67

על ״שנה ראשונה״

  • גיל, משה, שנה ראשונה, גליונות, כרך כ"ז, גל׳ ז׳ (אדר–ניסן תשי"ב), עמ' 45–46
  • הגורני־גרין, אברהם, "שנה ראשונה" בקריאה שנייה, מבט חדש, 11 בינואר 1966 (חזר ונדפס בספרו סיפורת בת־ימינו (תל אביב : אור־עם, תש"ן 1989), עמ׳ 151–152)
  • זכאי, דויד, בראשית של דברים, דבר, כ"ב בסיון תשי"ז, 21 ביוני 1957, עמ' 5

על ״שתי וערב : דברי ביקורת״

  • קרמר, שלום, על הביקורת של ש. צמח, מאזנים, כרך ט׳, גל׳ 5 (תשרי תש"ך, אוקטובר 1959), עמ' 342–345

על ״סיפורים״

על ״ילקוט מסות״

  • זמורה, ישראל, יילקוט מסות, דבר, כ"ב בסיון תשכ"ז, 30 ביוני 1967, עמ' 8

על ״מסות ורשימות״

  • גולן, ארנה, בעבותות ה"שלימות", מאזנים, כרך כ"ז, גל׳ 6 (נובמבר 1968), עמ' 415–420 (חזר ונדפס בספרה בעבותות הביקורת : פרקים בתולדות ביקורת הספרות העברית ובסיפורי עגנון (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2006), עמ׳ 170–176)

על ״בערוב הימים : מסות״

  • גולן, ארנה, היסט ניכר בהשקפתו של ש. צמח, מאזנים, כרך ל"ד, גל׳ 5–6 (1972), עמ' 408–411 (חזר ונדפס בספרה בעבותות הביקורת : פרקים בתולדות ביקורת הספרות העברית ובסיפורי עגנון (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2006), עמ׳ 177–182)

על ״על ביאליק : עשרה מאמרים״

מזהים חיצוניים
LC – n84023978 | NLI – 987007270125205171 | VIAF – 39602025 | Wikidata – Q7499621 | OpenLibrary – OL136962A

עודכן לאחרונה ב: 30 בדצמבר 2025
יצירות בַּמאגר על אודות היוצר