לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

דוד פרישמן (1859–1922)

 <בהכנה>

David Frischmann

    דוד פרישמן, סופר, מבקר ומתרגם עברי, נולד בה׳ בטבת תר״ך, 31 בדצמבר 1859 בעיירה זגייז׳ (Zgierz) הסמוכה לעיר לודז׳ בפולין. בן למשפחת סוחרים אמידה. קיבל בבית הוריו, בלודז׳, חינוך מסורתי וכללי. הושפע מהמקרא, מהספרות האירופית הקלאסית והרומנטית (ביירון, היינה ועוד) ומשירת מיכ״ל ויל״ג. ב-1878 הופיעו ב״השחר״ יצירותיו הראשונות, וב-1881 כתב אח סיפורו הגדול ״יום הכיפורים״, שקבע אח המתכונת הלירית־סנטימנטלית של סיפוריו. במאמרו ״ממסתרי ספרותנו״ (תרמ״א), שהיה מכוון נגד פרץ סמולנסקין, ובחוברתו תוהו ובוהו (ורשה, תרמ״ג), שתקפה את המליץ של צדרבאום וחבר סופריו, החל פרישמן את מאבקו בבטלנות ובחוסר הגישה האסתטית ששררו בספרות העברית, ולא נרתע מלפגוע גם בחשובי זמנו. במאמרו ״מליץ אחד מני אלף״ (האסיף, תרמ״ו), הגן על י. ל. גורדון מפני ביקורתו של לילינבלום, ותבע את שחרור השירה והאמנות מכל עול אידאולוגי. בשנים 1881–1883 התגורר בגרמניה, ואז תרגם לעברית את ידיעות הטבע של אהרן ברנשטיין. ב-1886–1887 השתתף בעריכת היום בפטרבורג, בו המשיך את מאבקיו אלו והחל מראה את כוחו בפיתוח הפליטון העברי (״אותיות פורחות״). פרישמן שלל את תנועת ״חיבת ציון״ והציונות ומתח ביקורת חריפה על מנהיגיה, אך שינה את דעתו לאחר ביקוריו בארץ־ישראל ב-1911–1912. לנוכח עבודת־הכפיים של המתיישבים היהודים נשתכנע כי ארץ־ישראל תקלוט במרוצת השנים כמה מאות אלפי פליטים, שיקימו בה מרכז לאומי אוטונומי (בארץ, 1913).
    זמן מה כתב פרישמן במאספים היידיים של שלום־עליכם ושל מרדכי ספקטור, והפואמה שלו ״אופיר״ (1888) מציינת שלב בהתפתחות השירה היידית. בשנים 1890–1894 השלים את השכלתו באוניברסיטות ברסלאו, ולצד כתיבתו המקורית עסק גם בתרגום ספרי מופת ומדע אירופיים, ביניהם: דניאל דירונדה לג׳ורג׳ אליוט (תרנ״ג) ; אגדות וסיפורים להנס כריסטיאן אנדרסן (תרנ״ו) ; משירי פושקין (תרנ״ט) וקין לביירון (תר״ס).
    ב-1901 וב-1904 ערך פרישמן את השבועון הדור, שנועד לפתח בקהל הקוראים העברי טעם ספרותי מעולה. שם פרסם את ה״מכתבים על דבר הספרות״, שיצאו לאור לאחר מותו בספר (תרפ״ג). אף שהשתתפו עמו מיטב הסופרים, וביניהם מנדלי מוכר־ספרים, י״ל פרץ, ביאליק וטשרניחובסקי, נפסק הדור מחוסר חותמים. פרישמן המשיך את פעולתו כעורך השבועון הזמן והרבעון שצורף אליו, ואחר־כך ערך את קובצי ספרות (ב׳–ד׳. תרס״ט–תר״ע) ורשפים (תרס״ט–תרע״א). ברשפים הופיע תרגומו של כה אמר זרתוסטרא, לפרידריך ניטשה. ב-1911 ערך בוורשה עתון יומי, הבוקר, ואחר־כך הצטרף למערכת הצפירה המחודשת. לפרנסתו הרבה לכתוב בעתונות היידית בוורשה, בעיקר – תרגום כתביו העבריים. סגנונו היידי, שהושפע מהגרמנית, לא הצטיין ; אף־על־פי־כן נחשבים 7 כרכי היידיש שלו (1909–1927) בין ספרי היסוד של ספרות זו. בתר״ע הוציאה הוצאת ״מרכז״ בוורשה את כל כתבי דוד פרישמן ומבחר תרגומיו ב-16 כרכים וכרך נוסף של הערכות וביוגרפיה.
    ב-1915 עבר פרישמן לאודסה, ובה תרגם בשביל הוצאת ״מוריה״ את שיחות האחים גרים (תרע״ט) והשתתף במאסף כנסת (1917). לאחר פרוץ המהפכה הזמינו א״י שטיבל לשמש עורך ראשי של הוצאתו במוסקווה. פרישמן ערך תכנית נרחבת, שעיקרה תרגום שיטתי של מיטב הספרות העולמית, כדי שלא יזדקק הקורא העברי ללשונות זרות. במרכז הפעולה עמד כתב־העת התקופה, שפרישמן ערך את 15 כרכיו הראשונים והתווה את דמותם של הכרכים הבאים. ב-1919 יצא פרישמן לוורשה, ומשם, ב-1920, לברלין. בשנים ההן כתב את סיפוריו המקראיים, סיפורי במדבר, שבהם הגיעה יצירתו המקורית לשיאה. כן המשיך בעבודת התרגום (שירי רבינדרנת טגורה ; ממעמקים לאוסקר ויילד ; תאיס לאנטול פרנס ; קוריולנוס לשיקספיר; ועוד), וערך תרגומים של סופרים אחרים. לאחר מותו יצא לאור בין השאר: במדבר (תרפ״ג); תרגום האגדות למקס נורדאו וקובץ איגרות פרישמן בעריכת אליעזר רפאל מלאכי (תרפ״ז). בשנים 1929–1935 הוציאה לאור אלמנתו מחדש 9 כרכים מיצירותיו.
    פרישמן היה מבוניה ומחדשיה הגדולים של הספרות העברית. בסגנונו המיוחד הוכיח פרישמן את חיוניותה של העברית המקראית, שבאוצר מלותיה הביע רגשות ומחשבות בעוז ובדיוק מפתיע. עיקר יצירתו הן הנובלות שבמרכזן עומד, לרוב, היחיד המתנגש עם החברה ומוסכמותיה. הסיפורים ספוגים סנטימנטליות לירית והסופר מבין לגיבוריו בתלאותיהם. בשירתו ניצל באמנות רבה מוטיווים עממיים ואגדיים (״הנדבה״, ״המשיח״, ״בשביל המשיח״, ״אגדות״). כן הצטיין בשירתו הסאטירית (״אלילים״, ״חלום הכליף ופתרוניו״). המעבר להברה הספרדית גרם לאיבוד קסמם של שירים אלה.
    ביקורתו לא נתבססה על כללים אסתטיים או רעיוניים מוצקים, אלא על הערכת היצירה מבחינת הטעם הטוב האישי. היא הדריכה את הסופרים לחתור לרמת הספרות המערבית.
    בתרגומיו, שאין בהם דייקנות מלאה, שאף פרישמן להביע את רעיונות המחברים ברוחה המקורית של השפה העברית. לתרגומיו ערך קיים גם היום. ב-1965 יצאו לאור כל כתביו ותרגומיו כמפעל ציבורי בחסות הנשיא ש״ז שזר (ירושלים, תשכ״ה).
    דוד פרישמן נפטר בברלין בי׳ באב תרפ״ב, 4 באוגוסט 1922 ונקבר בה.


יצירות דוד פרישמן בפרויקט בן־יהודה

נכתב על־ידי יהודה סלוצקי עבור האנציקלופדיה העברית 
[מקורות נוספים: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה,
Электронная еврейская энциклопедия, Jewish Encyclopedia, The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, Еврейская энциклопедия Брокгауза и Ефрона]

ספריו:

  • כל כתבי דוד פרישמאן ומבחר תרגומיו : כרך ראשון – שירים (ורשה : א. י. שטיבל, תרפ״ה 1924) <יותר לא הופיע במהדורה זו>
  • מבחר כתבים (תל־אביב : עם עובד, תש״ז)
    התוכן:
    משיח. סליחות. זכרונות – ספורים ואגדות: ביום הכפורים. שלשה שאכלו. עכן אשר בורשה. תתחדש. לארץ-ישראל. מחולות. המקושש. הגלם. כיצד הסתו נעשה. אור – פרצופים: משה-ליב לילינבלום. ד״ר יהודה-ליב קצנלסון. מנדלי מוכר-ספרים. שמעון-שמואל פרוג. א.נ. גנסין – על היהדות.
  • ילקוט מסות / ליקט והוסיף מבוא והסברים שלום קרמר (תל אביב : יחדיו ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשל״ה 1974)
תרגום: על המחבר ויצירתו:
ביבליוגרפיה
  • גלבוע, מנוחה. ביבליוגרפיה לכתבי דוד פרישמן.  הספרות, כרך 23 (אוקטובר 1976), עמ׳ 133–149.
ספרים
  • דוד פרישמן : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה מנוחה גלבוע (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988)
    תוכן העניינים
    על הספר:
    • אבישי, מרדכי. האירופי הראשון בספרותנו. על המשמר, ד׳ בניסן תש״ן, 30 במארס 1990, עמ׳ 19.
    • זילברמן, דורית. פרישמן במרוכז. דבר, ח׳ באלול תשמ״ט, 8 בספטמבר 1989, עמ׳ 20.
  • גלבוע, מנוחה.  בין ריאליזם לרומאנטיקה : על דרכו של דוד פרישמן בביקורת (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, רשות המחקר ; הקיבוץ המאוחד, תשל״ה 1975)
    על הספר:
    • גולדשטין, משה.  בין ריאליזם לרומנטיקה. טורים לחינוך ולהוראה, גל׳ ו׳ (כסלו תשל״ח, דצמבר 1977), עמ׳ 24–25.
    • גולדשטין, משה.  <ביקורת>.  האומה, שנה ט״ז, חוב׳ 54 (1978), עמ׳ 294–295.
    • גינוסר, פנחס.  ״בין ריאליזם לרומנטיקה״. הדואר, שנה 56, גל׳ ט׳ (י׳ בטבת תשל״ז, 31 בדצמבר 1976), עמ׳ 141.
  • קרמר, שלום.  תמורות בלשונו של דוד פרישמן (ירושלים : הוצאת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, מרחשוון תשל״ג) (לשוננו לעם)
  • קרמר, שלום.  פרישמן המבקר : מונוגרפיה (ירושלים : מוסד ביאליק, תשמ״ד 1984) <ערך והקדים מבוא אבינועם ברשאי>
    תוכן העניינים
    על הספר:
מאמרים
  • אבין, י.  אבי הבקרת האסתטית בספרות העברית.  הפועל הצעיר, שנה 54, כרך לב, גל׳ 1 (ו׳ בתשרי תשכ״א, 26 בספטמבר 1960), עמ׳
  • אוורבך, יוסף.  מודרניזם בלבוש אגדה.  אורלוגין, חוב׳ 6 (אוגוסט 1952), עמ׳ 64–83 <חזר ונדפס בקובץ דוד פרישמן : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה מנוחה גלבוע (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 102–129>
  • אוורבך, יוסף.  פרישמן האיש, המבקר ודורו.  אורלוגין, חוב׳ 8 (מאי 1953), עמ׳ 77–89.
  • אונגרפלד, משה. דוד פרישמן – חמישים שנה למותו. הדואר, שנה 51, גל׳ ל״ד (כ״ד באב תשל״ב, 4 באוגוסט 1972), עמ׳ 574.
  • אפשטיין, זלמן.  עלבונה של ספרות.  השלוח, כרך ל׳ (תרע״ד), עמ׳ 165–167.
  • ארנפרייז, מרדכי.  דוד פרישמן.  אחיאסף, כרך י״ג (ורשה תרפ״ג), עמ׳ 303–307.
  • אשד, אלי.  דור המדבר של דוד פרישמן.  עמדה: ביטאון לספרות, גל׳ 17 (קיץ תשס״ז 2007), עמ׳ 101–105.
  • באדר, גרשם.  באזני אשה, לכבוד ידידת ה׳ פרישמאן!  בתוך: זר פרחים, כרך א׳ (לבוב, וורשה, תרנ״ו 1896), עמ׳ 2–7  <חזר ונדפס בקובץ דוד פרישמן : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה מנוחה גלבוע (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 51–53>
  • בבלי, הלל.  דוד פרישמן.  מאזנים, כרך ו׳ (תרצ״ח), עמ׳ 49–55.
  • ביאליק, חיים נחמן.  הספר העברי.  השלוח, כרך כ״ט (תרע״ד 1913), עמ׳ 413–427.
  • ביאליק, חיים נחמן.  ״צעירות״ או ״ילדות״.  העולם, כרך ז׳, גל׳ 46 (י״א בכסלו תרע״ד, 11 בדצמבר 1913), עמ׳ 2–5.
  • ברדיצ׳בסקי, מיכה יוסף.  ״דור דור״.  אחיאסף, כרך ט׳ (ווארשא תרס״א 1901), עמ׳ 273–282 <חזר ונדפס בקובץ דוד פרישמן : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה מנוחה גלבוע (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 54–63>
  • ברדיצ׳בסקי, מיכה יוסף.  שירי פרישמאן.  נתיבות : בימה חפשית לעניני החיים והספרות. ספר ראשון (ורשה : אחיספר, תרע״ג 1913), עמ׳ 317 <חתום: b>
  • בריינין, ראובן.  מכתב אל ידידתו של דוד פרישמאן.  המגיד לישראל, שנה 7, גל׳ 30 (ט״ז באב תרנ״ח, 4 באוגוסט 1898), עמ׳ 244–246.
  • בריינין, ראובן.  דוד פרישמן.   בספרו:  כתבים נבחרים / המהדירים – דניאל בן־נחום וד׳ הנגבי (מרחביה : ספרית פועלים בשיתוף עם קרן וינפר־מורגנשטרן, תשכ״ב 1965), עמ׳ 135–145.
  • גלבוע, מנוחה.  סיפור אחד – שלוש אידיאולוגיות.  בצרון, שנה ל״ז, כרך ס״ז, גל׳ 322 (שבט–אדר תשל״ו, פברואר 1976), עמ׳ 126–129 ; גל׳ 323 (ניסן–אייר תשל״ו, אפריל–מאי 1976), עמ׳ 195–199, 206 <נוסח מחודש נדפס בספרה: מבנים ומשמעויות : עיונים בסיפור ההשכלה (תל אביב : עקד, 1977), עמ׳ 66–85> <על הסיפור ״ביום הכפורים״>
  • גלבוע, מנוחה.  אותיות פורחות שנסתתרו : על פיליטון אחד של דוד פרישמן שלא כונס בכתביו.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך נ״ה, גל׳ 4–5 (1982), עמ׳ 59.
  • גלבוע, מנוחה.  ״מכתב״ שכוח של דוד פרישמן.  מחקרים בספרות עברית : ספר זכרון לאורי שהם / בעריכת ראובן צור, עוזי שביט (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, תשמ״ו 1986), עמ׳ 143–147 <המכתב נדפס לראשונה ב״הצפירה״, ח׳ אדר תרע״ד, 6 במארס 1914>
  • גלבוע, מנוחה.  מהלכה של הביקורת על יצירת דוד פרישמן. בתוך: דוד פרישמן : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה מנוחה גלבוע (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 7–43.
  • גלבוע, מנוחה.  השיר ״משיח״ והתקבלותו – צומת ביצירת דוד פרישמן. ביקורת ופרשנות: כתב־עת למחקר ספרות עם־ישראל, כרך 26 (תש״ן 1990), עמ׳ 15–27.
  • גלבוע, מנוחה.  ״במדבר״ – בצל אידיאולוגיה ואגדה. מהות: כתב־עת ליצירה יהודית, כרך ז׳  (תשנ״א 1990), עמ׳ 91–96.
  • גלבוע, מנוחה.  עיון בשירו של דוד פרישמן ״מפיסטופל״.  ספר ישראל לוין, כרך ב / ערכו ראובן צור וטובה רוזן (תל אביב : אוניברסיטת תל־אביב, תשנ״ה 1995), עמ׳ 53–64.
  • הלקין, שמעון.  דוד פרישמן. בספרו: עראי וקבע : עיונים בספרות (ניו־יורק : אוהל, תש״ב 1942), עמ׳ 79–80.<עם פטירתו>
  • הר־אבן, יעקב.  למען כבודו של סופר עברי גדול לא אחשה.  גזית, כרך ל׳, גל׳ ה–ח (353–356) (אב תשל״ג–חשון תשל״ד, אוגוסט–נובמבר 1973), עמ׳ 77–79 <על ביקורת של יעקב קופליביץ (ישורון קשת) על דוד פרישמן>
  • וויסלבסקי, צבי.  אביר ספרותנו : על קברו של דוד פרישמאן.  רמון: מאסף עתי לאמנות ולספרות, חוב׳ 2 (תרפ״ב 1922), עמ׳ מא–מג.
  • זהרי, מנחם.  הקנאי לאמנות הצרופה.  הבוקר, י׳ באב תשכ״ב, 10 באוגוסט 1962. <חזר ונדפס בספרו ביכורי עט, חלק שלישי, ״יוצר ויצירה בנתיב הדורות״ (ירושלים, תשל״ו 1976), עמ׳ 60–64; בספרו פרקי ספרות (ירושלים, תשמ״ה 1985), עמ׳ 41–45 ובספרו: פרקי סופר וספר : עיונים בספרות העברית החדשה (ירושלים : כרמל, תשנ״ח 1998), עמ׳ 86–92>
  • טרסי־גיא, אסתר.  דוד פרישמן ״תרגומים״.  בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל־אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 157–158.
  • טרסי־גיא, אסתר.  ״סורר ומורה״ (קורות המחזה אחת).  בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל־אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 243–249.
  • י. ש.  שלשת המנחמים : מעין זכרונות.  הפועל הצעיר, שנה 19, גל׳ 9 (י״ז בכסלו תרפ״ו, 4 בדצמבר 1925), עמ׳ 12.
  • יניב, שלמה.  הבלדות ותרגומי הבלדות של דוד פרישמן.  בספרו: הבלדה העברית : פרקים בהתפתחותה (חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשמ״ו 1986), עמ׳ 87–96.
  • יפה, א. ב.  בעל ״מטאטא־השמד״ : משהו על האקטואליות של פרישמן.  מאסף : לדברי ספרות, בקורת והגות, כרך ב׳ (תשכ״א 1961), עמ׳ 532–536.
    •
  • לחובר, פישל.  דוד פרישמאן : מאמר ראשון.  בספרו: ראשונים ואחרונים : מסות ומאמרים (מהד׳ שניה מורחבת) (תל אביב : דביר, תשכ״ו), עמ׳ 153–165 <נחתם: שבט תרע״ג>
  • לחובר, פישל.  דוד פרישמאן : מאמר שני.  בספרו: ראשונים ואחרונים : מסות ומאמרים (מהד׳ שניה מורחבת) (תל אביב : דביר, תשכ״ו), עמ׳ 166–173 <נחתם: תרצ״ב>
  • ליכטנבום, יוסף.  דוד פרישמן.  בספרו: סופרינו : ממאפו עד ביאליק : תולדותיהם, הערכותיהם ופרקים נבחרים מיצירותיהם. – מהד׳ שניה מתוקנת (ירושלים : אחיאסף, 1950), עמ׳ 200–229.
    •
  • ליליינבלום, משה ליב.  ידידי הר שלום!  המליץ, שנה 19, הוספה לגל׳ 61 (י״ז באב תרמ״ג, 20 באוגוסט 1883)  <חזר ונדפס בתוך: דוד פרישמן : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה מנוחה גלבוע (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 45–50>
  • מיכלי, בנימין יצחק.  באספקלריה מתעתעת.  דבר, כ׳ בניסן תשי״ד, 23 באפריל 1954, עמ׳ 5, 6 <בשולי המאמר ״פרישמן המבקר והוגה הדעות״ לא. קריב>
  • מסטבוים, יואל.  בין פרישמן לנומברג.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך 13, גל׳ 11  (כ׳ בטבת תרצ״ח, 24 בדצמבר 1937), עמ׳ 7.
    •
  • מסטבוים, יואל.  דוד פרישמן ורופאיו.  דבר השבוע, [המשך] גל׳ 43 (ל׳ באב תשי״ב, 21 באוגוסט 1952), עמ׳ 7;
  • סתוי, משה.  סופרי המופת לאור המציאות וחוקי הטבע : הערות ותיקונים לכתבי דוד פרישמן.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, כ״ט באדר תשי״ח, 21 במארס 1958, עמ׳ 5, 6.
  • פיכמן, יעקב.  המסורת של פרישמאן : ליום הזכרון.  מאזנים, שנה ראשונה, גל׳ כ״ב (י׳ באב תרפ״ט, 16 באוגוסט 1929), עמ׳ 7–9 *
  • פרישמן, לילי.  לילי פרישמן על דוד פרישמן. צפון: קובץ ספרותי, כרך 4 (1995–1996), עמ׳ 79–90 <תרגום והערות – מנוחה גלבוע>
  • קליינמאן, משה.  דער סקעפּטיקער־אידעאליסט : צום אנדענקען פון דוד פרישמאן.  מילגרוים: צייטשריפט פאַר קונסט און ליטעראטור, העפט 3 (1923), זז. 46–48.
  • קריב, אברהם.  פרישמן המספר והמשורר. מולד,  כרך י״ב, חוברת 70 (אייר תשי״ד, מאי 1954), עמ׳ 174–181.
  • קרול, צבי.  דוד פרישמן : במלאת 10 שנים למותו – י׳ אב תרפ״ב–תרצ״ב. גזית, שנה ראשונה, חוברת ו (סיון תרצ״ב, יוני 1932), עמ׳ 23.
  • קרמר, שלום.  שירתו האפית של דוד פרישמן. בתוך: אנך : במה לספרות מחשבה ואמנות, כרך א׳ (ניסן תשי״ד), עמ׳ 227–232.
  • קרמר, שלום.  אמנות ומוסר. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ל״ט, גל׳ 1 (1974), עמ׳ 12–16 <על גישתו הביקורתית של דוד פרישמן>
  • ר׳ בנימין.  סואי גענעריס, Sui generis.  התקופה, כרך ט״ז (תרפ״ב), עמ׳ xviii–xxi <חזר ונדפס בספרו משפחות סופרים : פרצופים (ירושלים, תש״ך) עמ׳ 29–32, בשם: ״מכתב אל ידידתו״>
  • שאנן, אברהם. דוד פרישמן וחיפושיו אחרי היסוד האותנטי. הדואר, שנה 51, גל׳ ל״ד (כ״ד באב תשל״ב, 4 באוגוסט 1972), עמ׳ 574–575.
  • שהם, אורי.  הגולם האלגורי – האדם כנברא בצלם וכבורא צלם : על סיפורו של דוד פרישמן ׳הגולם׳.  מחקרים בספרות עברית : ספר זכרון לאורי שהם / בעריכת ראובן צור, עוזי שביט (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, תשמ״ו 1986), עמ׳ 101–115.
  • שהם, ראובן.  מ׳אדם עליון׳ ל׳עלה נידף׳ – הקול הדובר בשירת פרישמן.  בספרו: קול ודיוקן : תחנות בהתפתחות דיוקן הדובר בשירה העברית החדשה (חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשמ״ח 1988), עמ׳ 67–84.
  • שטיינמן, אליעזר.  לדוד פרישמן.  בתוך: ארץ : מאסף לספרות יפה ולבקרת (אודיסה, תרע״ט 1919), עמ׳ 110.
  • שטיינמן, אליעזר.  תרגום של אצילות.  דבר, ו׳ בניסן תשי״ד, 9 באפריל 1954, עמ׳ 5 <מתוך המבוא לכרך התרגומים של כתבי ד. פרישמאן, העומדים להופיע על ידי המו״לים מ. ניומן ו״כנסת״>
  • שניאור, זלמן.  ליובלו של דוד פרישמן. בספרו: דוד פרישמן ואחרים (תל אביב : דביר, תשי״ט 1959), עמ׳ 11–17 <קטעים מן הנאום שנשא המחבר בנשף־היובל של ד. פרישמן בתיאטרון הגדול שבלודז׳>
  • שניאור, זלמן.  על דוד פרישמן : זכרונות. בספרו: דוד פרישמן ואחרים (תל אביב : דביר, תשי״ט 1959), עמ׳ 19–45.
  • שניאור, זלמן.  מכתבים. בספרו: דוד פרישמן ואחרים (תל אביב : דביר, תשי״ט 1959), עמ׳ 47–66.
  • Amiran, Revital. Cultural nationalism and the formulation of the political: reflections on the Jewish national movement in the works of D. Frishman and M. J. Berdichevski. Nationalism and Ethnic Politics, vol. 18, issue 2 (May 2012), pp. 193–215. *
  • Brenner, Naomi.  Hebrew critic par excellence: David Frishman.  In:  In their surroundings : localizing modern Jewish literatures in Eastern Europe / Efrat Gal-Ed, Natasha Gordinsky, Sabine Koller, Yfaat Weiss (eds.) (Göttingen : Vandenhoeck & Ruprecht, 2023), pp. 21–28. *
על ״מבחר כתבים״ (תש״ז)
על ״ילקוט מסות״
  • שוהם, חיים. ילקוט פרישמן. מאזנים: ירחון לספרות, כרך מ״א, גל׳ 2 (1975), עמ׳ 156–157.
על ״דניאל דירונדה״ לג׳ורג׳ אליוט
על ״קין״ ללורד ביירון
קישורים:

OpenLibrary – OL2272567A Wikidata – Q705482 NLI – 000049702 J9U – 987007261327805171 LC – nr89004416 VIAF – 61780725
עודכן לאחרונה: 2 במאי 2023

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף