מאמרים ורשימות

1951

101. רשימה מהי?  עין, גל׳ 10 (כ״א באב תשי״א, 23 באוגוסט 1951), עמ׳ 2, 16 (במדור ׳עין הקורא׳)
     ביקורת על שלוש רשימות שפורסמו ב׳עין׳, גל׳ 8 (כ״ח בתמוז תשי״א, 2 באוגוסט 1951), עמ׳ 4–6 מאת ב. זאב, אריה סיוון ויוריק.

 

1952

102. קדומים.  גזית, כרך י״ב, חוב׳ ט׳–י׳ (קמ״א–קמ״ב) (אב–אלול תשי״ב, אוגוסט–ספטמבר 1952), עמ׳ 22.
     שני שירים: ״קינה למשה כי בושש״, ״ענות בישרון״.

 

103. מקומו של הקונטרסט ביצירתו השירית והפרוזאית של זלמן שניאור.  גזית, כרך י״ב, חוב׳ י״א–י״ב (קמ״ג–קמ״ד) (חשון–כסלו תשי״ג, נובמבר–דצמבר 1952), עמ׳ 14–18.

 

1953

104. שעיר המשתלח.  אורלוגין, חוב׳ 7 (ינואר 1953), עמ׳ 252.
     שיר.

 

105. שיקספיר אינו מיותר.  הארץ, י״ח בסיון תשי״ג, 1 ביוני 1953, עמ׳ 2.
     מכתב למערכת.

 

106. שני שירי הרים.   גזית, כרך י״ג, חוב׳ א׳–ב׳ (קמ״ה–קמ״ו) (תשרי–חשון תשי״ד, ספטמבר–אוקטובר 1953), עמ׳ 17.
     א. אז יקום. ב. עי.

 

1954

107. דבר מדבר אל ארץ נושבת.  גזית, כרך י״ג, חוב׳ ו׳–י׳ (ק״נ–קנ״ד) (אדר–סיון תשי״ד, פברואר–יוני 1954), עמ׳ 86.
     שיר.

 

108. ״הקומדיה האלוהית״ בתרגומה העברי.  זמנים, מוסף לשבת, י״א באייר תשי״ד, 14 במאי 1954, עמ׳ 5.
     על תרגומו של עמנואל אולסבנגר את יצירתו של דנטה אליגיארי.

 

109. עם שירי דוד שמעוני.  זמנים, מוסף לשבת, כ״ה באייר תשי״ד, 28 במאי 1954, עמ׳ 5.

 

110. מולדת וניכר : עיון בשירי בנימין גלאי.  זמנים, מוסף לשבת, י׳ בסיוון תשי״ד, 11 ביוני 1954, עמ׳ 6.
     על ספריו של בנימין גלאי ״עם הרוח״ ו״שיבה שלישית״.

 

111. בין אירוע לחוויה.  זמנים, כ״ד בסיוון תשי״ד, 25 ביוני 1954, עמ׳ 5.
     על ״באזני האילן״ לאוריאל אופק (תל־אביב : מחברות לספרות, תשי״ד)

 

112. תרגום חדש לטרגדיה שקספירית.  זמנים, מוסף לשבת, ט״ו בתמוז תשי״ד, 16 ביולי 1954,  עמ׳ 5, 8.
     על המחזה ׳מקבת׳ בתרגומו של אפרים ברוידא (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשי״ד)

 

113. קובץ של יצירה עברית ואידית בברית המועצות.  זמנים, מוסף לשבת, כ״ט בתמוז תשי״ד, 30 ביולי 1954, עמ׳ 6.
     על הקובץ גחלים לוחשות : ילקוט מספרות עברית ומספרות יידיש בברית המועצות, בעריכת יהושע גלבוע (תל־אביב : ניומן, תשי״ד)

 

114. חותמיה של מולדת שושן וחוח.   זמנים, מוסף לשבת, כ״ח באב תשי״ד, 27 באוגוסט 1954, עמ׳ 5, 7.
     על ׳שירי חותם׳ לחיים גורי (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי״ד)

 

115. שתי סונטות.   זמנים, מוסף לשבת, י״ט באלול תשי״ד, 17 בספטמבר 1954,  עמ׳ 5.
     א. קדמוניות השיר. ב. קדמוניות אנוש.

 

116. במבחן מבטם של האבות : על פרקים בשירתו של אבות ישורון.  זמנים, מוסף לשבת, כ״ו באלול תשי״ד, 24 בספטמבר 1954, עמ׳ 5, 7; ד׳ בתשרי תשט״ו, 1 באוקטובר 1954, עמ׳ 4.

 

117. ליריקה שעדין לא נתגבשה.  זמנים, מדור לספרות ולאמנות, ב׳ בחשון תשט״ו, 29 באוקטובר 1954, עמ׳ 4.
     על ׳מועדי ערגה׳, שירים מאת דוד רוקח (ירושלים : ספרי תרשיש, תשי״ד)

 

118. כינוס בטרם עת.  זמנים, מדור לספרות ולאמנות, ט״ז בחשון תשט״ו, 12 בנובמבר 1954, עמ׳ 4.
     על קובץ שיריו של דוד אבידן ׳ברזים ערופי שפתיים׳ (תל־אביב : ארד, 1954)

 

119. אהרן אברהם קבק – עשר שנים למותו – ברומה של יצירתו.  זמנים, מדור לספרות ולאמנות, ח׳ בכסלו תשט״ו, 3 בדצמבר 1954, עמ׳ 4.

 

120. כותרת מחייכת וניגודה.   זמנים, מדור לספרות ולאמנות, כ״ב בכסלו תשט״ו, 17 בדצמבר 1954, עמ׳ 4.
     על ספר שיריו של משה בן שאול ׳מגדל שמש׳ (תל־אביב : לקראת, תשי״ד)

 

1955

121. ציוריות חוויתית ושאינה חוויתית.   זמנים, מדור לספרות ולאמנות, י״ג בטבת תשט״ו, 7 בינואר 1955, עמ׳ 4. 
     על קונטרס שיריו של משה דור ״ברושים לבנים״ (תל־אביב : הוצאת לקראת, תשי״ד)

 

122. אסיף של משוררת : שירת פניה ברגשטיין.  זמנים, מדור לספרות ולאמנות, י״ב בשבט תשט״ו, 4 בפברואר 1955, עמ׳ 4, 5; י״ט בשבט תשט״ו, 11 בפברואר 1955, עמ׳ 4.

 

123. הקול קול ישורון : בשולי ״הונא מחטטת״ לאבות ישורון.  זמנים, י׳ באדר תשט״ו, 4 במארס 1955, עמ׳ 4, 5 (במדור לספרות ולאמנות)
     בעקבות שירו של אבות ישורון שנתפרסם ב׳אורלוגין׳, חוב׳ 11, ינואר 1955.
     

 

124. בנתיבת האבן.  זמנים, כ״ד באדר תשט״ו, 18 במארס 1955, עמ׳ 4 (במדור לספרות ולאמנות)
     שיר.

 

125. קמור.  זמנים, י״ד בניסן תשט״ו, 6 באפריל 1955, עמ׳ 6.
     שיר.

 

126. עלי־ים.  זמנים,  כ׳ בניסן תשט״ו, 12 באפריל 1955, עמ׳ 4, 5.
     על הים ביצירתו של אורי צבי גרינברג.

      

127. יעקב כהן כשולל וכמחיב.   גזית, כרך יד, חוב׳ א–ב (קנז–קנח) (ניסן–אייר תשט״ו, אפריל–מאי 1955), עמ׳ 18–22; חוב׳ ג–ד (קנט–קס) (סיוון–תמוז תשט״ו, יוני–יולי 1955), עמ׳ 12–15; חוב׳ ה–ו (קסא–קסב) (אב–אלול תשט״ו, אוגוסט–ספטמבר 1955), עמ׳ 14–19.

 

128. אדם ונוף בסיפורי יצחק שנהר.  זמנים, י״ד באייר תשט״ו, 6 במאי 1955, עמ׳ 4, 6; כ״א באייר תשט״ו, 13 במאי 1955, עמ׳ 4 (במדור לספרות ולאמנות)
     חזר ונדפס בקובץ יצחק שנהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה הלל ויס (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 75–92.

 

129. תולדי קיץ.  זמנים, ה׳ בסיון תשט״ו, 26 במאי 1955, עמ׳ 4 (במדור לספרות ולאמנות)
     שיר.

 

130. הווה המשקיף אל תוך הימים האחרים.  זמנים, כ״ז בסיוון תשט״ו, 17 ביוני 1955, עמ׳ 4 (במדור לספרות ולאמנות)
     על ספר שיריו של יהודה עמיחי ״עכשיו ובימים האחרים״ (תל־אביב : לקראת, תשט״ו)

 

131. לגינים ופכים קטנים ב״אכסניה״ החדשה.  זמנים, ד׳ בתמוז תשט״ו, 24 ביוני 1955, עמ׳ 4, 5 (במדור לספרות ולאמנות)
     חתום: עינן הנטש.
     על כתב־העת החדש ״אכסניה״ בהוצאת ׳עם עובד׳.

 

132. ספרות ב׳מולד׳.  זמנים, י״א בתמוז תשט״ו, 1 ביולי 1955, עמ׳ 4 (במדור לספרות ולאמנות)
     חתום: עינן הנטש.
     על המדור הספרותי בחוב׳ ׳מולד׳ (גל׳ 81–82): על מאמרו של מ. שמואלי על חיים לנסקי, על מאמרו של י׳ בהט על ״מלך בשר ודם״ למשה שמיר ועל סיפורו של מתי מגד ״ארבעה סיפורים ואחד״.

 

133. סוניטה על מעשה הנפח ועל מעשה הצורף.  זמנים, ג׳ באב תשט״ו, 22 ביולי 1955, עמ׳ 4 (במדור לספרות ולאמנות)
     ״לאליהו טסלר – שחום בו משל הנפח, ובידיו – מעשה־צורף״.

 

134. למהות שמו של ״יעיש״ : להופעת מהדורתו השניה של הרומן מאת חיים הזז.  זמנים, י׳ באב תשט״ו, 29 ביולי 1955, עמ׳ 4, 5 (במדור לספרות ולאמנות)
     חזר ונדפס בספרו  חיים הזז : אסופת מאמרים (מרחביה : ספרית פועלים, 1959), עמ׳ 103–111, בשם: ״לפשר שמו של יעיש״.

 

135. ש. שלום – ליובל החמישים.  גזית, כרך יד, חוב׳ ה–ו (קסא–קסב) (אב–אלול תשט״ו, אוגוסט–ספטמבר 1955), עמ׳ 48–51.

 

136. קרוב ואהוב בכל ניגודיו : שמונים שנה להולדתו של שאול טשרניחובסקי.  זמנים, כ״ד באב תשט״ו, 12 באוגוסט 1955, עמ׳ 4, 5; א׳ באלול תשט״ו, 19 באוגוסט 1955, עמ׳ 4, 5 (במדור לספרות ולאמנות)

 

137. טרצינות של הר.  זמנים, כ״א באלול תשט״ו, 9 בספטמבר 1955, עמ׳ 4 (במדור לספרות ולאמנות)
     שירים.

 

138. בין התחומים : על כרך המחזות החדש של יעקב כהן.  זמנים, ז׳ בתשרי תשט״ז, 23 בספטמבר 1955, עמ׳ 4, 5 (במדור לספרות ולאמנות)

 

139. פולמוס ויקר בכרך אחד : הערות ל״שפתח בגלוי וביקר אל אורי צבי גרינברג״ מאת אבות ישורון.  זמנים, י״ד בתשרי תשט״ז, 30 בספטמבר 1955, עמ׳ 5 (במדור לספרות ולאמנות)
     על שירו של אבות ישורון שפורסם בגליון ערב ראש השנה של ׳זמנים׳, 16 בספטמבר 1955.

 

140. מים – שמים – ירושלים.  זמנים, כ״ח בתשרי תשט״ז, 14 באוקטובר 1955, עמ׳ 5 (במדור לספרות ולאמנות)
     על ספרו של שלום בן־ברוך (שווארץ) ״ירושלים בשירתנו החדשה״ (ירושלים : ראובן מס, 1955)

 

141. גילויי נוף בסיפורי א״י לי״ח ברנר : עם הופעתם המחודשת של סיפוריו.  זמנים, י״ב בחשון תשט״ז, 28 באוקטובר 1955, עמ׳ 4, 6; י״ט בחשון תשט״ז, 4 בנובמבר 1955, עמ׳ 4, 6 (במדור לספרות ולאמנות)
     עם הופעת ״כל כתבי י״ח ברנר״ (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשט״ז)

 

142. ״דורות ראשונים״ פתח לאחרונים.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), ח׳ בטבת תשט״ז, 23 בדצמבר 1955, עמ׳ 5–6.
     על ״דורות ראשונים״ לחיים הזז מתוך ׳ספורים נבחרים׳.

 

1956

143. סיפורי המהפכה של ח. הזז.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ו, גל׳ 4 (י״ד בשבט תשט״ז, 27 בינואר 1956), עמ׳ א;  גל׳ 6 (כ״ח בשבט תשט״ז, 10 בפברואר 1956), עמ׳ ב.

 

144. בדרך אל ארץ השממה.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ו, גל׳ 9 (י״ט באדר תשט״ז, 2 במארס 1956), עמ׳ א, ב.
     מאמר שני על סיפורי המהפכה של חיים הזז.

 

145. על מעגל הקסמים ועל פריצתו  : לבירור מוטיב התחליף ב׳יעיש׳ לח׳ הזז.  גזית, כרך י״ד, חוב׳ ז׳–ח׳ (קסג–קסד) (אדר–ניסן תשט״ז, מארס–אפריל 1956), עמ׳ 23–20.
     חזר ונדפס בספרו חיים הזז : אסופת מאמרים (מרחביה : ספרית פועלים, 1959), עמ׳ 71–85.

 

146. שיר ערב.  גזית, כרך יד, חוב׳ ז–ח (קסג–קסד) (אדר–ניסן תשט״ז, מארס–אפריל 1956), עמ׳ 45.

 

147. הביקורת החברתית בכוחה.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ו, גל׳ 13 (י״ח בניסן תשט״ז, 30 במארס 1956), עמ׳ א; גל׳ 14 (כ׳ בניסן תשט״ז, 1 באפריל 1956), עמ׳ ב.
     על ספרו של דוד כנעני בינם לבין זמנם : מסות על הספרות העברית החדשה (מרחביה : ספרית פועלים, 1955)

 

148. פרט וכלל בסיפורי ש. הלקין.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ו, גל׳ 25 (כ״ט בסיון תשט״ז, 8 ביוני 1956), עמ׳ א; גל׳ 26 (ו׳ בתמוז תשט״ז, 15 ביוני 1956), עמ׳  א.
     קטע ממסה על סיפוריו של שמעון הלקין לקראת הופעתו המחודשת של הרומן יחיאל ההגרי.

 

149. על הזקנה ועל מותה : גלגולי מוטיב אליגוריסטי בסיפורי ח׳ הזז.  גזית, כרך יד, חוב׳ יא–יב (קסז–קסח) (אב–אלול תשט״ז, יולי–אוגוסט 1956), עמ׳ 12–17.
     חזר ונדפס בספרו חיים הזז : אסופת מאמרים (מרחביה : ספרית פועלים, 1959), עמ׳ 115–130.

 

150. בין יעיש למארי סעיד.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ו, גל׳ 36 (י״ז באלול תשט״ז, 24 באוגוסט 1956), עמ׳  א, ב.
     עם הופעת המהדורה החדשה של ״היושבת בגנים״ לחיים הזז.
     חזר ונדפס בספרו חיים הזז : אסופת מאמרים (מרחביה : ספרית פועלים, 1959), עמ׳ 87–102.

 

151. על המספרת והמבקרים : הערות לפרשת הערכת יצירתה של דבורה בארון.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ו, גל׳ 37 (כ״ד באלול תשט״ז, 31 באוגוסט 1956), עמ׳ א.
     חתום: מ. דן.

 

152. מדרש ההיסטוריה בסיפורי ח׳ הזז.  על המשמר, כ״ג בתשרי תשי״ז, 28 בספטמבר 1956, עמ׳ 5; י״ד בחשון תשי״ז, 19 באוקטובר 1956, עמ׳ 1 (ב׳דף לספרות ואמנות׳)

 

153. נדודים בארץ אצולת הממון.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ו, גל׳ 44 (י״ד בחשון תשי״ז, 19 באוקטובר 1956), עמ׳ א, ב.
     מאמר ראשון על ספרו של תומאס מאן ״וידויי ההרפתקן פליכס קרול״, בתרגומו של מרדכי אבי־שאול (מרחביה : ספרית פועלים, 1956)

 

154. דיוקנו של האמן כהרפתקן צעיר.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ו, גל׳ 45 (כ״א בחשון תשי״ז, 26 באוקטובר 1956), עמ׳ א; גל׳ 46 (כ״ח בחשון תשי״ז, 2 בנובמבר 1956), עמ׳ א.
     מאמר שני על ״וידויי ההרפתקן פליכס קרול״, לתומאס מאן.

 

1957

155. א. קריב ו״שכינת ישראל״.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 2 (ט׳ בשבט תשי״ז, 11 בינואר 1957), עמ׳ א.
     על ספרו של אברהם קריב עטרה ליושנה : מאמרים על הספרות, על העם, על המדינה (תל־אביב : דביר, תשי״ז 1956)

 

156. על מוטיב ה״יציאה״ ב״יעיש״ לח. הזז.  אוגדן : קובץ ספרותי (אדר תשי״ז, 1957), עמ׳ 75–98.
     חזר ונדפס בספרו חיים הזז : אסופת מאמרים (מרחביה : ספרית פועלים, 1959), עמ׳ 45–70 בשם: ״יציאת הצדיק : על מוטיב ׳היציאה׳ ה׳יעיש׳״.

 

157. לפשר דמות החמור בסיפורי הזז.  אורלוגין, חוב׳ 13 (פברואר 1957), עמ׳ 150–163.
     נוסח מקוצר במקצת חזר ונדפס בספרו חיים הזז : אסופת מאמרים (מרחביה : ספרית פועלים, 1959), עמ׳ 131–154, בשם: ״לפשר דמות החמור״.

 

158. גלגוליה של תיבת הזמרה.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 7 (י״ד באדר א׳ תשי״ז, 15 בפברואר 1957), עמ׳ ב.
     על מוטיב בסיפור ״ברכת המזון החטופה״ בחלקו השני של ׳בישוב של יער׳, מאת חיים הזז.

      

159. משל אוריה החתי ושברו.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 9 (כ״ח באדר א׳ תשי״ז, 1 במארס 1957), עמ׳ א; גל׳ 10 (ה׳ באדר ב׳ תשי״ז, 8 במארס 1957), עמ׳ ב.
     השגות על מאמרו של גרשון שקד הדן ב׳כבשת הרש׳ מאת משה שמיר <׳משא׳ (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 8 (כ״א באדר א׳ תשי״ז, 22 בפברואר 1957), עמ׳ א, ב>

 

160. ״הגיבור הבינוני״ ב׳שמחת עניים׳.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 13 (כ״ו באדר ב׳ תשי״ז, 29 במארס 1957), עמ׳ א.
     תגובה למאמרו של ישראל רינג ״׳שמחת עניים׳ לאלתרמן״ ב׳אורלוגין׳, חוב׳ 13 (פברואר 1957), עמ׳ 169–189.

 

161. אלדוס הכסלי והסיפורת.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 15 (י״א בניסן תשי״ז, 12 באפריל 1957), עמ׳ א.
     על יצירת אלדוס הכסלי עם צאת ספרו ״שדים בלודן״ בתרגום עברי (תל־אביב : עם עובד, תשט״ז)

 

162. משהו על ״החוף הזוהר״.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 18 (כ״ח בניסן תשי״ז, 26 באפריל 1957), עמ׳ א.
     על הפזמונים העבריים בני התקופה.

 

163. יצחק שלו בקורס הקצינים.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 20 (ט׳ באייר תשי״ז, 10 במאי 1957), עמ׳ א.
     על פואמה מאת יצחק שלו.

 

164. הפייטן על הסירה : על הליריקה של יעקב פיכמן.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 21 (ט״ז באייר תשי״ז, 17 במאי 1957), עמ׳ א, ב.

 

165. על דרכי לימוד הספרות בביה״ס העברי.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 21 (ט״ז באייר תשי״ז, 17 במאי 1957), עמ׳ 7.

 

166. הצל והראי : ריצ׳ארד השלישי וביצועו הקולנועי.  על המשמר, ט״ז באייר תשי״ז, 17 במאי 1957, דף לספרות ואמנות, עמ׳ 2; כ״ג באייר תשי״ז, 24 במאי 1957, דף לספרות, עמ׳ 1, 2.
     על הסרט המבוסס על מחזהו של ויליאם שקספיר בהשתתפות לורנס אוליביה.

 

167. מסמך מעורר חרדה.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 23 (א׳ בסיון תשי״ז, 31 במאי 1957), עמ׳ א.
     על יום העצמאות – חזיון־מסכת משל ש. שלום שפורסם ב׳מאזנים׳, אייר תשי״ז.

 

168. מלים אחדות על ״הדיבוק״ בצאתו לפאריס.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 27 (כ״ב בסיון תשי״ז, 21 ביוני 1957), עמ׳ א, ב.

 

169. בין ישוב ליער.  על המשמר, כ״ב בסיוון תשי״ז, 21 ביוני 1957, ב׳דף לספרות ולאמנות׳, עמ׳ 1; ו׳ בתמוז תשי״ז, 5 ביולי 1957, עמ׳ 6 (ב׳דף לספרות ואמנות׳)
     חזר ונדפס בספרו חיים הזז : אסופת מאמרים (מרחביה : ספרית פועלים, 1959), עמ׳ 157–167, בשם: ״בישוב של יער״.

 

170. כנחלק לו לילה.  גזית, כרך טו, חוב׳ ג–י (קעא–קעח) (שבט–אב תשי״ז, ינואר–אוגוסט 1957), עמ׳ 142.
     שיר.

 

171. ההלך ועונות השנה : הערות לליריקה של יעקב פיכמן.  על המשמר, י״ג בתמוז תשי״ז, 12 ביולי 1957, עמ׳ 5, 6 (ב׳דף לספרות ואמנות׳)

 

172. ארץ־ישראל בשירי י. בת־מרים.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 32 (כ״ז בתמוז תשי״ז, 26 ביולי 1957), עמ׳ ב.

 

173. קוים לדמותו : עם זכרו של שלום אש.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 36 (כ״ו באב תשי״ז, 23 באוגוסט 1957), עמ׳ ב.
     תגובה של י. אלסטר פורסמה בגל׳ 38 (י׳ באלול תשי״ז, 6 בספטמבר 1957), עמ׳ א – ענה על כך דן מירון במכתב למערכת (ראה להלן). ותגובה של זיק ״דייקו בדבריכם!״ ב מאזנים, כרך ה׳ (כ״ח), חוב׳ ג׳–ד׳ (אב–אלול תשי״ז, אוגוסט–ספטמבר 1957), עמ׳ 260.

 

174. לדמותו של אש.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 39 (י״ז באלול תשי״ז, 13 בספטמבר 1957), עמ׳ א.
     מכתב למערכת בתגובה לרשימת י. אלסטר על שלום אש (ראה לעיל).

 

175. על בעיות המהימנות האמנותית בסיפור מלחמה חדש.  אוגדן : קובץ ספרותי, גל׳ 2 (סתיו תשי״ח, 1957), עמ׳ 22–30.
     על הרומאן של שלמה ניצן ״צבת בצבת״ (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשט״ז)

 

176. רומיאו ויוליה.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 43 (י״ד בתשרי תשי״ח, 9 באוקטובר 1957), עמ׳ א, ב.
     על מחזהו של ויליאם שקספיר.

 

177. משמעות ההיסטוריה היהודית : על סיפורי חיים הזז.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ז, גל׳ 46 (ז׳ בחשון תשי״ח, 1 בנובמבר 1957), עמ׳ א.

 

178. גלות וישיבת ארץ־ישראל : על יצירות חיים הזז.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ז, גל׳ 48 (כ״א בחשון תשי״ח, 15 בנובמבר 1957), עמ׳ א, ב.

 

179. שלושים שנה לחוברת צנומה אחת.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ז, גל׳ 49 (כ״ח בחשון תשי״ח, 22 בנובמבר 1957), עמ׳ א.
     על מחזור שירים של ל. אלמי בשער (תל־אביב : לקראת, דפוס סטרוד, תרפ״ז)

 

180. המת והרעיה : מתוך סדרת עיונים בשירת אלתרמן.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ז, גל׳ 50 (ו׳ בכסלו תשי״ח, 29 בנובמבר 1957), עמ׳ א, ב.
     חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 13–37; במהדורתו השניה, המתוקנת והמורחבת (תשל״ה 1975), עמ׳ 69–93; בקובץ נתן אלתרמן : מבחר מאמרי ביקורת על שירתו (תל־אביב : עם עובד, תשל״א 1971), עמ׳ 83–101; ובתוך הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן : מסות על ׳שמחת עניים׳ ו׳שירי מכות מצרים׳ / בעריכת זיוה שמיר וצבי לוז (רמת־גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשנ״א 1991), עמ׳ 91–108.

 

1958

181. תולדות התלתל.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ח, גל׳ 1 (י״א בטבת תשי״ח, 3 בינואר 1958), עמ׳ א, ב.
     בירור משמעותו של מוטיב ״מגילת האש״ על פי הופעותיו בכללות יצירתו של ח״נ ביאליק.
     הגיבו על כך מתי מגד ברשימתו ״המשורר ופרשנו״ בגל׳ 3 (כ״ה בטבת תשי״ח, 17 בינואר 1958), עמ׳ א; וחנוך ברטוב ברשימתו ״מה בין ביקורת לפסיכואנליזה״ בגל׳ 6 (י״ז בשבט תשי״ח, 7 בפברואר 1958), עמ׳ א׳, ב. השיב דן מירון לחנוך ברטוב ברשימתו ״על פסיכואנליזה וביקורת״ (ראה להלן). חזר ונדפס במאמרים ורשימות על ביאליק / בעריכת דן מירון, לילי רתוק (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, 1970), עמ׳ 166–171.

 

182. דיוקניה של בבואה : עיון בגילגולי מוטיב בשירת ביאליק.  על המשמר, דף לספרות ואמנות, י״א בטבת תשי״ח, 3 בינואר 1958, עמ׳ 6.
     מאמר שני (׳הטובע והניצל׳) – ראה להלן.

 

183. חיים הזז – בן ששים : נופה של ארץ־ישראל בסיפוריו.  גזית, כרך טו, חוב׳ יא–יב (קעט–קפ) (טבת–שבט תשי״ח, ינואר–פברואר 1958), עמ׳ 14–18.
     חזר ונדפס בספרו חיים הזז : אסופת מאמרים (מרחביה : ספרית פועלים, 1959), עמ׳ 169–181, בשם: ״רקיע וארץ נושכים זה בזו״.

 

184. רכוש נטוש.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ח, גל׳ 2 (י״ח בטבת תשי״ח, 10 בינואר 1958), עמ׳ א (במדור ׳שיטים׳)
     על נתן אלתרמן בספרו של ראובן וואלנרוד The Literature of Modern Israel.

 

185. הטובע והניצל.  על המשמר, דף לספרות ואומנות, י״ח בטבת תשי״ח, 10 בינואר 1958, עמ׳ 5.
     מאמר שני על מוטיב נרקיסוס בשירת ביאליק.

 

186. תפקידה של הביקורת.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ח, גל׳ 4 (ג׳ בשבט תשי״ח, 24 בינואר 1958), עמ׳ א.
     תגובה לרשימתו של מתי מגד ״המשורר ופרשנו״ מגל׳ 3.

 

187. קיום של נייר ודיו.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ח, גל׳ 5 (י׳ בשבט תשי״ח, 31 בינואר 1958), עמ׳ א, ב.
     על רומן מאת נפתלי נאמן בינו לבין עמו : רומן היסטורי מחיי יוסף בן מתתיהו (תל־אביב : מסדה, תשי״ז)

 

188. אוירת ערב חיסול.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ח, גל׳ 7 (כ״ד בשבט תשי״ח, 14 בפברואר 1958), עמ׳ א.
     על ״מותם״ של שנתונים ספרותיים (כדוגמת ״אורלוגין״).
     הגיב על כך במכתב למערכת עזרא המנחם ברשימה בשם: ״כתב־עת שלא הוזכר״ (גל׳ 8,  א׳ באדר תשי״ח, 21 בפברואר 1958, עמ׳ א) על כתב העת ׳גליונות׳.

 

189. על פסיכואנליזה וביקורת.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ח, גל׳ 9 (ח׳ באדר תשי״ח, 28 בפברואר 1958), עמ׳ א, ב.
     תגובה למאמרו של חנוך ברטוב ״מה בין ביקורת לפסיכואנליזה״ ב׳משא׳, גל׳ 6 (י״ז בשבט תשי״ח, 7 בפברואר 1958), עמ׳ א, ב.

 

190. שירת אביגדור המאירי : ליובל השבעים.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ח, גל׳ 13 (ז׳ בניסן תשי״ח, 28 במארס 1958), עמ׳ א.

 

191. בין יום הקטנות לאחרית הימים : על משמעות הזמן בשירת נתן אלתרמן. משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ח, גל׳ 15 (אחרון של פסח תשי״ח, 10 באפריל 1958), עמ׳ א; גל׳ 16 (כ״ח בניסן תשי״ח, 18 באפריל 1958), עמ׳ ב.
     ״מאמר שלישי יבוא״. על ׳עיר היונה׳ ושיריו.
     חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 38–68; ובמהדורתו השניה, המתוקנת והמורחבת (תשל״ה 1975), עמ׳ 94–124.

 

192. שירת המדינה של נתן אלתרמן.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ח, גל׳ 17 (ד׳ באייר תשי״ח, 23 באפריל 1958), עמ׳ ג.
     על שירי ׳עיר היונה׳ ו׳הטור השביעי׳.

 

193. ירושתו הפיוטית של יעקב פיכמן ז״ל.  הארץ, תרבות וספרות, ד׳ בסיון תשי״ח, 23 במאי 1958, עמ׳ 7, 8.

 

194. דברי הנזירה.  הארץ, י״ח בסיון תשי״ח, 6 ביוני 1958, עמ׳ 7.
     מתוך מחזור קטעי מילואים למחזה ״היהודי ממאלטה״.

 

195. דרך העפר והקברים.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ה בסיון תשי״ח, 13 ביוני 1958, עמ׳ 7, 8.
     שנה למות יצחק שנהר.

 

196. המסע אל החושך : 40 שנה למותו של יעקב לרנר.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ח, גל׳ 25 (ב׳ בתמוז תשי״ח, 20 ביוני 1958), עמ׳ א, ב.
     על המשורר ויצירתו.

 

197. סניור פרנצה מתהפך על משכבו.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ח׳, גל׳ 31 (ט״ו באב תשי״ח, 1 באוגוסט 1958), עמ׳ א.
     תרגום מתוך ״היהודי ממלטה״ לכריסטופר מארלו.

 

198. במעגל שבעת הימים : פתח הערות ל׳ימי צקלג׳ מאת ס. יזהר.  הארץ, כ״ב באב תשי״ח, 8 באוגוסט 1958, עמ׳ 7; כ״ט באב תשי״ח, 15 באוגוסט 1958, עמ׳ 7, 8 (במדור ׳תרבות וספרות׳)
     חלקו השני של המאמר תחת הכותרת: ״חייו הגדושים של הרגע״,
     כונס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 297–315 ובמהדורתו השניה, המתוקנת והמורחבת (תשל״ה 1975), עמ׳ 381–399.

 

199. ימי צקלג : המשמעות האירונית.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ח, גל׳ 32 (כ״ב באב תשי״ח, 8 באוגוסט 1958), עמ׳ א; גל׳ 33 (כ״ט באב תשי״ח, 15 באוגוסט 1958), עמ׳ א, ב.
     חלקו השני של המאמר תחת הכותרת: ״הומור ואימה בימי צקלג״. כונס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 315–330 ובמהדורתו השניה, המתוקנת והמורחבת (תשל״ה 1975), עמ׳ 399–414. חזר ונדפס בבתוך: ס. יזהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה – חיים נגיד (תל־אביב : עם עובד וקרן תל־אביב לספרות ולאמנות, תשל״ב 1972), עמ׳  164–175. 

 

200. משלי הגן והקנה.  על המשמר, כ״ב באב תשי״ח, 8 באוגוסט 1958, עמ׳ 5 (ב׳דף לספרות׳)
     מחזור שירים.

 

201. עד להיכן נטוי האופק.  הארץ, ו׳ באלול תשי״ח, 22 באוגוסט 1958, עמ׳ 5 (במדור ׳תרבות וספרות׳)
     על ״אופק נטוי״, סיפור מתוך חגורת מזלות של חיים הזז.

 

202. שירה מודרנית מהי? : תשובת המחבר.  על המשמר, ו׳ באלול תשי״ח, 22 באוגוסט 1958, עמ׳ 6 (ב׳דף לספרות׳)
     תשובה למכתב למערכת מאת ש. עקיב על שיריו של דן מירון.

 

203. על גבולותיו של החן.  הארץ, כ׳ באלול תשי״ח, 5 בספטמבר 1958, עמ׳ 7, 8 (במדור ׳תרבות וספרות׳)
     על על חוף הרחמים לבנימין גלאי (תל־אביב : ספרית פועלים, תשי״ח).

 

204. פני הביקורת בישראל.  הארץ, ה׳ בתשרי תשי״ט, 19 בספטמבר 1958, עמ׳ 7 (במדור ׳תרבות וספרות׳)
     על ביקורת הספרות העברית.

 

205. כנפות הארץ : הערות לשירת יוכבד בת־מרים.  גזית, כרך טז, חוב׳ ז–ח (קפז–קפח) (חשון–כסלו תשי״ט, אוקטובר–נובמבר 1958), עמ׳ 14–17.

 

206. קהל רפאים.  הארץ, ב׳ בכסלו תשי״ט, 14 בנובמבר 1958, עמ׳ 10, 11 (במדור ׳תרבות וספרות׳)
     על סנחריב ביהודה ליוסף אריכא (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1958).

 

207. כלפי פנים.  הארץ, א׳ בטבת תשי״ט, 12 בדצמבר 1958, עמ׳ 10 (במדור ׳תרבות וספרות׳)
     על עם שחר ליהודה האזרחי (תל־אביב : אנקור, תשי״ט)

 

1959

208. משה שמיר.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ח, גל׳ 53 (ט״ו בטבת תשי״ט, 26 בדצמבר 1958), עמ׳ א, ב; שנה ט, גל׳ 3 (ז׳ בשבט תשי״ט, 16 בינואר, 1959),  עמ׳ 6; גל׳ 4 (י״ד בשבט תשי״ט, 23 בינואר 1959), עמ׳ ב (במדור ׳דיוקנאות׳)

 

209. י״צ רימון ז״ל.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ט, גל׳ 1 (כ״ב בטבת תשי״ט, 2 בינואר 1959), עמ׳ א.

 

210. הלוייתן והדג.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ט, גל׳ 8 (י״ב באדר א תשי״ט, 20 בפברואר 1959), עמ׳ א.
     על הזקן והים לארנסט המינגוויי.

 

211. המבנה הפנימי של מעשה הנסים : על מוטיב בכתבי שלום עליכם.  הארץ, כ״ו באדר א תשי״ט, 6 במארס 1959, עמ׳ 10, 13 (במדור ל׳ספרות ואמנות׳)

 

212. היציאה הגורלית של מנחם־מנדל.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ט, גל׳  17 (י״ד בניסן תשי״ט, 22 באפריל 1959), עמ׳ 8, 12.

 

213. עולם המשפחה מול אגדת הממון.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ט, גל׳ 18 (ל׳ בניסן תשי״ט, 8 במאי 1959), עמ׳ ב.

 

214. אגדת הממון של מנחם־מנדל.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ט, גל׳ 20 (ח׳ באייר תשי״ט, 15 במאי 1959), עמ׳ א.

 

215. הערות ל״אגדת שלושה וארבעה״.  מאזנים, כרך ט (לב), חוב׳ ב (קפד) (תמוז תשי״ט, יולי 1959), עמ׳ 85–99; מאזנים, כרך ט׳, חוב׳ ג–ד (קפה–קפו) (אב–אלול תשי״ט, אוגוסט–ספטמבר 1959), עמ׳ 194–200.
     חזר ונדפס במאמרים ורשימות על ביאליק (מתוך כתבי־עת ועתונים) / בעריכת דן מירון, לילי רתוק (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, [1970]), עמ׳ 178–197; ובתוך ביאליק : יצירתו לסוגיה בראי הביקורת : אנתולוגיה / בעריכת גרשון שקד (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ד 1974), עמ׳ 373–399; ובמהד׳ השנייה ומורחבת (תשנ״ב 1992), עמ׳ 421–447.

 

216. דמות המתמיד והעולם החוויתי של ביאליק.  הארץ, תרבות וספרות, י״ח בתמוז תשי״ט, 24 ביולי 1959, עמ׳ 10.
     כ״ה לפטירתו של ח.נ. ביאליק.
     חזר ונדפס במאמרים ורשימות על ביאליק (מתוך כתבי־עת ועתונים) / בעריכת דן מירון, לילי רתוק (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, [1970]), עמ׳ 172–177; ובתוך ביאליק : יצירתו לסוגיה בראי הביקורת : אנתולוגיה / בעריכת גרשון שקד (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ד 1974), עמ׳ 221–227; ובמהד׳ השנייה ומורחבת (תשנ״ב 1992), עמ׳ 269–275.

 

217. מוטיל בן פיסי כגיבור הרפתקה של קיץ : קטע מתוך עיון ב״סיפורי מוטיל בן פיסי החזן״ לשלום עליכם.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ב באלול תשי״ט, 25 בספטמבר 1959, עמ׳ 10.

 

218. דבורה בארון : 3 שנים לפטירתה.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ט, גל׳ 39 (כ״ט באלול תשי״ט, 2 באוקטובר 1959), עמ׳ 8.
     נוסח מורחב נדפס בקובץ דבורה בארון : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתה / בעריכת עדה פגיס (תל־אביב : עם עובד, תשל״ה 1974), עמ׳     ; בספרו: כיוון אורות : תחנות בסיפורת העברית המודרנית (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תש״ם 1979), עמ׳ 378–391;  נוסח אנגלי נדפס בקובץ: Hebrew, gender, and modernity.

 

219. [על שמעון הלקין בן ה־60].  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ט, גל׳ 45 (י״ב בחשון תש״ך, 13 בנובמבר 1959), עמ׳ א.

 

220. ״סנדר בלאנק״ רומאן בלא ״רומאן״ : עם הצגת המחזה בתיאטרון של אידה קאמינסקה.  הארץ, תרבות וספרות, י׳ בכסלו תש״ך, 11 בדצמבר 1959, עמ׳ 10.
     על הרומאן של שלום עליכם.

 

221. המסע אל החושך : הערות ל״פיח־פיח״ מאת יעקב לרנר.  גזית, כרך יז, חוב׳ ז–יב (קצט–רד) (כסלו–אדר תש״ך, דצמבר 1959–מארס 1960), עמ׳ 104–107.

 

1960

222. על שירי לאה גולדברג.  הארץ, תרבות וספרות, א׳ בטבת תש״ך, 1 בינואר 1960, עמ׳ 10, 15.

 

223. קוים לדמותו של המבקר קורצווייל.  הארץ, תרבות וספרות, ח׳ בטבת תש״ך, 8 בינואר 1960, עמ׳ 10.

 

224. על סיפורי שופמן.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה י, גל׳ 14 (ד׳ בניסן תש״ך, 1 באפריל 1960), עמ׳ א, ב.

 

225. על סיפורי בנימין תמוז.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ה בניסן תש״ך, 22 באפריל 1960, עמ׳ 10, 13.
     על ״חולות הזהב״ ו״מעשה בעץ זית״ לבנימין תמוז.

 

226. על שירת יונתן רטוש: גירסת ה׳קמאיות׳.  משא (מצורף ל’למרחב’), שנה י, גל׳ 25 (ח׳ בסיון תש״ך, 3 ביוני 1960), עמ׳ א.
     חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 111–119 ובמהדורתו השניה, המתוקנת והמורחבת (תשל״ה 1975),  עמ׳ 195–203.

 

227. הגיבור הטראגי וערכיו.  משא (מצורף ל’למרחב’), שנה י, גל׳ 26 (ט״ו בסיון תש״ך, 10 ביוני 1960), עמ׳ א, ב.
     עוד על שירת יונתן רטוש.
     הגיב על כך ד״ר ישראל אלדד במכתב למערכת ״שירת רטוש ויאיר (שטרן)״ ב׳משא׳, גל׳ 29 (ו׳ בתמוז תש״ך, 1 ביולי 1960), עמ׳ א, על שירו של י׳ רטוש ״בארגמן״ שנכתב בתגובה לרצח אברהם (יאיר) שטרן על ידי הבריטים.
     ענה על מכתבו של אלדד, יונתן רטוש במכתב למערכת ״אברהם שטרן ז״ל״, ב׳משא׳, גל׳ 30 (י״ג בתמוז תש״ך, 8 ביולי 1960), עמ׳ א.
     חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 119–132 ובמהדורתו השניה, המתוקנת והמורחבת (תשל״ה 1975), עמ׳ 203–216 וכן בתוך: יונתן רטוש : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא ונספחות דן לאור (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ג 1983), עמ׳ 76–87.

      

228. האהבה החטאה.  משא (מצורף ל’למרחב’), שנה י, גל׳ 28 (כ״ט בסיון תש״ך, 24 ביוני 1960), עמ׳ א, ב.
     עוד על שירת יונתן רטוש.
     חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 133–146 ובמהדורתו השניה, המתוקנת והמורחבת (תשל״ה 1975), עמ׳ 217–230 וכן בתוך: יונתן רטוש : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא ונספחות דן לאור (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ג 1983), עמ׳ 87–98.

 

229. בין ממד האהבה לממד הזמן.  משא (מצורף ל’למרחב’), שנה י, גל׳ 32 (כ״ח בתמוז תש״ך, 22 ביולי 1960), עמ׳ א, ב; גל׳ 33 (ה׳ באב תש״ך, 29 ביולי 1960), עמ׳ ב.
     עוד על שירת יונתן רטוש.
     חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 146–170 ובמהדורתו השניה, המתוקנת והמורחבת (תשל״ה 1975), עמ׳ 230–254.

 

230. לדמות הגיבור ביצירתו המוקדמת של ס. יזהר.  גזית, כרך יח, חוב׳ ה–ח (רט–ריב) (אב תש״ך–חשון תשכ״א, אוגוסט–נובמבר 1960), עמ׳ 39–32.
     הערות ל״משעולים בשדות״ ול״לילה בלי יריות״.

 

231. עם יובלו החמישים של נתן אלתרמן.  הארץ, תרבות וספרות, י״ב באב תש״ך, 5 באוגוסט 1960, עמ׳ 10, 13.
     על שירה ומציאות ביצירת נתן אלתרמן. חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 69–83 ובמהדורתו השניה, המתוקנת והמורחבת (תשל״ה 1975), עמ׳ 150–164,   בשם: ״׳ארס־פואטיקה׳ של המשורר ההלך״.

 

232. הערות לוויכוח על שירת נ. אלתרמן.  משא (מצורף ל’למרחב’), שנה י, גל׳ 34 (י״ט באב תש״ך, 12 באוגוסט 1960), עמ׳ א.
     הערות ותגובות לביקורתו של נתן זך על שירת נתן אלתרמן.
     חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 84–108 ובמהדורתו השניה, המתוקנת והמורחבת (תשל״ה 1975), עמ׳ 125–149.

 

233. עולם הסמלים בשירת נתן אלתרמן.  משא (מצורף ל’למרחב’), שנה י, גל׳ 35 (כ״ו באב תש״ך, 19 באוגוסט 1960), עמ׳ 5, 6.
     דיון בשירי ׳כוכבים בחוץ׳.

 

234. ״הגיבור״ אצל יזהר.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ד באלול תש״ך, 16 בספטמבר 1960, עמ׳ 10 (במדור ׳תרבות וספרות׳)
     חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳.

 

235. הנובילה ״הקולקטיבית״ של יזהר.  משא (מצורף ל’למרחב’), שנה י, גל׳ 42 (י״ד בתשרי תשכ״א, 5 באוקטובר 1960), עמ׳ א, ג.

 

236. הנוף אצל יזהר.  הארץ, תרבות וספרות, ז׳ בחשון תשכ״א, 28 באוקטובר 1960, עמ׳ 10, 15
     חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳.

 

237. הערות ל׳אפרים חוזר לאספסת׳.   עכשיו, חוב׳ 5–6 (סתיו תשכ״א 1960), עמ׳ 33–53.
     על ספרו של ס. יזהר.
     חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 192–216.

      

238. הזמן ביצירתו של יזהר.  הארץ, תרבות וספרות, י״א בטבת תשכ״א, 30 בדצמבר 1960, עמ׳ 10. 
     חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962).

 

1961

239. הספרות העברית בראשית המאה ה־20.  מאסף : לדברי ספרות, בקורת והגות, כרך ב׳ (תשכ״א 1961), עמ׳ 436–464.
     פרקים מתוך מסה.

 

240. ״מרי סטוארט״ לפרידריך שילר : לקראת ההצגה ב׳קאמרי׳.  משא (מצורף ל’למרחב’), שנה יא, גל׳ 3 (ג׳ בשבט תשכ״א, 20 בינואר 1961), עמ׳ א, ב.

      

241. שילר משובש ומותאם.  משא (מצורף ל’למרחב’), שנה יא, גל׳ 6 (כ״ד בשבט תשכ״א, 10 בפברואר 1961), עמ׳ א, ב.
     תגובה לרשימתו של אריה אבנרי ״שילר פֿערטײַטשט און פֿערבעסערט״ ב׳משא׳, גל׳ 5 (י״ז בשבט תשכ״א, 3 בפברואר 1961), עמ׳ א, ב.
     ענה על כך א׳ אבנרי במכתב למערכת ״על תרגום ועיבוד״ ב׳משא׳, גל׳ 7 (א׳ באדר תשכ״א, 17 בפברואר 1961), עמ׳ א.

 

242. ביאליק וטשרניחובסקי לאור בקורתו של ב. קורצווייל.  הארץ, תרבות וספרות, ח׳ באדר תשכ״א, 24 בפברואר 1961, עמ׳ 10, 13.

על ספרו של ברוך קורצווייל ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשכ״א)

 

243. על המאניירה בשירת יונתן רטוש.  דבר, כ׳ בניסן תשכ״א, 6 באפריל 1961, מוסף לספרות ולאמנות, עמ׳ 7–8 <סוף> *

 

244. מותו של קורץ.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ח בניסן תשכ״א, 14 באפריל 1961, עמ׳ 10.
     על ראי הים לג׳וזף קונראד (מרחביה : ספרית פועלים, 1961)

 

245. ארבעה סיפורי המלחמה של יזהר.  משא (מצורף ל’למרחב’), שנה יא, גל׳ 16 (ה׳ באייר תשכ״א, 21 באפריל 1961), עמ׳ א, ב.

 

246. מסע שלא הגיע אל הספרות.  הארץ, תרבות וספרות, ה׳ באייר תשכ״א, 21 באפריל 1961, עמ׳ 10.
     על ארבעה ישראלים וכל אמריקה לחנוך ברטוב (מרחביה : ספרית פועלים, 1961).

 

247. על סגנונו של י. ח. ברנר.  הארץ, תרבות וספרות, י״ב באייר תשכ״א, 28 באפריל 1961, עמ׳ 10.

 

248. הערות ל׳השבוי׳ ליזהר.  הפועל הצעיר, כרך ל״ב, גל׳ 33 (ט״ז באייר תשכ״א, 2 במאי 1961), עמ׳ 21–29; גל׳ 34 (כ״ג באייר תשכ״א, 9 במאי 1961) עמ׳ 19–20.
     נאסף לספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 283–297.
     חזר ונדפס בס. יזהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה, חיים נגיד (תל־אביב : עם עובד, 1972), עמ׳ 154–163.

 

249. על שירי אבות ישורון.  הארץ, תרבות וספרות, י״א בסיון תשכ״א, 26 במאי 1961, עמ׳ 10.
     על ספרו של אבות ישורון רעם.

 

250. נסים שהכזיבו.  הארץ, תרבות וספרות, י״ח בסיון תשכ״א, 2 ביוני 1961, עמ׳ 10.
     על ספרו של יוסף סערוני נסים בצפת (תל־אביב : עם עובד, תשכ״א 1961)

      

251. ז׳ורנאליזם נעים ופגמיו.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ה בסיון תשכ״א, 9 ביוני 1961, עמ׳ 10.
     על ספרו של יהודה האזרחי בחלון המואר (ירושלים : ש׳ זק, תשכ״א)

 

252. שירה של זקנה מוקדמת.  הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בתמוז תשכ״א, 23 ביוני 1961, עמ׳ 10, 13.
     על ספר שיריו של ישראל פנקס ארבעה־עשר שירים.

 

253. על ארנסט המינגווי.  הארץ, תרבות וספרות, א׳ באב תשכ״א, 14 ביולי 1961, עמ׳ 10, 13.
     עם מותו של הסופר האמריקאי.

 

254. על רומן היסטורי־אירוני.  הארץ, תרבות וספרות, ח׳ באב תשכ״א, 21 ביולי 1961, עמ׳ 10, 13.
     על הברדלס מאת ג׳וזפה תומאזי די למפדוזה, בתרגום פנינה בת־שלה (נווה) (תל־אביב : עם עובד, תשכ״א)

 

255. ראשיתו של ש. צמח בבקורת : ליובלו ה־75.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ו באב תשכ״א, 28 ביולי 1961, עמ׳ 10, 13.

 

256. על המושג ״דורו של ביאליק״.  מאזנים, כרך י״ג, חוב׳ ג׳–ד׳ (אב–אלול תשכ״א, אוגוסט–ספטמבר 1961), עמ׳ 206–213.
     פרק מתוך מסה על הספרות העברית בראשית המאה.

 

257.   על שמעונוביץ ועל שמעוני (75 להולדתו).  הארץ, תרבות וספרות, כ״ב באב תשכ״א, 4 באוגוסט 1961, עמ׳ 10.

 

258. הפואמה החדשה של א. קובנר.  הארץ, תרבות וספרות, ו׳ באלול תשכ״א, 18 באוגוסט 1961, עמ׳ 10.
     על אדמת החול לאבא קובנר (מרחביה : ספרית פועלים, 1961)
     חזר ונדפס באבא קובנר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה, שלום לוריא (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 83–88.

 

259. פרקים על יצירתה של דבורה בארון : חמש לפטירתה.  הארץ, תרבות וספרות, י״ג באלול תשכ״א, 25 באוגוסט 1961, עמ׳ 10, 13.

נוסח מורחב נדפס בקובץ דבורה בארון : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתה / בעריכת עדה פגיס (תל־אביב : עם עובד, תשל״ה 1974), עמ׳     ; בספרו: כיוון אורות : תחנות בסיפורת העברית המודרנית (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תש״ם 1979), עמ׳ 378–391;  נוסח אנגלי נדפס בקובץ: Hebrew, gender, and modernity.

 

260. על שירי רנה שני.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ז באלול תשכ״א, 8 בספטמבר 1961, עמ׳ 10.
     על ספר שיריה עיר זרה.

 

261. לבעיות התודעה העצמית של הספרות העברית.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול תשכ״א, 10 בספטמבר 1961, עמ׳ 12, 14.

 

262. עם הופעת ספרו של קונראד בעברית.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ו בתשרי תשכ״ב, 6 באוקטובר 1961, עמ׳ 10.
     עם הופעת תרגומו לעברית של ספרו של ג׳וזף קונראד שגיונו של אלמאיר (תל־אביב : עם עובד, תשכ״א 1961) בתרגומה של אסתר כספי.

 

263. שני ספורים חדשים לנוער.  הארץ, תרבות וספרות, י׳ בחשון תשכ״ב, 20 באוקטובר 1961, עמ׳ 10, 13.
     על ספרו של בנימין תמוז לילה על הגדה המערבית (תל־אביב : מחברות לספרות, תשכ״א 1961) וספרו של משה שמיר הגלגל החמישי (מרחביה : ספרית פועלים, תשכ״א 1961)

 

264. ״ללא לאן״.  הארץ, תרבות וספרות, י״ז בחשון תשכ״ב, 27 באוקטובר 1961, עמ׳ 10, 11.
     על ספר שיריו של יהודה אופן ללא לאן (תל־אביב : עקד, תשכ״א 1961)

 

265. גשר הדרינה ופרס נובל.  הארץ, תרבות וספרות, ב׳ בכסלו תשכ״ב, 10 בנובמבר 1961, עמ׳ 10.
     על הענקת פרס נובל לספרות לאיבו אנדריץ׳ היוגוסלאבי וספרו גשר הדרינה שתורגם לעברית על־ידי עדנה קורנפלד (תל־אביב : עם עובד, תש״ך 1959)

 

266. על שני סיפוריו האחרונים של ס. יזהר.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ג בכסלו תשכ״ב, 1 בדצמבר 1961, עמ׳ 17.
     על סיפורי ס. יזהר ״הנמלט״ ו״חבקוק״.

 

267. על בעיות סגנונו האמנותי של י״ח ברנר בסיפוריו.  גזית, כרך יט, חוב׳ ט–יב (רכה–רכח) (כסלו–אדר תשכ״ב, דצמבר 1961–מארס 1962), עמ׳ 50–54.
     חזר ונדפס בספרו: כיוון אורות : תחנות בסיפורת העברית המודרנית (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תש״ם 1979), עמ׳ 357–368.

 

268. מעבר למחיצה.  הארץ, תרבות וספרות, ח׳ בטבת תשכ״ב, 15 בדצמבר 1961, עמ׳ 10, 15.
     על י. ל. פרץ ויצירתו בעקבות הופעת התרגום לעברית של ספרו של שמואל ניגר י.ל. פרץ ויצירתו (תל־אביב : דביר, תשכ״א 1961) בתרגום שמשון מלצר.

 

269. לבעיותיה של הבקורת הצעירה.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ב בטבת תשכ״ב, 29 בדצמבר 1961, עמ׳ 10, 15.
     בעקבות דברים שנאמרו בכנס אגודת־הסופרים לבירור בעיות הבקורת, שנערך בא׳ בחנוכה.

1962

270. ספר פלייטונים של שבתי טבת.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט בטבת תשכ״ב, 5 בינואר 1962, עמ׳ 10.
     על ספרו של שבתי טבת לישראלים בלבד (תל־אביב : מסדה, תשכ״ב)

 

271. במנגינות ובלעדיהן.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בשבט תשכ״ב, 19 בינואר 1962, עמ׳ 10, 13.
     על מלים למנגינות מאת חיים חפר (תל־אביב : עמיקם, תשכ״ב)

 

272. לדב סדן ליובל הששים.  הארץ, תרבות וספרות, י״ב באדר א׳ תשכ״ב, 16 בפברואר 1962, עמ׳ 10, 15.

 

273. מעל מגרד השחקים.  הארץ, תרבות וספרות, י״ט באדר א׳ תשכ״ב, 23 בפברואר 1962, עמ׳ 10, 15.
     על ספרו של יורם קניוק היורד למעלה בתרגום אנגלי: The Acrophile (New York : Atheneum Publishers, 1961)

 

274. השתלטות המליצה.  הארץ, תרבות וספרות, ג׳ באדר ב׳ תשכ״ב, 9 במארס 1962, עמ׳ 10, 15.
     על נחש הנחושת, שירים מאת ט. כרמי.

 

275. ׳תיאטרון׳ בלא דעת תיאטרון.  הארץ, תרבות וספרות, ו׳ באדר ב׳ תשכ״ב, 16 במארס 1962, עמ׳ 10, 11.
     סקירה ביקורתית על תיאטרון : דו־ירחון לאמנויות הבמה בהוצאת התיאטרון העירוני בחיפה ובעריכת משה שמיר.

 

276. מ. י. ברדיצ׳בסקי וי. ח. ברנר באגרותיהם.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ד באדר ב׳ תשכ״ב, 30 במארס 1962, עמ׳ 18, 23.
     עם הופעת מ״י ברדיצ׳בסקי (מ״י בן גריון) – יוסף חיים ברנר, חליפת אגרות (תרס״ז–תרפ״א) (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ב)
.

 

277. מסעיו החדשים של אהרון מגד.  הארץ, תרבות וספרות, ז׳ באייר תשכ״ב, 11 במאי 1962, עמ׳ 10.
     על ספרו של אהרן מגד: הבריחה : שלשה מסעות (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1962)

 

278. סיפוריו של אהרון אפלפלד.  הארץ, תרבות וספרות, כ״א באייר תשכ״ב, 25 במאי 1962, עמ׳ 10, 15.
     על ספרו של א׳ אפלפלד עשן : סיפורים (ירושלים : עכשיו, 1962)

 

279. ״ברקיע החמישי״ לרחל איתן.  הארץ, תרבות וספרות, ה׳ בסיון תשכ״ב, 7 ביוני 1962, עמ׳ 10, 15.
     על הספר בהוצאת עם עובד, 1962.

 

280. עשר שנים לפטירת אשר ברש.  הארץ, תרבות וספרות, י״ג בסיון תשכ״ב, 15 ביוני 1962, עמ׳ 10.
     חתום: ד. מ.

 

281. ארץ־ישראל בסיפורי יצחק שנהר : חמש שנים לפטירתו של המספר.  הארץ, תרבות וספרות, כ׳ בסיון תשכ״ב, 22 ביוני 1962, עמ׳ 10, 11.
     
 

 

282. מידת ההשלמה של גיבורי שנהר.  הארץ, תרבות וספרות, י״א בתמוז תשכ״ב, 13 ביולי 1962, עמ׳ 10.
     עוד על יצירתו של יצחק שנהר.

 

283. על שירו של רטוש ״בארגמן״.  אורות, שנה ט, חוב׳ מ״ח (תשכ״ג), עמ׳ 17–18.
     מתוך ספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳.

 

284. על הליריקה של יעקב פיכמן.  גזית,  כרך כ, חוב׳ ט–יב (רלז–רמ) (כסלו–אדר תשכ״ג, דצמבר 1962–מארס 1963), עמ׳ 28–33.
     חזר ונדפס עם תיקונים קלים והוספות ביעקב פיכמן : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה, נורית גוברין (תל־אביב : עם עובד, תשל״א 1971), עמ׳ 151–168.


285. על ׳פונדק הרוחות׳ של נתן אלתרמן.  ברקאי, כרך ל״א, גל׳ ט״ו (י״ז בכסלו תשכ״ג, 14 בדצמבר 1962), עמ׳ 26; גל׳ ט״ז (א׳ בטבת תשכ״ג, 28 בדצמבר 1962), עמ׳ 16.
     על ׳פונדק הרוחות׳ בתיאטרון הקאמרי.
     נדפס גם בהארץ, א׳ בטבת תשכ״ג, 28 בדצמבר 1962, עמ׳ 10, 15. חזר ונדפס בספרו ארבע פנים בספרות העברית בת־ימינו  : עיונים ביצירות אלתרמן, רטוש, יזהר, שמיר <מהד׳ שנייה מתוקנת ומורחבת> (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ה 1975), עמ׳ 175–191. 

1963

286. בין מוקדם ומאוחר בשירת יעקב שטיינברג.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ב בטבת תשכ״ג, 18 בינואר 1963, עמ׳ 10, 16.


287. שירתה של יוכבד בת־מרים.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ח בשבט תשכ״ג, 22 בפברואר 1963, עמ׳ 10, 15.
     בעקבות ספרה שירים (מרחביה : ספרית פועלים, 1963)

 

288. מחזה ״הנסיכה״ – מרהיב ומאכזב.  הארץ, תרבות וספרות, ה׳ באדר תשכ״ג, 1 במארס 1963, עמ׳ 10.
     על מחזהו של נסים אלוני ׳הנסיכה האמריקאית׳ : מחזה בשתי מערכות (תל־אביב : עמיקם, 1963) שהוצג על־ידי ׳תיאטרון העונות׳.

 

289. עם תרגום סיפורי באבל : באבל, בספרות הרוסית המהפכנית.  הארץ, תרבות וספרות, ד׳ בניסן תשכ״ג, 29 במארס 1963, עמ׳ 10, 14.
     בעקבות תרגומו של שלונסקי קובץ מסיפורי איסאק באבל.
     הגיב על כך:
     • מוקד, גבריאל. אפיקה, ריאליזם – וז׳דאנוביות. הארץ, תרבות וספרות, כ״ג באייר תשכ״ג, 17 במאי 1963, עמ׳ 15.

 

290. על הנובילה השירית של יעקב שטיינברג.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תשכ״ג, 8 באפריל 1963, עמ׳ 11; י״ח בניסן תשכ״ג, 12 באפריל 1963, עמ׳ 10.

 

291. על ״בקולר אחד״ לח. הזז.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ג באייר תשכ״ג, 17 במאי 1963, עמ׳ 10.

 

292. מחזות שקספיר בעברית.  הארץ, תרבות וספרות, ה׳ בסיון תשכ״ג, 28 במאי 1963, עמ׳ 19.
     על תרגומיהם של נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי את שקספיר.

 

293. שקספיר בכחל ושרק.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ו בסיון תשכ״ג, 7 ביוני 1963, עמ׳ 10.
     על תרגומו של רפאל אליעז את שקספיר.

 

294. בכבלים הנוצצים.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ב בסיון תשכ״ג, 14 ביוני 1963, עמ׳ 10, 15.
     על תרגומו של שלונסקי את שקספיר.

 

295. דברים ונגינתם.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט בסיון תשכ״ג, 21 ביוני 1963, עמ׳ 10.
     על תרגומיהם של נתן אלתרמן ולאה גולדברג את שקספיר.

 

296. בין חרות לעבדות.  הארץ, תרבות וספרות, ו׳ בתמוז תשכ״ג, 28 ביוני 1963, עמ׳ 10, 15.
     על תרגומו של נתן אלתרמן את ״אותלו״ ואת ״נשי וינדזור העליזות״ מאת ויליאם שקספיר.
     על סדרת מאמריו של דן מירון מגיב מנחם דורמן במאמרו ״לא העוקץ ולא הדבש : בעקבות ביקורתו של דן מירון על תרגומי שקספיר״ ב׳משא׳ (מצורף ל’למרחב’), שנה י״ב, גל׳ 33 (י״ט באב תשכ״ג, 9 באוגוסט 1963), עמ׳ א, ב.

 

297. גנסין אחרי חמישים שנה.  עכשיו, חוב׳ 9 (סתיו תשכ״ג 1963), עמ׳ 36–60;  חוב׳ 10 (חורף תשכ״ד 1964), עמ׳ 33–51;  חוב׳ 11 (חורף תשכ״ה 1965), עמ׳ 27–47;  חוב׳ 15–16 (חורף–אביב תשכ״ו 1966), עמ׳ 28–38.
     דיון ביצירת א״נ גנסין ובמיוחד בסיפורו ״הצידה״.
     חזר ונדפס בספרו: כיוון אורות : תחנות בסיפורת העברית המודרנית (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תש״ם 1979), עמ׳ 109–208 ובספרו חחים באפו של הנצח : יצירתו של אורי ניסן גנסין : חמישה מחזורי עיונים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ז 1997)

      

298. הרהורים על ביקורת עגנון.  הארץ, תרבות וספרות,  כ״ד באלול תשכ״ג, 13 בספטמבר 1963, עמ׳ 10, 15.

 

299. מקרא בשני שירי אהבה מאת יהודה עמיחי.  ענף : מאסף לספרות צעירה (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשכ״ד 1963), עמ׳ 196–236.
     דיון בשירים ׳היי שלום׳ ו׳כגון יגון׳ מתוך הספר ״שירים 1948–1962״ (ירושלים ותל־אביב : שוקן, 1962).
     חזר ונדפס ביהודה עמיחי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה יהודית צוויק (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 146–179.

 

300. כתבי משה גליקסון.  הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשכ״ד, 9 באוקטובר 1963, עמ׳ 9.
     על כתבי משה גליקסון (תל־אביב : דביר, תשכ״ג)

 

301. על אהרן וולפסון ומחזהו ״ר׳ חנוך ור׳ יוספכי״ : עיון ספרותי היסטורי.  במה, חוב׳ 19 (72) (סתיו תשכ״ד, 1963), עמ׳ 47–61; חוב׳ 21 (74) (אביב תשכ״ד, 1964), עמ׳ 56–65; חוב׳ 22–23 (75–76) (קיץ–סתיו תשכ״ד–תשכ״ה, 1964), עמ׳ 40–52.
     חזר ונדפס כמבוא למחזה קלות דעת וצביעות <ר׳ חנוך ור׳ יוספכי> / ר׳ אהרן וולפסון (תל־אביב : ספרי סימן קריאה : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, תשל״ז 1977), עמ׳ 5–55.

 

302. בין י. ד. ברקוביץ – לבני דורו : ששים שנה לפרסום סיפורו הראשון.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ג בתשרי תשכ״ד, 11 באוקטובר 1963, עמ׳ 10, 13.
     חזר ונדפס בספרו: כיוון אורות : תחנות בסיפורת העברית המודרנית (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תש״ם 1979), עמ׳ 369–377.

 

303. מס. יזהר עד א. ב. יהושע.  הארץ, תרבות וספרות, ל׳ בתשרי תשכ״ד, 18 באוקטובר 1963, עמ׳ 15.
     דברים ב״מילוא״.

 

304. מעבר לגבול הסיפור.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ז בכסלו תשכ״ד, 13 בדצמבר 1963, עמ׳ 10, 15.
     על סיפורו של ס. יזהר ״סיפור שלא התחיל״ מתוך הספר סיפורי מישור (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ד)

 

305. סתמיות בלבוש חדש.  הארץ, תרבות וספרות, י״א בטבת תשכ״ד, 27 בדצמבר 1963, עמ׳ 10, 15.
     על ספר שיריה של רנה שני ים נעול (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1963)

 

306. “Ssshh! my sweet bitch״ etc.  עכשיו, חוב׳ 10 (חורף תשכ״ד, 1964), עמ׳ 5–8 (במדור ׳עכשיו על הפרק׳)
     חתום: עינן הנטש.
     על תרגומי שירה עברית לאנגלית.

 

307. ׳שירי אסתר ראב׳.  הארץ, תרבות וספרות, א׳ באדר תשכ״ד, 14 בפברואר 1964, עמ׳ 10, 15.
     על הספר בהוצאת אגודת הסופרים בישראל והוצאת מסדה, 1963.

 

308. על א׳ שפטל – וה״זוהר״ שלו.  הארץ, תרבות וספרות,  כ״ב באדר תשכ״ד, 6 במארס 1964, עמ׳ 10, 13.
     על סוחר הספרים א׳ שפטל וחנותו.

 

309. הרהורים על שירת גלבוע.  הארץ, תרבות וספרות, כ׳ בניסן תשכ״ד, 2 באפריל 1964, עמ׳ 10, 13.
     חזר ונדפס באמיר גלבע : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה אברהם בלבן (תל־אביב : עם עובד, תשל״ג 1972), עמ׳ 96–108.

 

310. בתחום ומחוץ לתחום.  הארץ, תרבות וספרות,  י״ב באייר תשכ״ד, 24 באפריל 1964, עמ׳ 10.
     הרהורים נוספים על שירת אמיר גלבוע.

 

311. ראשיתו של ברדיצ׳בסקי המספר.  מאזנים, כרך י״ט, חוב׳ ג–ד (אב–אלול תשכ״ד, אוגוסט–ספטמבר 1964), עמ׳ 248–258.
     חזר ונדפס בספרו כיוון אורות : תחנות בסיפורת העברית המודרנית (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תש״ם 1979), עמ׳ 17–35.

 

312. הקאריקטורות של גנסין.  הארץ, תרבות וספרות,  ה׳ בתשרי תשכ״ה, 11 בספטמבר 1964, עמ׳ 10, 13.

 

313. אל מול הריצה הנואלת – נוסח גנסין.  הארץ, תרבות וספרות, י״ב בתשרי תשכ״ה, 18 בספטמבר 1964, עמ׳ 10.

 

314. מי נתן את הטון? או, מנתן עד נתן לא קם כנתן.  עכשיו, חוב׳ 11 (חורף תשכ״ה, 1965), עמ׳ 70–71 (במדור ׳דג הדיו׳)
     על נתן זך.

 

315. מקרה הכסיל.  עכשיו, חוב׳ 12–13 (אביב–קיץ תשכ״ה, 1965), עמ׳ [6–7] (במדור ׳עכשיו על הפרק׳)
     חתום: עינן הנטש.
     תגובה לרשימה מאת דוד לזר ב׳מעריב׳ בתגובה לשיר של מאיר ויזלטיר בחוב׳ 11 של ׳עכשיו׳: ״כשיבואו הרוסים״.

 

316. הזמורה המוזהבת.  עכשיו, חוב׳ 12–13 (אביב–קיץ תשכ״ה, 1965), עמ׳ 126–127 (במדור ׳דג הדיו׳)
     חתום: ע. ה.
     על פרס ספרותי חדש המכונן על־ידי חבורת סופרים יוצאי ביסראביה.

 

317. נאצים.  עכשיו, חוב׳ 12–13 (אביב–קיץ תשכ״ה, 1965), עמ׳ 128–129 (במדור ׳דג הדיו׳)
     חתום: ד. מ.
     על השימוש בכינוי ״נאצים״ בזמן רתחה ועל התבטאות של יחיאל מר ב׳מאזנים׳.

 

318. שבע ייפול וקם : דגם הנפילה וההתאוששות בכתבי שלום־עליכם.  עכשיו, חוב׳ 21–24 (תשכ״ח), עמ׳ 109–181.

 

319. גנותה של ספרות־יידיש בפי חיים הזז.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ד בשבט תשכ״ח, 23 בפברואר 1968, עמ׳ 10.
     תגובה לנאומו של הזז בעצרת עם.
     הגיב על כך נתן אלתרמן ברשימתו ״תגובה שגלשה על גדותיה״, ב׳מעריב׳, א׳ באדר תשכ״ח, 1 במארס 1968, עמ׳ 10.

 

320. הערות בשוליה של גלישה.  מעריב, ח׳ באדר תשכ״ח, 8 במארס 1968, עמ׳ 22, 24 (במדור ׳ספרא וסייפא׳)
     תגובה לרשימתו של נתן אלתרמן ״תגובה שגלשה על גדותיה״ (׳מעריב׳, א׳ באדר תשכ״ח, 1 במארס 1968, עמ׳ 10) על פולמוס הזז – ספרות יידיש.

 

321. הספרות הצעירה וביקורת ב־20 השנים האחרונות.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), ב׳ באייר תשכ״ח, 30 באפריל 1968, עמ׳ 27–30.
     סימפוזיון בהשתתפות מנחם ברינקר, אהרן מגד, דן מירון, עדי צמח, אליעזר שביד וגרשון שקד.

 

322. ציון־דרך ותמרור־אזהרה בביקורת עגנון.  מאזנים, כרך כו, חוב׳ ה–ו (ניסן–אייר תשכ״ח–אפריל–מאי 1968), עמ׳ 350–359.
     על אסופת מאמריו של משולם טוכנר פשר עגנון (תל־אביב : מסדה, 1968).
     חזר ונדפס בתוך  עגנון: ״עגונות״, ״עידו ועינם״ : מקורות, מבנים, משמעויות / הלל ויס – (תל־אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ״א 1981), יחידה 2, עמ׳ 91–100.
     דיון על המאמר מופיע בעמ׳ כו–כח.

 

323. לדב סדן – קונצפט למכתב ברכה (עם חתני פרס ישראל לשנת תשכ״ח).  משא (מצורף ל׳למרחב׳), י״ב באייר תשכ״ח, 10 במאי 1968, עמ׳ א–ב.

 

324. על מקומו של הסיפור ״בבית סבא״ ביצירת א.נ. גנסין.  הספרות, כרך א, מס׳ 2 (קיץ תשכ״ח, 1968), עמ׳ 319–336.
     חזר ונדפס בספרו כיוון אורות : תחנות בסיפורת העברית המודרנית (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תש״ם 1979), עמ׳ 324–354 ובספרו חחים באפו של הנצח : יצירתו של אורי ניסן גנסין : חמישה מחזורי עיונים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ז 1997), עמ׳ 67–99.

      

325. תשעה פרקים על שלום־עליכם.  קשת, חוב׳ ד (קיץ 1968), עמ׳ 214–239.

 

326. האודיסיאה העגנונית של באנד.  מאזנים, כרך כז, חוב׳ ג–ד (אב–אלול תשכ״ח, אוגוסט–ספטמבר 1968), עמ׳ 183–201.
     ביקורת על ספרו של ארנולד באנד: Arnold J. Band Nostalgia and Nightmare : a study in the fiction of S. Y. Agnon (Berkeley and  Los Angeles : University of California Press, 1968)
     הגיב על כך ארנולד באנד ברשימתו: ״המבקר כאיש מלחמות״, מאזנים, כרך כז, חוב׳ ו )חשון תשכ״ט, נובמבר 1968), עמ׳ 455–456.
     ענה על כך דן מירון בעמ׳ 456–458.

 

327. סביב ״כוכבי שמים רחוקים״.  מאזנים, כרך כז, חוב׳ ה (תשרי תשכ״ט, אוקטובר 1968), עמ׳ 298–310.
     דברים שנאמרו בעצרת בבית־טשרניחובסקי לציון יום־השנה הכ״ה לפטירתו של המשורר שאול טשרניחובסקי.

 

328. שערוריה חינוכית, או בדיחה ספרותית?  הארץ, י״ט בתשרי תשכ״ט, 11 באוקטובר 1968, עמ׳ 10 (במדור ׳תרבות וספרות׳)
     על תוכנית לימודי הספרות בבתי הספר.

 

329. בשולי שיר נוף ארץ־ישראלי.  למרחב, משא, א׳ בכסלו תשכ״ט, 22 בנובמבר 1968, עמ׳ 2, 10.
     על שאול טשרניחובסקי. על־פי שיחת רדיו.
     חזר ונדפס בשאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 183–194.

 

330. דער אָנהײב פון אקטועלן העברעיישן ראָמאן : היסטאָרישע און קריטישע באמערקונגען צו ש. י. אבראמאָװיטשעס ׳למדו היטב׳.  למדו היטב / פון שלום־יעקב אבראמאָװיטש ; אריינפיר, הערות און הוספות פון דן מירון (ניו־יאָרק : ײדישער װיסנשאפטלעכער אינסטיטוט–ײװאָ, 1969), עמ׳ 1–125.
     על סיפורו העברי של מנדלי מוכר ספרים (1862).

 

331. S. Yizhar: Some general observations.  In: Midnight convoy, and other stories / S. Yizhar (Jerusalem : Institute for the Translation of Hebrew Literature and Israel Universities Press, 1969), pp. 257–272.
     Reprinted in Modern Hebrew literature (New series), no. 3 (Fall 1989), pp. 10–14.

 

332. בשבחו של הנפטר.  מאזנים, כרך כח, חוב׳ ד (אדר תשכ״ט, מארס 1969), עמ׳ 251–252.
     חתום: ד.מ.
     לזכרו של ראש הממשלה, לוי אשכול.

 

333. ארבע הערות לתאורי הטבע ב״האבות והבנים״ לאברמוביץ : במלאת מאה שנה להופעת הרומאן.  מאזנים, כרך כ״ח, חוב׳ ד׳ (אדר תשכ״ט, מארס 1969), עמ׳ 255–265.

 

334. אגודת הסופרים : חלק לגיטימי של המימסד.  ידיעות אחרונות, ב׳ בניסן תשכ״ט, 21 במארס 1969, עמ׳ 20.
     תשובה לישראל גור. תגובה למאמר ״זנב למימסד״, ידיעות אחרונות, כ״ד באדר תשכ״ט, 14 במארס 1969.

 

335. לאורו של פנס מתוקן.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בניסן תשכ״ט, 4 באפריל 1969, עמ׳ 17, 18.
     על הטרילוגיה הירושלמית של אהרן ראובני ״בראשית המבוכה״, ״האניות האחרונות״, ״שמות״.
     חזר ונדפס ב ירושלים : מאסף לדברי ספרות, כרך ג–ד (תש״ל 1970), עמ׳ 159–196.
     נוסח מורחב נדפס בספרו כיוון אורות : תחנות בסיפורת העברית המודרנית (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תש״ם 1979), עמ׳ 395–430.

 

336. על שתי קומדיות מרכזיות של שלום־עליכם.   מאזנים, כרך כ״ח, חוב׳ ה׳–ו׳ (ניסן–אייר תשכ״ט, אפריל–מאי 1969), עמ׳ 353–363.
     על המחזות ״חופרי הזהב״ (״האוצר״) ו״הזכייה הגדולה״ (״עמך״)

 

337. אוצרות מוקדמים : לשרשיו של מוטיב בכתבי שלום־עליכם.  הפועל הצעיר, שנה 62, גל׳ 29–30 (תשכ״ט), עמ׳ 26–28; גל׳ 31 (תשכ״ט), עמ׳ 24–26.


338. נקודת המוצא.  מאזנים, כרך ל״א, חוב׳ א׳ (סיוון תש״ל, יוני 1970), עמ׳ 5–12.
     דברים שנאמרו בערב־זכרון בשלושים לפטירתו של נתן אלתרמן.
     חזר ונדפס בספרו ארבע פנים בספרות העברית בת־ימינו  : עיונים ביצירות אלתרמן, רטוש, יזהר, שמיר <מהד׳ שנייה מתוקנת ומורחבת> (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ה 1975), עמ׳ 13–30.  נוסח ביידיש בשם ״דער אויסגאנגפונקט״ בתרגומו של י״צ שרגל נדפס ב די גאָלדענע־קייט, נומ. 69–70 (1970), עמ׳ 221–235.


339. אבסורד!  דבר, י״ב בתמוז תש״ל, 17 ביולי 1970, עמ׳ 14.
     מכתב למערכת בעניין היטלים והגבלות על יבוא ספרים הנדפסים באותיות עבריות בחוץ־לארץ.

 

340. המתח בין דתיים לחילוניים : פרופסור מאיר רוסטון ופרופסור דן מירון.  הצופה, ל׳ בתשרי תשל״א, 30 באוקטובר 1970, עמ׳ 3–4 (במדור ׳דו־שיח׳)

 

341. מיבנה ובינה בקבצי־השירה של נתן אלתרמן.   מאזנים, כרך ל״ב, חוב׳ ד–ה (אדר–ניסן תשל״א, מארס–אפריל 1971), עמ׳ 305–319.
     בעקבות הרצאה שהושמעה בערב־עיון לרגל יום־השנה הראשון לפטירת המשורר.
     חזר ונדפס בספרו ארבע פנים בספרות העברית בת־ימינו  : עיונים ביצירות אלתרמן, רטוש, יזהר, שמיר <מהד׳ שנייה מתוקנת ומורחבת> (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ה 1975), עמ׳ 31–68, ובספרו מפרט אל עיקר : מיבנה, ז׳אנר והגות בשירתו של נתן אלתרמן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרית פועלים, תשמ״א), עמ׳ 17–42.

 

342. עיונים בשירת עזרא זוסמן.
     א. מגופו של עולם אל אורו : הערות לארבעה שירים של עזרא זוסמן.  למרחב, י״ד בניסן תשל״א, 9 באפריל 1971, עמ׳ 11–14 (במדור ׳משא לספרות, אמנות וביקורת׳)
     ב. רשמי נוף ובשורה : עיונים בשירת עזרא זוסמן.  למרחב, כ׳ בניסן תשל״א, 15 באפריל 1971, עמ׳ 6 (במדור ׳משא לספרות, אמנות וביקורת׳)
     ג. נס היונה : עיונים בשירי עזרא זוסמן.  למרחב, כ״ח בניסן תשל״א, 23 באפריל 1971, עמ׳ 6–7 (במדור ׳משא לספרות, אמנות וביקורת׳)
     ד. סוף הדרך : שיבה אל מעשה בראשית.  למרחב, י״ב באייר תשל״א, 7 במאי 1971, עמ׳ 6–8 (במדור ׳משא לספרות, אמנות וביקורת׳)

 

343. התחייבות מוסרית כלפי הזולת : 50 שנה למות י.ח. ברנר.  למרחב, ה׳ באייר תשל״א, 30 באפריל 1971, עמ׳ 6 (במדור ׳משא לספרות, אמנות וביקורת׳)

 

344. מבוא.  בתוך:  מרים : רומן מחיי שתי עיירות / מ. י. בן־גריון (ברדיצ׳בסקי) ; הקדים מבוא והוסיף ביבליוגרפיה, דן מירון ; הסברים והערות, שלמה ברטונוב (תל־אביב : הוצאת ׳יחדיו׳ ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשל״ב 1971), עמ׳ 7–93.
     נחתם: דצמבר 1970.
     התוכן: מבוא. א. השאיפה אל הרומאן ביצירת ברדיצ׳בסקי – ב. מחוץ לתחום הרומאן <החלק הראשון של המבוא פורסם ב׳למרחב׳, כ״ט באלול תש״ל, 30 בספטמבר 1970, עמ׳ 35, 44; י״ד בתשרי תשל״א, 14 באוקטובר 1970, עמ׳ 4, 7>
     המבוא כולו חזר ונדפס בספרו  כיוון אורות : תחנות בסיפורת העברית המודרנית (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תש״ם 1979), עמ׳ 36–105.

 

345. מאחורי ״אבני הגדר״ : על אסופת מסות הבקורת החדשה של דב סדן.  דבר, י״א בסיון תשל״א, 4 ביוני 1971, עמ׳ 12–13 (במדור ׳משא לספרות, אמנות ובקורת׳)

 

346. פרקי מבוא ל״סוסתי״ לאברמוביץ.  הדואר, שנה 51, גל׳ לו (כ״ב באלול תשל״ב, 1 בספטמבר 1972), עמ׳ 606–608; גל׳ לח (ה׳ בחשון תשל״ג, 13 באוקטובר 1972), עמ׳ 682–683; גל׳ לט (י״ב בחשון תשל״ג, 20 באוקטובר 1972), עמ׳ 698–699.

 

1973

347. פרקים ממבוא ל׳אשמת שומרון׳. בתוך:  מחקרי ספרות : מוגשים לשמעון הלקין / בעריכת עזרא פליישר (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשל״ג 1973), עמ׳ 61–113.
     כונס בספרו בין חזון לאמת (תשל״ט 1979)

 

348. שלום־עליכם : פסעוודאָנים און פערסאָנא.  ייוואָ בלעטער, באנד 44 (1973), עמ׳ 138–170.

 

349. ביאליק הצעיר וזמנו : פרקי עיון בראשיות השירה העברית המודרנית.  בצרון, שנה לד, כרך סד, חוב׳ ו (306) (תמוז–אב תשל״ג, יוני 1973), עמ׳ 270–295.

 

350. מנהטן, אוקטובר 1973.  בצרון, שנה לה, כרך סה, חוב׳ א (308) (תשרי–חשון תשל״ד, אוקטובר–נובמבר 1973), עמ׳ 5.
     שיר.

 

351. הציפוי המזהיר : תרגיל בהבנת האמנות המליצית של אברהם מאפו ב׳אהבת ציון׳.  הדואר, שנה 53, גל׳ ב׳ (י״ד בחשון תשל״ד, 9 בנובמבר 1973), עמ׳ 23–26; גל׳ ג׳ (כ״א בחשון תשל״ד, 16 בנובמבר 1973), עמ׳ 36–39.
     חזר ונדפס ב׳מולד׳, סדרה חדשה, כרך ו׳ (כ״ט), חוב׳ 31 (241) (אייר–תמוז תשל״ד, אפריל–יוני 1974), עמ׳ 93–107.

 

352. The discovery of Mendele Moykher-Sforim and the beginnings of modern Yiddish literature.  YIVO Annual of Jewish Social Science, vol. 15 (1974), pp. 66–81.
     Also published in: East European Jews in Two Worlds : studies from the YIVO Annual / edited by Deborah Dash Moore (Evanston : Northwestern University Press and the YIVO Institute for Jewish Research, 1990), pp. 71–86.

 

1974

353. דף ראשון.  מעריב, ב׳ בשבט תשל״ד, 25 בינואר 1974, עמ׳ 29 (בסדרה ׳דפים מפנקס חדש׳ במדור ׳על ספרות ואמנות׳) *
     ביקורת על הספרות העברית ותהליך ירידתה עם הסתלקות היוצרים הותיקים.
     חזר ונדפס ב׳הדואר׳, שנה ,53 גל׳ יד (ט׳ בשבט תשל״ד, 1 בפברואר 1974), עמ׳ 211–212.
     הגיבו על כך יוסף אורן ברשימתו ״פסקנות מקברת״ ב׳מעריב׳ (ט״ז בשבט תשל״ד, 8 בפברואר 1974) ובספרו שבבים (תל־אביב : יחדיו, תשמ״א 1981), עמ׳ 255–258, יהודה פרידלנדר ברשימתו ...
     ומאיר ויזלטיר ברשימתו ״הודעה משמחת למר מירון?״ ב גליונות שירה, גל׳ 2 (אפריל–מאי 1974), עמ׳ 21–22.

 

354. בתוואי.  מעריב, ט״ז בשבט תשל״ד, 8 בפברואר 1974, עמ׳ 29 (בסדרה ׳דפים מפנקס חדש׳ במדור ׳על ספרות ואמנות׳)
     על שמעון הלקין.
     חזר ונדפס ב

 

355. מזה ומזה.  הדואר, שנה 53, גל׳ טו (ט״ז בשבט תשל״ד, 8 בפברואר 1974), עמ׳ 230–231 (במדור ׳דפים מפנקס חדש׳)
     על שיר מאת שמעון הלקין ועל מחזה של נסים אלוני.

 

356. לא, אל יהי ויכוח.  מעריב, ל׳ בשבט תשל״ד, 22 בפברואר 1974, עמ׳ 33.

 

357. הסער והפרץ שנכבשו.  מעריב, כ״א באדר תשל״ד, 15 במארס 1974, עמ׳ 39, 42 (בסדרה ׳דפים מפנקס חדש׳ במדור ׳על ספרות ואמנות׳)
     על מאמרים מוקדמים של נתן אלתרמן על שירה (״על הבלתי־מובן בשירה״, ״סוד המרכאות הכפולות״, ו״סער ופרץ״).
     חזר ונדפס ב׳הדואר׳, שנה 53, גל׳ כג (י״ג בניסן תשל״ד, 5 באפריל 1974), עמ׳ 361–362 ובספרו ארבע פנים בספרות העברית בת־ימינו  : עיונים ביצירות אלתרמן, רטוש, יזהר, שמיר <מהד׳ שנייה מתוקנת ומורחבת> (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ה 1975), עמ׳ 165–174.

 

358. ספרוני שירה.  מעריב, כ׳ בניסן תשל״ד, 12 באפריל 1974, עמ׳ 35 (בסדרה ׳דפים מפנקס חדש׳ במדור ׳על ספרות ואמנות׳)
     על סדרה של ספרוני שירה בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
     חזר ונדפס ב׳הדואר׳, שנה 53, גל׳ כה (ד׳ באייר תשל״ד, 26 באפריל 1974), עמ׳ 406.

 

359. ראי, אדמה : לנפילתו של חוקר הספרות יוסף אפרתי.  מעריב, ד׳ באייר תשל״ד, 26 באפריל 1974, עמ׳ 32 (במדור לספרות)
     חזר ונדפס ב׳הדואר׳, שנה 53, גל׳ כז (י״ח באייר תשל״ד, 10 במאי 1974), עמ׳ 439.

 

360. ליום זיכרון שכוח.  הדואר, שנה 53, גל׳ כט (ג׳ בסיוון תשל״ד, 24 במאי 1974), עמ׳ 474–475 (במדור ׳דפים מפנקס חדש׳)
     על יעקב פיכמן במלאת 16 שנים לפטירתו.

 

361. על החיבור שחסר.  מעריב, כ״ד בסיוון תשל״ד, 14 ביוני 1974, עמ׳ 43 (בסדרה ׳דפים מפנקס חדש׳ במדור ׳על ספרות ואמנות׳)
     עם פטירתו של הסופר א״ד שפיר.
     חזר ונדפס ב׳הדואר׳, שנה 53, גל׳ לג (ח׳ בתמוז תשל״ד, 28 ביוני 1974), עמ׳ 541–542.

 

362. הערות מאוחרות למחלוקת ישנה : על ספר ״אבני בוהו״ לאברהם שלונסקי וסביבו. בצרון, שנה לה, כרך סה, חוב׳ ה (312) (סיוון–תמוז תשל״ד, יוני 1974), עמ׳ 201–223.
     בעקבות הרצאה באוניברסיטה העברית בערב עיון במלאות שנה לפטירת המשורר.
     חזר ונדפס (בצירוף הערות ביבליוגרפיות) ב׳עכשיו׳, חוב׳ 29–30 (סתיו תשל״ה 1974), עמ׳ 63–85, בשם: ״הערות חדשות למחלוקת ישנה – על ספר ׳אבני בוהו׳ לא. שלונסקי וסביבו״ וב׳עכשיו׳, חוב׳ 64  (1995–1996), עמ׳ 114–133.

 

363. ביאליק משורר לאומי – אגדה ומציאות : דיון בהשתתפות פרופ׳ גרשון שקד, פרופ׳ דן מירון ומנחם פרי.  ידיעות אחרונות, כ״ב בתמוז תשל״ד, 12 ביולי 1974,  במדור לתרבות, ספרות ואמנות, עמ׳ 1.
     על פי שידור בגלי צה״ל.

 

364. הניגודים שבכותרת : מתוך הערות לספרו של שלונסקי ״אבני בוהו״ ולמקומו בשירה העברית.  בצרון, שנה לה, כרך סה, חוב׳ ו (313) (אלול תשל״ד, ספטמבר 1974), עמ׳ 283–290.
     המשך למאמר קודם בנושא.

 

365. עכשיו על הפרק : בלב המשבר. איגוד הסופרים.  עכשיו, חוב׳ 29–30 (סתיו תשל״ה, 1974), עמ׳ 7–8, 277–279.
     חתום: ע. ה.
     על המצב במדינה שלאחר מלחמת יום הכיפורים ועל איגוד סופרי ישראל ועל הוויכוח על קבלת סופרים ערביים־ישראלים לשורותיה.

 

366. יזהר, חינוך, ערכים.  עכשיו, חוב׳ 29–30 (סתיו תשל״ה 1974), עמ׳ 256–258 (במדור ׳דג הדיו׳)
     חתום: ע. ה.
     בעקבות דבריו של ס. יזהר בעצרת מורים של בתי־הספר התיכוניים ש״אי אפשר לחנך לערכים״ והוויכוח הציבורי שנבע מכך.

 

367. מי מכיר את שירי המזכיר?  עכשיו, חוב׳ 29–30 (סתיו תשל״ה 1974), עמ׳ 258–260 (במדור ׳דג הדיו׳)
     חתום: דם.
     על שיר מאת דב חומסקי, מזכיר אגודת הסופרים.

 

368. על האספקט הספרותי של ׳מבצע הקפות׳.  עכשיו, חוב׳ 29–30 (סתיו תשל״ה 1974), עמ׳ 265–267 (במדור ׳דג הדיו׳)
     חתום: ע. ה.
     בעקבות הפגנת ההתנחלויות של סוף חג הסוכות תשל״ה והשוואתו לפרשת המסע של גבריאלה ד׳אנונציו וחסידיו בשנת 1919 אל מעבר לגבול הצפוני־מזרחי של איטליה לשם מימוש ״הזכויות ההיסטוריות הקדושות״ של האומה האיטלקית על פיומה.

 

369. פיוט שהועלה זה עתה מן הגניזה.  עכשיו, חוב׳ 29–30 (סתיו תשל״ה 1974), עמ׳ 268–269 (במדור ׳דג הדיו׳)
     חתום: עינן הנטש.
     שיר סטירי.

 

370. ׳פישקה החיגר׳ מאת ש״י אברמוביץ : הוויכוח על מבנה הסיפור לאור נוסח הבראשית שלו.  הספרות, כרך ה, חוב׳ א (17) (ספטמבר 1974), עמ׳ 92–126.
     תוכן המאמר: המחלוקת על המבנה של ׳פישקה החיגר׳. מקומו האפשרי של נוסח הבראשית של ׳פישקה׳ בדיון בקומפוזיציה של היצירה. התוואי הכללי : תיאורי הטבע. חטיבת מנדלי. חטיבת פישקה. בין מין לממון. סיכום. ביבליוגרפיה.

 

371. לרקע המבוכה בספרות העברית בראשית המאה העשרים.  ספר היובל לשמעון הלקין : במלאות לו שבעים וחמש שנים / ערכוהו בעז שכביץ ומנחם פרי (ירושלים : ר׳ מס, תשל״ה 1975), עמ׳ 419–487.
     חזר ונדפס בספרו: בודדים במועדם : לדיוקנה של הרפובליקה הספרותית העברית בתחילת המאה העשרים (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ח 1987), עמ׳ 21–111.

 

372. מה נתגלה לגנסין בדיממת הגנים.  מולד (סדרה חדשה),  כרך ו׳ (כ״ט), חוברת 33–34 (243–244) (אביב תשל״ה, מארס 1975), עמ׳ 392–408.
     על הסיפור ׳בגנים׳ לגנסין.
     חזר ונדפס בספרו: כיוון אורות : תחנות בסיפורת העברית המודרנית (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תש״ם 1979), עמ׳ 209–243 ובספרו חחים באפו של הנצח : יצירתו של אורי ניסן גנסין : חמישה מחזורי עיונים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ז 1997), עמ׳ 303–336.

 

373. לא מקום של שיר.  הדואר, שנה 54, גל׳ כה (כ״ח באייר תשל״ה, 9 במאי 1975), עמ׳ 408–409 (דפים מפנקס חדש)
     על קובץ השירים ׳מקום של אש׳, שירים מן המלחמה, בעריכת רינה קלינוב ועוזי שביט (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ה 1975).
     חזר ונדפס ב׳עכשיו׳, גל׳ 31–32 (אביב–קיץ תשל״ה 1975), עמ׳ 227–230 (במדור ׳חדר קריאה׳)  בחתימת ד־ן.

 

374. בשולי האיגרת.  עכשיו, חוב׳ 31–32 (אביב–קיץ תשל״ה 1975), עמ׳ 8–11.
     חתום: עינן הנטש.
     תגובה לאיגרת של אורי צבי גרינברג לעורך ׳עכשיו׳.

 

375. ׳אבני בוהו׳ לא. שלונסקי – שירת ההפשטות.  עכשיו, חוב׳ 31–32 (אביב–קיץ תשל״ה, 1975), עמ׳ 63–91.
     המשך למסה שפורסמה ב׳בצרון׳ (שנה לו, חוב׳ ה (סיון–תמוז תשל״ה), עמ׳ 206–219)  וב׳עכשיו׳ (גל׳ 29–30)

 

376. על הבלים טלביזיוניים ושינאת השירה.  עכשיו, חוב׳ 31–32 (אביב–קיץ תשל״ה 1975), עמ׳ 243–247 (במדור ׳דג הדיו׳)
     חתום: עינן הנטש.
     בעקבות הופעתו של המשורר יאיר הורביץ בתוכנית בטלויזיה הישראלית.

 

377. אקדמות לשירת אליהו טסלר.  דבר, י״ג בסיוון תשל״ה, 23 במאי 1975, במוסף ׳משא׳, עמ׳ 1, 3; כ׳ בסיוון תשל״ה, 30 במאי 1975, עמ׳ 1, 3; י״א בתמוז תשל״ה, 20 ביוני 1975, עמ׳ 1, 2.

 

378. רומאנים, רומאנים: ממוסחרים ואמנותיים.  הדואר, שנה 54, גל׳ כו (י״ג בסיוון תשל״ה, 23 במאי 1975), עמ׳ 432–433 (דפים מפנקס חדש)
     על הנובלות המופיעים בסדרה ׳ספרייה לעם׳ של הוצאת עם עובד ועל יצירותיהם של עמליה כהנא כרמון, ס. יזהר, א״ב יהושע, עמוס עוז, רחל איתן וחנוך ברטוב.
     חזר ונדפס ב׳ידיעות אחרונות׳, כ״ז בסיוון תשל״ה, 6 ביוני 1975, במוסף ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 1 (מתוך פנקס פתוח) בשם: ״רומאנים, רומאנים: א. ממעשייה לתעשייה״ וב׳עכשיו׳, חוב׳ 31–32 (אביב–קיץ תשל״ה 1975), עמ׳ 215–218.

 

379. רומאנים, רומאנים: ״שידה ושידות״.  הדואר, שנה 54, גל׳ כז (כ׳ בסיוון תשל״ה, 30 במאי 1975), עמ׳ 448–449 (דפים מפנקס חדש)
     על ספרה של רחל איתן ״שידה ושידות״ (הוצאת עם עובד, תשל״ד).
     חזר ונדפס ב׳ידיעות אחרונות׳, ד׳ בתמוז תשל״ה, 13 ביוני 1975, במוסף ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 1 (מתוך פנקס פתוח) בשם: ״רומאנים, רומאנים: א. שידה ושיטה״ וב׳עכשיו׳, חוב׳ 31–32 (אביב–קיץ תשל״ה 1975), עמ׳ 218–222.

 

380. רומאנים, רומאנים: ״הבדאי״.  הדואר, שנה 54, גל׳ כח (כ״ז בסיוון תשל״ה, 6 ביוני 1975), עמ׳ 465–466 (דפים מפנקס חדש)
     על ספרו של חנוך ברטוב ״הבדאי״ (הוצאת עם עובד, תשל״ה 1975).
     חזר ונדפס ב׳ידיעות אחרונות׳, י״א בתמוז תשל״ה, 20 ביוני 1975, במוסף ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 1, 5 (מתוך פנקס פתוח) בשם: ״רומאנים, רומאנים: ג. בדאי מחפש אליבי״ וב׳עכשיו׳, חוב׳ 31–32 (אביב–קיץ תשל״ה 1975), עמ׳ 222–226.

 
הגיבו לסדרת מאמריו של דן מירון ״רומאנים, רומאנים״:
אלכס זהבי ברשימתו ״שתי הזכרות והתעלמות אחת״,  ידיעות אחרונות, כ״ה בתמוז תשל״ה, 4 ביולי 1975, במוסף ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 2.
יעקב שביט ברשימתו ״יותר ספרים לקריאה, פחות למחקר״, ידיעות אחרונות, כ״ה בתמוז תשל״ה, 4 ביולי 1975, במוסף ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 2, 4.
חיים פסח ברשימתו ״המגמה בספרות המערב: טישטוש גבולות״, ידיעות אחרונות, כ״ה בתמוז תשל״ה, 4 ביולי 1975, במוסף ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 2.
תשובת דן מירון למשיגיו – ראה להלן.
כמו־כן הגיב על ביקורתו של דן מירון, ירוחם לוריא במכתב לעורך ״ה׳ספריה לעם׳ – והרומאן המעוגל״, ידיעות אחרונות׳, א׳ באלול תשל״ה, 8 באוגוסט 1975, במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 3 ובצמוד לה תשובתו של דן מירון.

 

381. המגבעת מחווה קידה.  הדואר, שנה 54, גל׳ כט (ד׳ בתמוז תשל״ה, 13 ביוני 1975), עמ׳ 478–479 (דפים מפנקס חדש)
     על קובץ שיריו של אברהם חלפי ׳מאשפות ירים׳ (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל״ד 1974).
     חזר ונדפס ב׳ידיעות אחרונות׳, י״ח בתמוז תשל״ה, 27 ביוני 1975, במוסף ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 1 (מתוך פנקס פתוח) וב׳עכשיו׳, חוב׳ 31–32 (אביב–קיץ תשל״ה 1975), עמ׳ 231–233 (בחתימת: ד־ן)

 

382. הסרק והבוסר.  הדואר, שנה 54, גל׳ ל (י״א בתמוז תשל״ה, 20 ביוני 1975), עמ׳ 496–497 (דפים מפנקס חדש)
     על קובץ שיריה של יאירה גנוסר ״אפרת ואפר״ וספר שיריה של אסי פרבר ״מהלך אלף שנה״ (רמת גן : מסדה, 1975)
     חזר ונדפס ב׳עכשיו׳, גל׳ 31–32 (אביב–קיץ תשל״ה 1975), עמ׳ 233–237 (במדור ׳חדר קריאה׳) בחתימת עינן הנטש.

 

383. תשובות למשיגים.  ידיעות אחרונות, כ״ה בתמוז תשל״ה, 4 ביולי 1975, במוסף ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 2, 5.
     תשובותיו לאלכס זהבי, יעקב שביט וחיים פסח על תגובתם לסדרה ״רומאנים, רומאנים״.
     ענה על כך יעקב שביט במכתב לעורך ״בין ספרות ׳גבוהה׳ ל׳נמוכה׳״, ידיעות אחרונות, י׳ באב תשל״ה, 18 ביולי 1975, במוסף ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 4.

 

384. החשבון־והפחד.  ידיעות אחרונות, ג׳ באב תשל״ה, 11 ביולי 1975, במוסף ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 1, 5 (מתוך פנקס פתוח)
     תשובה למשה שמיר על רשימתו ב׳מעריב׳, מיום 4 ביולי 1975, בתגובה לסדרת המאמרים ״רומאנים, רומאנים״.

 

385. נסים אלוני: ההישג והסייג.  ידיעות אחרונות, י״ז באב תשל״ה, 25 ביולי 1975, במוסף ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 1, 5 (מתוך פנקס פתוח)
     הגיב על כך בועז עברון ברשימתו ״דיעה אחרת על נסים אלוני״, ידיעות אחרונות, א׳ באלול תשל״ה, 8 באוגוסט 1975, במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 1, 4.

 

386. העתיד כמפרשו של העבר : על הרומאן ׳ערב׳ מאת עלי שכטמאן.  ידיעות אחרונות, כ״ד באב תשל״ה, 1 באוגוסט 1975, במוסף ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 1, 5 (מתוך פנקס פתוח)
     הגיב על כך אהוד בן־עזר ברשימתו ״רומאן שלא הובן – עוד דיעה על ׳ערב׳ של עלי שכטמאן״, ידיעות אחרונות, ח׳ באלול תשל״ה, 15 באוגוסט 1975, במוסף ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 3, 4.

 

387. מסע ללא תקדים.  מעריב, ח׳ באלול תשל״ה, 15 באוגוסט 1975, עמ׳ 37.
     מכתב למערכת.

 

388. מחזה־הקטטה כפארסה וכמיסטריה : בענין סיפורו האחרון של א״נ גנסין.  מאזנים, כרך מ״א, גל׳ 6 (חשון תשל״ו, נובמבר 1975), עמ׳ 387–396; כרך מ״ב, גל׳ 1 (כסלו תשל״ו, דצמבר 1975), עמ׳ 12–23.

על הסיפור ׳הקטטה׳, סיפורו האחרון של גנסין. חזר ונדפס בספרו: כיוון אורות : תחנות בסיפורת העברית המודרנית (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תש״ם 1979), עמ׳ 244–279 ובספרו חחים באפו של הנצח : יצירתו של אורי ניסן גנסין : חמישה מחזורי עיונים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ז 1997), עמ׳ 337–371.

 

389. הרחובות ממריאים לאט.  עכשיו, חוב׳ 33–34 (חורף–אביב תשל״ו 1976), עמ׳ 8–9.
     חתום: עינן הנטש.
     על המצב בארץ.

 

390. המפולת.  עכשיו, חוב׳ 33–34 (חורף–אביב תשל״ו 1976), עמ׳ 10–11, 310.
     חתום: עינן הנטש.

 

391. בראשית הדרך : הערות ל׳צללי החיים׳ מאת א״נ גנסין.  עכשיו, חוב׳ 33–34 (חורף–אביב תשל״ו 1976), עמ׳ 52–91.
     חזר ונדפס בספרו כיוון אורות (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תש״ם 1979), עמ׳ 280–323 ובספרו חחים באפו של הנצח : יצירתו של אורי ניסן גנסין : חמישה מחזורי עיונים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ז 1997), עמ׳ 23–66
.

 

392. ייחודו של עוזר רבין : פתיחה לדיון.  עכשיו, חוב׳ 33–34 (חורף–אביב תשל״ו 1976), עמ׳ 250–256  (במדור ׳חדר קריאה׳)
     על יצירתו של עוזר רבין בעקבות הופעת ספרו  בטרם תעבור (רמת־גן : מסדה, 1975).

 

393. שלום־עליכם : מסיכה ונוכחות.  דבר (משא), י״ד בניסן תשל״ו, 14 באפריל 1976, עמ׳ 21, 24 <המשך> ;  כ״ג בניסן תשל״ו, 23 באפריל 1976, עמ׳ 12, 13; ל׳ בניסן תשל״ו, 30 באפריל 1976, עמ׳ 15–16.
     במלאות ששים שנה לפטירתו של הסופר.

 

394. הסתייגות מהתנהגות פסולה.  הארץ, כ׳ בסיוון תשל״ו, 18 ביוני 1976, עמ׳ 19 (במדור ׳מכתבים לעורך׳)

 

395. פתיחה לתיאור ז׳אנרי של הליריקה האלתרמנית. בצרון, שנה לז, כרך סז, חוב׳ 325 (אב–אלול תשל״ו, ספטמבר 1976), עמ׳ 295–318.
     נוסח מורחב נדפס ב׳עכשיו׳, חוב׳ 35–36 (סתיו–חורף תשל״ז 1977), עמ׳ 231–243; ב׳עכשיו׳, חוב׳ 43–44 (אביב–קיץ תש״ם 1980), עמ׳ 52–64 ובספרו מפרט אל עיקר : מיבנה, ז׳אנר והגות בשירתו של נתן אלתרמן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרית פועלים, תשמ״א), עמ׳ 43–69.

 

396. הרהורים על הדימוי הספרותי הקלאסי של העיירה.  הדואר, שנה 55, גל׳ לז (כ״ב באלול תשל״ו, 17 בספטמבר 1976), עמ׳ 610–613; גל׳ לח (ז׳ בתשרי תשל״ז, 1 באוקטובר 1976), עמ׳ 660–661; גל׳ לט (כ״ח בתשרי תשל״ט, 22 באוקטובר 1976), עמ׳ 682–684; שנה 56, גל׳ א (י״ב בחשון תשל״ז, 5 בנובמבר 1976), עמ׳ 4–6; גל׳ ג (כ״ו בחשון תשל״ז, 19 בנובמבר 1976), עמ׳ 37–39; גל׳ ה (י״א בכסלו תשל״ז, 3 בדצמבר 1976), עמ׳ 67–69; גל׳ ו (י״ח בכסלו תשל״ז, 10 בדצמבר 1976), עמ׳ 84–85.
     נדפס גם ב׳ידיעות אחרונות׳, כ״ט באלול תשל״ו, 24 בספטמבר 1976, עמ׳ 7, 19; ז׳ בתשרי תשל״ז, 1 באוקטובר 1976, עמ׳ 1; כ״א בתשרי תשל״ז, 15 באוקטובר 1976, עמ׳ 4, 8; ה׳ בחשון תשל״ז, 29 באוקטובר 1976, עמ׳ 2 (במוסף ׳תרבות, ספרות ואמנות׳)
     הפרק השני פורסם תחת הכותרת ״המיבנה המשולש״, השלישי תחת הכותרת ״אגדת קבציאל״ והרביעי: ״הערות סיכום״.

 

397. על שלושה שירי דרך.  מחברות אלתרמן, כרך א (תשל״ז 1977), עמ׳ 167–202.
     על שלושה שירים מתוך ׳כוכבים בחוץ׳: ״בדרך הגדולה״, ״עוד חוזר הניגון״ ו״מזכרת לדרכים״.
     חזר ונדפס בספרו מפרט אל עיקר : מיבנה, ז׳אנר והגות בשירתו של נתן אלתרמן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרית פועלים, תשמ״א), עמ׳ 70–100.

      

398. שביס הפנינים או התועלת שבזיוף : לדרכי הצגתו של עקרון המציאות ברומאן ״דאָס שטערנטיכל״ מאת ישראל אָקסענפעלד.  ספר דב סדן : קובץ מחקרים מוגשים במלאת לו שבעים וחמש שנה / המערכת: שמואל ורסס, נתן רוטנשטרייך, חנא שמרוק (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ז 1977), עמ׳ 191–221.

 

399. ״מוטל בן פייסי״ אחרי שבעים שנה.  הדואר, שנה 56, גל׳ ל״ב (ח׳ בתמוז תשל״ז, 24 ביוני 1977), עמ׳ 523–525; גל׳ ל״ה (כ״א באב תשל״ז, 5 באוגוסט 1977), עמ׳ 573–575; גל׳ ל״ו (ה׳ באלול תשל״ז, 19 באוגוסט 1977), עמ׳ 591–593.

 

400. שירי זמן אחר : הרהורים על שירת פרייל המאוחרת.  בצרון, כרך סח (ניסן–אייר תשל״ז, אפריל–מאי 1977), עמ׳ 168–181, 202–204.

 

401. Folklore and antifolklore in the Yiddish fiction of the Haskala.  Studies in Jewish folklore : proceedings of a regional conference of the Association for Jewish Studies held at the Spertus College of Judaica, Chicago, May 1–3, 1977 / conference coordinator, Dov Noy ; edited by Frank Talmage  (Cambridge, MA: Association for Jewish Studies, 1980), pp. 219–249.
     Also published in his The Image of the Shtetl : and Other Studies of Modern Jewish Literary Imagination (Syracuse, NY: Syracuse University Press, 2000)

 

402. A sampling of Menakhem-Mendl.  Michigan Germanic Studies, vol. 3, no. 2 (Fall 1977), pp. 13–33.
     Also published in his The Image of the Shtetl : and Other Studies of Modern Jewish Literary Imagination (Syracuse, NY: Syracuse University Press, 2000)

 

403. German Jews in Agnon׳s work.  Year book (Leo Baeck Institute), vol. 23 (1978), pp. 265–280.
     ״Based on a lecture given at the Leo Baeck Institute in New York on 19th September 1977.”

 

404. ניתוק-מגע וביצות-טיט צהובות סוגרות מאפסים : על ׳בטרם׳.  אורי ניסן גנסין : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה לילי רתוק (תל־אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 145–175.
     נוסח מורחב ומתוקן של המאמרים שנדפסו ב׳עכשיו׳ 11 (חורף תשכ״ה), עמ׳ 27–47 וב׳עכשיו׳ 15–16 (חורף–אביב תשכ״ו), עמ׳ 28–38.

 

405. Bouncing back : destruction and recovery in Sholem Aleykhem׳s ״Motl Peyse dem Khazns״.  YIVO Annual of Jewish Social Science, vol. 17 (1978), pp. 119–184.
     Also printed in his The Image of the Shtetl (2000).

 

406. ״זכרון דברים״.  הדואר, שנה 57, גל׳ כא (כ״ב באדר ב׳ תשל״ח, 31 במארס 1978), עמ׳ 338; גל׳ כב (כ״ט באדר ב׳ תשל״ח, 7 באפריל 1978), עמ׳ 346.
     על ספרו של יעקב שבתאי.
     נדפס גם ב׳ידיעות אחרונות׳, כ׳ בניסן תשל״ח, 27 באפריל 1978, עמ׳ 3, 12 (במוסף לספרות)
     חזר ונדפס בספרו פנקס פתוח, שיחות על הסיפורת בתשל״ח (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979), עמ׳ 19–29.

 

407. מקרה בוחן : בעקבות הסיפור ״אליעזר שושני ו/או אליקו בן שושן״ ליצחק בן-נר.  ידיעות אחרונות, י״ד בניסן תשל״ח, 21 באפריל 1978, במוסף ׳תרבות, ספרות ואמנות׳, עמ׳ 4–5 (מתוך פנקס פתוח)
     חזר ונדפס בספרו ׳פנקס פתוח׳, שיחות על הסיפורת בתשל״ח (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979), עמ׳ 7–18.

 

408. עימות שהוחמץ.  הדואר, שנה 57, גל׳ כ״ד (י״ד בניסן תשל״ח, 21 באפריל 1978), עמ׳ 398–399.
     על הרומאן של דן צלקה ״פיליפ ארבס״ (תל־אביב : ספרי סימן קריאה, 1977)
     נדפס גם ב׳ידיעות אחרונות׳, י״ב באייר תשל״ח, 19 במאי 1978, במוסף ׳תרבות, ספרות ואמנות׳, עמ׳ 3, 4 (מתוך פנקס פתוח)
     הגיב על כך דן צלקה במכתב לעורך: ״האסימון והגרוש״ (ידיעות אחרונות, כ״ד באייר תשל״ח, 2 ביוני 1978, במוסף ׳תרבות, ספרות ואמנות׳, עמ׳ 5) ושם גם תשובת דן מירון – ראה להלן.
     חזר ונדפס בספרו פנקס פתוח : שיחות על הסיפורת בתשל״ח (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979), עמ׳ 30–37.

 

409. רשות השידור.  עכשיו, חוב׳ 37–38 (אביב–קיץ תשל״ח 1978), עמ׳ 9–10 (במדור ׳עכשיו על הפרק׳)
     חתום: עינן הנטש.
     על הרכבה של רשות השידור.

 

410. סאגה פלייטוניסטית.  ידיעות אחרונות, י״ט באייר תשל״ח, 26 במאי 1978, במוסף ׳תרבות, ספרות ואמנות׳, עמ׳ 3, 6 (מתוך פנקס פתוח)
     על הרומאן ״רקוויאם לנעמן״ מאת בנימין תמוז (תל־אביב : זמורה-ביתן-מודן, 1978).
     חזר ונדפס בספרו פנקס פתוח : שיחות על הסיפורת בתשל״ח (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979), עמ׳ 38–48.

 

411. בשולי פרשת ״חירבת חזעה״.  עתה : בטאון שמאל עצמאי, גל׳ 2 (6) (יוני 1978), עמ׳ 3, 19.
     על העיבוד הטלוויזיוני של סיפורו של ס. יזהר ׳חירבת חזעה׳ שהוקרן בטלוויזיה הישראלית.

 

412. האסימון והגרוש.  ידיעות אחרונות, כ״ו באייר תשל״ח, 2 ביוני 1978, במוסף ׳תרבות, ספרות ואמנות׳, עמ׳ 5.
     דן מירון משיב לדברי דן צלקה – ראה לעיל.

 

413. אל מול האב : התחדשות ועוצמה ביצירת אפלפלד.  ידיעות אחרונות, כ״ו באייר תשל״ח, 2 ביוני 1978, במוסף ׳תרבות, ספרות ואמנות׳, עמ׳ 1 (מתוך פנקס פתוח)
     על תור הפלאות לאהרן אפלפלד (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ח)
     נדפס גם ב׳הדואר׳, שנה 57, גל׳ ל (ד׳ בסיון תשל״ח, 9 ביוני 1978), עמ׳ 502–504.
     חזר ונדפס בספרו פנקס פתוח : שיחות על הסיפורת בתשל״ח (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979), עמ׳ 49–59.

 

414. מספר שנגע בכתפו של מחזאי.   ידיעות אחרונות, ד׳ בסיוון תשל״ח, 9 ביוני 1978, במוסף ׳תרבות, ספרות ואמנות׳, עמ׳ 3 (מתוך פנקס פתוח)
     על קטעי סיפורים מאת חנוך לוין שפורסמו בכתב העת ׳סימן קריאה׳.
     נדפס גם ב׳הדואר׳, שנה 57, גל׳ לא (י״ח בסיון תשל״ח, 23 ביוני 1978), עמ׳ 526–527; גל׳ לב (כ״ה בסיון תשל״ח, 30 ביוני 1978), עמ׳ 542–543.
     חזר ונדפס בספרו פנקס פתוח:  שיחות על הסיפורת בתשל״ח (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979), עמ׳ 60–71.

 

415. כאב שתוזמר : על סיפוריו של יותם ראובני.  ידיעות אחרונות, י״א בסיוון תשל״ח, 16 ביוני 1978, במוסף ׳תרבות, ספרות ואמנות׳, עמ׳ 1, 2 (מתוך פנקס פתוח)
     על ״בעד ההזיה״ ליותם ראובני.
     נדפס גם ׳הדואר׳, שנה 57, גל׳ ל״ז (ו׳ באלול תשל״ח, 8 בספטמבר 1978), עמ׳ 622–623; גל׳ ל״ט (י״ב בתשרי תשל״ט, 13 באוקטובר 1978), עמ׳ 693–694.
     חזר ונדפס בספרו פנקס פתוח : שיחות על הסיפורת בתשל״ח (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979), עמ׳ 81–91.

 

416. שני פנים לזריזות.  הדואר, שנה 57, גל׳ ל״ה (ח׳ באב תשל״ח, 11 באוגוסט 1978), עמ׳ 590–591.
     על ״סומכי״ מאת עמוס עוז (תל־אביב : עם עובד, 1978)
     נדפס גם ב׳ידיעות אחרונות׳, כ״ב באב תשל״ח, 25 באוגוסט 1978, במוסף ׳תרבות, ספרות ואמנות׳, עמ׳ 1 (מתוך פנקס פתוח)
     חזר ונדפס בספרו פנקס פתוח : שיחות על הסיפורת בתשל״ח (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979), עמ׳ 72–80.

 

417. מצב הסיפורת – מעין שיחת-סיכום.   ידיעות אחרונות, י״ז בחשון תשל״ט, 17 בנובמבר 1978, במוסף ׳תרבות, ספרות ואמנות׳, עמ׳ 1, 3 (מתוך פנקס פתוח)
     נדפס גם ב׳הדואר׳, שנה 58, גל׳ יא (כ׳ בטבת תשל״ט, 19 בינואר 1979), עמ׳ 172–173; גל׳ יב (כ״ז בטבת תשל״ט, 26 בינואר 1979), עמ׳ 186–187; גל׳ יג (ה׳ בשבט תשל״ט, 2 בפברואר 1979), עמ׳ 205–206.
     על רשימה זו הגיבה נילי כרמל (פלומין) במכתב לעורך: ״הביקורת – תוכן וצורה״ (ידיעות אחרונות, ט״ו בכסלו תשל״ט, 15 בדצמבר 1978, במוסף ׳תרבות, ספרות ואמנות׳, עמ׳ 3) ושם גם תשובת דן מירון.
     חזר ונדפס בספרו פנקס פתוח, שיחות על הסיפורת בתשל״ח (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979), עמ׳ 92–100.

 

418. שירת הגודל והבינה בתחילתה : על מקומו של הז׳אנר הראפסודי בשירתו המוקדמת של נתן אלתרמן.  מחברות אלתרמן, כרך ב / ערך מנחם דורמן (תל־אביב : מוסד אלתרמן ליד המכון למורשת דוד בן-גוריון והוצאת הקיבוץ המאוחד,  תשל״ט 1979), עמ׳ 201–253.
     חזר ונדפס בספרו מפרט אל עיקר : מיבנה, ז׳אנר והגות בשירתו של נתן אלתרמן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרית פועלים, תשמ״א), עמ׳ 101–150.

 

419. The Politics of Benjamin III: Intellectual Significance and its Formal Correlatives in Sh.Y.Abramovitsh׳s ״Masoes Benyomin hashlishi״.   In: The Field of Yiddish : studies in language, folklore and literature : Fourth Collection /edited by Marvin Herzog … [et al.]  (Philadelphia : Institute for the Study of Human Issues, 1980), pp. 1–115.
     Together with Anita Norich.

 

420. התוודעות למשוררת.  מחברות לספרות, חברה וביקורת, חוב׳ 2 (פברואר 1980 תש״ם), עמ׳ 7–12.
     פגישה עם יוכבד בת-מרים.
     נדפס גם ב׳הדואר׳, שנה 59, גל׳ טו (ה׳ באדר תש״ם, 22 בפברואר 1980), עמ׳ 233–236; בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 87–101; בספרו אמהות מיַסדות, אחיות חורגות : על שתי התחלות בשירה הארצישראלית המודרנית (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1991), עמ׳ 272–283 ובמהדורה שניה מורחבת (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004), עמ׳ 424–435 ובספרו הקול האורפיאי : עיונים בשירתן של משוררות ישראליות, חלק ראשון (רמת גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור, תשע״ז 2017), עמ׳ 9–28.

      

421. על ממד הזכרון ב״כוכבים בחוץ״ לנתן אלתרמן.  מאזנים, כרך נ, חוב׳ 3 (שבט תש״ם, פברואר 1980), עמ׳ 163–181.

 

422. שתי שיחות ליליות.  ידיעות אחרונות, י״ט באדר תש״ם, 7 במארס 1980, עמ׳ 21, 24 (ב׳מוסף לשבת׳)
     על פגישות עם נתן אלתרמן.
     חזר ונדפס ב׳הדואר׳, שנה 59, גל׳ כ (י״א בניסן תש״ם, 28 במארס 1980), עמ׳ 310–313 ובספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 73–86.

 

423. דרכו של נתן אלתרמן אל השירה הלאומית.  ידיעות אחרונות, י״ד בניסן תש״ם, 31 במארס 1980, במוסף ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 1–3, 10.
     דברים שהושמעו בישיבה מיוחדת של וועדת החינוך של הכנסת, שקוימה לרגל יום-השנה העשירי לפטירת המשורר, 11.3.1980.
     נדפס בהמשכים גם ב׳הדואר׳, שנה 59, גל׳ כא (ב׳ באייר תש״ם, 18 באפריל 1980), עמ׳ 337–339; גל׳ כב (ט׳ באייר תש״ם, 25 באפריל 1980), עמ׳ 358–359; גל׳ כג (ט״ז באייר תש״ם, 2 במאי 1980), עמ׳ 373–374. 
     חזר ונדפס בספרו  מפרט אל עיקר : מיבנה, ז׳אנר והגות בשירתו של נתן אלתרמן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרית פועלים, תשמ״א), עמ׳ 211–231.

 

424. ה״מוס״ף״ – תמורה או גניזה.  ידיעות אחרונות, כ׳ בתמוז תש״ם, 4 ביולי 1980, עמ׳ 21 (ב׳מוסף לתרבות, ספרות ואומנות׳)
     ביקורת על המגאזין הספרותי של הטלוויזיה הישראלית.
     ענה על כך גרשון שקד ברשימתו ״הערות אחדות לסוגיית ׳ספרות ותיקשורת׳״ (ידיעות אחרונות, כ״ז בתמוז תש״ם, 11 ביולי 1980, עמ׳ 21)

 

425. ספרות, פסיכולוגיה ותיאור חברה.  עתון 77, גל׳ 22–23 (אלול תש״ם–תשרי תשמ״א, ספטמבר–אוקטובר 1980), עמ׳ 26–29.
     רב-שיח בהשתתפות דן מירון, יהודה פריד, בן-עמי שרפשטיין, פינחס נוי ושלמה גיורא שהם.

 

426. הטיול בעקבות הפילים : על ״אל הפילים״ ועל בעיית הרציפות של השיר ה״קשה״ ב׳כוכבים בחוץ׳ לנ׳ אלתרמן.  דבר, משא, כ״ט באלול תש״ם, 10 בספטמבר 1980, עמ׳ 13, 14 ; על רציפותו של שיר ״בלתי מתקשר״ של אלתרמן.  דבר, ט׳ בתשרי תשמ״א, 19 בספטמבר 1980, עמ׳ 15; ההלך האלתרמני ופתרון הקונפליקט: טבע – תרבות.  דבר, י״ד בתשרי תשמ״א, 24 בספטמבר 1980, עמ׳ 13.
     ״מתוך ספר על שירת-אלתרמן שטרם ראה אור״.
     חזר ונדפס בספרו מפרט אל עיקר : מיבנה, ז׳אנר והגות בשירתו של נתן אלתרמן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרית פועלים, תשמ״א), עמ׳ 151–180.
     המאמר  הטיול בעקבות הפילים מובא באתר נתן אלתרמן.

 

427. המפנה בסיפורת העברית החדשה על-פי ׳מחניים׳.  בתוך:  הגות וסיפורת ביצירת ברדיצ׳בסקי : סימפוזיון / ערכה, צפורה כגן (חיפה : אוניברסיטת חיפה, תשמ״א), עמ׳ 27–52.
     נוסח מורחב ומתוקן נדפס בספרו בואה, לילה : הספרות העברית בין הגיון לאי-גיון במפנה המאה העשרים : עיונים ביצירות ח״נ ביאליק ומ״י ברדיצ׳בסקי (תל־אביב : דביר, תשמ״ז 1987), עמ׳ 191–222.

 

428. ההבקעה אל הדיבור השירי.   הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשמ״א, 24 בספטמבר 1980, עמ׳ 16, 17; ט״ז בתשרי תשמ״א, 26 בספטמבר 1980, עמ׳ 16.
     דברים שנאמרו בערב זיכרון בשלושים לפטירתו של אברהם חלפי ז״ל.
     נוסח מורחב נדפס כמבוא לספרו של אברהם חלפי שירים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ז 1986), עמ׳  7–42; חזר ונדפס בספרו חדשות מאזור הקוטב : עיונים בשירה העברית החדשה (תל־אביב : זמורה-ביתן, תשנ״ד 1993), עמ׳ 125–163.

 

429. הברירה האחרת : בשולי דבריו של יזהר סמילנסקי על פרשנות השירה.  דבר, משא, כ״ח בחשון תשמ״א, 7 בנובמבר 1980, עמ׳ 18. *

 

430. החזיקו את הפולקלור באפסר!  סימן קריאה, חוב׳ 12–13 (1981), עמ׳ 13–14.

 

431. ההשפלה, החרפה והכאב : על מחזהו של חנוך לוין ״יסורי איוב״ שיועלה בקרוב בתיאטרון הקאמרי.  מעריב, כ״א באדר ב תשמ״א, 27 במארס 1981, עמ׳ 37 (במדור לספרות)
     חזר ונדפס ב׳הדואר׳, שנה 60, גל׳ כד (כ״ז בניסן תשמ״א, 1 במאי 1981), עמ׳ 389.

 

432. אילו נכתב בזמנו.  הדואר, שנה 60, גל׳ לד (כ״א באב תשמ״א, 21 באוגוסט 1981), עמ׳ 546–547.
     על ספרה של נתיבה בן-יהודה ״1948 בין הספירות״ (ירושלים : כתר, 1981).
     חזר ונדפס ב׳סימן קריאה׳, חוב׳ 16–17 (אפריל 1983), עמ׳ 519–521.

 

433. Rediscovering Haskalah poetry.  Prooftexts, vol. 1, no. 3 (September 1981), pp. 292–305.
     This paper was read on the occasion of J. L. Gordon׳s 150th birthday at a colloquium held by the Center for Jewish Studies, Harvard University, 31 March 1981.

 

434. ״מרי סטיוארט״ : המחזה ועיבודו.  ידיעות אחרונות, כ״ג בכסלו תשמ״ב, 18 בדצמבר 1981, עמ׳ 1, 7 (במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳)
     עם העלאת מחזהו של פרידריך שילר בתיאטרון ״הבימה״.

 

435. קרחת קטנה, או: פרשת גנגר.  ידיעות אחרונות, כ״ו בכסלו תשמ״ב, 22 בדצמבר 1981, עמ׳ 11, 35
     על פרשת אריה גנגר ואריאל שרון
.

 

436. בפתח המהדורה.  כל כתבי אורי ניסן גנסין / בעריכת דן מירון וישראל זמורה. – (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ב 1982), כר׳ א, עמ׳ י״א–כ״ב.

 

437. בפתח הכרך השני.  כל כתבי אורי ניסן גנסין / בעריכת דן מירון וישראל זמורה. – (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ב 1982), כר׳ ב, עמ׳ [ט׳]–י״ב.

 

438. ברכה לפרס ביאליק.  ידיעות אחרונות, ו׳ בטבת תשמ״ב, 1 בינואר 1982, עמ׳ 1 (במדור ׳תרספרות, אמנות׳)
     עם הענקת פרס ביאליק למשורר נתן זך.

 

439. חשבונותיו של גבריאל מוקד.  מעריב, ה׳ בשבט תשמ״ב, 29 בינואר 1982, עמ׳ 33 (במדור ׳מכתבים למערכת׳)

 

440. ש״י עגנון: עולם של משלים ותמונות : דן מירון מראיין את גרשם שלום.  הארץ, ה׳ בשבט תשמ״ב, 29 בינואר 1982, עמ׳ 25; י״ב בשבט תשמ״ב, 5 בפברואר 1982, עמ׳ 23 (במדור ׳תרבות וספרות׳)
     החלק השני פורסם תחת הכותרת: המטמורפוזות של ש״י עגנון.
     חזר ונדפס בקובץ ש״י עגנון בביקורת העברית : סיכומים והערכות על יצירתו (תל־אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״א 1991), כרך א, עמ׳ 360–372.

 

441. דימוי העיירה בספרות היהודית.  עתון 77, שנה ו׳, גל׳ 32–33 (אדר–אייר תשמ״ב, מארס–מאי 1982), עמ׳ 44–48.
     דברים שנשאו דן מירון וא.ב. יהושע ביום עיון שהתקיים בפברואר 1982 באוניברסיטת חיפה.

 

442. הצלע התיכונה : על הקובץ ״צלע״ ומקומו בשירתו של יונתן רטוש.  הדואר, שנה 61, גל׳ כד (כ״ב באייר תשמ״ב, 15 במאי 1982), עמ׳ 381–383; גל׳ כה (כ״ט באייר תשמ״ב, 21 במאי 1982), עמ׳ 400–401.

 

443. שיחות על נתן אלתרמן : שיחה ראשונה.  הדואר, שנה 61, גל׳ לח (י״ב בחשון תשמ״ג, 29 באוקטובר 1982), עמ׳ 629–631; שיחה שנייה.  הדואר, שנה 62, גל׳ ב (כ״ו בחשון תשמ״ג, 13 בנובמבר 1982), עמ׳ 21–24; גל׳ ד (י׳ בכסלו תשמ״ג, 26 בנובמבר 1982), עמ׳ 55–57; שיחה שלישית: גל׳ ה (י״ז בכסלו תשמ״ג, 3 בדצמבר 1982), עמ׳ 75–76; גל׳ ו (כ״ד בכסלו תשמ״ג, 10 בדצמבר 1982), עמ׳ 85–86; שיחה רביעית: גל׳ ט (כ״ב בטבת תשמ״ג, 7 בינואר 1983), עמ׳ 134–136; גל׳ י (כ״ט בטבת תשמ״ג, 14 בינואר 1983), עמ׳ 149–151; שיחה חמישית: גל׳ יג (כ״א בשבט תשמ״ג, 4 בפברואר 1983), עמ׳ 197–199; גל׳ יד (כ״ח בשבט תשמ״ג, 11 בפברואר 1983), עמ׳ 218–220.

 

444. מבוא [למהדורה המדעית של שירי חיים נחמן ביאליק].  חיים נחמן ביאליק – שירים / ערך והוסיף מבוא דן מירון ; עורכי משנה – עוזי שביט, שמואל טרטנר, זיוה שמיר, רות שנפלד. – מהד׳ מדעית בלווית מבואות וחילופי נוסח (תל־אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב ; דביר, תשמ״ג 1983), כרך ראשון, עמ׳ 9–83.

 

445. האמן במסיכת היומן : מסה על ״לידער פון טאָגבוך״.  בתוך:  כנפי שחם : שירים מן היומן ושירים אחרים / אברהם סוצקבר (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ג 1983), עמ׳ 125–156.
     נחתם: ניו-יורק, ספטמבר 1982.
     חזר ונדפס בספרו  שלג על כנף היונה : פגישות עם שירתו של אברהם סוצקֶוֶר (תל־אביב : קשב, תש״ס 1999), עמ׳ 18–59.

 

446. בין שנינה להשבעה : על משמעותו של עיקרון מבני מרכזי בשירת יונתן רטוש.  סימן קריאה, חוב׳ 16–17 (אפריל 1983), עמ׳ 214–225.
     בעקבות הרצאה שהושמעה ביום עיון ביצירת רטוש באוניברסיטת חיפה, 31 בדצמבר 1980.
     חזר ונדפס בתוך  הקבוצה הכנענית – ספרות ואידיאולוגיה : אסופה / ליקטו וערכו נורית גרץ, רחל ויסברוד (תל־אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ״ז 1986), עמ׳ 87–99; וכמבוא  לילקוט שירים / יונתן רטוש (תל־אביב : מחברות לספרות, תשנ״א 1991), עמ׳ 27–56.

 

447. בין תקדים למקרה : שירתו האפית של י״ל גורדון ומקומה בספרות ההשכלה העברית. מחקרי ירושלים בספרות עברית, חוב׳ ב (תשמ״ג 1983), עמ׳ 127–197.

 

448. המחתרת האידילית בשירת יעקב פיכמן (על משמעותה ההיסטורית-הספרותית של התפתחות ז׳אנרית).  ערוגות, קובץ ג (תשמ״ג 1983), עמ׳ 14–48.

 

449. הקדמה [על יצירתו של יעקב פרידמן].  בראשית היתה הדממה : מבחר שירים ופואימות / יעקב פרידמן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ג 1983), עמ׳ 5–38.
     חזר ונדפס גם ב׳סימן קריאה׳, חוב׳ 16–17 (אפריל 1983), עמ׳ 542–562; בספרו האדם אינו אלא ... : חולשת-הכוח, עוצמת-החולשה: עיונים בשירה (תל־אביב : זמורה-ביתן, מוציאים לאור, תשנ״ט 1999), עמ׳ 503–546 ובספרו הצד האפל בצחוקו של שלום עליכם (תשס״ד 2004).

 

450. בין התבוננות לבינה : בעיקבות מסעו של עמוס עוז ״פה ושם בארץ-ישראל״.  ידיעות אחרונות, ט״ו בסיוון תשמ״ג, 27 במאי 1983, במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 1–2, 7.
     חזר ונדפס בספרו אם לא תהיה ירושלים : מסות על הספרות העברית בהקשר תרבותי-פוליטי (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1987), עמ׳ 207–226.
     חולק עליו פרופ׳ נתן רוטנשטרייך ברשימתו ״ברירה ואין ברירה״ שפורסמה בידיעות אחרונות, ו׳ בתמוז תשמ״ג, 17 ביוני 1983, במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 4.

 

451. על גבולות הכנות לשמה, או: האדם המשעמם והמוגבל כנסיך-יגונות בעיני עצמו. ידיעות אחרונות, ו׳ בתמוז תשמ״ג, 17 ביוני 1983, במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 1–2.
     על ״מימים ימימה״ ליעקב בוצ׳ן (תל־אביב : ספרית-פועלים, 1983).

 

452. על ״שערוריית״ בחינות הבגרות.  ידיעות אחרונות, ב׳ באב תשמ״ג, 12 ביולי 1983, עמ׳ 10.

 

453. שיחות-פתיחה על אלתרמן : מתוך מחזור שיחות על המשורר ויצירתו.  ידיעות אחרונות, כ״ט באלול תשמ״ג, 7 בספטמבר 1983, במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 4, 13; ט״ו בתשרי תשמ״ד, 23 בספטמבר 1983, במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 21–22.
     על ילדותו של המשורר והשפעתה על יצירתו.

 

454. Modern Hebrew literature : Zionist perspectives and Israeli realities.  Prooftexts, vol. 4, no. 1 (January 1984), pp 49–69.
     Reprinted in Herzl year book, vol. 9 (1989), pp. 287–309;  in What Is Jewish Literature? / edited by Hana Wirth-Nesher (Philadelphia : Jewish Publication Society, 1994), pp. 94–118. In Portuguese: Cadernos de Língua e Literatura Hebraica (São Paulo), vol. 1 (1998). In Italian: Rassegna Mensile di Israel (Roma), vol. 57, nos. 1–2 (1991).

 

455. זריקת ״מנע״.  ידיעות אחרונות,  ל׳ בשבט תשמ״ד, 3 בפברואר 1984, עמ׳ 10, 19.
     תגובה לתופעות אפליה נגד אוכולסייה ערבית בנצרת עילית.

 

456. אחרית דבר [לספר סוף דבר ליעקב שבתאי]  סוף דבר : רומאן / יעקב שבתאי (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ״ד 1984), עמ׳ 241–247.

 

457. סוף דבר ל״סוף דבר״.  כותרת ראשית, גל׳ 63 (15 בפברואר 1984), עמ׳ 36.
     תגובה לכתבתה של לאה דובב על יעקב שבתאי: המיתוס הגדול. עכשיו, כמה מילים על האיש.  כותרת ראשית, גל׳ 62 (8 בפברואר 1984), עמ׳ 26–30.

 

458. בני רשף יגביהו עוף.  ידיעות אחרונות, י״ד באדר א׳ תשמ״ד, 17 בפברואר 1984, עמ׳ 21, 22 (במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳)
     בעקבות הדברים על ״תרבות עילית״ ו״תרבות עממית״.
     הגיב על כך משה הלוי ברשימתו ״על מצבו של האינטלקטואל״,  ידיעות אחרונות, ה׳ באדר ב׳ תשמ״ד, 9 במארס 1984, עמ׳ 22 (במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳).

 

459. תשובתו של האינטלקטואל.  ידיעות אחרונות, ה׳ באדר ב׳ תשמ״ד, 9 במארס 1984, עמ׳ 22 (במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳).
     תגובה לרשימתו של משה הלוי (ראה ערך קודם).

 

460. המכנה המשותף.  עתון 77, שנה ז, גל׳ 51 (אדר ב תשמ״ד, מארס 1984), עמ׳ 5 (במדור ׳טור עתון 77׳)
     על הוצאת גופתה של תרזה אנגלוביץ מקברה בידי חוגים חרדים.

 

461. כניסתו של אלתרמן לספרות : שיחה ראשונה.  ידיעות אחרונות, י״ד בניסן תשמ״ד, 16 באפריל 1984, במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 7, 11; שיחה שניה.  ידיעות אחרונות, י״ח בניסן תשמ״ד, 20 באפריל 1984, במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 23, 27; כ״ה בניסן תשמ״ד, 27 באפריל 1984, במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 23, 26.
     על שירתו המוקדמת של נתן אלתרמן.

 

462. חילול הצלם – שנית?  ידיעות אחרונות, כ״ב בסיוון תשמ״ד, 22 ביוני 1984, במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 31.
     על שימוש בתמונתו של הסופר יעקב שבתאי על-ידי מפלגת ״התחייה-צומת״ במודעת פרסומת בניגוד לרצונו של הסופר.

 

463. מעמדם של הדמיון והמיתוס בשירתו המוקדמת של ח.נ. ביאליק : הערות ל״רזי לילה״, לשירים אחרים של ביאליק מן השנים תר״ן–תרנ״ט ולפואטיקה ההיסטורית של השירה העברית בת-הזמן.  הספרות, סדרה חדשה, כרך 1, חוב׳ 1 (33) (קיץ 1984), עמ׳ 57–112.
     נוסח מורחב, מתוקן ושונה נדפס בספרו  בואה, לילה : הספרות העברית בין הגיון לאי-גיון במפנה המאה העשרים : עיונים ביצירות ח״נ ביאליק ומ״י ברדיצ׳בסקי (תל־אביב : דביר, תשמ״ז 1987), עמ׳ 25–124.

 

464. סופרים קוראים ליונים לתמוך בהקמת ממשלת אחדות בראשות המערך.  דבר, כ״ה בתמוז תשמ״ד, 28 ביולי 1984, עמ׳ 1, 2.

 

465. היציאה החוצה : מחזור שיחות שני על יצירתו ואישיותו של נתן אלתרמן.  הדואר, שנה ,63 גל׳ לד (כ״ו באב תשמ״ד, 24 באוגוסט 1984), עמ׳ 550–554; גל׳ לה (י׳ באלול תשמ״ד, 7 בספטמבר 1984), עמ׳ 565–569; גל׳ לו (כ״ד באלול תשמ״ד, 21 בספטמבר 1984), עמ׳ 588–591;  גל׳ לז (ט׳ בתשרי תשמ״ה, 5 באוקטובר 1984), עמ׳ 626–628; גל׳ לח (ל׳ בתשרי תשמ״ה, 26 באוקטובר 1984), עמ׳ 639–640; שנה 64, גל׳ א (ו׳ בחשון תשמ״ה, 2 בנובמבר 1984), עמ׳ 3–6; גל׳ ב (י״ג בחשון תשמ״ה, 9 בנובמבר 1984), עמ׳ 26–28; גל׳ ג (כ׳ בחשון תשמ״ה, 16 בנובמבר 1984), עמ׳ 35–36; גל׳ ד (כ״ז בחשון תשמ״ה, 23 בנובמבר 1984), עמ׳ 52–54; גל׳ ה (ו׳ בכסלו תשמ״ה, 30 בנובמבר 1984), עמ׳ 70–73; גל׳ ו (י״ג בכסלו תשמ״ה, 7 בדצמבר 1984), עמ׳ 86–89; גל׳ ז (כ׳ בכסלו תשמ״ה, 14 בדצמבר 1984), עמ׳ 102–104; גל׳ ח (כ״ז בכסלו תשמ״ה, 21 בדצמבר 1984), עמ׳ 118–121; גל׳ ט (י״א בטבת תשמ״ה, 4 בינואר 1985), עמ׳ 137–138; גל׳ י (י״ח בטבת תשמ״ה, 11 בינואר 1985), עמ׳ 154–156.
     התוכן: שיחה ראשונה: דרך ההומור (גל׳ לד–לה); שיחה שניה: דרך הבידוח והחידוד (גל׳ לה–לז); שיחה שלישית: מחיק ״החבורה״ אל החוץ החברתי-ציבורי (גל׳ לח–א); שיחה רביעית: האם היה אלתרמן משורר פוליטי? (גל׳ ב–ד); שיחה חמישית: דברו של האדם המצוי (גל׳ ה–ו); שיחה שישית: אלתרמן בקרב משוררי תל־אביב (גל׳ ז–י).

 

466. דרכו של אלתרמן הצעיר אל ה״חוץ״.  ידיעות אחרונות, כ״ד באלול תשמ״ד, 21 בספטמבר 1984, עמ׳ 21–22, 26 (במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳)
     על יציאתו של אלתרמן מתחומה הבלעדי של השירה הלירית האישית. מתוך סדרת שיחות על אישיותו ועל יצירתו של נתן אלתרמן.

 

467. האם היה אלתרמן משורר פוליטי?  ידיעות אחרונות, כ״ט באלול תשמ״ד, 26 בספטמבר 1984, עמ׳ 28–29, 30; ט׳ בתשרי תשמ״ה, 5 באוקטובר 1984, עמ׳ 26–27 (במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳)
     על שירתו הפוליטית של נתן אלתרמן ב׳רגעים׳ ו׳הטור השביעי׳.

 

468. זמירות מארץ להד״ם : מקומה של נעמי שמר בחיינו.  אגרא, כרך 1 (תשמ״ה 1984), עמ׳ 173–206.
     המחבר דן גם בשיריו של נתן אלתרמן ובפזמוניו.
     חזר ונדפס בספרו אם לא תהיה ירושלים : מסות על הספרות העברית בהקשר תרבותי-פוליטי (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1987), עמ׳ 175–206; ובספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 282–319.

 

469. בשולי השירים <של יהודה לייב טלר>  אגרא, כרך 1 (תשמ״ה 1984), עמ׳ 255–257.
     על יהודה לייב טלר ושירתו.

 

470. אלתרמן בין משוררי תל־אביב.  ידיעות אחרונות, ט״ז בתשרי תשמ״ה, 12 באוקטובר 1984, עמ׳ 22–23, 26; כ״ג בתשרי תשמ״ה, 19 באוקטובר 1984, עמ׳ 23, 26 (במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳)
     על שירתו של אלתרמן על תל־אביב.

 

1985

471. אם לא תהיה ירושלים.  פוליטיקה, גל׳ 2 (יולי 1985), עמ׳ 10–12.
     חזר ונדפס בספרו אם לא תהיה ירושלים : מסות על הספרות העברית בהקשר תרבותי-פוליטי (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1987), עמ׳ 227–235; ובספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 354–363.
     הגיבו על מאמר זה עדי אופיר ברשימתו ״עוד ישנה ירושלים״ ב׳פוליטיקה׳, גל׳ 3 (1985), עמ׳ 45–46; ושלמה חסון במאמרו ״עיר הקודש: תל־אביב״, ב׳פוליטיקה׳, גל׳ 18 (דצמבר 1987), עמ׳ 48–51.

 

472. 100,000 קוראים : ספרות ההשכלה יוצאת למרחב.  עת-מול, כרך י, גל׳ 3 (59) (שבט תשמ״ה, פברואר 1985), עמ׳ 8-6.

 

473. מחיר החנינה – מלחמת האזרחים.  ידיעות אחרונות, כ״ד בסיון תשמ״ה, 13 ביוני 1985, עמ׳ 19.

 

474. מיוצרים ובונים לבני בלי בית.  אגרא, כרך 2 (תשמ״ו 1985–1986), עמ׳ 71–135.
     נחתם: אוגוסט 1985.
     חזר ונדפס בספרו אם לא תהיה ירושלים : מסות על הספרות העברית בהקשר תרבותי-פוליטי (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1987), עמ׳ 9–89.

 

475. דב סדן : בדרך אל הכוליות.  מולד, חוב׳ 42 (1985–1986), עמ׳ 129–135.
     מתוך דברים שנאמרו במסיבה למלאת שמונים לדב סדן בבית נשיא המדינה.
     חזר ונדפס בספרו אם לא תהיה ירושלים : מסות על הספרות העברית בהקשר תרבותי-פוליטי (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1987)
, עמ׳ 163–171

 

476. ספרויות היהודים : שיבה אל המציאות.  הדואר, שנה 64, גל׳ לה (כ״ז באלול תשמ״ה, 13 בספטמבר 1985), עמ׳ 587–591; גל׳ לו (י״ב בתשרי תשמ״ו, 27 בספטמבר 1985), עמ׳ 637–639.
     נדפס גם ב׳הארץ׳, י״ד בתשרי תשמ״ו, 29 בספטמבר 1985, עמ׳ 16, 17; י״ט בתשרי תשמ״ו, 4 באוקטובר 1985, עמ׳ 16 ובספרו אם לא תהיה ירושלים : מסות על הספרות העברית בהקשר תרבותי-פוליטי (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1987), עמ׳ 143–162.
     הרצאה שהושמעה בכנס המועצה העולמית יהודית, תל־אביב, 23 במאי 1985.
     הגיב על כך:
     • פרידלנדר, יהודה. ספרות עם ישראל: ראיית המציאות.  הדואר, שנה 65, גל׳ ד׳ (ט׳ בכסלו תשמ״ו, 22 בנובמבר 1985), עמ׳ 16–17.

 

477. מכתב לישי מנוחין.  גבול הציות / בעריכת ישי ודינה מנוחין (תל־אביב : תנועת ״יש גבול״, ספרי סימן קריאה, תשמ״ו 1985), עמ׳ 28–31.
     דיון בשאלת הסירוב לשרת בלבנון בעקבות ״מלחמת שלום הגליל״.

 

478. מגיעה הרבה יותר רחוק.  חדשות, י״ט בתשרי תשמ״ו, 4 באוקטובר 1985, עמ׳ 20.
     על יונה וולך עם פטירתה.

 

479. חחים באפו של הנצח.  אורי ניסן גנסין : מחקרים ותעודות / בעריכת דן מירון ודן לאור (ירושלים : מוסד ביאליק, תשמ״ו 1986), עמ׳ 231–368.
     חזר ונדפס ובספרו חחים באפו של הנצח : יצירתו של אורי ניסן גנסין : חמישה מחזורי עיונים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ז 1997), עמ׳  375–501..

 

480. הפאראדוכס של אפלפלד.  העולם הזה, גל׳ 2531 (כ״ד באדר א׳ תשמ״ו, 5 במארס 1986), עמ׳ 30 (במדור ׳דף חדש׳)
     על ספרו של אהרן אפלפלד ״בעת ובעונה אחת״ (ירושלים : כתר, 1985)

 

481. תת-תרבות בצבע ארגמן.  העולם הזה, גל׳ 2533 (ח׳ באדר ב׳ תשמ״ו, 19 במארס 1986), עמ׳ 30 (במדור ׳דף חדש׳)
     על ספרה של אליס ווקר ״צבע הארגמן״ (Alice Walker: ״The color purple”)

 

482. משולש מבטיח.  העולם הזה, גל׳ 2535 (כ״ב באדר ב׳ תשמ״ו, 2 באפריל 1986), עמ׳ 28 (במדור ׳דף חדש׳)
     על פרק מספרו של א״ב יהושע ״מר מאני״ שפורסם בגל׳ 5–6 של כתב העת ׳פוליטיקה׳.

 

483. בודדים במועדם : בין ׳דור ביאליק׳ לדור ראשית המאה העשרים.  הדואר, שנה 65, גל׳ כד (י״ד בניסן תשמ״ו, 23 באפריל 1986), עמ׳ 15–19; גל׳ כה (א׳ באייר תשמ״ו, 9 במאי 1986), עמ׳ 26–29; גל׳ כו (ז׳ באייר תשמ״ו, 16 במאי 1986), עמ׳ 18–19.

 

484. ביותו של הז׳אנר הזר : לבעיית אמנות הרומאן של ש״י עגנון.  ידיעות אחרונות, המוסף לחג, י״ד בניסן תשמ״ו, 23 באפריל 1986, עמ׳ 6–7, 10; ט״ז בניסן תשמ״ו, 25 באפריל 1986, עמ׳ 22–24.
     חזר ונדפס בקובץ ש״י עגנון בביקורת העברית : סיכומים והערכות על יצירתו (תל־אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״ב 1992), כרך ב, עמ׳ 397–419.

 

485. החמצה.  העולם הזה, גל׳ 2539 (כ׳ בניסן תשמ״ו, 29 באפריל 1986), עמ׳ 30–31 (במדור ׳דף חדש׳)
     על ספרו של ישראל המאירי ״הלבנים״ (תל־אביב : עם עובד, 1985)

 

486. שמות לשווא.  העולם הזה, גל׳ 2543 (י״ט באייר תשמ״ו, 28 במאי 1986), עמ׳ 30 (במדור ׳דף חדש׳)
     על ספרו של איתמר לוי ״זליג מינץ וגעגועיו אל המוות״ (תל־אביב : ספרית פועלים, 1985)

 

487. אם לא תהיה ירושלים.  דבר, כ״ח בניסן תשמ״ו, 6 ביוני 1986, עמ׳ 28.
     חזר ונדפס בספרו אם לא תהיה ירושלים : מסות על הספרות העברית בהקשר תרבותי-פוליטי (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1987), עמ׳ 227–235.

      

488. לא לעילא ולא לתתא.  העולם הזה, גל׳ 2546 (י״א בסיוון תשמ״ו, 18 ביוני 1986), עמ׳ 30–31 (במדור ׳דף חדש׳)
     על ספרו של יהושע בר-יוסף ״אפיקורוס בעל כורחו״ (ירושלים : כתר, 1985).
     הגיב על כך נתן זך ברשימתו ״משיח, מיקדש ומלך טיפש״ ב׳העולם הזה׳, גל׳ 2547 (י״ח בסיוון תשמ״ו, 25 ביוני 1986), עמ׳ 30 (במדור ׳דף חדש׳)

 

489. ״לענת השנים״ עדיין לא שוכלה.  העולם הזה, גל׳ 2549 (ב׳ בתמוז תשמ״ו, 9 ביולי 1986), עמ׳ 26, 27.
     על ״ערבסקות״ לאנטון שמאס.

 

490. י.ל. טלר: הגאון והשבר של המודרניזם היידי-האמריקאי.  הספרות, סדרה חדשה, כרך י, חוב׳ 4–3 (36–35) (קיץ 1986), עמ׳ 55–99.
     נדפס גם כמסת-מבוא לספרו של יהודה לייב טלר שירים (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ז 1986), עמ׳ 7–64.

 

491. שמעון ויצחק אחים– ידיעות אחרונות, כ״ט בסיון תשמ״ו, 6 ביולי 1986, עמ׳ 15.
     הגיב על כך שמעון פרס ב׳ידיעות אחרונות׳, ב׳ בתמוז תשמ״ו, 9 ביולי 1986, עמ׳ 19.
     ענה על כך דן מירון ברשימתו בו׳ בתמוז תשמ״ו, 13 ביולי 1986, ב׳ידיעות אחרונות׳, עמ׳ 15.

 

492. ביאליק: הזמנה לפרשנים.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ה בתמוז תשמ״ו, 1 באוגוסט 1986, עמ׳ 20, 23.
     דיון על ח״נ ביאליק בהשתתפות סופרים וחוקרים (אסא כשר, נתן זך וזיוה שמיר)

 

493. מזלו הרע של משורר עברי.  העולם הזה, גל׳ 2555 (ט״ו באב תשמ״ו, 20 באוגוסט 1986), עמ׳ 26–27 (במדור ׳דף חדש׳)
     על חיים לנסקי ושירתו.

 

494. תוספות ״הטור השביעי״ – מה הן מחדשות?  מאזנים, כרך ס, גל׳ 3 (אלול תשמ״ו, ספטמבר 1986), עמ׳ 10–14.
     על ׳מחברות אלתרמן ד׳, ה׳טור השביעי׳, תוספות, כרך ראשון (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ו)

 

495. לא לגירוש!  ידיעות אחרונות, כ״ו בחשון תשמ״ז, 28 בנובמבר 1986, עמ׳ 25.
     לא לגירוש של הסופר אכרם היינה.

 

496. ״בואה, לילה... ״ : הערות ל׳לפני ארון הספרים׳. בספרו  בואה, לילה : הספרות העברית בין הגיון לאי-גיון במפנה המאה העשרים : עיונים ביצירות ח״נ ביאליק ומ״י ברדיצ׳בסקי (תל־אביב : דביר, תשמ״ז 1987), עמ׳ 125–189.
     מיתוס הלילה ביצירת ח״נ ביאליק תוך דיון בשירו המוקדם ׳הרהורי לילה׳ (תרנ״ד) ושירו המאוחר ׳רזי לילה׳ (תרנ״ט) ודיון בשירו ׳לפני ארון הספרים׳ (תר״ע).
     חזר ונדפס בתוך:  הלל לביאליק : עיונים ומחקרים ביצירת ח״נ ביאליק : מוגש לפרופ׳ הלל ברזל / בעריכת הלל ויס וידידיה יצחקי (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשמ״ט 1989), עמ׳ 77–121.

 

497. Domesticating a foreign genre : Agnon׳s transactions with the novel. Prooftexts, vol. 7, no. 1 (January 1987), pp. 1–28.
     Translated from the Hebrew by Naomi B.  Sokoloff

 

498. ערב באופרה.  העולם הזה, גל׳ 2580 (י״ב בשבט תשמ״ז, 11 בפברואר 1987), עמ׳ 26–27, 30 (במדור ׳דף חדש׳)
     על ספרו של עמוס עוז ״קופסה שחורה״ (תל־אביב : עם-עובד, 1987).

 

499. מן השוליים אל המרכז ובחזרה.  העולם הזה, גל׳ 2583 (ג׳ באדר תשמ״ז, 4 במארס 1987), עמ׳ 26–27, 32 (במדור ׳דף חדש׳)
     על ספרו של יהושע קנז התגנבות יחידים (תל־אביב : עם-עובד, 1986)
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 423–436 ובתוך: יופיים של המנוצחים : ביקורת ומחקר על יצירתו של יהושע קנז / חן שטרס וקרן דותן, עורכות (תל־אביב: עם עובד, תשע״ז 2016), עמ׳ 86–97>

 

500. ״ידיד נפש״.  ידיעות אחרונות, י״ט באדר תשמ״ז, 20 במארס 1987, עמ׳ 20 (במדור לספרות)
     על פרופ׳ עזרא פליישר, חתן פרס ביאליק.

 

501. Songs from it-never-happened land.  Jerusalem Quarterly, no. 42 (Spring 1987), pp. 119–144.
     On Naomi Shemer. A Hebrew version appeared in ״Igra״ 1, 1984.

 

502. הז׳אנר הים-תיכוני היהודי בסיפרות הישראלית.  העולם הזה, גל׳ 2588 (ט׳ בניסן תשמ״ז, 4 באפריל 1987), עמ׳ 19–18 (במדור ׳דף חדש׳)
     על סיפוריהם של אמנון שמוש ויצחק גורמזאנו-גורן וניסיון לאפיין את הז׳אנר היהודי הים תיכוני.

 

503. אידיליית הבורות והקברים.  הארץ, י״ד בניסן תשמ״ז, 13 באפריל 1987, עמ׳ ג 2, ג 4.
     צוואתו של חיים לנסקי (לזכר דן פגיס)

 

504. כאיש קבורתו – מוות ושנינה ב״יום שלג״ לחיים לנסקי.  הארץ, י״ח בניסן תשמ״ז, 17 באפריל 1987, עמ׳ ב 6, ב 7.

 

505. אידיליה שאין תוכה כברה.  הארץ, כ׳ בניסן תשמ״ז, 19 באפריל 1987, עמ׳ 19.
     חלקו השלישי של המאמר על חיים לנסקי.
     חזר ונדפס בספרו נוגע בדבר : מסות על ספרות, תרבות וחברה (תל־אביב : זמורה-ביתן, תשנ״א 1991), עמ׳ 203–233.

 

506. תעודה בישראל.  פוליטיקה, גל׳ 14–15 (יוני 1987), עמ׳ 37–45.
     ניתוח מפורט ראשון, בהקשר האידיאולוגי, הפוליטי והספרותי-תרבותי, של ראשית התנועה למען א״י השלמה: האנשים, הטקסט ומה קרה להם.
     נוסח מורחב, נדפס כתוספת מיוחדת לגל׳ 16 (אוגוסט 1987), של ׳פוליטיקה׳ (15 עמ׳).
     חזר ונדפס בספרו נוגע בדבר : מסות על ספרות, תרבות וחברה (תל־אביב : זמורה-ביתן, תשנ״א 1991), עמ׳ 339–382; ובספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 217–264.

 

507. מתי נחדל ׳לגלות׳ את פוגל.  ידיעות אחרונות, ה׳ בסיוון תשמ״ז, 2 ביוני 1987, במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 2–4.
     תגובה לרשימתו של נתן זך ״גורלו המר של משורר רואה שחורות״ ב׳העולם הזה׳, גל׳ 2596 (ד׳ בסיוון תשמ״ז, 1 ביוני 1987), עמ׳ 26–27 (במדור ׳דף חדש׳).
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 102–124.
     הגיב על כך נתן זך ברשימתו ״בין חזון לאמת״ ב׳העולם הזה׳, גל׳ 2598 (כ׳ בסיון תשמ״ז, 17 ביוני 1987), עמ׳ 26–27 ושמעון זנדבנק ברשימתו ״פיכחון, בקורת ומידה נכונה״ ב׳ידיעות אחרונות׳, כ״ט בסיוון תשמ״ז, 26 ביוני 1987, במוסף ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 25.
     תגובה לפרק ב׳ של רשימתו של דן מירון הגיב נתן זך ברשימתו ״על איקונה זבת-דם ואי-דיוקים דומים״ ב׳העולם הזה׳, גל׳ 2599 (כ״ז בסיון תשמ״ז, 24 ביוני 1987), עמ׳ 30–32.

 

508. פולמוס שהסתאב ״בלי מורה-דרך, בלי משקפת ובלי מצפן״.  ידיעות אחרונות, ו׳ בתמוז תשמ״ז, 3 ביולי 1987, עמ׳ 22–23, 26; י״ג בתמוז תשמ״ז, 10 ביולי 1987, עמ׳ 21–22 (במוסף ׳7 לילות׳)
     עוד בעניין דוד פוגל.
     הגיב על כך מנחם פרי בראיון עם זיסי סתוי ב׳ידיעות אחרונות׳, כ״ז בתמוז תשמ״ז, 24 ביולי 1987, עמ׳ 31.

 

509. מנדלי מוכר ספרים : בעיה של זהות.  הארץ, כ״ט באלול תשמ״ז, 23 בספטמבר 1987, עמ׳ ג 6; ט׳ בתשרי תשמ״ח, 2 באוקטובר 1987, עמ׳ ג 7.

 

510. הסתכל בקנקן : דברים מתוך קטלוג עבודותיו של רוני רכב, הרואה אור לקראת תערוכת עבודותיו.  על המשמר, ט״ז בתשרי תשמ״ח, 9 באוקטובר 1987, עמ׳ 16.

 

511. ״החינוך הסנטימנטאלי״ של מנדלי מוכר ספרים.  בתוך: ספר הקבצנים / מנדלי מוכר ספרים (תל־אביב : דביר, תשמ״ח 1988), עמ׳ 201–268.
     נדפס גם ב׳הארץ׳, ט׳ בתשרי תשמ״ח, 2 באוקטובר 1987, עמ׳ ג 7.

 

512. על ב. אָלקוויט.  מאזנים, כרך סא, גל׳ 10–11 (אדר–ניסן תשמ״ח, פברואר–מארס 1988), עמ׳ 13.
     על ב. אָלקוויט (אליעזר בלום), סופר ומשורר יידיש בארה״ב <1896–1963>

 

513. בכל-זאת, צריך את זה.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ח׳ באדר תשמ״ח, 26 בפברואר 1988, עמ׳ 21, 25.
     על התיאטרון היידי בישראל. תגובה לרשימה של בועז עברון ב׳ידיעות אחרונות׳, 21 בפברואר 1988, עמ׳ 35.

 

514. אינו שייך לעניין.  ידיעות אחרונות, ט״ו באדר תשמ״ח, 4 במארס 1988, עמ׳ 25.
     על התיאטרון היידי בישראל. תגובה לרשימה של בועז עברון ב׳ידיעות אחרונות׳, 26 בפברואר 1988, עמ׳ 21, 25.

 

515. הזמן הצועד והמוות המבוטל : על ״פרחי האש״ מאת חיים גורי.  הארץ, י״ד בניסן תשמ״ח, 1 באפריל 1988, עמ׳ 4–6 (במדור לתרבות וספרות)
     חזר ונדפס בספרו מול האח השותק : עיונים בשירת מלחמת העצמאות (תל־אביב : האוניברסיטה הפתוחה; ירושלים : כתר, 1992), עמ׳ 197–234.

 

516. הפנים בראי המגש : ״מגש הכסף״ בין שירי ׳הטור השביעי׳ במלחמת השחרור.  ידיעות אחרונות, ה׳ באייר תשמ״ח, 22 באפריל 1988, המוסף לשבת, עמ׳ 21–22, 25; י״ב באייר תשמ״ח, 29 באפריל 1988, המוסף לשבת, עמ׳ 23, 25.
     על שירי ׳הטור השביעי׳ בתקופת מלחמת השחרור ובעיקר על הטור ״מגש הכסף״.
     חזר ונדפס בספרו נוגע בדבר : מסות על ספרות, תרבות וחברה (תל־אביב : זמורה-ביתן, תשנ״א 1991), עמ׳ 129–160 ובספרו מול האח השותק : עיונים בשירת מלחמת העצמאות (תל־אביב : האוניברסיטה הפתוחה; ירושלים : כתר, 1992), עמ׳  63–87.

 

517. שמירת הכלים ותיקונם : עיון ב״עכשיו ובימים האחרים״ מאת יהודה עמיחי.  מאזנים, כרך ס״ב, גל׳ 2–3 (סיוון–תמוז תשמ״ח, מאי–יוני 1988), עמ׳ 9–19; גל׳ 4 (אב תשמ״ח, יולי 1988), עמ׳ 9–18.
     חזר ונדפס בספרו  מול האח השותק  : עיונים בשירת מלחמת העצמאות (תל־אביב : האוניברסיטה הפתוחה ; ירושלים : כתר, 1992),  עמ׳ 271–313.

 

518. פצע וכאב שלא נרפאו.  קול ירושלים, 10 ביוני 1988, עמ׳ 26.
     על אורי-צבי גרינברג ורעייתו עליזה טור-מלכא.

 

519. סיפורים עם כתובת.  הארץ, ט״ז בתמוז תשמ״ח, 1 ביולי 1988, עמ׳ ב 8–ב 9; כ״ג בתמוז תשמ״ח, 8 ביולי 1988, עמ׳ ב 8–ב 9.
     מאמר ביקורת על ספרה של יהודית הנדל ״כסף קטן״ (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ח)
     חזר ונדפס בספרו הכוח החלש : עיונים בסיפורת של יהודית הנדל (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס״ב 2002), עמ׳ 133–161.

 

520. היושב על הכלים והיורד במלחמה.  צפון, כרך א׳ (תשמ״ט), עמ׳ 183–242.
     חזר ונדפס בספרו מול האח השותק : עיונים בשירת מלחמת העצמאות (1992), עמ׳ 11–60.

 

521. על מאני לייב.  מאזנים, כרך סב, גל׳ 7–8 (חשון–כסלו תשמ״ט, אוקטובר–נובמבר 1988), עמ׳ 30. 

 

522. Uri Zvi Grinberg׳s war poetry.  The Jews of Poland between Two World Wars / edited by Yisrael Gutman …  [et al.] (Hanover, NH : University Press of New England, 1989), pp. 368–382.

 

523. ראשיתה של שירת תל־אביב.  עיר ואוטופיה : אסופת-חומרים – 80 שנה לתל־אביב-יפו / עורך חיים לוסקי (תל־אביב : החברה הישראלית למו״ל, [1989]), עמ׳ 184–207.

 

524. על ״האיש מבואנוס-איירס״.  מאזנים, כרך סג, גל׳ 1–2 (אדר ב׳–ניסן תשמ״ט, מארס–אפריל 1989), עמ׳ 8–11.
     על סיפורו של שלום עליכם מתוך ״סיפורי רכבת״.

 

525. מסע באיזור הדמדומים : אחרית דבר ל״סיפורי רכבת״.  סיפורי רכבת / שלום עליכם ; תירגם מיידיש והוסיף אחרית דבר, דן מירון (תל־אביב : דביר, תשמ״ט 1989), עמ׳ 225–300.

 

526. דמעות החוזה: בין אלם לאמת : על שיר אחד של אברהם שלונסקי מימי קרבות תש״ח.  על המשמר, י״ד באייר תשמ״ט, 19 במאי 1989, עמ׳ 19–21.
     על השיר ׳ברוך דין אמת׳ מאת אברהם שלונסקי. 
     חזר ונדפס בספרו  מול האח השותק  : עיונים בשירת מלחמת העצמאות, מחזור ראשון (תל־אביב : האוניברסיטה הפתוחה ; ירושלים : כתר, 1992), עמ׳ 157–175. הגיב על כך א״ב יפה ברשימתו טבילות קולמוס, ב׳על המשמר׳, כ״א באייר תשמ״ט, 26 במאי 1989, עמ׳ 20.

 

527. החמצה : תגובה לתגובתו של א״ב יפה על מאמרי ׳דמעות החוזה: בין אלם לאמת׳. על המשמר, כ״ח באייר תשמ״ט, 2 ביוני 1989, עמ׳ 19.

 

528. אמהות מייסדות, אחיות חורגות : על הופעת ״שירת הנשים״ העברית.  אלפיים, חוב׳ 1 (סיון תשמ״ט, יוני 1989), עמ׳ 29–58; חוב׳ 2 (1990), עמ׳ 121–177.
     חזר ונדפס בספרו אמהות מייסדות, אחיות חורגות : על שתי התחלות בשירה הארצישראלית המודרנית (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1991)
, עמ׳   ונוסח מורחב במהדורה השנייה (2004), עמ׳ 9–177.

 

529. משהו על אורלי קסטל-בלום.  על המשמר, י״ג בסיוון תשמ״ט, 16 ביוני 1989, עמ׳ 19.
     מאמר ביקורת על ספריה של אורלי קסטל-בלום לא רחוק ממרכז העיר (תל־אביב : עם עובד, 1987) וסביבה עוינת (תל־אביב : זמורה ביתן, 1989).
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 437–442.

 

530. השכול בליל-כלולות : אורי צבי גרינברג בימי מלחמת העצמאות ושירו ״בזכות אם ובנה וירושלים״.  מאזנים, כרך סג, גל׳ 5–6 (תמוז–אב תשמ״ט, יולי–אוגוסט 1989), עמ׳ 16–29.
     חזר ונדפס בספרו מול האח השותק  : עיונים בשירת מלחמת העצמאות, מחזור ראשון (תל־אביב : האוניברסיטה הפתוחה ; ירושלים : כתר, 1992), עמ׳ 123–155.

 

531. בין היקף למרכז : על מפעלו של דב סדן.  מדעי היהדות, כרך 30 (תש״ן), עמ׳ 83–91.
     חזר ונדפס בהדואר, שנה 69, גל׳ לז (ל׳ בתשרי תשנ״א, 19 אוקטובר 1990), עמ׳ 14–18; גל׳ לח (ז׳ בחשון תשנ״א, 26 באוקטובר 1990), עמ׳ 13–15.

 

532. משורר לוהט-צונן.  ידיעות אחרונות, י״ט באדר תש״ן, 16 במארס 1990, ב׳מוסף לשבת׳, עמ׳ 21.
     על נתן אלתרמן.

 

533. יונתן רטוש כגיבור תרבות.  הארץ, י״ד בניסן תש״ן, 9 באפריל 1990, עמ׳ ג 1, ג 5–ג 6;  כ׳ בניסן תש״ן, 15 באפריל 1990, עמ׳ ב 7–ב 8.
     חזר ונדפס בספרו  נוגע בדבר : מסות על ספרות, תרבות וחברה (תל־אביב : זמורה-ביתן, תשנ״א 1991), עמ׳ 161–202.

 

534. חפותה של ליזי בדיחי.  סימן קריאה, חוב׳ 20 (מאי 1990), עמ׳ 166–185.
     על ספרה של שולמית לפיד ״מקומון״ (ירושלים : כתר, 1989).
     חזר ונדפס בספרו נוגע בדבר : מסות על ספרות, תרבות וחברה (תל־אביב : זמורה-ביתן, תשנ״א 1991), עמ׳ 304–338.
     תגובתה של שולמית לפיד על ביקורתו של דן מירון, ראה בעימות עימו ב׳חדשות׳, מוסף לשבת, ח׳ בסיון תש״ן, 1 ביוני 1990, עמ׳ 32.

 

535. אני עני – בשירתו ובדורו : עשר שנים למותו של אברהם חלפי.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ב בסיוון תש״ן, 15 ביוני 1990, עמ׳ 22; 22 ביוני 1990, עמ׳ 25, 27.

 

536. ושוב, האגדה הבנאלית על המשורר הנידח.  הארץ, כ״ט בסיוון תש״ן, 22 ביוני 1990, עמ׳ ב8.
     על הביקורת הספרותית של בתיה גור (׳הארץ׳, כ״ב בסיוון תש״ן, 15 ביוני 1990, עמ׳ ב9) ועל התייחסותה למשורר אבות ישורון.

 

537. הכלה לבשה שחורים.  פוליטיקה, גל׳ 33 (יולי 1990), עמ׳ 6–11.
     ״נאומו של הרב שך חשף את השורשים ההיסטוריים העמוקים של שנאת האורתודוקסיה לתפיסה הציונית כתרבות יהודית חדשה. אי הכרת השורשים האלה היא ששיבשה את חישוביו של פרס והביאה לכישלונו המבזה״.
     חזר ונדפס בספרו נוגע בדבר : מסות על ספרות, תרבות וחברה׳ (תל־אביב : זמורה-ביתן, תשנ״א 1991), עמ׳ 9–23 בשם: ״בין הרב שך לספרות העברית החדשה״ ובספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 265–281. נוסח אנגלי נדפס ב-Israel affairs ב-1998 – ראה להלן.

 

538. האויב האמיתי של האורתודוקסיה.  הארץ, כ״ז בתמוז תש״ן, 20 ביולי 1990, עמ׳ ב 7.
     על יחסי חילוניים ודתיים.

 

539. Between science and faith : sixty years of the YIVO Institute.  YIVO Annual of Jewish Social Science, vol. 19 (August 1990), pp. 1–15.

      

540. הלב הכבוש.  הארץ, כ״ט באלול תש״ן, 19 בספטמבר 1990, עמ׳ ד 4, ד 6; ט׳ בתשרי תשנ״א, 28 בספטמבר 1990, עמ׳ ב 9.
     על ספרה של רחל כצנלסון-שז״ר ״אדם כמו שהוא״ : מבחר מתוך יומנים אישיים ורשימות (תל־אביב : עם עובד, 1989)
     חזר ונדפס בספרו אמהות מיַסדות, אחיות חורגות : על ראשית שירת הנשים העברית (מהדורה שניה מורחבת) (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004), עמ׳ 401–423.

 

541. בין דממה לזעקה.  דפים למחקר בספרות, כרך 7 (תשנ״א 1990), עמ׳ 55–94.
     על ׳חרבת חזעה׳ מאת ס. יזהר ועל ׳פרידה מהדרום׳ לאבא קובנר.
     חזר ונדפס בספרו  מול האח השותק  : עיונים בשירת מלחמת העצמאות, מחזור ראשון (תל־אביב : האוניברסיטה הפתוחה ; ירושלים : כתר, 1992), עמ׳ 315–356.

 

542. Between silence and screaming. Modern Hebrew Literature (New series), no. 4 (Spring/Summer 1990), pp. 31–36.
     An abridged version of Dan Miron’s Hebrew article of the same name.

      

543. ספירה חדשה (פתיח).  סימן קריאה, חוב׳ 21 (דצמבר 1990), עמ׳ 7–12.

 

544. מאחורי כל מחשבה מסתתרת מחשבה נוספת : הרהורים על ׳מר מאני׳ מאת א״ב יהושע. סימן קריאה, חוב׳ 21 (דצמבר 1990), עמ׳ 153–177.
     חזר ונדפס בספרו נוגע בדבר : מסות על ספרות, תרבות וחברה (תל־אביב : זמורה-ביתן, תשנ״א 1991), עמ׳ 24–64 ובתוך בכיוון הנגדי : קובץ מחקרים על ״מר מאני״ לא״ב יהושע / עריכה ומבוא, ניצה בן-דב (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 40–68.

 

545. Beyond misery and humiliation. Modern Hebrew Literature (New series), no. 5 (Fall/Winter 1990), pp. 20–22.
     Review of “The Eternal invalid and the Beloved” by Hanoch Levin.

 

546. ללא מראי-מקומות: הקדמה ׳תמימה׳ לשירת ביאליק.  מאזנים, כרך סה, גל׳ 2 (חשון תשנ״א, אוקטובר 1990), עמ׳ 40–47; גל׳ 3 (כסלו תשנ״א, נובמבר–דצמבר 1990), עמ׳ 7–14; גל׳ 5 (שבט–אדר תשנ״א, פברואר–מארס 1991), עמ׳ 57–64.
     חזר ונדפס בספרו חדשות מאזור הקוטב : עיונים בשירה העברית החדשה (תל־אביב : זמורה-ביתן, תשנ״ד 1993), עמ׳ 443–534.

 

547. אם יש צה״ל – שיופיע.  הארץ, ל׳ בשבט תשנ״א, 14 בפברואר 1991, עמ׳ ב2.
     משמעויות ההחלטה של ממשלת ישראל שלא להגיב על התקפת טילי הסקאד של עיראק על ישראל במלחמת המפרץ.
     חזר ונדפס ב׳הדואר׳, שנה 70, גל׳ יז (ט״ו באדר תשנ״א, 1 במארס 1991), עמ׳ 7–9.
     הגיבו על כך אמנון דנקנר ב׳חדשות׳, השבוע, 15 בפברואר 1991, עמ׳ 9; וגבריאל מוקד ברשימתו ״איך נהפך מירון למירונטי״ ב׳מעריב׳, כ״ט באדר תשנ״א, 15 במארס 1991, עמ׳ ד 11.

 

548. צעד ראשון בדרך ארוכה.  ידיעות אחרונות, כ״ט באדר תשנ״א, 15 במארס 1991, עמ׳ 22.
     על אורי צבי גרינברג.

 

549. לחיות בעולם – תשוקה ומצוקה.  דבר, י״ד בניסן תשנ״א, 29 במארס 1991, עמ׳ 24, 26; כ׳ בניסן תשנ״א, 4 באפריל 1991, עמ׳ 19–20.
     על נח שטרן ושירו ׳מכתב ביניים׳.
     חזר ונדפס בספרו נוגע בדבר : מסות על ספרות, תרבות וחברה (תל־אביב : זמורה-ביתן, תשנ״א 1991), עמ׳ 234–277.

 

550. בנסיון להבין את אופיה.  פוליטיקה, גל׳ 38 (מאי 1991), עמ׳ 2–5.
     על תל־אביב. הרהורים בנמל העיר, על העתיד הצפוי לה, כמו גם למדינה כולה, אם תוסיף להתבצר במובלעתה מבלי שתקיים משא ומתן אמיתי עם מה שמעבר לה.
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 364–372.

 

551. הקשת הגדולה.  על המשמר, כ״ו באייר תשנ״א, 10 במאי 1991, עמ׳ 18–19.
     על יצירת אורי צבי גרינברג, על יסוד שיחת רדיו ב׳קול ישראל׳.

 

552. שינאת יהודים פשוטה ומוכרת.  מעריב, השבוע, ט׳ בתמוז תשנ״א, 21 ביוני 1991, עמ׳ 54–55.
     תגובות של א. ב. יהושע ועמוס עוז על דברי הרב פרץ בענין החינוך בקיבוצים.
     הגיב על כך א״ב יהושע ברשימתו ״ביקורת איננה שנאה״, מעריב, השבוע, 28 ביוני 1991, עמ׳ 54–55 ודליה רביקוביץ ברשימתה ״אבל את האדם הוא שכח״ במעריב, השבוע, 5 ביולי 1991, עמ׳ 56.

 

553. פתיח: שני תאריכים.  סימן קריאה, חוב׳ 22 (יולי 1991), עמ׳ 7–11.
     חתום: ד.מ.
     על הסופר דוד פוגל והמשורר גבריאל פרייל.

 

554. חדשות מאזור הקוטב : פרקים במבוא ל׳אנקראון על קוטב העיצבון׳ מאת א״צ גרינברג.  סימן קריאה, חוב׳ 22 (יולי 1991), עמ׳ 190–227.
     נוסח מורחב חזר ונדפס בספרו חדשות מאזור הקוטב : עיונים בשירה העברית החדשה (תל־אביב : זמורה-ביתן, תשנ״ד 1993), עמ׳ 165–326.

 

555. בימי חורפנו.  סימן קריאה, חוב׳ 22 (יולי 1991), עמ׳ 20–21.
     חתום: ד.מ.
     תגובה למאמרו של אלי הירש ב׳העיר׳, 24 במאי 1991.

 

556. סבילות וסיפר : לקיסמו של בשביס-זינגר.  ידיעות אחרונות, כ״ב באב תשנ״א, 2 באוגוסט 1991, ב׳מוסף לשבת׳, עמ׳ 22–23.
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 37–50.
     נוסח אנגלי – ראה להלן.

 

557. ביקרתי בחנות כילד.  ידיעות אחרונות, כ״ב באב תשנ״א, 2 באוגוסט 1991, ב׳מוסף לשבת׳, עמ׳ 24.
     על חנות-הספרים ׳עקד׳ שנסגרה.

 

558. שירה, לנשים הכניסה היתה אסורה.  מעריב, כ״ב באב תשנ״א, 2 באוגוסט 1991, עמ׳ 60–61.
     עם דליה רביקוביץ.

 

559. גבריאל פרייל, בהווה התמידי : ״צעיר המשוררים העבריים באמריקה״ – בן 80.  ידיעות אחרונות, י״ג באלול תשנ״א, 23 באוגוסט 1991, המוסף לשבת, עמ׳ 22–23, 26.
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 132–141.

 

560. שעמומו של דאור.  דבר, י״ג באלול תשנ״א, 23 באוגוסט 1991, עמ׳ 25, 27.
     תגובה לרשימה של דן דאור ״אמבטיון עם ג׳אקוזי״ ב׳דבר׳, 16 באוגוסט 1991, עמ׳ 24, 27.
     דן דאור ענה ברשימה ב׳דבר׳, 23 באוגוסט 1991, עמ׳ 25.

 

561. ממה בורח חיים גורי.  מעריב השבוע, כ׳ באלול תשנ״א, 30 באוגוסט 1991, עמ׳ 60–61.
     ביקורת על ספרו של חיים גורי: ״רשימות מבית היין״ (תל־אביב : זמורה ביתן, תשנ״א)

 

562. שוב יוצא הזמר : עדותם של פזמונים. א. לזכור את ״כולם״ ״לעולם״: פזמונאות והישארות-הנפש.  דבר, כ״ז באלול תשנ״א, 6 בספטמבר 1991, עמ׳ 26–28; כ״ט באלול תשנ״א, 8 בספטמבר 1991, עמ׳ 24–25, 27.

 

563. לגבריאל עם קבלת פרס ביאליק.  הדואר, שנה 71, גל׳ ג (ו׳ בטבת תשנ״ב, 13 בדצמבר 1991), עמ׳ 18–19.
     על גבריאל פרייל עם זכייתו בפרס ביאליק.

 

564. Why was there no women׳s poetry in Hebrew before 1920?   Gender and text in modern Hebrew and Yiddish literature / edited by Naomi B. Sokoloff, Anne Lapidus Lerner and Anita Norich (New York and Jerusalem : Jewish Theological Seminary of America ; distributed by Harvard University Press, 1992), pp. 65–91.
     Translated by Naomi Sokoloff and Michael Yogev.
     תרגום תמצית מתוך המאמר ״אמהות מייסדות, אחיות חורגות״

 

565. Passivity and narration : the spell of Bashevis Singer.  Judaism, vol. 41, no. 1 (Winter 1992), pp. 6–17.
     Translated by Uriel Miron.
     Discusses the work of writer Isaac Bashevis Singer. Global acclaim; Difference from conventional Yiddish literature; Attitude towards sexuality; Consistent themes; Debut novel `Satan in Goray׳.
     Appeared also in Critical Essays on Isaac Bashevis Singer / edited by Grace Farrell (New York: G.K. Hall, 1996), pp. 149–164 and in his The Image of the Shtetl (2000)

 

566. מלחמת החיים – השתקפויות בעיני המפסידים.  בתוך: יהודים סתם : רומאן / יהושע פרלה ; מיידיש – יהודה גור-אריה (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ב 1992), עמ׳ 295–317.
     על יצירתו של יהושע פערלע.
     חזר ונדפס בספרו: הצד האפל בצחוקו של שלום עליכם (תשס״ד 2004), עמ׳ 199–228.

 

567. בתנועת מטוטלת : שירת יהודה קרני בהתפתחותה.  בתוך: שירים / יהודה קרני ; ערך והוסיף מבוא, דן מירון (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ב 1992), כרך ראשון, עמ׳ יא–קנג.
     חזר ונדפס בספרו חדשות מאזור הקוטב : עיונים בשירה העברית החדשה (תל־אביב : זמורה-ביתן, תשנ״ד 1993), עמ׳ 327–442.

 

568. שירה עברית היום, תמונת מצב.  מעריב, השבוע, י״ז באדר א תשנ״ב, 21 בפברואר 1992, עמ׳ 52–53; כ״ד באדר א תשנ״ב, 28 בפברואר 1992, עמ׳ 50–51.
     נימוקי דן מירון ועוזי שביט, שופטי פרס הספרות הישראלית על הענקת הפרס לאבות ישורון. וכן על שירתם של מאיה בז׳ראנו, אריה סיוון, יצחק לאור ואהרן שבתאי.

 

569. אבות : על דמותו האמנותית של המשורר אבות ישורון.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ד באדר א תשנ״ב, 28 בפברואר 1992, עמ׳ 23.
     הגיב על כך נתן זך ברשימתו ״אחרי מות – קדושים אמור״ במדורו ׳קרוב לעצמי׳ ב׳מעריב׳, א׳ באדר ב׳ תשנ״ב, 6 במארס 1992, במוסף ׳סופשבוע׳, עמ׳ 47.
     ענה על כך דן מירון ברשימה ״מעולם לא ״כיסחתי״ את שירת ישורון״ (ראה להלן)

      

570. שבתאי, סיון, לאור : משוררים במרכז.  מעריב, השבוע, 28 בפברואר 1992, עמ׳ 50–51.
     בהשתתפות עוזי שביט.

 

571. מעולם לא ״כיסחתי״ את שירת ישורון.  מעריב, השבוע, ט״ו באדר ב תשנ״ב, 20 במארס 1992, עמ׳ 51.

 

572. יזהר חוזר לסיפורת.  ידיעות אחרונות, ט״ו באדר ב תשנ״ב, 20 במארס 1992, במוסף לשבת, עמ׳ 22–23; כ״ט באדר ב תשנ״ב, 3 באפריל 1992, במוסף לשבת, עמ׳ 26–27.
     ביקורת על ספרו של ס. יזהר מקדמות (תל־אביב : זמורה-ביתן, תשנ״ב)
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 375–385.

 

573. המרד והסילוף המכוון.  מעריב, י״ט באייר תשנ״ב, 22 במאי 1992, עמ׳ 4 (במדור לספרות)
     תשובה לזיוה שמיר על מאמרה על ספרו של מירון מול האח השותק (י״ט באייר תשנ״ב, 15 באפריל 1992)

 

574. הפעם – לעבודה.  הארץ, כ״א בסיון תשנ״ב, 22 ביוני 1992, עמ׳ ב 1.
     קריאה לתמוך במפלגת העבודה בבחירות לכנסת.

 

575. בין ג׳ורג׳ הקדוש לדרקון.  הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בתמוז תשנ״ב, 10 ביולי 1992, עמ׳ ב9.
     תגובה לשני מאמרים של אריאל הירשפלד (״ביקורת שטופת דמע וקסם״ ב׳הארץ׳, כ״ה בסיוון תשנ״ב, 26 ביוני 1992, עמ׳ ב9, ו״במקום שבו דן מירון שותק״ ב׳הארץ׳, ב׳ בתמוז תשנ״ב, 3 ביולי ,1992 עמ׳ ב8) בעקבות ספרו מול האח השותק.

 

576. בין הנר לכוכבים : על שירת גבריאל פרייל.  בתוך: אספן סתווים : שירים, 1972–1992 / גבריאל פרייל (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ג 1993), עמ׳ 273–381.
     חזר ונדפס בספרו חדשות מאזור הקוטב : עיונים בשירה העברית החדשה (תל־אביב : זמורה-ביתן, תשנ״ד 1993), עמ׳ 9–124.

 

577. דער קינסטלער מיט דער מאסקע פון טאָגבוך. די גאָלדענע קייט, נומ. 136 (1993), עמ׳ 54–80.
     הופיע בעברית בספרו של א. סוצקבר, כנפי שחם : שירים מן היומן ושירים אחרים (תשמ״ג 1983).

 

578. מול דמעות התנין.  אפס שתיים, גל׳ 2 (חורף 1993), עמ׳ 106–120.
     הערות למאמרו של אבי כצמן: ״מול הדן השותק״ (עמ׳ 97–105) על ספרו של דן מירון: מול האח השותק.
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 184–206.

 

579. מסוף אל סף : חתימת שירת ה׳ישוב׳ והולדת שירת המדינה ביצירת יונתן רטוש.  צפון, כרך ב (תשנ״ג), עמ׳ 85–127
     חזר ונדפס בספרו: האדם אינו אלא ... : חולשת-הכוח, עוצמת-החולשה: עיונים בשירה (תל־אביב : זמורה-ביתן, מוציאים לאור, תשנ״ט 1999), עמ׳ 389–443.

 

580. שירה ופרוזה, יחסים מורכבים.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ח׳ בטבת תשנ״ג, 1 בינואר 1993, עמ׳ 25.
     על מעמדה של הסיפורת בספרות הישראלית העכשווית.

 

581. הרהורים בעידן של פרוזה.  בתוך: שלושים שנה, שלושים סיפורים : מבחר הסיפור העברי הקצר משנות הששים עד שנות התשעים / בחר וערך, זיסי סתוי (תל־אביב : ספרי ידיעות אחרונות, 1993), עמ׳ 397–427.

 

582. שוכבת על המים.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ד׳ בניסן תשנ״ג, 26 במארס 1993, עמ׳ 34.
     על שירתה של המשוררת דליה רביקוביץ.
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 414–422.

 

583. בין פני השטח לכאבי העומק: על סיפוריו של גדי טאוב.  ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, י״ד בניסן תשנ״ג, 5 באפריל 1993, עמ׳ 62–63; י״ח בניסן תשנ״ג, 9 באפריל 1993, עמ׳ 26–27.
     ביקורת על ספרו של גדי טאוב ״מה היה קורה אם היינו שוכחים את דב״ (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ג)

 

584. האם יש לספרות העברית ״נשמה״?  דבר, משא, ח׳ בסיוון תשנ״ג, 28 במאי 1993, עמ׳ 24, 26.

 

585. הרפתקאות ׳הצופה לבית ישראל׳.  דבר, משא, ט״ו בסיוון תשנ״ג, 4 ביוני 1993, עמ׳ 25.

 

586. מן המוצק אל המומס.  מעריב, ספרות אמנות, י״ב באב תשנ״ג, 30 ביולי 1993, עמ׳ 25–26; י״ט באב תשנ״ג, 6 באוגוסט 1993, עמ׳ 25–26.
     ביקורת על ספרה של יהודית הנדל ״החמסין האחרון: או החצר של מומו הגדולה״.
     הפרק השני נושא את הכותרת: ״דגמים במציאות נזילה : על מקומה של יהודית הנדל בסיפורת הישראלית״.
     חזר ונדפס בספרו הכוח החלש : עיונים בסיפורת של יהודית הנדל (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס״ב 2002), עמ׳ 48–66.

 

587. כשלג בקיץ : על אברהם סוצקוור בגבורותיו.  דבר, כ״ט באלול תשנ״ג, 15 בספטמבר 1993, עמ׳ 26, 28.

 

588. בין ספר לאפר.   אלפיים, מס׳ 10 (תשנ״ה 1994), עמ׳ 196–224.
     על ספרות השואה של ק. צטניק.
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 147–183.

 

589. בשולי הספר [׳כשיאש נסע׳ מאת יעקב גלאטשטיין].  כשיאש נסע / יעקב גלאטשטיין ; תרגום מיידיש ואחרית-דבר, דן מירון (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ד 1994), עמ׳ 205–221.
     חזר ונדפס בשם ״הקילוף עד לגלעין הרך״ בספרו הצד האפל בצחוקו של שלום עליכם (תשס״ד 2004), עמ׳ 229–249.

 

590. אלפון לשפה סיפורית חדשה : ״סיפורים בלתי רצוניים״ מאת אורלי קסטל-בלום.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 47 (ז׳ בשבט תשנ״ד, 19 בינואר 1994), עמ׳ 5.
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 443–448.

 

591. A Handbook to a new prose language. Modern Hebrew Literature (New series), no. 13 (Fall/Winter 1994), pp. 32–34.
     Review of Orly Castel-Bloom’s “Unbidden stories”.

 

592. אשכנז : החוויה היהודית-הגרמנית בכתבי עגנון.  צפון, כרך ג (כסלו תשנ״ה, נובמבר 1994), עמ׳ 9–73.

 

593. הקסם עדיין לא פוענח : מאה שנה להולדתה של אסתר ראב.  דבר, משא, י״ח באייר תשנ״ד, 29 באפריל 1994, עמ׳ 25; כ״ה באייר תשנ״ד, 6 במאי 1994, עמ׳ 25, 26; ג׳ בסיוון תשנ״ד, 13 במאי 1994, עמ׳ 21, 23.
     הפרק השני נושא את הכותרת ׳מולדת – טללים ומבוכה׳ והשלישי – ׳הנהרות המאוושים : מעבר לניגוד בין המוצק לרפוי׳.
     חזר ונדפס בספרו: האדם אינו אלא ... : חולשת-הכוח, עוצמת-החולשה: עיונים בשירה (תל־אביב : זמורה-ביתן, מוציאים לאור, תשנ״ט 1999), עמ׳ 259–307 ובספרו: אמהות מייסדות, אחיות חורגות : על ראשית שירת הנשים העברית (מהדורה שניה מורחבת) (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004), עמ׳ 283–326.

 

594. שילם את מחיר תהילת חסמב״ה.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ה באייר תשנ״ד, 6 במאי 1994, עמ׳ 28, 31.
     על דמותו ויצירותיו של הסופר יגאל מוסינזון.

 

595. פרידה מגבריאל פרייל.  בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 142–144.
     על קברו של המשורר, במלאת שנה לפטירתו, 1 ביוני 1994.

 

596. שילוש שאינו קדוש.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ד בסיוון תשנ״ד, 3 ביוני 1994, עמ׳ 28–29.
     חומר למחשבה לקראת שבוע הספר.

 

597. המרחב – כשפה – ה׳בריכה׳ כשלב בלשני בהפרדה בין ה׳אני׳ לעולם.  על שפת הבריכה : הפואמה של ביאליק בראי הביקורת / ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1995), עמ׳ 165–175.

 

598. ׳האדם אינו אלא...׳; על דרכי יצירת המשמעות והמבנה בשיר טרגי.  שאול טשרניחובסקי :  מחקרים ותעודות / בעריכת בעז ערפלי (ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ״ה 1994), עמ׳ 357–417.
     חזר ונדפס בספרו: האדם אינו אלא ... : חולשת-הכוח, עוצמת-החולשה: עיונים בשירה (תל־אביב : זמורה-ביתן, מוציאים לאור, תשנ״ט 1999), עמ׳ 19–85.

 

599. צי איז טאקע פאראן איין מאָדערנע כלל-ישראל-ליטעראטור?  די צוקונפט, באנד 99, נומ. 1 (1995), עמ׳ 23–33.
     בעיקר על תרומתו של דב סדן לביקורת הספרות היהודית במאה העשרים.
     נוסח עברי נדפס בספרו אם לא תהיה ירושלים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1987) ובאנגלית ״The Image of the Shtetl (2000).״

 

600. The literary image of the Shtetl.  Jewish Social Studies (new series), vol. 1, no. 3 (Spring 1995), pp. 1–43.
     Appeared also in his The Image of the Shtetl : and Other Studies of Modern Jewish Literary Imagination (Syracuse, NY: Syracuse University Press, 2000)

 

601. המתים אינם שוכחים : מחזור שירים מאת אברהם סוצקבר ב׳די גאָלדענע קייט׳ מס׳ 140.  ידיעות אחרונות, כ״ג בתמוז תשנ״ה, 21 ביולי 1995, עמ׳ 28, 30 (במדור לספרות)
     על אברהם סוצקבר.

 

602. שתי שיחות ראשונות : מתוך מחזור של שיחות על אישיותו ויצירתו של נתן אלתרמן.  צפון, כרך ד (תשנ״ו), עמ׳ 248–294.

 

603. רובע שחור בכותל הלבן : הערות ל׳סעודה מפסקת׳ מאת א.נ. גנסין.  מאזנים, כרך ע, גל׳ 1 (תשרי תשנ״ו, אוקטובר 1995), עמ׳ 20–26, 39–45
     חזר ונדפס בספרו חחים באפו של הנצח : יצירתו של אורי ניסן גנסין : חמישה מחזורי עיונים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ז 1997), עמ׳ 100–123.

      

604. Depictions in modern Hebrew literature.  City of the Great King : Jerusalem from David to the Present / edited by Nitza Rosovsky (Cambridge, MA: Harvard University Press, 1996), pp. 241–287, 515–516.
     On depictions of Jerusalem.

 

605. ״פלא היוולד פרפר מן התולעת״ : מתוך מחזור שיחות על אלתרמן הצעיר ודרכו אל שליחותו השירית.  עיונים בתקומת ישראל, כרך 6 (תשנ״ו 1996), עמ׳ 426–478.

 

606. אגדת ״אצל״ ולקחיה : ראשיתו של הרומן המודרניסטי העברי.  בתוך:  דברים ליזהר / בעריכת ניצה בן ארי (תל־אביב : זמורה-ביתן, תשנ״ו 1996), עמ׳ 341–442.

 

607. בצד, באמצע.   הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 161 (ז׳ בניסן תשנ״ו, 27 במארס 1996), עמ׳ 1, 14.
     על ״צדדיים״ מאת ס. יזהר. חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 386–396.

 

608. חיים בתרבות השיכחה, או: שורי השמש האבודים.  ידיעות אחרונות, מוסף לחג השבועות, ד׳ בסיוון תשנ״ו, 23 במאי 1996, עמ׳ 28–30.
     על רדידותה של הספרות הנכתבת בהווה.
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 11–22.
     הגיבו על כך חיים פסח ועודד פלד.

 

609. תמיהות תמוהות.  ידיעות אחרונות, כ׳ בסיוון תשנ״ו, 7 ביוני 1996, עמ׳ 30.
     דן מירון משיב לתגובות של חיים פסח ועודד פלד.

 

610. האוקיינוס הלא-שקט : דברים מעטים על אורי צבי גרינברג – חמש תמונות יסוד בשירתו.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ה בכסלו תשנ״ז, 6 בדצמבר 1996, עמ׳ 28–29.
     דברים שנאמרו בכנס לציון מאה שנה להולדת המשורר.
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 67–72.

 

611. אילן צומח מאופל : על שירת יעקב אורלנד.  בתוך:  מבחר כתבים / יעקב אורלנד ; עריכה ואחרית דבר, דן מירון (ירושלים : מוסד ביאליק ; [תל־אביב] : מחברות לספרות, תשנ״ז 1997), כרך ג׳, עמ׳ 375–428
     חזר ונדפס בספרו: האדם אינו אלא ... : חולשת-הכוח, עוצמת-החולשה: עיונים בשירה (תל־אביב : זמורה-ביתן, מוציאים לאור, תשנ״ט 1999), עמ׳ 445–501.

 

612. בדרך אל החורשה הקדושה ובחזרה: חפירה ברובד האנגוגי בכתבי גנסין. בספרו: חחים באפו של הנצח : יצירתו של אורי ניסן גנסין : חמישה מחזורי עיונים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ז 1997), עמ׳ 505–585.
     נוסח מעודכן נדפס בספרו מדוע גנסין? : שלושה עיונים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשע״ה 2014), עמ׳ 134–228.

 

613. ההר שהחמיצו הטועים.  אלפיים, חוב׳ 14 (תשנ״ז 1997), עמ׳ 232–256.
     על ״הר הטועים״ ליהודית הנדל (הקיבוץ המאוחד, 1991)
     חזר ונדפס בספרו  הכוח החלש : עיונים בסיפורת של יהודית הנדל (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס״ב 2002), עמ׳ 163–194.

 

614. The Blind Library under Ben Balben. In: The Blind Library / Joshua Neustein (Tel-Aviv : Shaar Zion Beit Ariela Library, May–September 1997), pp. 17–43.
     נוסח עברי: ״הספריה הָעִוֶרֶת למרגלות בן בלבן״, נדפס בעמ׳ 60–80.
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 456–484.

 

615. A poesia hebraica de Bialik aos nossos dias.  Poesia Sempre (Rio de Janeiro), Ano 5, no. 8 (Junho 1997), pp. 13–58.
     Translated by Nancy Rosenbach & Margarida Goldsztain.

 

616. ״הני, תראי, נהיה מאושרים״.  הארץ, מוסף, כ׳ בתמוז תשנ״ז, 25 ביולי 1997, עמ׳ 16–18, 20, 22, 24.
     סיפור אהבתו של נתן אלתרמן להניה זיסלא.
     הגיבה על המאמר כרמלה קלעי ברשימתה ״אני מתקוממת״ במוסף הארץ, 8 באוגוסט 1997, עמ׳ 4 (במדור ׳תגובות׳)

 

617. ״לאהוב עוד לא שכחנו״.  הארץ, מוסף, כ״ז בתמוז תשנ״ז, 1 באוגוסט 1997, עמ׳ 38–40, 42.
     על פרשת אהבתו שהוחמצה של נתן אלתרמן לעבריה שושני בדגניה א׳.
     הגיב על המאמר אבנר עופר, בנה של עבריה שושני, ברשימתו ״האם תהיי אתי?״ במוסף הארץ, 8 באוגוסט 1997, עמ׳ 4 (במדור ׳תגובות׳)

 

618. הופעת הבכורה.  צפון, כרך ה (תשנ״ח 1998), עמ׳ 39–66.
     שיחה חמישית על נתן אלתרמן הצעיר - אישיותו ויצירתו.

 

619. אחרית דבר [לרומן ׳במדבר מלון אורחים׳ ליונת ואלכסנדר סנד].  במדבר מלון אורחים / יונת ואלכסנדר סנד (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ח 1998), עמ׳ 291–300.

 

620. א״צ גרינברג – רטרוספקטיבה.  הדואר, שנה 77, גל׳ י״ד (כ״ו באייר תשנ״ח, 22 במאי 1998), עמ׳ 13–15; גל׳ ט״ו (י״ח בסיון תשנ״ח, 12 ביוני 1998), עמ׳ 16–19.
     פרק פותח מתוך מסה.

 

621. Between Rabbi Shach and Modern Hebrew literature.  Israel Affairs, vol. 4, no. 3–4 (Spring/Summer 1998), pp. 86–100.
     Translated by Norman Berdichevsky.

 

622. אורי צבי גרינבערג – דער פאָעט פון זיין תקופה.  יידישער קעמפער, באנד 49, נומ. 2799 (נאָוועמבער–דעצעמבער 1998, תשנ״ט), זז. 7, 8.

 

623. אהבה התלויה בדבר : תולדות התקבלותה של שירת דוד פוגל. בתוך: אדרת לבנימין : ספר היובל לבנימין הרשב (תל־אביב : המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר, אוניברסיטת תל־אביב והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999), כרך א׳, עמ׳ 29–98.
     כולל הערות ביבליוגרפיות. ״פרק מתוך חיבור על שירת פוגל״.

 

624. Chajim Nachman Bialik und Moshe Gershuni – Dichter und Künstler.  In: Bialik, Ginsberg, Gershuni : dreizehn Radierungen zu Gedichten von Chajim Nachman Bialik, vierundzwanzig Siebdrucke zu ״Kaddish״ for Naomi Ginsberg, 1894–1956 von Allen Ginsberg, hebräische Übersetzung, Natan Zach / Moshe Gershuni (Berlin : Stiftung ״Neue Synagoge Berlin – Centrum Judaicum״ in Zusammenarbeit mit der Jüdischen Gemeinde zu Berlin, 1999), pp. 24–29.

 

625. בין שני בתים: על ז׳ שניאור ועל אנשי שקלוב.  בתוך: אנשי שקלוב / זלמן שניאור (תל־אביב : דביר, תשנ״ט 1999), עמ׳ 317–415.
     חזר ונדפס בספרו הצד האפל בצחוקו של שלום עליכם : מסות על חשיבותה של הרצינות ביחס ליידיש ולספרותה (תל־אביב : עם עובד, תשס״ד 2004), עמ׳

 

626. האומץ לחולין וקריסתו : על ׳טבעות עשן׳ מאת לאה גולדברג כתחנת-צומת בהתפתחות השירה העברית המודרנית.  בספרו:  האדם אינו אלא ... : חולשת-הכוח, עוצמת-החולשה: עיונים בשירה (תל־אביב : זמורה-ביתן, מוציאים לאור, תשנ״ט 1999), עמ׳ 309–388.
     חזר ונדפס בספרו אמהות מיַסדות, אחיות חורגות : על ראשית שירת הנשים העברית (מהדורה שניה מורחבת) (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004), עמ׳ 329–400.

      

627. ׳הכוח האחר׳ מול ׳הכוח החלש׳. בתוך:  הכוח האחר / צבי מאירוביץ ויהודית הנדל ; עורך – מרדכי עומר (תל־אביב : מוזיאון תל־אביב לאמנות, 1999), עמ׳ 14–55.
     חזר ונדפס בספרו  הכוח החלש : עיונים בסיפורת של יהודית הנדל (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס״ב 2002), עמ׳ 68–131.

 

628. בין השער הסתום לשער הרחמים. בתוך: מחזורים : שירים, 1952–1988 / אבנר טריינין (ירושלים : מוסד ביאליק : הקיבוץ המאוחד, תש״ס 1999), עמ׳ 417–574.

 

629. ״בקול תרועה, בנהי תופים״ : נתן אלתרמן הצעיר – וחבורת ״טורים״.  צפון, כרך ו (תש״ס 2000), עמ׳ 207–230.

 

630. ריקוד על החבל המתוח : על סיפוריו של מנשה לוין.  בתוך: הרקדנית המעופפת : מבחר סיפורים 1928–1981 / מנשה לוין : ערך והוסיף מסה על סיפורי לוין, דן מירון (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ס 2000), עמ׳ 259–342.

 

631. טורא בטורא, אינש באינש : יחסי ביאליק-אצ״ג כמפגש היסטורי וכמודל פואטי.  בתוך: המתכונת והדמות : מחקרים ועיונים בשירת אורי צבי גרינברג / עורך – הלל ויס (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תש״ס 2000), עמ׳ 67–141.
     חזר ונדפס בספרו: האדם אינו אלא ... : חולשת-הכוח, עוצמת-החולשה: עיונים בשירה (תל־אביב : זמורה-ביתן, מוציאים לאור, תשנ״ט 1999), עמ׳ 87–196.

 

632. ממשל לסיפור תולדי : פתיחה לדיון ב׳תמול שלשום׳.  בתוך: קובץ עגנון, כרך ב / בעריכת אמונה ירון, רפאל וייזר, דן לאור, ראובן מירקין (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תש״ס 2000), עמ׳ 87–159.

 

633. Hayim Nahman Bialik׳s poetry : an introduction.  In: Songs from Bialik  : selected poems of Hayim Nahman Bialik / edited and translated from the Hebrew by Atar Hadari ; with an introduction by Dan Miron. (Syracuse : Syracuse University Press, 2000), pp. xvii–lxiv.
     Adapted, abridged, and translated by the editor [Atar Hadari] from Dan Miron׳s חדשות מאזור הקוטב , pp. 443–534.

 

634. H.N. Bialik and the quest for ethical identity.  Hebrew Studies, vol. 41 (2000), pp. 189–208.

 

635. חלום בעשן על חוף ים המלח : על השירה הפוליטית של אצ״ג ועל ״חזון אחד הלגיונות״.  בתוך:  ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה : מאמרים מוגשים לגרשון שקד / עורכים: יהודית בר-אל, יגאל שוורץ ותמר ס. הס  (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : כתר הוצאה לאור, 2000), עמ׳ 189–227.
     חזר ונדפס בספרו: האדם אינו אלא ... : חולשת-הכוח, עוצמת-החולשה: עיונים בשירה (תל־אביב : זמורה-ביתן, מוציאים לאור, תשנ״ט 1999), עמ׳ 197–257

 

2000

636. בסוף הספר.  בתוך: פרשיות : סיפורים מקובצים / דבורה בארון (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ס 2000), עמ׳ 694.
     אחרית דבר למהדורה הרביעית.

 

637. פרידה ממנהיגותו של ברק.  ידיעות אחרונות, 24 שעות, כ׳ באדר ב׳ תש״ס, 27 במארס 2000, עמ׳ 7.
     דברי ביקורת והסתיגות ממנהיגתו של אהוד ברק שאינו פועל כנגד גסות פוליטית ווולגריות חברתית ותרבותית וכנגד פגעי העוני בחברה ועוד.

 

638. ענף עם אחרוני דובדבנים.   הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תש״ס, 19 באפריל 2000, עמ׳ ה6, ה8.
     סקירה אודות השירה האידית של המשורר אברהם סוצקבר.
     חזר ונדפס בספרו הצד האפל בצחוקו של שלום עליכם (תשס״ד 2004), עמ׳ 251–268.
     נוסח ביידיש נדפס ב׳יידישע קולטור׳ – להלן.

 

639. א צווייג מיט לעצטע קארשן : א שמועס וועגן אברהם סוצקעווערס פאָעזיע.  יידישע קולטור, באנד 62, נומ. 3–4 (מארס–אפריל 2000), זז.  31–43.

 

640. La poesie hebraique de Bialik a nos jours. In: Anthologie de la poésie en hébreu moderne /  choix et préface d׳Emmanuel Moses (Paris : Gallimard, 2001), pp. 9–89.
     Traduite de l׳hébreu par Laurence Sendrowicz.

 

641. על מה המאבק : הטעם לכישלון הצורב של מערכת ההסברה הישראלית.   ידיעות אחרונות, 24 שעות, כ״ה בתשרי תשס״א, 24 באוקטובר 2000, עמ׳ 5.
     כמה דברי הסבר לפשר העימות הפלשתיני ישראלי והכשל ההסברתי של ישראל.

 

2001

642. יהודה עמיחי: הקופסה המחוררת והנוסח האלגי.
     א. בין זיכרונותי המתוקים שבתוכי ובין העולם הגדול והמלוח.  הארץ, תרבות וספרות, ג׳ בטבת תשס״א, 29 בדצמבר 2000, עמ׳ ב 14.
     ב. כיצד יכול אדם להיות פתוח וסגור בעת ובעונה אחת?  הארץ, תרבות וספרות, י׳ בטבת תשס״א, 5 בינואר 2001, עמ׳ ב 15.
     ג. הוא מעולם לא נשבע ״ונזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר״.  הארץ, תרבות וספרות, י״ז בטבת תשס״א, 12 בינואר 2001, עמ׳ ב 15.
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 397–413.

 

643. פתוח-סגור-פתוח – יהודה עמיחי : הנוסח האלגי.  הדואר, שנה 80, גל׳ ה׳ (כ״ד בטבת תשס״א, 19 בינואר 2001), עמ׳ 17–23.
     

 

644. המכשלה התרבותית שנמנעה : יש לבצע את יצירות וגנר אבל בבית האופרה ובשלמותן.  הארץ, כ״ג באייר תשס״א, 16 במאי 2001, עמ׳ ב 2.

 

645. בין המים הטובים למים הרעים.  הארץ, תרבות וספרות, י״ח בתשרי תשס״ב, 5 באוקטובר 2001, עמ׳ ב 15.
     על ספרה של יהודית הנדל ״אנשים אחרים הם״ (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ס).
     חזר ונדפס בספרו הכוח החלש : עיונים בסיפורת של יהודית הנדל (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס״ב 2002), עמ׳ 14–23.

 

646. אחיהם של נערי מגש הכסף : אנשי ארץ ישראל הממסדית הישנה הפגינו באבל על גנדי.  ידיעות אחרונות, 24 שעות, ח׳ בחשון תשס״ב, 25 באוקטובר 2001, עמ׳ 5
     האבל על רחבעם זאבי ורגשי האהדה לאחר מותו ופשרם הפוליטי חברתי

 

647. נכס תרבותי זועק להצלה.  ידיעות אחרונות, 24 שעות, י״ח בחשון תשס״ב, 4 בנובמבר 2001, עמ׳ 5.
     על מצבו של ארכיון ׳גנזים׳ ועל אגודת הסופרים העברים.

 

648. סמל של קיפאון רוחני. ידיעות אחרונות, 24 שעות, כ״ה בחשון תשס״ב, 11 בנובמבר 2001, עמ׳ 5.
     הרב שך המנוח העדיף את הימין על פני השמאל לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן

 

649. שעתה של אלישבע.  עיונים בתקומת ישראל, כרך 12 (תשס״ב 2002), עמ׳ 521–566; כרך 13 (תשס״ג 2003), עמ׳ 345–392.
     חזר ונדפס בספרו אמהות מייסדות, אחיות חורגות : על ראשית שירת הנשים העברית (מהדורה שנייה) (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 2004), עמ׳ 179–282.

 

650. בין שתי נשמות : האנלוגיה הפואסטית ב׳תמול שלשום׳ לש״י עגנון.  מווילנה לירושלים :  מחקרים בתולדותיהם ובתרבותם של יהודי מזרח אירופה מוגשים לפרופסור שמואל ורסס / עורכים, דוד אסף ... [ואחרים] (ירושלים: הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס״ב), עמ׳ 549–608.

 

651. על ״חכמי אודסה״. מחווה לאודסה / עורכת, רחל ארבל (תל־אביב: בית התפוצות על שם נחום גולדמן, 2002), עמ׳ 33–37.
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 23–28.

 

652. The Odessa sages.  Homage to Odessa / edited by Rachel Arbel (Tel-Aviv: Nahum Goldmann Museum of the Jewish Diaspora, 2002), pp. 58–62.

 

653. הגבירה בחלוק הוורוד.  ידיעות אחרונות, כ״ט באלול תשס״ב, 6 בספטמבר 2002, המוסף לחג, עמ׳ 36–37.
     דברי פרשנות והסבר לשירו של אברהם חלפי ״עטור מצחך״, בצירוף מילות השיר.
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 125–131.

 

654. The dark side of Sholem Aleichem’s laughter.  Derekh : Judaica urbinatensia, no. 1 (2003), pp. 16–54.
     נוסח עברי נדפס בספרו   הצד האפל בצחוקו של שלום עליכם (תל־אביב : עם עובד, תשס״ד 2004), עמ׳ 17–116

 

655. שירת מנשה לוין – הדרך שלא נצעדה.  בתוך: פתיחה ללילה / מנשה לוין (תל־אביב : הוצאת קשב לשירה, תשס״ג 2003), עמ׳ 7–32.

 

656. דרך המשך, דרך קוצים : על שירתו של ק. א. ברתיני.  בתוך: שירים / ק.א. ברתיני ; בחר והוסיף אחרית דבר, דן מירון (אור-יהודה : דביר, תשס״ג 2003), כרך ב׳, עמ׳ 185–267.

 

657. הסיבילה הקומית : על שירתה של אגי משעול.  בתוך: מבחר וחדשים / אגי משעול (ירושלים : מוסד ביאליק : הקיבוץ המאוחד, תשס״ג 2003), עמ׳ 291–443.
     חזר ונדפס בספרו הקול האורפיאי : עיונים בשירתן של משוררות ישראליות, חלק שני (רמת גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור, תשע״ז 2017), עמ׳ 7–217.

 

658. מרואה שחורות לרואה זיתים : על קובץ שירים חדש של אבנר טריינין.  קשת החדשה, חוב׳ 5 (סתיו 2003), עמ׳ 61–86.

 

659. בין אופק לאנך : על ״רחוב המדרגות״ ליהודית הנדל.  צפון, כרך ז׳ (תשס״ד), עמ׳  19–36.
     נדפס גם בספרו הכוח החלש : עיונים בסיפורת של יהודית הנדל (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס״ב 2002), עמ׳ 25–45.

 

660. הרופא המדומה והמראה השבורה : עיון בספרה של יהודית הנדל – ״טירופו של רופא הנפש״.  עלי שיח, חוב׳ 50 (חורף תשס״ד 2003), עמ׳ 12–33.

 

661. אף-על-פי-כן, נוע ינוע : על חיים הזז.  דימוי, גל׳ 23 (חורף תשס״ד), עמ׳ 42–48.
     דברים שנאמרו במשכן הנשיא לציון מלאת שלושים שנה לפטירתו של הסופר.
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳51–66.

 

662. תרומתו של זאב ז׳בוטינסקי לשירה העברית המודרנית. בתוך:  איש בסער : מסות ומחקרים על זאב ז׳בוטינסקי / עורכים, אבי בראלי, פנחס גינוסר (קריית שדה-בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון, תשס״ד 2004), עמ׳ 187–251.
     גירסה שונה במקצת נדפסה כמבוא לקובץ אילן מצל בגיא (תשס״ו 2005) – ראה להלן.

 

663. God Bless America : of and around Sholem Asch’s East River.  In: Sholem Asch reconsidered / edited by Nanette Stahl (New Haven : The Beinecke Rare Book and Manuscript Library, 2004), pp. 147–216.

 

664. הם צוחקים – אני בוכה.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ז בתמוז תשס״ד, 16 ביולי 2004, עמ׳ ה 2.
     אודות היחס לשפת היידיש ולספרותה.
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 207–214.

 

665. נאמן לעצמו עד תום: עם מותו של משה שמיר, אב מייסד של הספרות הישראלית.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, י׳ באלול תשס״ד, 27 באוגוסט 2004, עמ׳ 28, 30.

 

666. ביאליק חי, שירתו קיימת: היכן פועמים גם היום העורקים החיים במיכלול שיריו של ׳המשורר הלאומי׳.  ידיעות אחרונות, המוסף לחג – ספרות סוכות, י״ד בתשרי תשס״ה, 29 בספטמבר 2004,  עמ׳ 30–31.
     דברים בבית ביאליק, כ״א בתמוז תשס״ד, במלאת שבעים שנה לפטירת המשורר.
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 29–36.

 

667. התביעה להתגלות היבשה : על ״בקץ הדרכים עומד ר׳ לוי יצחק מברדיטשוב ודורש תשובת רם״ מאת אורי צבי גרינברג.  דימוי, גל׳ 24 (חורף תשס״ה), עמ׳ 19–22, 48.

 

668. Eppur si muove : introduction to Haim Hazaz. In: The Sermon & other stories / Haim Hazaz (New Milford, Conn. : Toby Press, 2005), pp. 1–20.

 

669. לעוץ מציאות, ללוש חשך, לברא קול : על שירתה של רחל חלפי. בתוך: מקלעת השמש : מ״שירים תת-ימיים ואחרים״, 1975 ועד ״נוסעת סמויה״, 1999 / רחל חלפי. מהדורה מורחבת (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005), עמ׳ 451–574.
     פרקים מתוך המסה נדפסו  ב׳שבו׳, חוב׳ 14 (יוני 2005), עמ׳ 29–54.
     נוסח מלא כונס בספרו הקול האורפיאי : עיונים בשירתן של משוררות ישראליות, חלק ראשון (רמת גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור, תשע״ז 2017), עמ׳ 167–357.

 

670. עבד לספרות העברית עד נצח. או: בשבח האותנטיות.  הארץ, תרבות וספרות,  ג׳ בסיון תשס״ה, 10 ביוני 2005, עמ׳
     על שמואל ורסס בן התשעים.

 

671. שירת הדיסונאנס המטאפיסי : על שירתו של יונדב קפלון.  כרמל, חוב׳ 11 (קיץ תשס״ה 2005), עמ׳ 92–116.
     נוסח מורחב ומעודכן נדפס כאחרית דבר לספרו של קפלון מזמור זמני : כל השירים עד כה (ירושלים : מוסד ביאליק, תשע״ב 2011), עמ׳ 291–348 וכן בספרו של דן מירון דוקים : עיונים בשירה הישראלית (רמת גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור, תשפ״א 2021), עמ׳ 244–330.

 

672. מ״בעיר ההרגה״ והלאה : הרהורים על הפואמה של ביאליק במלאות מאה להופעתה.  אלפיים, חוב׳ 28 (תשס״ה), עמ׳ 152–233.
     פורסם גם בתוך בעיר ההרגה – ביקור מאוחר (2005).

 

673. ״הקוראים הם חברים שלי״.   ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, ה׳ באלול תשס״ה, 9 בספטמבר 2005, עמ׳ 30.
     הפיקה: יהודית גריזיצקי.

 

674. על שירת יהודה עמיחי – במלאות חמש שנים לפטירתו.
     א.  יהודה עמיחי, מהפכן עם אבא.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ו באלול תשס״ה, 30 בספטמבר 2005, עמ׳ ה 4.
     ב.  ״כשאני מגיע למרום חזיונותי אני מוצא את עצמי עם אנשי יום יום.״  הארץ, תרבות וספרות, ו׳ בתשרי תשס״ו, 9 באוקטובר 2005, עמ׳  ה 2.
     ג.  ״ילד טוב ומלא אהבה״.  הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בתשרי תשס״ו, 12 באוקטובר 2005, עמ׳

 

675. מבוא [על שירתו של זאב ז׳בוטינסקי]. בתוך:  אילן מצל בגיא : זאב ז׳בוטינסקי ושירתו (תל־אביב : המסדר על שם זאב ז׳בוטינסקי, תשס״ו 2005), עמ׳ 13–129.

 

676. Literature as a vehicle for a national renaissance : the model of Peretz versus that of Bialik.  In:  The Enduring Legacy of Yitzchok Leybush Peretz : proceedings of a literary and cultural symposium, March 27, 2005 / Benny Kraut, editor (New York : Center for Jewish Studies, Queens College, CUNY, 2006), pp. 30–48.

 

677. Osservazioni sulla cultura israeliana. In: Israele – Arte e vita, 1906–2006 / a cura di Amnon Barzel (Milano : Proedi, 2006), pp. 280–298.

 

678. כומרייה בישראל.  הוֹ! : כתב-עת לספרות, גל׳ 3 (2006), עמ׳ 99–128.
     על הסיפור הבלשי, ההנאה שהוא מסב לקוראיו ומקומו בתרבות הישראלית.
     חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 320–353.

 

679. הספרות היא יער עם עצים ושיחים.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ז בסיון תשס״ו, 23 ביוני 2006, עמ׳
     תגובה לרשימתו של בני ציפר בגנות ספרה של רונית מטלון  ״גלו את פניה״.
     הגיבו על כך:
     • חזן-רוקם, גלית.  אבנים בבית זכוכית.  הארץ, תרבות וספרות (במדור ׳תגובות׳), ד׳ בתמוז תשס״ו, 30 ביוני 2006, עמ׳
     • כהן, יואל.  די לי ביופי.  הארץ, תרבות וספרות (במדור ׳תגובות׳), ד׳ בתמוז תשס״ו, 30 ביוני 2006, עמ׳ 

 

680. פרדוקס התקשורת בשירת ביאליק : על כפל התדרים של המשורר בקליטת היצירה ובהפצתה.  הו! : כתב-עת לספרות, גל׳ 6 (כסלו תשס״ח, נובמבר 2007), עמ׳ 164–195.

 

681. על יחסו של קפקא אל התחייה הלאומית היהודית.
     א.  הנאומים בקונגרס הציוני עוררו בו חשק לירוק.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול תשס״ח, 29 בספטמבר 2008, עמ׳  2.
     פרנץ קפקא, שהיה לכאורה מעוניין בציונות, לא הקדיש ביומניו מלה אחת לסופרים ולאנשי רוח כותבי עברית. הערה אחת, מלגלגת, שכתב על ביאליק, מעצימה עוד יותר את החידה. על קפקא והפרויקט התרבותי היהודי-הלאומי.
     ב.  עצבות בפלשתינה?  הארץ, תרבות וספרות, ד׳ בתשרי תשס״ט, 3 באוקטובר 2008, עמ׳ 4.
     קפקא, אפשר לומר, ״לא סבל״ את התרבות היהודית הלאומית המודרנית ואת הספרות שביקשה לבנות ולקדם, בייחוד לא בנוסחה העברי הציוני. הוא לא רק אמר פעמים אחדות שהספרות היהודית הלאומית המודרנית הזאת אינה מעוררת בו כל עניין, אלא אף ״התנגד״ לה.
     ג.  ילדים, הישארו קטנים!  הארץ, תרבות וספרות, י״א בתשרי תשס״ט, 10 באוקטובר 2008, עמ׳  4.
     אחת הסיבות להסתייגותו של קפקא משירת ביאליק כפי שהבין אותה היתה שמשורר יהודי אסור לו, לדעתו, להפגין שרירים רטוריים של אתלט כאלה שהפגין ביאליק. שאסור לו לדבר בשם הכוח ונגד החולשה. שלמשורר הלאומי היהודי אסור להעמיד פני אריה שואג. שבמסיכת אריה שואג הוא תרתי דסתרי, חוכא ואיטלולה, דמות קומית ואולי גם גרוטסקית.
     הגיבו על סדרת המאמרים:
     • יבנה, יובל.  סוקר מן הסוג השטחי.  הארץ, תרבות וספרות (במדור ׳תגובות׳), כ״ה בתשרי תשס״ט, 24 באוקטובר 2008, עמ׳
     • יהושע, אברהם ב.  רגרסיה בשירות הפרוורסיה.  הארץ, תרבות וספרות, ב׳ בחשון תשס״ט, 31 באוקטובר 2008, עמ׳
       הגיב על כך:
       • שרון, יוסף.  מה מבקש א״ב יהושע אצל קפקא.  הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בחשון תשס״ט, 7 בנובמבר 2008, עמ׳

      

682. להמציא מחדש את המוות : בעקבות פואמה נשכחת של אורי צבי גרינברג.  בתוך: ממתכת השכל חצוב : קובץ מחקרים ביצירת אורי צבי גרינברג / בעריכת חנן חבר (ירושלים: מוסד ביאליק, תשס״ט 2008), עמ׳ 1–48.
     על הפואמה ״זהו העצב זהו הנס זהו הנוגה״.

 

683. קורא מן הסוג המעמיק.  הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בחשון תשס״ט, 7 בנובמבר 2008, עמ׳
     רק מי שפוחד מאיזו נידחות תרבותית השוכנת בקרבו, מאיזו תחושה פנימית של שוליות, מחצין את הפחד בצורת גינוי הפרובינציאליות. תשובה ליובל יבנה.
     הגיבו על כך:
     • יבנה, יובל.  עצותיו של קיביצר נצחי.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בחשון תשס״ט, 14 בנובמבר 2008, עמ׳
     • לאור, יצחק.   המזכירה של בטינה פון יאגוב.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בחשון תשס״ט, 14 בנובמבר 2008, עמ׳

      

684. אורי צבי גרינברג – ׳נושא קינתו אל דמויות הטובעים׳.  בתוך: שואה ממרחק תבוא : אישים ביישוב הארץ-ישראלי ויחסם לנאציזם ולשואה, 1933–1948 / עורכת, דינה פורת ; עורכת משנה, אביבה חלמיש (ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשס״ט 2009), עמ׳ 3–23.

 

685. קפקא – בין יהדות ליהודיות
     א.  הטקסט היחיד שבו ריכז קפקא את מבטו בהוויה יהודית מובהקת.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תשס״ט, 8 באפריל 2009, עמ׳
     פרנץ קפקא והסיפור ״בבית הכנסת שלנו״.
     ב.  פחד נורא מחיית מחמד.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בניסן תשס״ט, 10 באפריל 2009, עמ׳ 4.
     בסיפורו ״בבית הכנסת שלנו״ נוקט קפקא תרגילי התקטנות, התמזערות, התרחקות והסתתרות – וכולם מיועדים להרחקת החלש מפגיעתו הרעה של החזק.
     ג.  זה היה לא יותר משום-דבר.  הארץ, תרבות וספרות, כ׳ בניסן תשס״ט, 14 באפריל 2009, עמ׳  6.
     גם אם החיה בבית הכנסת מחוסרת כל זיקה ל״יהדות״, הרי יש לה זיקה ל״יהודיות״. הזריזות היתרה, בקשת המנוחה והנטייה להתרוצצות בלתי פוסקת, העירנות והכיעור – כל אלה מציירים קריקטורה אנטישמית קלאסית.
     ד. מי מפחד מהאיש שבקיר? גם ביאליק ואלתרמן.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ג בניסן תשס״ט, 17 באפריל 2009, עמ׳ 4.
     כשמעמידים את קפקא בפני הברירה – שליחות או עליבות, מלאך או חיה, שכינה או חולד במחילתו, משורר מרעים בקולו או עכברה מזמרת כביכול, יהדות או יהודיות – בחירתו היא חד-משמעית: קיום אותנטי מתוך עליבות שאין לה קץ, יהודיות נלעגת ככל שתהיה. פרק רביעי ואחרון של המאמר על קפקא בין יהדות ליהודיות.
     הגיבו על סדרת המאמרים:
     • הכהן-פינצ׳ובר, רות.  רעש של בית כנסת.  הארץ, תרבות וספרות, ז׳ באייר תשס״ט, 1 במאי 2009, עמ׳

 

2010

אי-הנחת של יצורים מכונפים : על שירתה של נורית זרחי.  בתוך: עצמות ועננים : מבחר שירים 1966–2008 / נורית זרחי (בני ברק : הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ע 2010), עמ׳   183–283.
חזר ונדפס בספרו הקול האורפיאי : עיונים בשירתן של משוררות ישראליות, חלק ראשון (רמת גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור, תשע״ז 2017), עמ׳ 35–165.

 

687. לילה טוב, נסיך מתוק.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בשבט תש״ע, 29 בינואר 2010, עמ׳   1, 4.
     האם אי פעם תגיע התרבות הישראלית להכרה בסוצקבר כבאחד מעמודי התווך שלה?

 

688. זאב ז׳בוטינסקי – ליצן ושופט
     א.  ״את יודעת מן הסתם איזה חג זה בשבילי כאשר במשך חודש עלה בידי להתעסק בכתב יד אהוב״. הארץ, תרבות וספרות, ד׳ בתשרי תשע״א, 12 בספטמבר 2010, עמ׳ 
     ב.  לעתים לא רחוקות תיחשבנה דווקא תקופות של תמוטת יסודות לתקופות זוהר.  הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בתשרי תשע״א, 17 בספטמבר 2010, עמ׳  
     ג.  שמשון הראשון, שמשון השני.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשע״א, 22 בספטמבר 2010, עמ׳
     ד.  פלשת לא תעמוד בפני העברים.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בתשרי תשע״א, 24 בספטמבר 2010, עמ׳ 4.
     ה.  נשיקות החמה הכלואות בנרתיק עקוד אפרפר. הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשע״א, 29 בספטמבר 2010, עמ׳ 5.

 

689. עדיין אפשר להציל את החוג לספרות.  הארץ, ו׳ בחשון תשע״א, 14 באוקטובר 2010, עמ׳

 

2011

690. המתווך בין הלשונות מגשר בין עולמות.  העברית: רבעון בענייני הלשון העברית, מחזור נ״ט, חוב׳ ג–ד (תשע״א 2011), עמ׳ 108–121.
     על מפעלו הספרותי של ש״י אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים)
.

 

691. מדוע עלינו לקרוא את סיפורי א״נ גנסין.  בתוך:   אֵצֶל וסיפורים אחרים / אורי ניסן גנסין ; עורכים דן מירון ונגה אלבלך (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 383–427.
     נוסח מעודכן נדפס בספרו: מדוע גנסין? : שלושה עיונים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשע״ה 2014), עמ׳ 14–89.

      

692. תשע וחצי.  אודיסיאה: מסע בין רעיונות,  גל׳ 12 (יולי 2011), עמ׳ 23–35.
     על ספרו של א״ב יהושע ״חסד ספרדי״.

 

693. שירת הדיסוננס המטפיזי : על שירתו של יונדב קפלון. בתוך: מזמור זמני : כל השירים עד כה / יונדב קפלון (ירושלים : מוסד ביאליק, תשע״ב 2011), עמ׳ 291–348.
     נוסח מוקדם נדפס בכתב-העת כרמל, גל׳ 11 (קיץ תשס״ה 2005), עמ׳ 92־116. הנוסח  המורחב חזר ונדפס בספרו דוקים : עיונים בשירה הישראלית (רמת גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור, תשפ״א 2021), עמ׳ 244–330

 

694. כל המלים הטובות שישנן עדיין : מסה בהמשכים על ״כוכבים בחוץ״ מאת נתן אלתרמן.
     א.  כל המילים הטובות שישנן עדיין.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול תשע״א, 28 בספטמבר 2011, עמ׳  4.
     ב.  הוא פורץ מתוכנו בקריאת אהבה קדמונית.  הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בתשרי תשע״ב, 7 באוקטובר 2011, עמ׳  5.
     ג.  שירה מול פאשיזם.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשע״ב, 12 באוקטובר 2011, עמ׳ 2.
     ד.  גם לברזל, אחי,  עוד יש כינור עתיק.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בתשרי תשע״ב, 14 באוקטובר 2011, עמ׳
     ה.  נפלאים הם חיינו, המלאים מחשבות של מתים.  הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשע״ב, 19 באוקטובר 2011, עמ׳
     סדרת המאמרים כונסה בספרו עוד! : תשתיות קוגנטיביות בשירה הישראלית המוקדמת (רמת גן : עילמור : אפיק – ספרות ישראלית, תשע״ד 2013), עמ׳ 23–75, בשם: ״עוד״ – פואטיקה של עבר מתמשך : על עקרון יסוד ב״כוכבים בחוץ״ מאת נתן אלתרמן.

 

695. הפרח הנעדר מן הזֵרים : על שירתו של דורי מנור.  בתוך: אמצע הבשר : שירים 1991–2011 / דורי מנור (ירושלים : מוסד ביאליק ; הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ב 2011), עמ׳ 235–334.
     חזר ונדפס בספרו  דוקים : עיונים בשירה הישראלית (רמת גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור, תשפ״א 2021), עמ׳ 331–465.

2012

696. חץ ברור : על הממד המדיני העקרוני בספרות העברית החדשה.  בתוך:  קול קורא בעוז : פוליטיקה ושירה בישראל / עורכים – אסף מידני, נדיר צור (ירושלים : האגודה הישראלית למדע המדינה, תשע״ב 2012), עמ׳ 61–82.

 

697. זמנמרחב ביצירות ס. יזהר ויהודה עמיחי : שני מודלים קוגניטיביים בספרות הישראלית המוקדמת.  בתוך: תרבות, זיכרון והיסטוריה : בהוקרה לאניטה שפירא / עורכים מאיר חזן, אורי כהן. כרך שני: תרבות וזיכרון ישראלי (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב ; ירושלים : מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, תשע״ב 2012), עמ׳ 383–419.

 

698. על המונולוג ״יוסף – סיפורו של ג׳נטלמן״ מאת שלום עליכם.
     א.  דיוקנו הגס של ג׳נטלמן נאה.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תשע״ב, 6 באפריל 2012, עמ׳  4.
     ב.  אני שונא כשאומרים עלי שאני בורז׳וי.  הארץ, תרבות וספרות, כ׳ בניסן תשע״ב, 12 באפריל 2012, עמ׳
     ג.  זה כל הדבר? זהו היוסף?  הארץ, תרבות וספרות, כ״ח בניסן תשע״ב, 20 באפריל 2012, עמ׳
     ד.  הג׳נטלמן כמרגל מקצועי.  הארץ, תרבות וספרות, ג׳ באייר תשע״ב, 25 באפריל 2012, עמ׳ 7.
     ה.  חוסר זהירות פטאלי.  הארץ, תרבות וספרות, ה׳ באייר תשע״ב, 27 באפריל 2012, עמ׳
     ו.  הג׳נטלמן כפרודיה על איוואן קרמאזוב.  הארץ, תרבות וספרות, י״ב באייר תשע״ב, 4 במאי 2012, עמ׳ 4.

 

699. ״אימה כמו רקמה״ : הפואמה ״אימה גדולה וירח״ כטקסט מכונן בשירת אורי צבי גרינברג.  אות: כתב עת לספרות ולתיאוריה, גל׳ 2 (אביב 2012), עמ׳ 91–147 *

      

700. על תפילות הימים הנוראים
     א.  שיחת טלפון בתנאים לא נוחים, מלווה בהפרעות.    הארץ, תרבות וספרות, ה׳ בתשרי תשע״ג, 21 בספטמבר 2012, עמ׳
     ב.  לפתוח ולסגור את השער בעת ובעונה אחת.  הארץ, תרבות וספרות, י״ב בתשרי תשע״ג, 28 בספטמבר 2012, עמ׳ 2.
     ג.  להקים חיץ מילולי עבה, לעתים קרובות בלתי חדיר.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשע״ג, 30 בספטמבר 2012, עמ׳
     ד.  תראה בפרגודך והעבר כתמים.  הארץ, תרבות וספרות, י״ט בתשרי תשע״ג, 5 באוקטובר 2012, עמ׳ 2.

 

701. על זיקתו של ש״י עגנון ב״אורח נטה ללון״ ל״בעקבות הזמן האבוד״ מאת מרסל פרוסט.
     א. האם עגנון קרא את פרוסט.   הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשע״ג, 7 באוקטובר 2012, עמ׳ 1, 7.
     ב. מדוע עשני זיכרון זה מאושר עד כדי כך.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ו בתשרי תשע״ג, 12 באוקטובר 2012, עמ׳  4.
     ג. ספק ספקו של ריח.  הארץ, תרבות וספרות, ג׳ בחשוון תשע״ג, 19 באוקטובר 2012, עמ׳
     במלאות 75 לפרסום הרומאן של עגנון בהמשכים מעל דפי ״הארץ״

 

2013

702. בין האין הנבקע לעולם הנרקע : השירה העברית באמריקה: פרשת אברהם רגלסון.  בתוך:  השירים / אברהם רגלסון (ירושלים : מוסד ביאליק, תשע״ד 2013), עמ׳ 291–408.

 

703. על אורי ניסן גנסין במלאת 100 שנה למותו.  
     א. שירה אחת נוגה ופראית למחצה.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תשע״ג, 25 במארס 2013, עמ׳ 5.
     ב. נוצצו גולות הזהב של מסגדים כחולים ומגדלים כרסתניים.  הארץ, תרבות וספרות, י״ח בניסן תשע״ג, 29 במארס 2013, עמ׳ 4.
     ג. כל הפתאומים בעולם.  הארץ, תרבות וספרות, כ׳ בניסן תשע״ג, 31 במארס 2013, עמ׳ 4.
     ד. הסדק שצריך להיות. הארץ, תרבות וספרות, כ״ה בניסן תשע״ג, 5 באפריל 2013, עמ׳ 4.
     ה. מה יהיה כשאדימו פאתי הבהרות הללו שבשמים?.  הארץ, תרבות וספרות, ב׳ באייר תשע״ג, 12 באפריל 2013, עמ׳ 4.
     נוסח מורחב חזר ונדפס בספרו מדוע גנסין? : שלושה עיונים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשע״ה 2014), עמ׳ 90–133.

 

704. ביקורת תהיה.   מאזנים, כרך פ״ז, גל׳ 3 (תמוז תשע״ג, יוני 2013), עמ׳ 8–12.

 

705. על שירתו של חיים גורי.
     א. חיים גורי בסבך הנאמנות הכפולה.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול תשע״ג, 4 בספטמבר 2013, עמ׳ 8.
     ב. מה ביקשתי להיות, אללי, ומה הייתי למעשה בחיים?  הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בתשרי תשע״ד, 13 בספטמבר 2013, עמ׳ 3.
     ג. מה יעשה המשורר בזיכרון הפנומנלי שלו.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשע״ד, 18 בספטמבר 2013, עמ׳  3.
     ד. פוף, חם והביל וצפוף.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בתשרי תשע״ד, 20 בספטמבר 2013, עמ׳  4.
     ה. כי אל נורא עלילה לא המציא לנו מחילה בשעת הנעילה.  הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשע״ד, 25 בספטמבר 2013, עמ׳  3.
     ו. ראיתי את אחי שבים וניצחון פירוס בעיניהם.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ג בתשרי תשע״ד, 27 בספטמבר 2013, עמ׳  2.
     ז. בשורת הגאולה הענייה.  הארץ, תרבות וספרות,  ל׳ בתשרי תשע״ד, 4 באוקטובר 2013, עמ׳
     נוסח מורחב של סדרת המאמרים כונסה בספרו עוד! : תשתיות קוגנטיביות בשירה הישראלית המוקדמת (רמת גן : עילמור : אפיק – ספרות ישראלית, תשע״ד 2013), עמ׳ 85–255, בשם: ״האדם הצועד – הוא האדם הזוכר והשָׁר : מוקדם ומאוחר בשירת חיים גורי.

 

706. שלוש הלוויות, שתי תרבויות.   הארץ, ו׳ בטבת תשע״ד, 9 בדצמבר 2013, עמ׳ 15 * <פורסם גם באתר הוצאת אפיק>
     על הלוויתו של שלום עליכם בניו-יורק ב-1916 והלוויותיהם של אריק איינשטיין והרב עובדיה יוסף ב-2013.

 

707. על שאול טשרניחובסקי במלאת שבעים שנים למותו.
     א. שאלתו של ביאליק ״מה זאת אהבה?״ לא היתה יכולה לעלות על דעתו של טשרניחובסקי. הוא ידע אהבה מהי.  הארץ, תרבות וספרות,  י״ז בטבת תשע״ד, 20 בדצמבר 2013, עמ׳  1, 4.
     ב. אורות רחוקים רחוקים, אורות קרובים קרובים. הארץ, תרבות וספרות, כ״ד בטבת תשע״ד, 27 בדצמבר 2013, עמ׳ 4.

 

708. לפני שער החוק : קריאה ב״ספר מגלה טמירין״ מאת יוסף פרל.  כיוונים חדשים, גל׳ 29 (טבת תשע״ד, דצמבר 2013), עמ׳ 82–136.

 

2014

709. לא הבנת השירה, לא הבנת האידיאולוגיה, לא הלשון, לא הריתמוס, לא הרוח, לא הנפש.  הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בשבט תשע״ד, 10 בינואר 2014, עמ׳ 1, 4
     ביקורת  על הביוגרפיה שכתב דן לאור על נתן אלתרמן.

 

710. הקרן לתרבות אמריקה. הארץ, י״ד בִּשְׁבָט תשע״ד, 15 בינואר 2014, עמ׳

 

711. רגע אחד, שֶקֶט : מסע החיפוש האפיסטמולוגי ו[אי-]אפשרות הנבואה בשירתו המוקדמת של נתן זך.  מכאן, כרך יד (תשע״ד, מארס 2014), עמ׳ 13–81.

 

712. סדרת מאמרים על שירתה של יוכבד בת-מרים בעקבות ספרה  ״מחצית מול מחצית״
     א. לא לי היא הברכה, הפגישה לא לי היא.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשע״ה, 8 באוקטובר 2014, עמ׳ 2 
     בת-מרים השליכה עצמה אל המים הסוערים של הניגוד בין המודרניות לקדושה כבר במחזור השירים הראשון, שבו נפתחת הקריירה השירית שלה.
     ב. למטה, לארץ, ידי יורדות כבדות ולאות.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בתשרי תשע״ה, 10 באוקטובר 2014, עמ׳ 4
     לאחר תקופה של שירה מהפכנית בבריה״מ ניסתה יוכבד בת מרים, אחרי עלייתה לארץ, למחות בשירתה על המקום המוגבל שניתן לנשים בשירה העברית של תקופתה...
     ג. מגילת העצמאות של השירה הנשית.  הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשע״ה, 15 באוקטובר 2014, עמ׳ 4
     שתי תפניות שהתחוללו בשירת יוכבד בת מרים: מעבר משמי השמים המטאפיסיים אל היום-יום העירוני והפיכת ה״אתה״ ל״אַת״.
     ד. הר, גבעה, רצועת חול מסתגפת ללא צל, מעיין ואילן. הארץ, תרבות וספרות, כ״ג בתשרי תשע״ה, 17 באוקטובר 2014, עמ׳ 4
     על מחזור השירים ״ארץ ישראל״ שפרסמה בשנת 1937 המשוררת יוכבד בת מרים.
     ה. קסם ההימשכות חסרת התוחלת לאלוהים.  הארץ, תרבות וספרות, ו׳ בכסלו תשע״ה, 28 בנובמבר 2014, עמ׳
     ב-1940, לאחר ניתוח ואשפוז מיוסר, היה נדמה שקמלה השפה האופיינית של המשוררת. אולם, תוך זמן קצר, זינקה שירתה לגבהים חדשים.
     ו. היא היתה הקול האורפיאי בשירה העברית.  הארץ, תרבות וספרות, י״ג בכסלו תשע״ה, 5 בדצמבר 2014, עמ׳ 4 .
     על יצירתה של המשוררת יוכבד בת מרים, עם הוצאת כל שיריה בהוצאת הקיבוץ המאוחד
     הסדרה כונסה בספרו הקול האורפיאי : עיונים בשירתן של משוררות ישראליות, חלק שני (רמת גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור, תשע״ז 2017), עמ׳ 319–369 בשם: חתימה: הקול האורפיאי : על שירת יוכבד בת-מרים עם כינוסה.

      

713. מעשה מאבידת בת מלך : על שירתה של יהודית מוסל-אליעזרוב. בספרו הקול האורפיאי : עיונים בשירתן של משוררות ישראליות, חלק שני (רמת גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור, תשע״ז 2017), עמ׳ 219–318.
     נחתם: ניו-יורק, אפריל–מאי 2014.
     המסה יועדה להדפס בקובץ שיריה של יהודית מוסל  צורות שבורות (מוסד ביאליק, תשע״ד 2014) אך מסיבות שונות לא נדפסה.

 

714. להזין את היש להזים את האין : על שירתה של סבינה מסג. בתוך: ישר מן השטח : מבחר שירים / סבינה מסג (ירושלים : מוסד ביאליק ; הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ה 2014), עמ׳ 279–342.
     נחתם: ספטמבר 2014.
     חזר ונדפס בספרו  דוקים : עיונים בשירה הישראלית (רמת גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור, תשפ״א 2021), עמ׳ 466–545.

 

715. מיניוות שמתחילה במוצרט ונגמרת בדביסי.  הארץ, תרבות וספרות,  ל׳ בתשרי תשע״ה, 24 באוקטובר 2014, עמ׳ 1, 4.
     על הרומאן ״ניצבת״ מאת א״ב יהושע. מקורו של הפולמוס שקם סביב ההתבטאות המזהה את הסירוב ללדת כ״נכות״ הוא באי-קריאת הטקסט המורכב עצמו או בקריאה מוטעית ושטחית שלו.
     הגיב על כך יובל יבנה בתגובתו: דן מירון, התכסיסים והבשורה, הארץ, תרבות וספרות, ז׳ בחשון תשע״ה, 31 באוקטובר 2014, עמ׳ 2.

 

716. גם באין למשל נמשל הוא נותר משל. הארץ, תרבות וספרות, ז׳ בחשון תשע״ה, 31 באוקטובר 2014, עמ׳ 4.
     ברומאן ״ניצבת״ נוגע א״ב יהושע פעם נוספת, והפעם בעדינות, בזריזות ובהנחת יד קלה שבקלות, באיזה פצע עמוק, המשדר כאבים בלתי ברורים לעבר קצותיה הגלויים והנסתרים של הוויתנו. לפנינו ייצוג מעודן אבל שלם של אמנות הסיפור שלו בגילוייה הבשלים והמשוכללים ביותר. פרק שני ואחרון.

 

717. ״ההוד הנסתר״ בסיפור הקצר : סיפוריו הקצרים של זאב ז׳בוטינסקי : ביקורת נוקבת על הספרות הרוסית הקלאסית.  כיוונים חדשים, גל׳ 31 (כסלו–טבת תשע״ה, דצמבר 2014), עמ׳ 83–109.

2015

 

718. אני הרי לא אדם פוליטי. אני אוהב את בני.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תשע״ה, 3 באפריל 2015, עמ׳ 6–7.
     על הרומאן ״אהבת עולם״ מאת יצחק לאור.

 

719. עולמו הרוחני של י. ל. פרץ במלאת 100 שנה למותו
     א. כותב בשביל עצמי, להנאתי.  הארץ, תרבות וספרות, ג׳ באייר תשע״ה, 22 באפריל 2015, עמ׳ 6.
     במלאת מאה שנה למותו של הסופר י״ל פרץ הגיעה העת לבחון מחדש אם יש ממש בשיוך שלו לספרות העיירה המזרח אירופית ולשלישיית הקלאסיקאים היידים יחד עם מנדלי ושלום עליכם.
     ב. המשורר הוא איש הרגשות הסוערים והבלתי ניתנים להרגעה, והשירה היא מעין מחלה. הארץ, תרבות וספרות, ה׳ באייר תשע״ה, 24 באפריל 2015, עמ׳ 4.
     ג. לא תשקוט עוד סערת לבבי. הארץ, תרבות וספרות, י״ב באייר תשע״ה, 1 במאי 2015, עמ׳ 4.
     כמשורר נפל י״ל פרץ בין הכיסאות של שירת ההשכלה נוסח י״ל גורדון לבין הקלאזיציזם של ביאליק.
     ד. פיתוח הווליום הרגשי של התיאור עד לפורטיסימו הזועק ביותר.  הארץ, תרבות וספרות, י״ט באייר תשע״ה, 8 במאי 2015, עמ׳

 

720. הלב החי בצומת השפה והזהות.  מקור ראשון, שבת, גל׳ 937 (ח׳ באב תשע״ה, 24 ביולי 2015), עמ׳ 
     השירה והספרות הישראליות יכולות ללמוד מביאליק לימודי יסוד בכל הנוגע ליחסי סובייקט ואובייקט, לאופני השיח של היחיד עם עצמו ועם זולתו היחיד והקולקטיבי. שיחה הנעשית גם לדין ודברים חי ולפעמים קשה עם המסורת, המקורות, עם האמונה ועם האל עצמו. עדיין היא צריכה לסגל לעצמה את מה שהונח ביסוד היכולת לומר, כשאמירה כזו הייתה דרושה ומוצדקת. בכל מקום ובכל מישור תבעה שירת ביאליק מעצמה, מקוראיה ומנושאיה נוכחות מלאה מוחשית וצורבת, או שהיא זעקה את זעקת היעדרותה של נוכחות כזו: נוכחות המדבר, השומע, נוכחות האם והעם האב והאל. קריאתה זו של שירת ביאליק עודנה תלויה ועומדת מעלינו.
     פורסם שנית בכיוונים חדשים, גל׳ 33 (כסלו–טבת תשע״ו, דצמבר 2015), עמ׳ 96–102 בשם: ׳מדוע נזכור ונזכיר את ביאליק׳.

 

721. פרידה ממנשה קדישמן.   טרמינל: כתב-עת לאמנות המאה ה-21, גל׳ 55 (אוגוסט 2015), עמ׳ 12–13.
     דברי הספד.

 

722. על שירת חיים לנסקי.
     א.  דרך ארץ לפני המשורר המטורף ,היוצר כלי דמיון בלילות.  הארץ, תרבות וספרות,   13 בספטמבר 2015, עמ׳
     ב.  קין מקולל מאחורי פסגת הרי אוראל.  הארץ, תרבות וספרות,   18 בספטמבר 2015, עמ׳
     ג.  צְלִיל שִלְבּוּק עַצְלָן וְלַח וְחַם.  הארץ, תרבות וספרות,   22 בספטמבר 2015, עמ׳
     

 

 

724. סוסים נפשיים פרועים לעגלת חיי יומיום.  הארץ, תרבות וספרות, ו׳ בטבת תשע״ו, 18 בדצמבר 2015, עמ׳ 4.
     מבט כולל על שירתו של מירון ח. איזקסון, המגויסת כל כולה לשם עצירת ההתפרקות ונאחזת בשיניים ובציפורניים במרכיבי הסדר והנורמה, בבית ובמשפחה.

 

2016

 

725. סדרת מאמרים על שלום עליכם ויצירתו במלאת 100 שנים לפטירתו.
     א. משום שכאן התרחש פעם הפוגרום אני רועד מפחד לבלות כאן יותר מחצי שעה.  הארץ, תרבות וספרות, ד׳ בסיון תשע״ו, 10 ביוני 2016, עמ׳ 8.
     ב. מין רוח, מזיק, או שד קטן.  הארץ, תרבות וספרות, י״א בסיון תשע״ו, 17 ביוני 2016, עמ׳ 4.
     ג. סוד הקפיץ היהודי.  הארץ, תרבות וספרות, י״ח בסיון תשע״ו, 24 ביוני 2016,  עמ׳
     ד. יידיש שפה מצחיקה. הארץ, תרבות וספרות, כ״ה בסיון תשע״ו, 1 ביולי 2016,  עמ׳
     ה. הומור, עיירה, מפי העם ואמונה בעתיד.  הארץ, תרבות וספרות, ב׳ בתמוז תשע״ו, 8 ביולי 2016, עמ׳

 

726. האיש שהיה מן המודרניסטים והחתרנים בסופרי דורו.  הארץ, כ״ט באלול תשע״ו, 2 באוקטובר 2016, עמ׳
     על יעקב הורוביץ, שערך את המוסף לספרות של ״הארץ״ בשנים 1943–1962, ועל נובלה שלו, שמסמנת בפירוש מפנה במהלכה של הספרות העברית

 

2017

727. סדרת מאמרים על שירתו של יצחק לאור עם הופעת ספרו חיים אחד – מבחר ושירים חדשים.
     א. הכל מעורער אבל מדויק.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בְּנִיסָן תשע״ז, 10 באפריל 2017, עמ׳
     ב. סע, סע, טוס.  הארץ, תרבות וספרות, י״ח בְּנִיסָן תשע״ז, 14 באפריל 2017, עמ׳
     ג. שמרי את זיכרונך הרע נפרד מזיכרוני הרע, נפרד מייסורי, נפרד מגסותי.  הארץ, תרבות וספרות, כ׳ בְּנִיסָן תשע״ז, 16 באפריל 2017, עמ׳
     ד. שוב אל החוץ, שוב אל האדם.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ה בְּנִיסָן תשע״ז, 21 באפריל 2017, עמ׳
     ה. בסופו של דבר יהיה האב חייב גם להיפרד מבנו.  הארץ, תרבות וספרות, ב׳ באייר תשע״ז, 28 באפריל 2017, עמ׳ 4.
     ו. שיר של מין ומאמין.  הארץ, תרבות וספרות, ב׳ באייר תשע״ז, 5 במאי 2017, עמ׳
     חזר ונדפס בספרו דוקים  : עיונים בשירה הישראלית (רמת גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור, תשפ״א 2021), עמ׳ 19–59 בשם: המנתֵח הוא המנוּתח : על שירתו של  יצחק לאור.

 

728. גִצים בוערים – בשירה ומעבר לה : לרגל כינוס שיריה של לאה אילון.  אות: כתב עת לספרות ולתיאוריה, גל׳ 7 (סתיו 2017), עמ׳ 5–43  *
     חזר ונדפס בספרו דוקים  : עיונים בשירה הישראלית (רמת גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור, תשפ״א 2021), עמ׳ 118–185.
     בשנות השמונים של המאה שעברה פרצה שירתה של לאה אילון אל תוך מרחב השירה הישראלית, ואל מרחב שירת הנשים שבתוכו, כאלמנט זר, צבעוני, מפתיע ומאתגר. ארבעה קובצי שירה פרסמה אז המשוררת ברווחי זמן קצרים והללו, בהצטברותם המהירה ובדמיון שביניהם, התוו קווים ברורים של דמות שירית אינטנסיבית, נפלית ועצמאית שנצרבה בתודעה הספרותית הישראלית.

 

729. על שירתו של אורי צבי גרינברג עם תום השנה ה-120 להולדתו:
         א. אוכל אש שותה אש שר אש ואינו נוטש.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול תשע״ז, 20 בספטמבר 2017, עמ׳ 6
         כיורשו העיקרי של ביאליק קיבל אורי צבי גרינברג את מורשתו, אך תוך כך גם שינה אותה עד מאוד, מתח והרחיב את המודל הביאליקאי ועשה בו את השימוש הרדיקלי ביותר שניתן היה לעשות בו בתנאי העידן הפרה-ישראלי. הוא הקצין את הדיאלוג עם הקולקטיב היהודי, דיאלוג צולפני, זועם, מנחם, אוהב ובעיקר מחויב התחייבות ללא הגבלה.
         ב. לא במרום האולימפוס המנוגן, אלא בעמק האדם. הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשע״ח, 4 באוקטובר 2017, עמ׳ 3
         בעוד שביאליק העיד על עצמו שהוא ״נזיר אחיו״ ושהאל משיח עמו בלשון בה ״יתוודע לבחירי רוחו״, אורי צבי גרינברג מעיד על עצמו שהיותו משורר הוא קללה ולא ברכה, או תוספת של פחד ורעדה המעיקה כחטוטרת על גב הקיום.
         ג. הנני דם מדמכם הזועק מבורות הדורות. הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בתשרי תשע״ח, 6 באוקטובר 2017, עמ׳ 3
         לא היה באצ״ג קורט של זעם ציוני על היהודים החלשים שלא עמד בהם הכוח לקיים בחייהם את נורמת הגבורה שתבע מהם ביאליק החל ב״אכן חציר העם״ ובעיקר ב״בעיר ההריגה״. אדרבה, הוא הזדהה עם חולשתם, והעמיד את ההזדהות הזאת כבסיס לדיאלוג שלו עמהם.
         ד. אני רואה כבר סיעת–אווירוני במחוג על פני הר הבית. הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשע״ח, 11 באוקטובר 2017, עמ׳
         אורי צבי גרינברג הגדיר את עצמו לא אחת כ״רואה״, כלומר, מי שחוזה את העתיד בתמונות חיות, או לחילופין כ״איצטגנין״, הרואה בפועל את הנעשה במרחקי החלל שהעין הבלתי מזוינת אינה חודרת אליהם, או כ״אספקלר״, כראי המשקף בעקיפין, אך במלוא חיותה של התמונה הברורה, את הנסתר מן המבט הישיר.

 

2018

730. מדוע צריך לתרגם מחדש את סיפורי מנדלה מוכר ספרים?   הארץ, תרבות וספרות,  ג׳ בשבט תשע״ח, 19 בינואר 2018, עמ׳ 2.
     על תרגום די קליאטשע (הסוסה) מאת שלום-יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים).

 

731. על המנהרה – רומאן מאת א״ב יהושע.
     א. טרגיקומדיה המתבוננת באמפתיה מאופקת במסעו של אדם ממוצע אל ההתפוררות והחידלון הבלתי נמנעים. הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול תשע״ח, 9 בספטמבר 2018, עמ׳ 4.
     ב. להשתחרר מבן צבי ובן גוריון ולהתחיל להתפרע. הארץ, תרבות וספרות, ה׳ בתשרי תשע״ט, 14 בספטמבר 2019, עמ׳ 4
     ג.  הכרה באחרותו של האחר ללא אידיאליזציה וללא דמוניזציה. הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בתשרי תשע״ט, 18 בספטמבר 2018, עמ׳ 6.
     ד. כאילו התהום, מלה חדשה בבית, נפלטה מפיו ולא מפיה. הארץ, תרבות וספרות, י״ב בתשרי תשע״ט, 21 בספטמבר 2018, עמ׳ 4

 

2019

732. ״להיות נבדל מכם / להידמות למתכת אצילה / נדיר נדיר״.  הארץ, תרבות וספרות, ה׳ בשבט תשע״ט, 11 בינואר 2019, עמ׳ 1, 4.
     לעומת שיריו המוקדמים של ארז ביטון, שהיו בעלי ייעוד ״אתני״ והמוסיקה המרוקאית הופיעה בה כיסוד בבניינה של קהילה מאוחדת, מולכת בספרו האחרון ״בית הפסנתרים״ המוסיקה הקלאסית המערבית, המרחיקה את המאזין מרגשותיו האישיים השליליים, דואה מעלה מן האגו המיוסר לסופר–אגו, מן האנושי לטרנסצנדנטי.
     נוסח מורחב נדפס בספרו של ארז ביטון אותות : מבחר ושירים חדשים (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : מוסד ביאליק, תשע״ט 2019), עמ׳ 313–362, בשם: ״לתת צלקת בעולם, פצע שהגליד ולא הגליד: על שירתו של ארז ביטון״. חזר וכונס בספרו של דן מירון  דוקים : עיונים בשירה הישראלית (רמת גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור, תשפ״א 2021), עמ׳ 186–243.

 

733. כיצד יכול עמוס עוז להורות דרך למישהו?  הארץ, תרבות וספרות, י״ט בשבט תשע״ט, 25 בינואר 2019, עמ׳ 1–3.
     יצירתו של עמוס עוז נעה מעלה–מטה, נסקה וצנחה באופן קיצוני עד שחוסר השליטה האירונאוטי נעשה לסימן היכר של הבלטריסטיקה שלו. אחרי מנוחה נכונה המעניין בא רומאן הקיטש קופסה שחורה, ואחרי הנובלה הרגישה הר העצה הרעה בא השיממון של לדעת אשה, אל תגידי לילה ואותו הים. ההמראה הפתאומית, אולי הנישאת מכולן, קרתה במיטב פרקי סיפור של אהבה וחושך. התבוננות מפוכחת ביצירתו של עמוס עוז במלאות 30 למותו.

 

734. עדותו של האח השישי.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תשע״ט, 19 באפריל 2019, עמ׳ 4.
     על הרומאן של זאב ז׳בוטיניסקי חמשתם.

 

735. מי במים ומי באש ומי במי-אש. הארץ, תרבות וספרות, כ׳ בניסן תשע״ט, 25 באפריל 2019, עמ׳ 2.
     פרק שני במסה על הרומאן חמשתם של זאב ז׳בוטיניסקי.

 

736. קפיץ האתוס הזעיר-בורגני. הארץ, תרבות וספרות, כ״ח בניסן תשע״ט, 3 במאי 2019, עמ׳ 4.
     פרק שלישי על הרומאן חמשתם של זאב ז׳בוטיניסקי.

 

737. הדקדנס הוא הוויה דו-פרצופית, פרי מתוק ומרעיל בעת ובעונה אחת. הארץ, תרבות וספרות, ה׳ באייר תשע״ט, 10 במאי 2019, עמ׳ 3.
     על ספריו של זאב ז׳בוטיניסקי שמשון וחמשתם.

 

738. והממלכה טבעה פתאום במצולות, כמו אטלנסיס. הארץ, תרבות וספרות, י״ב באייר תשע״ט, 17 במאי 2019, עמ׳ 2.
     פרק אחרון על הרומאן של זאב ז׳בוטיניסקי –  חמשתם.

 

739. סדרת מאמרים על שירתו של תמיר גרינברג
     א.    יותר מכל שנאתי את המוות. לא, לא המוות. המתים. כלומר — רק מת אחד — לא שנאתי. אהבתי.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול תשע״ט, 29 בספטמבר 2019, עמ׳
     ב.    לא בשנאה אלא מתוך פחד, ומתוך הייפחה התקועה בחלל החזה.  הארץ, תרבות וספרות, ה׳ בתשרי תש״ף, 4 באוקטובר 2019, עמ׳ 4.
     ג.     ורד הבר הסגול של החלל הנפער עם מות האהוב.  הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בתשרי תש״ף, 8 באוקטובר 2019, עמ׳ 8.
     ד.     המרחק בין האהבה לשיר האהבה הוא המרחק שבין כפות רגלי לבין הכוכבים.  הארץ, תרבות וספרות, י״ב בתשרי תש״ף, 11 באוקטובר 2019, עמ׳ 3.
     ה.    מנקודת האפס של האבל לנקודת השיא של שמחת החיים.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תש״ף, 13 באוקטובר 2019, עמ׳ 4.
     ו.    התשוקה להיאהב תכריע כל מוסר.  הארץ, תרבות וספרות, י״ט בתשרי תש״ף, 18 באוקטובר 2019, עמ׳ 3.
     חזר ונדפס בספרו דוקים  : עיונים בשירה הישראלית (רמת גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור, תשפ״א 2021), עמ׳ 60–117 בשם: בין מדע האֵבֶל לבין דעת הישארות הנפש : על שירתו של תמיר גרינברג.

 

740. על ספרו של יפתח אשכנזי גיא בן הינום
     א.    הדמות המוסרית היחידה כאן היא כלבה ירושלמית לבנה.  הארץ, תרבות וספרות, י׳ בחשון תש״ף, 8 בנובמבר 2019, עמ׳ 1.
     ב.    כשרצח נעשה חלק משיגרת החיים.  הארץ, תרבות וספרות, י״ז בחשון תש״ף, 15 בנובמבר 2019, עמ׳ 2.

 

741. החיבור בין אנטי-ציונות לאנטישמיות שריר וקיים. הארץ, כ״ב בכסלו תש״ף, 20 בדצמבר 2019, עמ׳ 23 *
     הגיב על כך:
         זנד, שלמה.   דן מירון, אולי גם אני אנטישמי? הארץ, כ״ט בכסלו תש״ף, 27 בדצמבר 2019, עמ׳ 23 *

      

     2020

742. הזונה היא לא רק קורבן, והגבר צרכן המין הוא לא פושע.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ב באלול תש״ף, 11 בספטמבר 2020, עמ׳ 4
על ספרה של מעין איתןאהבה.

 

743. הגיעה העת לעטר את אגי משעול בפרס ישראל.  הארץ, תרבות וספרות, י״א בכסלו תשפ״א, 27 בנובמבר 2020, עמ׳ 4.

 

 

2021

 

 

747. רחובות הנהר: הכותרת והמבנה הסדוק של שירת החורבן שבעים שנה להופעת ספרו של אורי צבי גרינברג. בתוך: ארצות הצבי : מחקרים על נוף ואדם בספרות העברית, מוגשים לצבי לוז / עורכים – זיוה שמיר, אבידב ליפסקר (ירושלים : כרמל, תשפ״ב 2021), עמ׳ 145–167.

 

 

2022

 

 

 

 

 

 

 

 

757. תגובתו של שוק הכרמל על האיום הקיומי נכונה יותר מהתגובה על הקיבוץ.  הארץ, תרבות וספרות, ג׳ באייר תשפ״ב, 4 במאי 2022, עמ׳ 5.

 

758. לעצב אין קץ ,ואין קץ לשמחה. הארץ, תרבות וספרות,  ה׳ באייר תשפ״ב, 6 במאי 2022, עמ׳ 4.

 

759. צבא ההגנה על הלשון.  הארץ, תרבות וספרות, י״ב באייר תשפ״ב, 13 במאי 2022, עמ׳ 4.

 

760. ביקורה של רופאת האליל. הארץ, תרבות וספרות, י״ט באייר תשפ״ב, 20 במאי 2022, עמ׳ 1.
     אין צורך בלימוד לימודי הרוח, אפשר פשוט לקנות אותם בכסף.

 

761. אין אח ורע בשירה הישראלית של זמננו ליכולת הזאת ללכת עד הסוף.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בתמוז תשפ״ב, 15 ביולי 2022, עמ׳ 1, 4.
     על ספרו של ארז ביטון ״תפרים״ (הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית פועלים, 2022).

 

762. קובץ שירים מופתי של משורר גדול העומד בשיא כוחו. הארץ, תרבות וספרות, ט״ו באב תשפ״ב, 12 באוגוסט 2022, עמ׳ 1.
     על קובץ שיריו של יצחק לאור ״כי הזמן תמים״.

 

763. סדרת מאמרים לציון 140 שנה להולדת פרנץ קפקא ו-150 שנה להולדת ביאליק.
         א. הפחד של קפקא מחיי משפחה ואישות מסודרים שיתק אותו.   הארץ, תרבות וספרות,  ח׳ בכסלו תשפ״ג, 2 בדצמבר 2022, עמ׳ 4.
         ב. לשם מה דרושה פלשתינה?  הארץ, תרבות וספרות,  ט״ו בכסלו תשפ״ג, 9 בדצמבר 2022, עמ׳ 4.
         ג. השתוללותה של האשה הקטנה והמופרעת.  הארץ, תרבות וספרות,  כ״ב בכסלו תשפ״ג, 16 בדצמבר 2022, עמ׳ 4.
         ד. אני מצפצף עליך, אבא! הארץ, תרבות וספרות,  כ״ט בכסלו תשפ״ג, 23 בדצמבר 2022, עמ׳ 4.
         ה. נוח היה לי לולא רעמו התופים מסביב. הארץ, תרבות וספרות,  ו׳ בטבת תשפ״ג, 30 בדצמבר 2022, עמ׳ 4.
         ו.