היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
יצירה בהפתעה

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

שמשון מלצר

שירה: מַעֲשֶׂה בְּחַיְטוּט מאת מני ליב; סוֹחֵר הַפְּנִינִים מאת מני ליב; כַּלָּה הוֹי כַּלָּה מאת מני ליב; אַהֲבָה מאת איציק מאנגר; בַּלָּדָה יְשָׁנָה־נוֹשָׁנָה מאת איציק מאנגר; כַּמָּה נֶעְצֶבֶת... מאת זישה לנדוי; וּמִי מוֹלִיךְ אֶת הַסְּפִינוֹת מאת זישה לנדוי; וּבְהִתְוַכְּחֵנוּ בְּקָפֶה עַל־יַד שֻׁלְחָן... מאת זישה לנדוי; שִׁיר עֶרֶשׂ מאת מני ליב; שִׁיר הַפֶּשֶׁת מאת מני ליב; שִׁירָה שֶׁל אֵם מאת מני ליב; וּמַהוּ מַרְאֵהוּ, אָחִי? מאת אברהם רייזן ; אֶת כֻּלְּכֶם אֶזְכֹּרָה... מאת אברהם רייזן ; הַבַּלָּדָה שֶׁל צְעִיף־הַכַּלָּה מאת איציק מאנגר; הַבַּלָּדָה שֶׁל טַבַּעַת הָאֹדֶם מאת איציק מאנגר; הַבַּלָּדָה שֶׁל הַכִּבְשָׂה הָאֲבוּדָה מאת איציק מאנגר; הַבַּלָּדָה עַל שָׁלשׁ הַיּוֹנִים הַלְּבָנוֹת מאת איציק מאנגר; הַשִׁיר עַל דּוּכִיפַת הַזָּהָב מאת איציק מאנגר; סֶפְּטֶמְבֶּר מאת איציק מאנגר; יֶשְׁנָן מִלִּים... מאת זישה לנדוי; מֵאַיִן? מאת אברהם רייזן ; מִי עוֹזֵר מאת אברהם רייזן ; אַל נָא תֹאמְרוּ... מאת אברהם רייזן ; לְוָיָה מאת מני ליב; אֲנִי הַזַּמָּר מאת איציק מאנגר; אִילָן כָּפוּף מאת אברהם רייזן ; רְחוֹב אַחֲרוֹן מאת אברהם רייזן ; הַנּוֹף, נִרְחָב וּבְהִיר הָעֵשֶׂב... מאת זישה לנדוי; עַל חַלּוֹן בֵּיתִי מאת מני ליב; עָרִים, אֲרָצוֹת מאת מני ליב; הַיָּם נִרְחָב מאת מני ליב; לַיְלָה מאת מני ליב; אָבִיב חָדָשׁ מאת יצחק קיסין; הַשֶּׁמֶשׁ נֶעְלַם מִשְּׁמֵי־קֶדֶם מאת יצחק קיסין; הַיּוֹנִים הוֹגוֹת מאת יצחק קיסין; בַּזְּמַן וּבֶחָלָל מאת אבא שטולצנברג; חֳרָבוֹת מאת אבא שטולצנברג; רוֹכְלִים בַּכְּפָר מאת נחום בומזה ; אָבִיב בִּרְחוֹב סְלוֹנֶצְ'נָה מאת נחום בומזה ; עֲרְבַּיִם שֶל חֹרֶף... מאת דוד הופשטיין ; עָבְרָה כְּבָר הַשַּׁבָּת... מאת דוד הופשטיין

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

עיון: דבר אל הקוראים; ספר ראשון [מֵרֵאשִׁית יְמֵי הָעָם עד גָּלוּת בָּבֶל]; ספר שני : מִן הָעֲלִיָּה מִבָּבֶל עַד עַמוֹד מַמְלֶכֶת יְהוּדָה בִּרְשׁוּת עַצְמָהּ; ספר שלישי: מִזְמַן יוֹחָנָן הוֹרְקָנוֹס עַד חָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי; ספר רביעי: מֵחָרְבַּן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי עַד חֲתִימַת הַתַּלְמוּד; ספר חמישי: זְמַן רַבָּנָן סְבוּרָאִי וְהַגְּאוֹנִים; ספר ששי: מִזְּמַן רַבִּי חִסְדָאִי אִבְּן שַׁפְּרוּט עַד מוֹת הַרַמְבַּ"ם; ספר שביעי: מִימֵי מַסְעֵי הַצְּלָב עַד יְצִיאַת הַיְּהוּדִים מֵאַנְגְּלִיָּה בִּשְׁנַת 1230; ספר שמיני: מִימֵי רַבִּי מֵאִיר מֵרוֹטֶנְבּוּרְג עַד גְלוֹת הַיְהוּדִים מִסְּפָרַד וּפוֹרְטוּגַל בִּשְׁנַת 1427 אַחַר חָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי; ספר תשיעי: מֵאַחֲרֵי הַגֵּרוּשׁ מִסְּפָרַד עַד צְמִיחַת הַחֲסִידוּת; ספר עשירי: מִתְּקוּפַת מֶנְדֶלְזוֹן עַד זְמַן הִתְעוֹרְרוּת הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית הַחֲדָשָׁה

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

מה?! להפוך את כולנו למשוררים אתה אומר?

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת ר' גלי: במאמרו “מצוות הלשון”, שעלה למאגר הפרויקט החודש, פונה אברהם רגלסון אל חבר הקיבוץ החרוץ, רב העמל, מפריח השממה, ומבקש ממנו בכל לשון של בקשה שגם את שממת הלשון יפריח; שישבח את השפה שלו, כמו שהוא משבח את אדמת השדה שלו, כדי שתהיה זו פוריה ומניבה; שיטפח את הלשון לא פחות משמטפח הוא כרם או מטע שיניבו פירות יפים שיזינו דורות על גבי דורות אחריו:

“זה הקניין הלאומי הכביר, שאתה ודורך אחראים להחייאתו ולשילוּח יונקותיו באדמת-המולדת …!”

ומיוֹנקות ליניקה: רגלסון אף משווה את הלשון העברית לחלב-אם, ובכך מעמיק את דימוי הלשון כמזון הבסיסי וחיוני ביותר עבורנו. והאם המניבה את החלב המזין היא הספרות העברית על כל מקורותיה:

“מהיכן תינק את לשונך? בראש ובראשונה, ממקורותינו הקדומים: מקרא, משנה, מדרש ופיוט. פרקים נבחרים מן המקרא (ירמיה ל"א, נבואת-השלום של ישעיה, חזון-העצמות של יחזקאל, תיאור נפלאות-הטבע שבאיוב, שיר-השירים, תיאור-הזיקנה שבקוהלת, שירת-האזינו והשירה על הים, וכל המוצא חן בעיניך ביותר). ומן האגדה… ומשירת-ספרד (“ציון הלא תשאלי”…) – יפה שתדע אותם בעל-פה ממש.”

זו רשימה חלקית בלבד של נכסי-המסורת שרגלסון מציג לא רק כמחצבה ממנה חוצבים גדולי-הספרות, אלא אף מועיד אותה לבן-הקיבוץ לחצוב ממנה. ובחוצבו ממנה, חבר הקיבוץ הפשוט הופך לא רק ראוי יותר “לעמוד על הגיגם וניבם של … מיכ”ל, מאפו, יל“ג, מנדלי, פרישמן, ביאליק, ברדיצ’בסקי, שלום-עליכם העברי (ברקוביץ), וחבריהם” – אלא אף משתתף עמם בתרומתם “לתהליך תחיית הלשון העברית – הליכתה מן הספר העתיק אל הספר החדש, ומשניהם אל שוק-החיים.”

ואם נדמה שדי לנו בעברית הדלילה אשר בפינו כי ענייני היומיום אינם מנחיצים שפה עשירה, ולמקרה

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 54145 יצירות מאת 3320 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22219 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!