היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
ישראל טלר
לדף היוצר
ישראל טלר (1835‏-1921)
מורה וסופר עברי, מומחה לדקדוק; מראשי קונגרס פוקשאן, מאנשי העלייה הראשונה

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. בינה בתולדות אבותינו אברהם יצחק ויעקב (מאמרים ומסות)
יצירה בהפתעה

ירושלים, 21 בדצמבר 1936


מצב הבטחון חמוּר, אולי חמוּר יותר מאשר נדמה לרבים מאתנו, אבל עלי להזהיר מהיאוש שנשמע כאן בדברי ס. מובטחני שמר ס. אינו מתיאש מהציונות. אולם עלי להזהיר אפילו מיאוש באנגליה. יתכן, שנעמוד עוד בכמה משברים ביחסינו על ממשלת-המנדט, ולא פעם אולי נעמוד בקשרי-מלחמה. אבל מלחמתנו תהיה תמיד מלחמה לבטחון, מלחמה לקיום המנדט. מלחמה לבית-הלאומי – לא מלחמה נגד אנגליה. אין לנו בעולם בעלי-ברית וידידים יותר נאמנים מאשר יש לנו באנגליה. זוהי האומה היחידה אשר קיבלה על עצמה התחייבות היסטורית כלפי האומה היהודית. וכשם שאין להחמיר בהתחייבות זו למעלה מהמידה, כן אין להקל בה שלא כדין.

– – – מערכת-הבטחון עוד לא נסתיימה. אל נשלה את נפשנו. אנו עומדים בחזית קשה מאוד. אין אלה רק מקרי הפרת-חוק. הוכרזה עלינו מלחמה מצד המנהיגות הערבית, לא מלחמת-דברים, אלא מלחמה ממש, מלחמת-דמים, ואם-כי המכשלה הזאת היא תחת יד הממשלה – עליה להבטיח שלום אזרחי הארץ ובטחונם – אין אנו פטורים לגמרי מדאגת הגנה עצמית. אנו יותר מאזרחים בארץ הזאת. זכויותינו המיוחדות כרוכות בהתחייבויות נוספות, לא התחייבויות כלפי אחרים – אלא כלפי עצמנו, כלפי עתידנו. מלבד החלק המגיע לנו בכוחות הבטחון בארץ על חשבון מספר האוכלוסים שלנו – חייבים אנו, כנושא-העתיד, בגיוס כוחנו, הגברתו וציודו. ממשלת-המנדט, האחראית לבטחון הארץ, צריכה לדעת את כשרון ההגנה העצמית שלנו. שכנינו הערבים הנקלעים בין יצר התועלת והשיתוף ובין יצר ההרס והשנאה, צריכים לדעת שיָדנו אמונה לא רק כשהיא עושה במלאכה, אלא גם כשהיא מחזיקה בשלח, ולא רק האנגלים והערבים – יתכן שאנו בעצמנו אין אנו מכירים עדיין את כוחנו במלוא יכלתו. במשך ששת חדשי-השביתה נתגלה כוחנו המשקי; בהתקפות-הדמים נתגלה כוחנו המוסרי; אולם עד היום לא בא עדיין לידי גילוי כוחנו הפיסי. יותר מדי חי בנו זכרן העבר הקרוב – כשהיינו מתי מעט, כשהישוב מנה רק מאה אלף, מאה וחמישים אלף. אנחנו עכשיו ארבע מאות אלף איש בארץ – מעט מאד מבחינת העתיד, אבל כוח לגמרי לא-קטן מבחינת ההווה. כוח זה כשהוא נתון במסגרת משמעת והכשרה ואקטיביות – אין כלל לזלזל בו ואין להתעלם ממנו. משעננו לא היה ולא יהיה הכוח הפיסי בלבד. אנו בוטחים בצדקת מפעלנו וכשרון יצירתנו. אבל אנו חיים בשעה טרופה, שאין עם זוכה בה בריבו רק מפני שהצדק אתו. משקל הצדק עולה עם משקל הכוח המלַוה אותו. ואם כי אין בכוחנו בלבד כדי להכריע את כף – אין כוחנו כמות במוטלת, גם מבחינת הבטחון וגם מבחינה פוליטית. לא נחקה את מעשי הערבים, ולא נלך בדרכים שלהם, אבל אל נשים מכשול בפני מישהו ביצירת רושם מוטעה כאילו אנו חסרי-אונים ונטולי-ישע ותלויים אך ורק בחסות-זרים.

טעה מר ג. השיטה שבה נקטנו במשך המהומות – שקראו לה משום-מה “הבלגה” – קיימת ועומדת, ולא נזוז ממנה. אף פעם לא נצא מתחומי הגנה עצמית – אבל בתוך תחומים רחבים אלה לא נשב בחיבוק ידים. גיוס מלוא כוחנו דרוש לא רק בחזית-הבטחון בארץ, אלא גם במערכה הפוליטית באנגליה. אין בשעה זו אומה להוטה אחרי שלום יותר מאנגליה. אין זו הפעם הראשונה שהאינטרס הבריטי מזדהה עם האינטרס העולמי. אבל גם אנגליה זו הרודפת שלום בכל לב מזדיינת במהירות קדחתנית ושוקלת בכף-המאזנים לא רק נימוקי יושר וצדק ומשפט – אלא גם כוח. ואנו נחסיר ממשקלנו האמיתי אם לא נדע לגייס ולהביא לידי גילוי את מלוא כוחנו. אבל כמקודם עלינו לשמור על טהרתנו המוסרית בכל מגע שלנו עם שכנינו הערבים, כי בלי בסיס מוסרי כל כוחנו הוא אפס.

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

יצחק קצנלסון

מחזות: תרשיש; איסטהרה; המתמיד וצלו; מנדלי עם הקבצנים
שירה: [לָךְ, חֶמְדָּתִי, יַלְדַּת־תֹּם] מאת היינריך היינה; [בחיק הלילה] מאת היינריך היינה; [כָּל עֶלֶם עִם חֶמְדַּת־לְבָבוֹ שְׁלוּב־יָד] מאת היינריך היינה; [אִם אֲהוּבָתִי אִתִּי– אָז] מאת היינריך היינה; [בֹּקֶר אָקוּם וְאֶשְׁאָלָה] מאת היינריך היינה; [אֶתְחַבֵּט פֹּה, אֶתְלַבֵּט שָׁם] מאת היינריך היינה; [בֵּין עֲצֵי הַגַּן הִתְהַלָּכְתִּי] מאת היינריך היינה; [שִׂימִי יָדֵךְ, חֲמוּדָה, עַל לִבִּי הָרַךְ] מאת היינריך היינה; [מִי יִתֵּן וְהָפְכוּ שִׁירַי] מאת היינריך היינה; [בְּכֶרֶם אָבִי עוֹמְדָה לָהּ] מאת היינריך היינה; [הוֹ עֶרֶשׂ, עֹנִי בָךְ נָשָׂאתִי] מאת היינריך היינה; [הַמְתֵּן, הַמְתֵּן, מַלָּח פֶּרֶא] מאת היינריך היינה; [הַר וָעִיר נִבָּטִים מָטָּה] מאת היינריך היינה; [לְכַתְּחִלָּה כִּמְעַט חַלְתִּי] מאת היינריך היינה; [בַּאֲשֶׁר כּוֹכָבִים זוֹרְחִים] מאת היינריך היינה; [בְּצִיצֵי וֶרֶד וּבְרוֹש, בַּעֲדִי זָהָב טוֹב] מאת היינריך היינה; [בְּהִשָּׁבֵר לִבּוֹת צְעִירִים] מאת היינריך היינה; אֲנִי לוֹבֵש כָּל־צוּרָה וּתְמוּנָה מאת היינריך היינה; [הַיְּעָרִים וְהַכָּרִים מוֹרִיקִים] מאת היינריך היינה; [הָגִיתִי בָהּ כָּל אוֹתוֹ יוֹם] מאת היינריך היינה; [הָבָה אֶתְהַלֵּךְ בְּיַעְרִי מְעָט] מאת היינריך היינה; [בְּרִית־שָׁלוֹם נִכְרֹת, קְטַנִּים] מאת היינריך היינה; [עֹז־רוּחַ יָשָׁן מְלָאַנִי שׁוּב] מאת היינריך היינה; [יוֹם וְלַיְלָה שִׁיר הוֹאַלְתִּי] מאת היינריך היינה; יָדֹעַ תֵּדַע, כִּי אֹהַב מאת היינריך היינה; [הָעֵצָה, אָמְנָם, עֲצַת תָּם] מאת היינריך היינה; [אָהֹב וְשָׂנֹא חֲלִיפוֹת פֹּה מָטָּה] מאת היינריך היינה; [בְּעֵינַיִךְ הַגְּדוֹלוֹת וְהַחוֹדְרוֹת לִלְבָבוֹת] מאת היינריך היינה; [יָדַעַתְּ כִּירַיִם וְכָל דְּלָתַיִם] מאת היינריך היינה; הִיא, הָאַהֲבָה – כֹּל בָּהּ נוֹשָׁע מאת היינריך היינה; [הָאָרֶץ הָרְחוֹקָה וְהָרְחָבָה עֲדוּיָה] מאת היינריך היינה; הַקִּדּוּשִׁין מאת היינריך היינה; הַנּוּגֶה מאת היינריך היינה; הֵד הָרִים מאת היינריך היינה; שְׁנֵי אַחִים מאת היינריך היינה; פֶּטֶר הָאֻמְלָל מאת היינריך היינה; שִׁיר הַשָּׁבוּי מאת היינריך היינה; הַגְּרֵינַדִּירִים מאת היינריך היינה; הַשְּׁלִיחוּת מאת היינריך היינה; הַנְּשׂוּאִים מאת היינריך היינה; דּוֹן רַמִּירוֹ מאת היינריך היינה; בֵּלְשַׁאצַּר מאת היינריך היינה; יָפִים הַלֵּילוֹת בִּכְנַעַן; צַלְמָוֶת; מִשִּׁירֵי אוֹתָה אִשָּׁה; לַכּוֹכָבִים; צֵל צָהֳרָיִם; שִׁדּוֹת; בָּאָבִיב; גַּלְגַּל חוֹזֵר; מַטֶּה; הַשְׁפָּעָה; לְבִיבוֹת; פְרִישְמַאן; יוֹם־רָע; מִשִּׁירֵי חֲמוּטַל בַּת לִבְנָה; מִכְתָּב; עַל הַצְּלוֹב; אֲחָיוֹת; עַל הָעָיִן; אַהֲבָה; עִם הַגַּלִּים; בְּשֶׁל צְחוֹק; לִפְנֵי שַׁעַר סָגוּר; א שִירַת הַקּוֹצְרִים; ב הַזָּקֵן; ג הַיָּרֵא; ד הַשָּׁלֵו; ה נַעַר וְזָקֵן; שִׁיר הַשּׁוֹמְרִים; מִשִּׁירֵי הָאָרֶץ; שִׁמָּמוֹן; עַל הַשַּׁיִשׁ; מֵעַל הַיָּרֵחַ; לַצַּיָּרֶת; בֹּקֶר־עָבוֹת; לֵיל קָיִץ; שֹׁמְרוֹן; סְתָו; אֶל הַגְּבוּל; יְרוּשָׁלַיִם; עַל-פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִים; אֵלֶם; דְמֻיּוֹת; שִׁיר הַגָּלִיל; סבּוֹת; תַּעֲלוּלֵי לָיְלָה; הַפֶּלֶג; הַשָּׁמָיְמָה; וַרְשָׁה; אֹשֶׁר; אֲנִי וְצִלִּי; דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר; לָאָדָם; לֶחֶם; תּוֹרוֹת

אפרים פרויד

פרוזה: מקרהו של ד"ר מייזליק מאת קארל צ'אפק; החרצית הכחולה מאת קארל צ'אפק; מגדת העתידות מאת קארל צ'אפק; הרואה את הנסתר מאת קארל צ'אפק; סודות כתב היד מאת קארל צ'אפק; הוכחה חותכת מאת קארל צ'אפק; ניסויו של פרופסור רוס מאת קארל צ'אפק; המכתב שאבד מאת קארל צ'אפק; גניבתו של התיק 139/VII – ג' מאת קארל צ'אפק; האיש שלא מצא חן מאת קארל צ'אפק; המשורר מאת קארל צ'אפק; המקרים של מר יאניק מאת קארל צ'אפק; השיאן מאת קארל צ'אפק; פרשת סלְוִין מאת קארל צ'אפק; עקבות מאת קארל צ'אפק; התלוש מאת קארל צ'אפק; סופו של אופְלַטְקה מאת קארל צ'אפק; בית דין של מעלה מאת קארל צ'אפק; פשע בבקתה מאת קארל צ'אפק; היעלמו של השחקן בֶנְדָה מאת קארל צ'אפק; תקיפת רצח מאת קארל צ'אפק; משוחרר מאת קארל צ'אפק; פשע בבית הדואר מאת קארל צ'אפק; הקקטוס הגנוב מאת קארל צ'אפק; סיפורו של פושע מועד מאת קארל צ'אפק; היעלמו של אדון הירש מאת קארל צ'אפק; צ'ינטמני וציפורים מאת קארל צ'אפק; מעשה בפורץ ובגֶחָם מאת קארל צ'אפק; הרצח הגנוב מאת קארל צ'אפק; מקרה הילדה מאת קארל צ'אפק; הרוזנונת מאת קארל צ'אפק; סיפורו של המנצח קאלינה מאת קארל צ'אפק; מותו של הבארון גאנדארה מאת קארל צ'אפק; קורותיו של חתן מתחזה מאת קארל צ'אפק; בלדה על יוראי צ'ופ מאת קארל צ'אפק; סיפור על רגל שאבדה מאת קארל צ'אפק; סחרחורת מאת קארל צ'אפק; הווידוי מאת קארל צ'אפק; על הגנב הלירי מאת קארל צ'אפק; פסק דינו של מר הַבְלֶנָה מאת קארל צ'אפק; המחט מאת קארל צ'אפק; המברק מאת קארל צ'אפק; האיש שלא יכול לישון מאת קארל צ'אפק; אוסף הבולים מאת קארל צ'אפק; רצח פשוט מאת קארל צ'אפק; המושבע מאת קארל צ'אפק; דברי האדם האחרונים מאת קארל צ'אפק; עונשו של פרומיתיאוס מאת קארל צ'אפק; על עידן השקיעה מאת קארל צ'אפק; בימים ההם בזמן הזה מאת קארל צ'אפק; תֶרְסִיטֶס מאת קארל צ'אפק; אגאתון, או על התבונה מאת קארל צ'אפק; אלכסנדר הגדול איש מוקדון מאת קארל צ'אפק; מותו של ארכימדס מאת קארל צ'אפק; לגיונות הרומאים מאת קארל צ'אפק; על עשרת הצדיקים מאת קארל צ'אפק; פסוידו־לוט, על אהבת המולדת מאת קארל צ'אפק; ליל הקודש מאת קארל צ'אפק; מרתה ומריה מאת קארל צ'אפק; אלעזר מאת קארל צ'אפק; על חמשת כיכרות הלחם מאת קארל צ'אפק; בן־חנן מאת קארל צ'אפק; הצליבה מאת קארל צ'אפק; ערבו של פילאטוס מאת קארל צ'אפק; ה"אני מאמין" של פילאטוס מאת קארל צ'אפק; דיוקלציאן קיסר מאת קארל צ'אפק; אטילה מאת קארל צ'אפק; שבירת הצלמים מאת קארל צ'אפק; האח פרנצ'סקו מאת קארל צ'אפק; אופיר מאת קארל צ'אפק; גונריל, בת ליר המלך מאת קארל צ'אפק; המלט, נסיך דנמרק מאת קארל צ'אפק; וידויו של דון־חואן מאת קארל צ'אפק; רומיאו ויוליה מאת קארל צ'אפק; נפוליאון מאת קארל צ'אפק; שתיקות עם מסריק מאת קארל צ'אפק; חייו ויצירתו של המלחין פולטין מאת קארל צ'אפק
מאמרים ומסות: מבוא קצר לאסופה מכתבי קארל צ'אפק; הערת מבוא ל"שתיקות עם ת.ג. מסריק"

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

שלמה אבינרי: "הגזענות כפי שחזה הרצל"

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

ערב הבחירות לכנסת השמונה עשרה פרסם עיתון “הארץ” מאמר מאת שלמה אבינרי על אודות השתקפות חזון הרצל, כפי שהוא מוצג בספרו “תל אביב” (אלטנוילנד) משנת 1902, במדינת ישראל המודרנית. אבינרי משווה בין מערכת הבחירות שתוארה בספר לבין זו שתוצאותיה יקבעו מחר. להלן ציטוטים מן הכתבה:

“אחד ההיבטים המרתקים ביותר בספר הוא תיאור מערכת בחירות – שאמורה להיערך בארץ בשנת 1923 – המתמקד בזכויות תושביה הלא-יהודים. בניגוד למה שנטען לפעמים כנגד הציונות כאילו התעלמה מקיומם של ערבים בארץ, הרי בספר יש לא רק מודעות לקיומה של אוכלוסייה ערבית; המדינה היהודית מבוססת על כך שכל תושביה – ללא הבדל דת, גזע ומין – נהנים משוויון זכויות ומזכות בחירה. מדובר לא רק בערבים, אלא גם בנשים, שכן בזמן כתיבת הספר בשום מדינה מערבית דמוקרטית לא היתה זכות בחירה לנשים.” […]

“באוטופיות הקלסיות ששימשו נר לרגלי הרצל – מ”האוטופיה" של תומאס מורוס ועד לאוטופיות הסוציאליות של המאה ה-19 – מתוארת תמיד חברה אידיאלית, שאין בה פגם. הרצל, לעומת זאת, שילב ב“אלטנוילנד” חברה אידיאלית יחד עם ריאליזם פוליטי: כמי שחזה את הגזענות האירופית האנטי יהודית, הוא תיאר לעצמו, כי גם יהודים מסוגלים להיות גזענים והכניס לתיאור האוטופי שלו דמות חריגה וצורמת של גזען יהודי."

בניגוד לאירופה, שם ניצחה הגזענות, שילב הרצל בספרו סוף טוב.

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48235 יצירות מאת 2692 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20637 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!