הרשוני נא, קוראים נכבדים, לפתוח במשל פי.

מעשה בבתולה בוגרת אחת יתומה ועניה שהגיעה לפרקה, ונוסף על זה היה כל גופה צריך בדיקה, אבל לא היה לה שום נדוניא ועל כן לא נמצא לה חתן. פתאם נמצא לה בן-זוגה על ידי דוֹד עשיר. הדוד הזה לא היה דודה של הכלה הבוגרת, אבל דודו של החתן, שישב (היינו החתן) בעיר אחרת ומעולם לא שמע שם הכלה, ותחתיה נשא עיניו לכלה אחרת גם כן עניה, שנודעה לו מימי נעוריו, אך מכיון שבא לו דודו העשיר ונותן לו נדוניא הרבה, מהר ונשא לו את הבוגרת העניה הנ"ל בלא כל בדיקה.

התבינו את המשל הזה? מובטחני בכם, כי כלכם תתפלאו ותאמרו: מה ענין דודו של החתן להכלה הבוגרת הזרה לו, ומדוע לא היתה אפשרות להחתן לארש לו בהנדוניא שקבל מאת דודו את הכלה השניה, שנשא כבר עיניו אליה? הנני מודה לפניכם, כי גם אני איני מבין זאת, רק ה' יוסף ראָזענטהאל, בעל-המאמר “על דבר ארגנטינא” (“המליץ תרנ”ב, נו' 43), מבין אותו היטב.

ה' ראזענטהאל שואל: “היש מקוה לרבבות אלפי אחינו למצוא מנוחה וחיים בארץ קדשנו?” הוא מותיב לה והוא מפרק לה: “בתחלת התעורר רעיון ישוב א”י בעולם עמדו פרקליטים גדולים לרעיון הזה וכו‘, שכחו תבל ומלואה, כל סדרי הטבע וההיסטוריה וכו’, בטרם עמד מושב אחד בא“י על כנו דמו כי הנקלה יהי למצוא מנוחות שאננות בארץ קדשנו וכו', אולם כל החלומות והדמיונות האלה נשברו כשבר נבל יוצרים ע”י המציאות שהראתה בפועל, כי ארץ-ישראל בעת הזאת אינה מסוגלת בשום אופן לישיבת עניים אף יחידים ולישיבת המון גדול אף עשירים (sic!) וכו‘. יחוס ארץ-ישראל לכלל האומה הוא ממש להפך ממה שחשבו בעלי-הדמיון בקרבנו וכו’, כי אם יחוס הנושע להמושיע וכו' היא צריכה לעזרה מעשירי חוץ-לארץ. על פי הדברים האלה ארץ-ישראל יוצאת בהחלט מכל המקומות אשר הנודדים יכולים לשאת עיניהם אליהם (ילמדנו רבינו, איה הוא המקום בכל כדור הארץ שרבבות אלפי אחינו יכולים למצוא מנוחה וחיים על ידי עבודה לבד, בלי כסף?). את כל זה ראה ונתן אל לבו האיש הדגול מרבבה נדיב הנדיבים באראָן הירש יחיה (כפי שדרשתי וחקרתי בכל מיני חקירה ודרישה נוכחתי, שהבארון הזה אינו מראשי ממשלת ארגנטינא או אחד מיוצאי חלציהם, אך יהודי מזרע אברהם יצחק ויעקב, וא"כ הוא דודו של החתן ולא דודה של הכלה!) לא פנה לאמעריקא הצפונית ולא לפלשתינא, כי אם בקש ומצא ארץ חדשה וכו' ארץ ארגנטינא וכו' והקדיש סך עצום וכו' לתכלית גבוהה הזאת".

מה נפלא ההגיון הזה! ראה הבארון-הירש כי ארץ-ישראל צריכה לעזרה מעשירי חוץ-לארץ, על כן הקדיש סך עצום לישוב ארגנטינא!