מאת המתנדבת נגה רובין:

במסגרת ההקלדות לפרויקט בן-יהודה קיבלתי משימת הקלדה מתוך כתביו של אליעזר יפה*. האמת שלא הכרתי את האיש (זכרתי שהוא היה פעיל ציוני כלשהו) והתחלתי להקליד. תוך כדי הקלדה פגשתי באדם מיוחד מאוד, שכתיבתו רגישה, מחד, ועוקצנית, אם כי, לפחות לאחר כמה וכמה עשרות שנים, נעימה מאוד לקריאה.

אביא כאן שני ציטוטים יפים מתוך כרך א' של כתביו, שנדפס בהוצאת עם עובד בשנת תש"ז (1947):

בראשית דברי בשאלת ההתישבות בארץ־ישראל אני נאלץ להביע את השתוממותי על זה, שההנהלה שלנו מסרה את ההרצאה בשאלה זו לאיש, אשר זה חמש־עשרה שנה לא היה בארץ־ישראל ואינו יודע על כן כלום מכל הנסיון אשר רכשנו שם בעבודתנו. ומה שמפליא ביותר במעשה זה של ההנהלה, הוא קלוּת ראשה עד כדי כך שלא מצאה אף לנחוּץ לשלוח את ד"ר סוסקין, אשר יעדה להרצות בשאלה זו, לבקר את ארץ־ישראל, למרות זה ששלחה אותו לבקר קצוי ארץ ואיים רחוקים, באירופה ואמריקה ואף סין ויאפן. והן ישנם אגרונומים מומחים בארץ־ישראל עצמה, והן מנהל המחלקה להתישבות וחקלאות בארץ־ישראל, האגר' י. אטינגר, עוסק זה עשרות שנים בעבודת התישבות, ברוסיה, ארגנטינה וארץ־ישראל, ומדוע לא מסרה לו ההנהלה להרצות כאן בשאלה זו?

ואכן כפרי מעלליה הושב לה להנהלה שלנו! והמרצה שלה ד“ר סוסקין הקריא לפני הקונגרס הזה לא הרצאה על התישבות, כי אם פליטון. כי הן לא שמענו כאן בדבריו כל תענית מסוּימת לעבודתנו הישובית בארץ־ישראל. הן לא סיפר לנו כאן שום דבר מלבד זה שבארץ־ישראל ישנה שמש, וכי באספּמיה מגדלים אבטיחים על חולות ים. ואף המספר היחידי אשר הזכיר לנו, והוא שב־300 לירות אנגליות אפשר ליישב משפחה עובדת, אף על מספר זה העיד בעצמו, כי שמע ע”ד זה מפי ארץ־ישראליים כאן, והוא “מאמין” להם שכך