היוצרים הנקראים ביותר

היוצרים החדשים ביותר

יוצר/ת בהפתעה
לזרוס גולדשמידט
לדף היוצר
חוקר יהדות ומזרחן יהודי, מתרגם התלמוד הבבלי לגרמנית

יצירותיו הנקראות ביותר

יצירה בהפתעה

פָּרְשׁוּ קוֹצְרִים מִשְֹּדוֹת חֶדְוָה.

נָסְעוּ קְרוֹנוֹת. וְתַם הַלֶּקֶט.

רַק לְבָנָה בִּשְׁמֵי אַדְוָה

כְּהַבְדָּלָה צְהֻבָּה דוֹלֶקֶת.


הַנַּח לַלֵּב. אַל תְּרִיחוֹ

שִׁכְלוֹן שָֹדוֹת אֲשֶר נָשַׁמּוּ.

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

זאב ליבנה

פרוזה: הַגָּדוֹל בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים – הַלִּוְיָתָן; הַפִּנְגְּוִינִים – עוֹפוֹת וְלֹא יָעוּפוּ; הָאִדְרִיָּה מְסַפֶּקֶת הַפְּלוּמָה הָרַכָּה; הַקּוֹרְמוֹרָן – עוֹף הַשּׁוֹלֶה דָגִים לָאָדָם; בַּרְוָזִים מְסַפְּקֵי זָהָב; קֵן וּבוֹ שְׁלשָׁה חֲדָרִים; הַמַּדְגֵּרָה בַּיָּעַר; הַמְּטִילִים מוּם בְּגוּפָם; הַקַּרְפָּדָה וְגִלְגּוּלֶיהָ; צְפַרְדְּעִים מְשֻׁנּוֹת; הַסַּלְמַנְדְּרָה; הָאַקְסוֹלוֹטְל – רֹאשָׁן מֵטִיל בֵּיצִים; מִפְלֶצֶת הָאֵימִים; הַצְּלוֹפָח; לזכרון ותודה מאת סמי פדר; הקדמה – אלי ויזל מאת סמי פדר; כשבער הרייכסטג בברלין מאת סמי פדר; על קידוש השם מאת סמי פדר; ר' בּריש מאת סמי פדר; ילדים בגיטו מאת סמי פדר; שרה'לה מאת סמי פדר; לזכרון ותודות - המחבר מאת סמי פדר; יום־כיפור על־יד תעלת אַדוֹלף היטלר מאת סמי פדר; שמחת תורה במחנה בליכהאַמר מאת סמי פדר; אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה מאת סמי פדר; יוּמה הסנדלר מאת סמי פדר; מלקט הנייר מאת סמי פדר; גונב הלחם מאת סמי פדר; הנס מאת סמי פדר; "דיאראבוֹ נה דיאראביה" – "עץ על גבי עץ" מאת סמי פדר; צעדת המוות מאת סמי פדר; שחרור ברגן־בלזן מאת סמי פדר; הגוי הבלונדיני מאת סמי פדר; יונהלה מאת סמי פדר; ליל חורף בברגן־בלזן מאת סמי פדר; דין־תורה מאת סמי פדר; הצגת תיאטרון במחנה בוּנצלאַו מאת סמי פדר; תיאַטרון הקאַצט בברגן־בלזן מאת סמי פדר; שוב לא הצלחת מאת סמי פדר
עיון: דָּגִים בַּיַּבָּשָׁה; נוֹזֵל מַסְרִיחַ – אוֹיֵב מַבְרִיחַ; בָּתֵּי־רֹק; בַּעֲלֵי־חַיִּים חַיָּטִים; הָעֲנָקִים שֶׁבַּצַּבִּים; הַפְּרָחִים וְהַחֲרָקִים; הַצַּיָּד שֶׁבְּמַשְׁפֵּךְ־הַחוֹל; הַצְּמַדְנוּן וְצַבֵּי הַמָּרָק; הַזְּבוּב; זְבוּבִים הַגְּדֵלִים בְּתוֹךְ גּוּפָן שֶׁל בְּהֵמוֹת

בנימין גלאי

מאמרים ומסות: בשבי; במקום תפילה; הפורטוגיזי; השמורה; הצדקת; הברירה; גן הפסלים; טייסי סילון; החוטפים; בחוזק־יד; הילדים; האדרת; הפרס; עדי המלך; פיגרו; על כפות המאזנים; מכשירים מדוייקים; הלב; יקום איש־צרוֹרוֹת; כל נדרי; השיירה; אכספרס פקין־ניו־דלהי; דני קיי; בלדות אנגליות; בצפורני השטן; הנצחי והבלתי־חולף; צפונה לגבול; פסחא בשפרעם; הסכר הגדול; הרפתקה בנצרת; דִבָּה זוחלת; שאלות בית־דין; חולדות ונמיות; פסק־הדין; ריהביליטציה; עמוד שלושים; "העולם הזה"; האסמכתא; בתי־אב; עוד נהר אחד; היכל בבניינו; קונצרט־הבכורה; בחזרה; סי מונומנטום רקויריס...; היי, הופ!; על מגרש הרוסים; החוג...; בית־ספר לקולומבוסים; צלוביה של האמת; ג'נטלמנים; אנה בי"ת; הרכבת הכחולה; המצביא; הסופר; הכובע; הצוואה; דפי עדות; המוזיאון; כחו של זכרון; אייכמן; על הנס מקלן; הנכרייה; מיניו־מו־מו...; גוטה־רייזה; פגישות בנכר; משעול הפילים; הרהורי ילדות; חגיגות היובל; בעוד חודש, בעוד שנה...; הבכור; פורים־של־בורים; זייפני החיים; קצה של פגרה; שיעור בשנאה
מחזות: מעשה בשתי מצות

זרקור על יצירה

מה?! להפוך את כולנו למשוררים אתה אומר?

מאת Shani Evenstein

מאת המתנדבת ר' גלי: במאמרו “מצוות הלשון”, שעלה למאגר הפרויקט החודש, פונה אברהם רגלסון אל חבר הקיבוץ החרוץ, רב העמל, מפריח השממה, ומבקש ממנו בכל לשון של בקשה שגם את שממת הלשון יפריח; שישבח את השפה שלו, כמו שהוא משבח את אדמת השדה שלו, כדי שתהיה זו פוריה ומניבה; שיטפח את הלשון לא פחות משמטפח הוא כרם או מטע שיניבו פירות יפים שיזינו דורות על גבי דורות אחריו:

“זה הקניין הלאומי הכביר, שאתה ודורך אחראים להחייאתו ולשילוּח יונקותיו באדמת-המולדת …!”

ומיוֹנקות ליניקה: רגלסון אף משווה את הלשון העברית לחלב-אם, ובכך מעמיק את דימוי הלשון כמזון הבסיסי וחיוני ביותר עבורנו. והאם המניבה את החלב המזין היא הספרות העברית על כל מקורותיה:

“מהיכן תינק את לשונך? בראש ובראשונה, ממקורותינו הקדומים: מקרא, משנה, מדרש ופיוט. פרקים נבחרים מן המקרא (ירמיה ל"א, נבואת-השלום של ישעיה, חזון-העצמות של יחזקאל, תיאור נפלאות-הטבע שבאיוב, שיר-השירים, תיאור-הזיקנה שבקוהלת, שירת-האזינו והשירה על הים, וכל המוצא חן בעיניך ביותר). ומן האגדה… ומשירת-ספרד (“ציון הלא תשאלי”…) – יפה שתדע אותם בעל-פה ממש.”

זו רשימה חלקית בלבד של נכסי-המסורת שרגלסון מציג לא רק כמחצבה ממנה חוצבים גדולי-הספרות, אלא אף מועיד אותה לבן-הקיבוץ לחצוב ממנה. ובחוצבו ממנה, חבר הקיבוץ הפשוט הופך לא רק ראוי יותר “לעמוד על הגיגם וניבם של … מיכ”ל, מאפו, יל“ג, מנדלי, פרישמן, ביאליק, ברדיצ’בסקי, שלום-עליכם העברי (ברקוביץ), וחבריהם” – אלא אף משתתף עמם בתרומתם “לתהליך תחיית הלשון העברית – הליכתה מן הספר העתיק אל הספר החדש, ומשניהם אל שוק-החיים.”

ואם נדמה שדי לנו בעברית הדלילה אשר בפינו כי ענייני היומיום אינם מנחיצים שפה עשירה, ולמקרה

...

זרקור על יוצר/ת

מסגנן פרסומי הכנסת

מאת Asaf Bartov

רבים מן הסופרים העבריים נאלצו לעבוד בכל מיני משרות כדי להתפרנס. תחום נפוץ היה הוראה.

אבל אביגדור המאירי החזיק במשרה ייחודית: במשך העשור הראשון של מדינת ישראל כיהן בתפקיד שנקרא “מסגנן פרסומי הכנסת”.

המתנדבים שלנו

אירית חיל

אירית חיל, חיפאית מאז ומתמיד, פנסיונרית פעילה ועסוקה מאד במגוון פעילויות, - נכדים, ספורט, הרצאות, חוגים, וגם ההתנדבות לפרוייקט בן-יהודה.
פרוייקט זה, מעבר להכרה בחשיבותו האדירה לשמירת אוצרות הספרות היהודית, פתח עבורי דלת להכרת יצירות, אנשים, סופרים ופרקים בהיסטוריה שלנו, שלא הייתי מגיעה אליהם באופן אחר, ועל כך תודתי הגדולה.